mast1.jpg

השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה - חקיקה בישראל

בישראל, על פי תקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה") ופקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") :

  • בזמן שהרכב בתנועה, לנוהג ברכב אסור לאחוז בטלפון קבוע או נייד ואסור לו להשתמש בו ברכב, אלא באמצעות דיבורית [המוגדרת בחוק כהתקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו].
  • בזמן שהרכב בתנועה, אסור לשלוח או לקרוא מסרונים (sms) (תקנה 28(ב)(1) לתקנות התעבורה).
  • גם למורה לנהיגה אסור להשתמש בשעת הוראת הנהיגה בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית (סעיף 16 לפקודת התעבורה).
    שליחת הודעות טקסט וקריאתן בזמן נהיגה  

ההגבלה על השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה נובעת בראש ובראשונה מחשש לתאונות דרכים, העלולות להיגרם עקב ירידה בריכוז והסחת דעת.

הקדמה - הסחת דעת 

ההסכמה בדבר הצורך בהגבלת השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה נובעת בראש ובראשונה מהחשש מתאונות דרכים, שעלולות להיגרם עקב הירידה בריכוז והסחת הדעת.

 

חזור

הוראות החוק לגבי שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה

מחקרים הראו, ששימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4-6. עקב סיכון זה, בשנת 2007 עודכנו בישראל מספר דברי חקיקה בנושא.

תמונת המחשה: שילוט האוסר על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגהשימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה

בתקנות התעבורה (קובץ PDF להורדה) נקבע:

בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב-

  1. לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב, אלא באמצעות דיבורית.
  2. לא ישלח או יקרא מסרון (sms).

תמונת המחשה: תמרור האוסר על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה

 

(תקנה 28 (ב)(1) לתקנות התעבורה) - העובר על תקנה זאת עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס של 1000 ₪.  

פירוט ההוראות הנובעות מהתקנה:

  1. החזקת טלפון נייד או קבוע בזמן הנהיגה - לנוהג ברכב אסור להחזיק בטלפון נייד או קבוע בזמן הנהיגה. איסור זה נגזר מהחובה של נוהג הרכב להחזיק את ההגה בשתי ידיו, כל עוד הרכב בתנועה. [תקנה 28(א)]
  2. שימוש בדיבורית - "דיבורית", מוגדרת בחוק  כהתקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו. ההתקן יכול להיות בטלפון עצמו (ספיקר/רמקול), אלא שאז החוק דורש שהטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.


על פי אתר משטרת ישראל, ניתן לדבר בטלפון הסלולרי עם דיבורית בזמן הנהיגה, רק כשהטלפון מונח במקום שמונע נפילתו. על פי המלצות משרד הבריאות לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים, במכשיר טלפון סלולרי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, על פני שימוש בבלו טוס (blue tooth).

  1. שליחה או קריאה של מסרון (sms) – שליחה של SMS או קריאתו אסורה בזמן שהרכב בתנועה.

מורה נהיגה 

על פי החוק, מי שבידו רישיון להוראת נהיגה, לא ישתמש בשעת הוראת נהיגה בטלפון קבוע או נייד, אלא באמצעות דיבורית.

(סעיף 16 לפקודת התעבורה).

 

חזור

סוגיות שנדונו בפסיקה

סוגיית אופן השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה עלתה במספר פסקי דין בהם דנו בנושא פרשנות התקנות. להלן כמה מהשאלות שעלו בפסיקה:

האם מותר להשתמש בטלפון הסלולרי בזמן הנהיגה באמצעות אוזניה?

בתקנות התעבורה נקבע, כי אין לנהוג או ללכת בכביש, כשלאוזניים צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, חוץ מאוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי (תקנה 169 לתקנות התעבורה - קובץ PDF להורדה).

 

בבית המשפט העליון נדונה השאלה, האם הוראה זו אוסרת גם הצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת והאם שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה באמצעות אוזניה מותר. נפסק, כי השימוש באוזניה אחת לא מהווה עבירה ( רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מדינת ישראל).

 

האם מותר להשתמש בטלפון סלולרי בזמן שהרכב עומד ברמזור אדום?

על פי תקנה 28 הנ"ל, כאשר הרכב "בתנועה" , אסור לנוהג ברכב להחזיק בטלפון או להשתמש בו ללא דיבורית. בפסיקה, נידונו מקרים שבהם הנהג השתמש בטלפון נייד במכוניתו שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב עמד ברמזור אדום. במקרים אלו עלתה השאלה האם גם במקרה שהרכב עומד ברמזור אדום, מדובר על רכב "בתנועה" כלשון התקנה ואז אסור לנוהג ברכב להחזיק בטלפון או להשתמש בו ללא דיבורית. כדי לבחון האם במקרים אלו מדובר בעבירה על התקנה הנ"ל, פסקי הדין עסקו  בפרשנות למילה "בתנועה" המופיעה בחוק.

 

בעניין זה הפסיקה אינה חד משמעית:

  • יש פסקי דין שאישרו שימוש בטלפון כשהרכב אינו בתנועה אלא בעת עצירה, מאחר ומתן מענה לשיחת טלפון נייד בעת שהרכב אינו בתנועה, לא כלול באיסור שבחוק. (פס"ד 70140/01 ברגמן נ' מדינת ישראל – מחוזי)
  • בפס"ד אליקים נ' מדינת ישראל (ע"פ 70890/01 – מחוזי ת"א)  שבו נידון ערעור על הרשעה בשימוש בטלפון נייד בעת עמידה ברמזור אדום, נקבע כי אין להתיר שימוש בטלפון גם אם הנהג עומד ברמזור אדום כיוון שהרכב נמצא בציר תנועה שוטף. 
    נפסק, כי במילה "תנועה" הכוונה לשטף תנועה, ציר תנועה, כניסות ויציאות מחניה, פניות, ביצוע חניות, עמידה ברמזורים מתחילת הנסיעה ועד לסיומה. כב' השופטת פלפל קבעה בפס"ד זה, כי עצירה בפקק או ברמזור אדום, היא שלב קצר מכלל התנועה. שלב שאינו מתוכנן מראש, כך שנוהג לא יכול בדיוק כשמתחלף הרמזור או משתחרר הפקק לסיים מיד את העיסוק שבו עסק כשהרכב לא היה בתנועה. לכן נדחה הערעור הנ"ל.

 

חזור

 

רשימת מקורות

  • שגיא ע.י., סדצקי ס. קביעת מדיניות לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים – מצב בעולם,  הרפואה 150(3) מרץ 2011.
  • אתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים www.rsa.gov.il  (תאריך כניסה: 6.10.2013) 
  • אתר משטרת ישראל www.police.gov.il  (תאריך כניסה: 6.10.2013) 

 

תאריך עדכון: 1.8.14