mast1.jpg

בג"צ בנושא WiFi בבתי ספר

באוגוסט 2012, עתרו הנהגת ההורים הארצית, הפורום לסלולאריות שפויה, וגורמים נוספים לבית הדין הגבוה לצדק  כנגד שר החינוך, סגן שר הבריאות והשר להגנת הסביבה. דרישת העותרים הייתה להורות למשרד החינוך שלא להקים ולא להפעיל רשתות אינטרנט אלחוטיות בבתי ספר. טענתם המרכזית הייתה, כי מדיניות משרד החינוך בנושא זה היא בלתי סבירה ודינה להתבטל. לטענתם חשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם וכי מדיניות משרד החינוך כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר המנכ"ל מ-2013, אינה משקפת את מדיניותו  "האמיתית" ואינה עולה בקנה אחד עם מצב הדברים הנוהג בפועל.

 

טענת משרד החינוך היתה כי דין העתירה להידחות- הגם שיש להעדיף שימוש בתשתית קווית לצורך מזעור החשיפה של תלמידים לקרינה בלתי מייננת, קיים צורך בשימוש גם בתשתית אלחוטית, כשהדבר מתחייב משיקולים פדגוגיים ובטיחותיים. 

 

 בעקבות העתירה הוקם צוות בין-משרדי שדן בקשיים שהתעוררו לעניין יישום מדיניות משרד החינוך בעניין התקנת ציוד תקשורת בבתי הספר. בהמשך, הופץ באוגוסט 2013 חוזר מנכ"ל מעודכן (תשע"ג/10, 3.6-11) (החוזר פורסם ב-7/13 ונכנס לתוקף ב-8/13) בו קבע משרד החינוך, כי במקרה וקיים קושי להתקין רשת חוטית בלבד, ניתן להתקין רשת אלחוטית בכפוף למגבלות ספציפיות. מגבלות אלו כוללות:

  • הגבלת גיל (שכבת הגיל שתותקן בה הרשת היא מכיתה א' ומעלה ואילו בגני ילדים ובחטיבה הצעירה חל איסור על התקנת רשת אלחוטית)
  • הגבלת שעות השימוש בכיתות א'-ג'
  • התקנת נקודה לגישה חוטית בעמדת המורה שבה ייעשה שימוש בכל עת שאין צורך בהפעלת הרשת האלחוטית
  • מתן עדיפות להוראה באמצעות יישומי מחשב שאינם מחייבים שימוש ברשת אלחוטית.

 

כמו כן מציין חוזר המנכ"ל כי:

  • יש לעשות שימוש במערכות תקשורת אלחוט מנוהלות ולהגדיר כי עוצמת השידור תרד למינימום הנדרש באופן אוטומטי, בהתאם לעוצמת המכשירים הפעילים ולצריכת השירותים.
  • בשטח בית הספר יש לכבות את התקשורת האלחוטית בהתקני קצה בעלי יכולת אלחוט כשלא נעשה בה שימוש במסגרת הלימודים.
  • בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקה של רמת הקרינה בגלי רדיו על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית הספר.

 

לאחר פרסום החוזר החדש ביקש בית המשפט לקבל נתונים בקשר ליישום החוזר. בג"צ הורה למשרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, להתייחס לנושאים הבאים:

  • מספרם של בתי הספר בהם  הותקנה רשת חוטית תוך כלל בתי הספר במדינה.
  • מספרם של בתי הספר בהם מופעלת למעשה הרשת החוטית.
  • מספרם של הילדים שיש להם רגישות מיוחדת לקרינה בלתי מייננת ומה נעשה, אם נעשה, לשם איתורם של ילדים אלו.

 

על פי נתונים שהובאו לעיון ביהמ"ש בחודש פברואר 2015, המתייחסים ל- 1,986 מתוך 4,600 בתי ספר בישראל, ב-6 בתי ספר קיימת תשתית אלחוטית בלבד, ב-1,470 בתי ספר קיימת תשתית משולבת קווית ואלחוטית, וב- 510 בתי ספר ישנה תשתית קווית בלבד.

 

עוד עדכן משרד החינוך, כי נערכו בדיקות בטיחות וקרינה ב-1,047 בתי ספר ע"י בודקים מוסמכים מטעם המשרד להגנת הסביבה, ובאף אחת מן המדידות לא נמדדה חריגה מרמת הקרינה המותרת. 

 

לעניין רגישות ילדים לקרינה - על פי חוות הדעת של פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת מרכז הידע תנודע ומנהלת היחידה לאפידימיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר, משרד הבריאות ענה, כי אין ביכולתו בשלב זה וללא כל מידע נוסף לספק נתונים על הילדים הלוקים בתופעה זו בישראל. לצד זאת, התחייב משרד החינוך לבחון כל תלונה פרטית ולטפל בה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

 

במסגרת תצהיר תשובה מ-7/14, עדכן משרד החינוך את בית המשפט, כי החליט לאמץ מתווה לבחינת יישום חוזר המנכ"ל מ-2013, שיתפרש על פני 4 שנים, שלטובתו הוקצו עשרות מיליוני שקלים. במסגרת זאת, בין השאר ייערכו בדיקות עתיות בבתי ספר שבהם מותקנות תשתיות אלחוטיות, כדי לבדוק שרמת הקרינה עומדת בתקן המותר וכדי לוודא שיתר ההוראות שנקבעו בחוזר מקוימות כנדרש. על ביצוע המתווה הופקד צוות מקצועי האחראי גם על תיקון הליקויים שיימצאו. משרד החינוך ציין שאי תיקון הליקויים צפוי לגרור סנקציות כלפי בית הספר.

 

ב-2/15 לבקשת בית המשפט, הוגשו תצהירים מאת פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה והממונה על הקרינה לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת.

 

פרופ' סדצקי הבהירה, כי מדיניות משרד החינוך התגבשה בהתאם לידע העדכני הקיים בנושא, ובכלל זה התייחסות ארגון ה- IARC שסיווג את הקרינה הבלתי מייננת למסרטן אפשרי בבני אדם. היא ציינה, כי משמעות הסיווג הוא כי כל עוד לא התקבלו הוכחות חד משמעיות לגבי קיום או העדר קיום של קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת לבין הסיכון להתפתחות סרטן, יש להשתמש בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה באופן מושכל. לעמדתה, יש לנהוג בעניין ה-WIFI בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.

 

פרופ' גלברג הוסיף, כי שימוש בתשתיות אלחוטיות בתנאים שנקבעו בחוזר המנכ"ל מ-2013 הוא בטוח, ואינו כרוך בחשיפה לקרינה ברמה העולה על הספים שנקבעו כבלתי מזיקים ע"י המשרד להגנת הסביבה.

 

פסק הדין

ביום 29.4.15 ניתן ע"י בג"צ פסק דין הדוחה את העתירה שהוגשה כנגד משרדי החינוך, הבריאות והגנת הסביבה (בג"צ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך).

 

בפסק הדין (מפי השופט פוגלמן, בהסכמת השופטים זילברטל והנשיאה נאור) בית המשפט קבע, כי הוא לא מצא עילה להתערב במדיניות משרד החינוך בנוגע לשימוש ברשתות אלחוטיות בבתי הספר, שהוא עניין מובהק של מומחיות מקצועית ואין בידיו לקבוע כי מדיניות המשרד המעוגנת בחוזר המנכ"ל מ-2013, היא בלתי סבירה במידה המצדיקה את התערבותו.

 

בית המשפט הדגיש באופן כללי, כי ידוע הוא שהחלטת רשות תמצא סבירה אם היא מגלמת איזון ראוי בין מגוון שיקולים הצריכים לעניין. איזון זה עשוי להוליד מתחם רחב של אפשרויות פעולה שבחירה בכל אחת מהן תהיה סבירה אף אם בית המשפט סבור כי בנסיבות העניין הייתה עדיפה החלטה אחרת. במקרה של העתירה הנידונה, רוחבו של מתחם הסבירות נגזר מכך שמדובר בהחלטה שבמומחיות מקצועית הנשענת על שיקולים מקצועיים מובהקים.

 

בית המשפט חזר על העיקרון לפיו הוא אינו מתערב בשיקול הדעת המקצועי של הרשות  - "...בית המשפט זה אינו בא בנעלי הרשות, ובמיוחד כך כשמדובר בסוגיות מקצועיות מובהקות שבהן נהנית הרשות מהידע המקצועי, מהמומחיות ומהניסיון הרלבנטיים לקבלת ההחלטה".

 

וכך קבע לגבי העתירה- "הסמכות – כמו גם האחריות – מוטלת על הרשויות המוסמכות ובגדר כללי הביקורת השיפוטית לא מצאנו עילה להתערב במדיניות הנוגעת לחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת עקב שימוש בתשתית אלחוטית..."

 

בית המשפט התייחס בפסק הדין לחוות הדעת והתצהירים אשר ניתנו ע"י פרופ' סדצקי, פרופ' גלברג ופרופ' גרוטו וקבע כי מדיניות משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית אלחוטית במגבלות מסוימות שפורטו בחוזר המנכ"ל, היא עניין מובהק של מומחיות מקצועית. מדיניות זו נשענת על הערכתם המקצועית של המומחים ושל גורמי המקצוע הרלוונטים. אלה, גיבשו את המלצותיהם באשר למידת הסכנה שכרוכה בחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת בהתאם למגבלות ולכללי זהירות שנקבעו.

צוין, כי העותרים הציגו תשתית עובדתית-מדעית חלופית המבקשת להוביל למסקנה שונה מזו של משרד החינוך, אך אין בכך כדי להצדיק את התערבות בית המשפט או כדי לבסס עילה מספקת להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. כך במיוחד כאשר הרשות ביצעה הליך סדור ומקיף, שבמסגרתו בחנו כלל הגורמים הנוגעים בדבר את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים הרלוונטים- נזקיה האפשריים של הקרינה הבלתי מייננת מזה והצרכים הפדגוגיים במסגרת תוכנית התקשוב מזה.

 

מעבר לכך, הלכה למעשה במסגרת חוזר המנכ"ל מ-2012, נבחנה חלופה מחמירה יותר שלפיה יותר השימוש בתשתית אלחוטית רק במקרים של מפגע בטיחותי, אך נמצא כי בבתי ספר רבים ישנו קושי מעשי ליישום חלופה זו. לכן אומצה בסופו של דבר מדיניות משרד החינוך המגולמת בחוזר מ-2013.

 

בית המשפט ציין כי לא נעלמה מעיניו הדאגה לשלומם ובטיחותם של התלמידים במערכת החינוך, אך בסופו של יום מצא ביהמ"ש כי אלו נבדקו על ידי צוות רב תחומי של מומחים מן המעלה הראשונה מדיסציפלינות שונות.

 

בית המשפט לא קיבל את טענת העותרים לפיה קיים פער בין חוזר המנכ"ל מ-2013 לבין "מדיניות אמיתית של משרד החינוך" . בית המשפט ציין כי חלה התפתחות במדיניות משרד החינוך החל מ-2012 ועד היום. התפתחות המבטאת את הידע והנסיון המעשי שצבר המשרד הרלוונטים לגיבוש המדיניות בנושא. ייתכן כי בנקודות זמן מסוימות נגלו פערים בין מדיניות משרד החינוך למצב השורר בחלק מבתי הספר, אך המשרד עדכן את הנתונים שנאספו בעתירה ואין עילה לקבוע כי הנתונים לא משקפים את המצב לאשורו.

 

בית המשפט הדגיש כי סיום הדיון בעתירה אין משמעו סיום הליך הבחינה שמקיימות הרשויות בנושא. משרד החינוך ימשיך לבחון את יישום חוזר המנכ"ל על פי מתווה סדור שגיבש, במסגרתו ייערכו בדיקות עתיות בבתי הספר כדי לוודא שרמת הקרינה עומדת בתקן המותר.

 

בקשה לדיון נוסף בעתירה

 ב- 18.8.15 דחה בית המשפט העליון את בקשת העותרים לקיים דיון נוסף בפסק הדין (דנג"צ 3367/15). בבקשה טענו העותרים, כי נושא העתירה מצדיק דיון נוסף בסוגיות שהועלו נוכח החשיבות הציבורית הרבה שיש בסוגיות אלו. העותרים ציינו כי הם ערים לכך שאין מדובר בבקשה "קלאסית" לדיון נוסף, אך סבורים כי הדבר מוצדק נוכח חשיבות הנושא.

המדינה טענה מנגד כי הסוגיה נידונה בכובד ראש במסגרת הבג"צ ואין תועלת בדיון נוסף בסוגיה.

בהחלטה שניתנה ע"י המשנה לנשיאה כב' השופט רובינשטיין, נכתב כי אין עילה לקיום דיון נוסף בפסק הדין, מהטעם העיקרי שאין בפס"ד משום הלכה חדשה.

לסיום, הוסיף בית המשפט כי ראוי בנוסף למעקב שתואר בפס"ד, שהשר ומנכ"לית המשרד יידרשו לנושא זה עתית.

 

חזור למבוא

 

רשימת מקורות

         http://elyon1.court.gov.il/files/12/690/062/m55/12062690.m55.pdf

 

תאריך עדכון: 20.9.15