mast6.png

שדה המחקר של מרכז תנודע מתרחב...

גרף השפעות בריאותיות של טכנולוגיות הפולטות קרינה בלתי-מייננת

 

מהם גבולות הדיון אודות טווח ההשלכות הבריאותיות?

  • האם יש לבחון גם השלכות בריאותיות שאינן קשורות בהכרח לחשיפה לקרינה?
  • האם ניתן לערוך הבחנה בין השלכות הקשורות 
    לחשיפה לבין השלכות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה?

 

לצד ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות תקשורת והשימוש הגובר במכשירים פולטי קרינה בלתי מייננת (קב"מ), החל המחקר המדעי לבחון את השפעותיה של קרינה זו על בריאות האדם. בשנת 1996 קבעה וועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי (The EMF project, WHO) כי "קיימת אי-בהירות בנוגע לנזקי קרינה בתדרי רדיו (בייחוד בנוגע להתפתחות גידולים סרטניים) לפיכך, יש לבצע מחקרים (בייחוד אפידמיולוגים) שיאמדו את הסיכון". למרות הגידול במספר המחקרים הבוחנים סוגיה זו, המדע לא מצליח "להדביק את קצב הטכנולוגיה" ועל כן קביעת מדיניות בתחום מתקיימת פעמים רבות בתנאי אי וודאות.

מרכז תנודע הוקם ב-2013 בעקבות החלטת ממשלה אשר קבעה כי יש צורך בהקמת מרכז ידע מחקרי-לאומי שיעסוק בחיפוש, זיהוי ואיסוף של תוכן מדעי עדכני וסיכומו, ויהווה תשתית ידע מקצועי עליו נשענים בעת קבלת ההחלטות.

 

אחד האתגרים שעמדו בפני מרכז תנודע בראשית דרכו היה למפות את הנושאים שיש לחקור על מנת לאמוד את ההשפעות הבריאותיות של טכנולוגיות פולטות קרינה.

 

כל הגופים המקצועיים העוסקים כיום בתחום מתמקדים בשתי השפעות מרכזיות על בריאות האדם:
א. השפעה תרמית - חימום הרקמה שנראית בעיקר בתחום 30 מגה-הרץ – 300 ג'יגה-הרץ (גלי רדיו). השפעה זו הנה הידועה ביותר והמוכחת של קב"מ. אולם, בהספקים שבהם פועלים רוב המכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת, בשימוש אישי, אפקט החימום הוא מינימלי ואינו מהווה סכנה לפגיעה משמעותית.
ב. השפעה א-תרמית שאינה קשורה לעליה בטמפרטורה של הרקמה (כלומר לאפקט החימום), אלא לשינוי אחר הנגרם לרקמה על ידי התדר, אורך הגל, גובה הגל והשדה החשמלי או המגנטי.

סוגיית ההשפעות הא-תרמיות נבחנת עד היום ואין לה תשובה חד משמעית. בהקשר של סרטן סיווג ארגון הבריאות העולמי את הקרינה הבלתי מיננת בתדרים נמוכים ביותר (ב-2001) ובתדרי גלי רדיו (ב-2011) כמסרטן אפשרי. תחת הסיווג האמור אימצו רוב המדינות, וביניהן ישראל, את עקרון הזהירות המונעת הקובע כי יש לנקוט אמצעי זהירות במקרה של סיכון אפשרי, גם אם יחסי סיבה ותוצאה טרם הוכחו מדעית.

בהתאם לכך, עבודת מרכז תנודע התמקדה בתחילת דרכו בהשלכות בריאותיות אפשריות הקשורות לעצם החשיפה לקרינה. כך לדוגמה נבחנו נושאים כגון גלי רדיו והתפתחות גידולי מוח ובלוטת הרוק במבוגרים ובילדים, קרינה מרשת החשמל ותחלואה בלוקמיה בילדים, גלי רדיו והשפעתם על תאי זרע, השפעת גלי רדיו על מערכת השמע ועוד.

 

יחד עם זאת, כבר בשלבים מוקדמים של פעילות המרכז, נוכח עלייה בהיקף השימוש והתרחבות השימושים בטכנולוגיות התקשורת, וכן עקב התפשטותן למרחבים הציבוריים כמו בתי ספר, פארקים ותחבורה ציבורית, עלתה השאלה מהם גבולות הדיון אודות טווח ההשפעות הבריאותיות. האם יש לבחון גם השפעות בריאותיות שאינן קשורות בהכרח לחשיפה לקרינה? האם ניתן לערוך הבחנה בין השפעות הקשורות לחשיפה לבין השפעות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה? כך למשל במקרה של הפרעות שינה ובעיות קשב וריכוז שלגביהן טרם הובהר מנגנון הקשר וייתכן ומושפעים גם מהקרינה וגם מגורמים אחרים כגון דחיקת זמן השינה ועיסוק במספר גורמים בו זמנית. האם יש לבחון גם סוגיות שברור שאינן קשורות לקרינה כגון רעש ופרטיות, התמכרויות לטלפונים סלולריים, ותאונות דרכים (הנגרמות מהסחת דעת של השימוש בסלולרי על הכביש).

 

גרף השפעות בריאותיות של טכנולוגיות הפולטות קרינה בלתי-מייננת

 

המושג בריאות, כפי שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי, מתייחס למצב של רווחה פיזית, נפשית, וחברתית, ולא רק למצב של העדר מחלה או נכות. בהתאם להגדרה זו, יש לבחון את ההשפעות של הטכנולוגיות החדשות בהקשרים רחבים אלו.

 

    דעת המרכז כיום היא כי במקביל לבחינת ההשפעה של החשיפה לקרינה, ראוי וצריך לבחון גם השפעות פיזיות, חברתיות ונפשיות שאינן בהכרח קשורות לחשיפה זו. יש לתת את הדעת, כי על אף שסוגיות אלו אינן פחותות משקל בהשפעתן על בריאות ה"משתמש" לא תמיד הן זוכות למענה הולם מצד בעלי העניין השונים בתחום (מקבלי החלטות, גורמי רפואה, חינוך, סביבה, ציבור רחב, תקשורת ועוד). מכיוון שענייננו בבריאות במובנה הרחב, הוחלט כי במסגרת פעילות המרכז יינתנו דגש ובולטות גם להשפעות בריאותיות אחרות של טכנולוגיות תקשורת פולטות קרינה, גם אם אינן נגרמות, במישרין או בכלל, עקב החשיפה לקרינה.    

 

תאריך עדכון: 25/6/2017