mast1.jpg

המלצות לצמצום חשיפה לשמש

 

 

 

הקדמה

נוכח הנזקים וההשלכות הבריאותיות של הקרינה העל-סגולה, המדיניות בנושא זה מתמקדת בהעלאת המודעות לנזקי החשיפה ומתן הנחיות לצמצומה; זוהי דוגמא למניעה ראשונית של נזק בריאותי. בישראל, החלה בשנת 1995 תוכנית שנקראה "חכם בשמש" ע"י האגודה למלחמה בסרטן. בתוכנית נכללו מסרים חינוכיים ובריאותיים שהתבססו על האותיות הראשונות של מילות הביטוי "חכם בשמש".

 

בכתבה זו נסקור המלצות מישראל ומהעולם להגנה מפני חשיפה לשמש. ההמלצות בפרק נתמכות בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), משרד הבריאות  והאגודה למלחמה בסרטן והן ערוכות בהתאם למילים "חכם בשמש":

 

   

חזור

 

חיפוש צל

בשעות היום, יש לחפש צל בכל שהיה מחוץ לבית, בים ובבריכה. יש לשים לב כי צל מעצים, מטריות וסככות אינו מקנה הגנה מושלמת מהשמש.

 

בישראל הותוותה מדיניות בנוגע לאזורי צל במוסדות חינוך הבאה לידי ביטוי בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

 

בחוזר מנכ"ל העוסק בבטיחות בגן הילדים ישנה הנחייה כי על השטח המוצל בחצר הגן להיות בן 25% לפחות. כמו כן נקבע בחוזר כי ההצללה אמורה להיות אפקטיבית בין השעות 10:00 ל-14:00 ומומלץ שאזור מתקני המשחקים יהיה מוצל באמצעות עצים, סככות או סוככים.

 

בחוזר מנכ"ל בנושא בטיחות במבני מוסדות חינוך, קיימות הנחיות בנושא צל כגון, קירוי ארגז חול הנמצא בחצר בסככה, הקמת שטחים מוצלים לנוחיות הילדים בחצר המוסד החינוכי (כשההצללה מעל ארגז החול אינה מספקת) והקמת פינות ישיבה במקומות מוצלים.

 

בשנת 2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא סביבה חינוכית בריאה (הצעה זהה הוגשה כבר בשנת 2009). בפרק העוסק בקרינת השמש מוצע כי :

 " 11. (א) שטחים במוסד החינוך שאינם מקורים, אשר נמצאים בכל סוג של שימוש על ידי תלמידים, יהיו מוגנים מקרינת השמש באמצעות הצללה טבעית, לרבות שימוש בעצים ובצמחיה גבוהה, או באמצעות סככות צל, על פי קריטריונים שייקבעו על ידי המפקח הארצי.

(ב) פעילויות של מוסד חינוך, המיועדות להתבצע בשטח שאינו מקורה, יתבצעו בשעות שבהן קרינת השמש האולטרה-סגולית היא ברמה הנמוכה ביותר במסגרת שעות הפעילות, כפי שיקבע המפקח הארצי."

 

"קיר צל"- דוגמא למסע פרסום בעולם להגברת מודעות הסכנות בחשיפה לשמש

 

 
    

WIFI ומניעת סרטן העור

במסגרת מסע פרסום להגברת המודעות למניעת סרטן העור (שיתוף פעולה בין סוכנות פרסום בלגית והליגה נגד סרטן בפרו), הוקם על חוף הים בפרו מבנה קיר בגובה של 3 קומות החוסם את קרני השמש.

 

רשת ה- WiFi זמינה רק באזור הצל שיוצר הקיר ("Shadow WiFi") ונעה במהלך היום בעקבות הצל.

 

מי שרוצה להתחבר ל- WiFi חייב תחילה להירשם לאתר שיש בו מידע על הסכנות בחשיפה לשמש ועל סרטן העור.

לאחר ההרשמה, WiFi חופשי קיים רק כאשר המשתמש נמצא באזור הצל של הקיר. כדי להישאר מחובר לרשת ה- WiFi יש לעקוב אחר תזוזת הצל.

 

    

חזור

 

 

כובע

כובע מהווה אמצעי הגנה מפני השמש. מומלץ  לחבוש כובע בעל שוליים רחבים שיצלו על הפנים, על הראש, על האוזניים ועל העורף.

חזור

 

 

משקפי שמש

קרינת השמש עלולה לפגוע בעיניים, לגרום לקמטים בעור שמסביב לעין, להתפתחות קטרקט (ירוד), ולגידולים בעין ובסביבתה. משקפי השמש נועדו לסנן את הקרינה האולטרה סגולה, וכך להפחית את הסיכון לפגיעה בעיניים. לפיכך מומלץ להרכיב משקפי שמש החוסמים ככל האפשר קרניים מסוג UVA ו- UVB. יש לרכוש משקפי שמש עם תווית המבטיחה שהם אכן יספקו 100% הגנת UV לעיניים.  המלצה זו תקפה לגבי כל הגילאים, לרבות לילדים.

 
 

ביגוד מתאים

כהגנה מפני השמש, יש לכסות את העור ע"י לבוש בגדים. מומלץ ללבוש חולצה עם שרוולים, המכסה את הכתפיים והזרועות ומכנסיים עד הברכיים לפחות.

הבדים שמספקים את מירב ההגנה מקרני השמש הם בדים באריגה צפופה, למשל כותנה. ההמלצה בכניסה למים, היא ללבוש בגד ים ארוך מבד חוסם קרינה, בגד גלישה או ביגוד מגן אחר.

 

 

הגנה על עובדים  החשופים לשמש במסגרת עבודתם

בישראל, ההגנה על עובדים במקומות העבודה מפני נזקי קרינת שמש היא במסגרת תקנות בטיחות העבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז-1997. התקנות מחייבות מעבידים שלא להעסיק עובד כשהוא חשוף לקרני השמש אלא אם כן הוא מוגן באופן הבא: "עובד החשוף לקרני השמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזקי קרני השמש וירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינה על סגולה".

 

כמו כן, משרד הכלכלה פרסם אזהרה לציבור העובדים והמעבידים; מניעת נזקי שמש במקומות עבודה (בקישור הבא), הכוללת המלצות וכללים למניעת חשיפה בלתי מבוקרת לקרני השמש.
 http://www.moital.gov.il/NR/exeres/98043961-41D0-49E2-BDA1-18AADA576E4C,frameless.htm

 

בפרסום זה נכתב כי נושא החשיפה הטבעית לקרינה אולטרה סגולה הוא מהותי בישראל לאורך כל השנה ובמיוחד בתקופת הקיץ, ולכן מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית קורא לעובדים בענפי המשק השונים להמעיט ככל הניתן בחשיפה לשמש ולהגן על עצמם במהלך עבודתם. המינהל קרא למעסיקים לפעול ולממש את אחריותם כלפי העובדים כמוגדר בתקנות הנ"ל ולספק אמצעי הגנה מהשמש, כגון ביגוד מתאים ותכשירי הגנה מקרינה ולדאוג לשימוש בהם.

 

התייחסות להגנת עובדים מפני חשיפה לשמש קיימת במדינות רבות, וביניהן מדינות שטופות שמש כגון ניו זילנד ואוסטרליה.

בניו זילנד מחויבות המעסיקים להגנה על עובדים החשופים לשמש במסגרת עבודתם היא תחת חוק (מ-1992); באוסטרליה קיים מסמך המספק הדרכה לצמצום חשיפת עובד לקרינת UV, כמו השמש, וזאת במסגרת הסוכנות האוסטרלית להגנה מפני קרינה ובטיחות גרעינית-ARPANSA) Australian Radiation Protection and Nuclear Saftey Agency); בבריטניה, מידע על ההשלכות הבריאותיות של עבודה בשמש והמלצות למעסיקים של עובדים הנחשפים לשמש במהלך עבודתם, ניתן למצוא באתר Health and Safety Executive.

חזור

 

 

שעות בטוחות

מומלץ להימנע ככל הניתן מחשיפה לשמש בין השעות 10:00-16:00 בהן עוצמת הקרינה היא מירבית.

 

    

 

אינדקס הקרינה העל סגולה (אולטרה סגולה) UVI – Ultra Violet Index הוא מדד מקובל בעולם לציון רמת הסיכון בעת חשיפה לקרינת ה-UV המגיעה אלינו מהשמש, בשעות ובאזורים שונים. קביעת המדד נועדה לסייע לציבור להגן על עצמו מפני הקרינה. בישראל, ניתן להיעזר בתחזית היומית של ה-UVI לכל שעה משעות האור, החל מ-07:00 ועד 17:00, אותה מפרסם השירות המטאורולוגי. התחזית מתייחסת לאזורים שונים בארץ ומתפרסמת באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי ובאמצעי תקשורת אחרים.

 

  

חזור

 

 

מקדם הגנה

שימוש במסנני קרינה עשוי להפחית את הנזקים הנגרמים בעקבות חשיפה בלתי מבוקרת לקרינת השמש. תכשירי ההגנה מפני השמש המכילים מסנני קרינה על סגולה מיועדים לשימוש חיצוני על העור. מסנני הקרינה פועלים באחת משתי דרכים: חלקם מחזירים את הקרינה העל סגולה הפוגעת בהם כך שהקרינה מוחזרת מהגוף ואינה נבלעת בעור, וחלקם סופגים את הקרינה לפני שהיא מגיעה לעור עצמו. 

חזור

 

מדד Sun Protection Factor - SPF

לתכשירי הגנה מהשמש ניתן מספר המציין את מקדם ההגנה מהשמש ומדרג את מידת היעילות שלו בחסימת קרינת UVB. מידת ההגנה של מסנן הקרינה תלויה לא רק במדד SPF אלא גם בסוג העור, בכמות מסנן הקרינה שמורחים על העור, בסוג הפעילות בשמש (למשל הזעה מרובה או פעילות במים יגרמו להסרת מסנן הקרינה), במשך זמן החשיפה ובתכיפות המריחה החוזרת של קרם ההגנה. יעילות המסנן נמדדת על פי משך הזמן שבו התכשיר מגן על העור מפני האדמומיות (כוויות שמש) הנגרמת מקרינה על סגולה מסוג UVB, בהשוואה לאורך הזמן שבו העור מאדים ללא הגנה (למשל, אם בדרך כלל עור של אדם מסוים הופך אדמומי לאחר 10 דקות של שהייה בשמש, הרי ששימוש במקדם הגנה של-SPF 15 יאריך באופן תיאורטי פי 15 את משך הזמן עד שהעור יאדים, כלומר ב-150 דקות).

 

להלן טבלה המציינת את מידת החסימה (באחוזים) של קרינת  UVB ע"י מסנני קרינה שונים. ניתן לראות שמקדם הגנה  SPF 30 אינו חוסם  פי שניים את הקרינה לעומת מקדם הגנה  SPF 15, אלא רק בעוד 3.4%.   

 

   
SPF 

אחוז חסימת קרינת אולטרה סגול 

4 75
8 87.5
15 93.3
30 96.7
50 98
   

Sayre RM, Agin PP, LeVee GJ, Marlowe E. A comparison of in vivo and in vitro
testing of sunscreening formulas. Photochem Photobiol. 1979; 29:559-566

 

נוסף על כך חשוב לדעת ש-SPF  אינו מעיד על הגנה מפני קרינת UVA. אמנם קרינת UVA  אינה גורמת לאדמומיות העור אך היא חודרת לתוך העור, ועלולה אף היא להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן העור. לכן, חשוב להשתמש במסנני קרינה המגנים הן בפני קרינת UVA  והן בפני קרינת Broad Spectrum) UVB).

 

קרני השמש

קרני השמש

 

בישראל כיום, אין אחידות בהמלצות לגבי רמת מקדם ההגנה בתכשירים.

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה: "מומלץ להשתמש במסנן קרינה עם מקדם הגנה 30 SPF ומעלה. התכשירים עם מקדמי ההגנה הגבוהים מ- SPF 30, מומלצים לאנשים בעלי סיכון גבוה לחלות בסרטן העור" (אתר האינטרנט של האגודה).

 

לעומת זאת, באתר האינטרנט של משרד הבריאות מומלץ על שימוש בתכשיר הגנה עם מקדם הגנה SPF15 עד 50 המגן מפני UVA ו- UVB.

 

בפברואר 2014 הוציא משרד הבריאות נוהל רישוי למוצרים שנועדו להגנה מפני קרינת השמש. בין היתר, הוגדר שרק תכשירי עור בעלי ערך מקדם ההגנה (SPF) של 30 ומעלה ויכולת הגנה מפני קרינת  UVA ו-UVB ייחשבו כתמרוקים בעלי הגנה רחבת טווח (Broad Spectrum).

 

דו"ח מבקר המדינה "סרטן העור- מניעה, איתור וטיפול" (התשע"ד-2014) ציין חוסר אחידות בהמלצות שמפרסמים גופים שונים בישראל לגבי מקדם ההגנה המזערי הרצוי לשימוש.

 

התייחסות לרמת מקדם ההגנה בעולם

ארגון הבריאות העולמי ממליץ להשתמש בתכשיר עם מקדם הגנה של SPF 15 ומעלה.

האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ממליצה להשתמש במקדם הגנה SPF 30  ומעלה.

האגודה למלחמה בסרטן באוסטרליה ממליצה על שימוש בתכשיר בעל מקדם הגנה של SPF 30 ומעלה, רחב טווח.

 

הנחיות נוספות לשימוש נכון במסנני קרינה (על פי האגודה למלחמה בסרטן)

  • יש למרוח את המריחה הראשונה כחצי שעה לפני היציאה לשמש. מומלץ להימרח פעמיים ברציפות. יש לוודא שכל העור החשוף שאינו מוגן על ידי לבוש, יימרח בתכשיר.
  • כדי להבטיח הגנה רצופה יש לחדש את מריחת התכשיר בכל שעתיים, וכן לאחר שחייה, הזעה וניגוב העור במגבת. מומלץ להשתמש בקרם הגנה עמיד במים, במקרה של שחייה או הזעה.
  • תאריך תפוגה: יש לבדוק את תאריך התפוגה של תכשיר ההגנה. משך חיי המדף של תכשיר ההגנה ללא תאריך תפוגה הוא שלוש שנים לכל היותר, אך חיי המדף שלו קצרים יותר אם הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות.

 

האם שימוש בתכשיר הגנה עם מקדם הגנה גבוה עלול לגרום לנזק?

  • אשליית הגנה – קיים חשש כי השימוש בתכשיר ההגנה יגרום להגברת סך החשיפה לשמש על ידי:
    • חשיפה לשמש לזמן ממושך יותר, לכן מומלץ לחזור ולהימרח. יש להימרח פעמיים ברציפות ולחדש את מריחת התכשיר בכל שעתיים.
    • חשיפה לשמש בשעות שיא החשיפה. ההמלצה היא להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש בשעות מסוימות (שהן לא השעות הבטוחות), גם אם נעשה שימוש בתכשיר הגנה, שכן חלק מקרני השמש העל סגולות עלולות לחדור דרך העור ולגרום לנזק, ובכל מקרה יש להשתמש באמצעי ההגנה הנוספים ולא להסתפק רק במריחת קרם ההגנה.
  • קיימת דאגה כי הפחתת החשיפה ל- UVB בשימוש בקרם הגנה, עלולה להפחית את כמות ויטמין D שנספגת בעור.

 

    

 

מתקני קרם הגנה ציבוריים

בעיר מיאמי ביץ' במסגרת פרויקט להפחתת הסיכון לסרטן העור, הניחו 50 מתקנים של קרם הגנה במקומות ציבוריים, כולל בריכות וחופי ים, זאת במטרה לעודד אנשים להגן על עצמם מפני קרינת השמש. כך תושבים ותיירים יוכלו להשתמש בקרם ההגנה חינם.

 
  

חזור

 

שתיה מרובה

יש להקפיד על שתיית מים מרובה. במהלך שהייה בשמש הגוף מתחמם, ומקרר את עצמו ע"י הזעה. כתוצאה מכך הגוף מאבד נוזלים החיוניים לפעילותו התקינה.

באתר משרד הבריאות תוכלו למצוא את פירוט הכמויות המומלצות לשתייה לאדם ליום.

חזור

 

מיטות שיזוף

 

    

למרות ההסברה בנושא והמודעות בקרב הציבור לנזקי השמש, קיימת תופעה שבה אנשים, מטעמים של אסתטיקה ויופי, נחשפים לקרינה על-סגולה מלאכותית, המדמה את אור השמש באמצעות מיטות ותאי שיזוף  שהותקנו בהם נורות מיוחדות פולטות קרינה. תופעה זו טומנת בחובה סכנה ממשית לבריאות.

בעשור האחרון, בעולם ובישראל, סוף סוף השתנו הדברים, והחלו להטיל מגבלות על שיזוף במכוני השיזוף, בייחוד לצעירים מתחת לגיל 18.

ביולי 2014 הותקנו בישראל תקנות חדשות, שלפיהן, אסור למנהל מכון שיזוף או מפעילו לאפשר שימוש במתקן שיזוף למי שטרם מלאו לו 18 שנה. כמו כן, מכוני שיזוף חויבו בהצבת שלט אזהרה, חלוקת עלון הסבר ללקוח, שימוש במגן עיניים שטוף ומחוטא ועמידה בדרישות התקן הישראלי.

 
  

 

חזור

 

רשימת מקורות

 

תאריך עדכון: 27.11.16