mast1.jpg

שימוש ברשת אלחוטית (Wi-Fi) בבתי ספר – כיצד ניתן לאזן בין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשמירה על בריאות הילדים?

             גישה לידע בעזרת טכנולוגיות תקשורתיות נקבעה כיעד חינוכי ברחבי העולם

גם בישראל הוחלט על שילוב טכנולוגיות מידע בבתי הספר במטרה לשפר את איכות ההוראה

לצד היתרונות של למידה מתוקשבת התעורר גם חשש לבריאות ילדינו עקב חשיפתם לאמצעי קצה ולטכנולוגיות פולטות קרינה

שימוש במחשבים ניידים בכיתת לימוד

                                                                                                                                         שימוש במחשבים ניידים בכיתת לימוד

 

כדרך התמודדות עם שאלה זו יש לבחון מהי מידת האיזון הנדרשת בין התועלת שבשימוש 
בטכנולוגיות המתקדמות לבין ההגנה על בריאות התלמידים, ולהתוות מדיניות בהתאם

 

השימוש במחשבים ניידים, בטבלטים ובטלפונים חכמים הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בישראל ובעולם כולו. רשתות תקשורת אלחוטיות שהותקנו במקומות רבים במרחב הציבורי, למשל בבתי קפה, בפארקים ובחופי הים מאפשרות חיבור תמידי לאינטרנט.

הקדמה לא פסחה על משרד החינוך. במסגרת תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, הותקנה בבתי ספר רבים תשתית המאפשרת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך הוראה ולמידה. תשתית זו כוללת אינטרנט חוטי או אלחוטי (Wi-Fi, מקרן, מערכת קול ואמצעי החשכה וכן לוחות חכמים ומחשבים ניידים).

 
   

 

לשיקולים להכנסת טכנולוגיות מתקדמות לבתי הספר מאפיינים ייחודיים; ילדים נמצאים בבתי ספר מתוקף חוק חינוך חובה, הם נמצאים ברשות המבוגרים ואינם יכולים לקבל החלטות לגבי עניינים מהותיים. נוסף על כך, לילדים מאפיינים פיזיים ומנטליים שונים מאלו של מבוגרים ולכן הם מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון. בהתאם לכך עולה השאלה האם בית הספר צריך להיות סביבה נטולת חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ועולה הצורך בבחינת האיזון הנדרש שבין התועלת מהשימוש בטכנולוגיות המתקדמות לבין הגנה על בריאות התלמידים.

 

להלן ציוני דרך מרכזיים בגיבוש מדיניות בריאות בסוגיה זו:

 

רקע: מהי רשת תקשורת אלחוטית?                                     

רשת תקשורת אלחוטית (Wi-Fi) משתמשת בגלי רדיו כדי להעביר מידע ונתונים ממכשירי קצה, למשל, מחשבים ניידים טבלטים וטלפונים חכמים אל רשת האינטרנט ולהיפך – מרשת האינטרנט אל מכשירי הקצה וכן להעביר נתונים ממכשיר למכשיר. למכשירי הקצה (למשל, המחשב הנייד) יש מתאם (אדפטור) אלחוטי המתרגם לאותות רדיו את הנתונים המועברים מהמחשב ומשדר אותם לנתב האלחוטי (ראוטר) באמצעות אנטנה. הנתב האלחוטי קולט את האותות המתקבלים מהמחשב, מתרגם אותם, ושולח את המידע לאינטרנט באמצעות כבל. תהליך זה פועל כמובן גם בכיוון השני: הנתב האלחוטי מקבל מידע מהאינטרנט, מתרגם לאותות רדיו ומשדר אותם למחשב. הנתבים האלחוטיים משדרים בתדר של 5 או 2.4 ג'יגה הרץ. תדר זה גבוה מזה המשמש טלפונים סלולריים ומאפשר לאותות הרדיו לשאת יותר מידע.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

נתבים אלחוטיים פועלים בהספקים ובתדרים הדומים לאלו של מכשירי תקשורת אחרים בסביבה הביתית. הם מהווים מקור מקומי לקרינה בלתי מייננת שעוצמתה פוחתת משמעותית ככל שמתרחקים מהמכשיר.

התקנת ציוד תקשורת בבתי הספר

בנושא החשיפה לקרינה בלתי מייננת, אימץ משרד החינוך את מדיניות משרד הבריאות ומרכז תנודע להטמעת עיקרון הזהירות המונעת. על פי מדיניות זו, יש לצמצם במידת האפשר את חשיפת התלמידים לקרינה זו, תוך איזון בין שמירה על בריאות הילדים, לבין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

בנובמבר 2010, פורסם נייר עמדה בנושא: "קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד" שגובש לבקשת ח"כ דב חנין. מטרת נייר העמדה הייתה לסכם את מגוון החשיפות לקרינה בלתי מייננת ממקורות שאינם טבעיים להם נחשף התלמיד במערכת החינוך, ולקיים דיון מקיף על הפעולות שיש לנקוט על מנת לצמצם חשיפות אלו ולהבטיח את בריאות התלמידים. העיקרון המנחה בכתיבת המסמך היה כי קיימת חובה מוסרית, ערכית ומשפטית של מערכת החינוך והמדינה להגן על בריאות תלמידיה וכי יש לפעול על פי עיקרון הזהירות המונעת, גם במסגרת מערכת החינוך. סוגיה זו התחדדה כאשר הוחלט, כאמור, על שילוב טכנולוגיית המידע בסביבת ההוראה כדי לשפר את איכותה.

ככלל, אימץ  משרד החינוך את העקרונות המופיעים בנייר העמדה וקבע, בין היתר, כי יש לאזן בין בחירת התלמיד והוריו להשתמש בטלפון סלולרי לבין ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של שימוש זה, בעיקר על ידי הרגלי שימוש נכונים. המדיניות הספציפית של משרד החינוך באה לידי ביטוי בחוזרי מנכ"ל שונים הנכתבים בנושא קרינה בלתי-מייננת.

חוזר מנכ"ל מתאריך 10.10.12 (תשע"ג/2 (ב)), קבע כי יש להעדיף התקנה של רשת חוטית במוסדות החינוך בלי לייצר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה ומהשימוש בה.

באוגוסט 2012, עתרו הנהגת ההורים הארצית, הפורום לסלולאריות שפויה, וגורמים נוספים לבג"ץ כנגד שר החינוך, סגן שר הבריאות והשר להגנת הסביבה, בדרישה להורות למשרד החינוך שלא להקים ולא להפעיל רשתות אינטרנט אלחוטיות בבתי ספר. בעקבות העתירה הוקם צוות בין-משרדי שדן בקשיים שהתעוררו בהקשר ליישום מדיניות משרד החינוך בעניין התקנת ציוד תקשורת בבתי הספר. בעקבות דיוני הוועדה הפיץ משרד החינוך באוגוסט 2013 חוזר מנכ"ל מעודכן (תשע"ג/10. 3.6-11) בו קבע כי במקרה וקיים קושי להתקין רשת חוטית בלבד, ניתן להתקין רשת אלחוטית בכפוף למגבלות ספציפיות. מגבלות אלו כוללות:

  • הגבלת גיל (בגני ילדים ובחטיבה הצעירה חל איסור על התקנת רשת אלחוטית. החל משכבת כיתות א' ומעלה תותר התקנת הרשת).
  • הגבלת משך שעות השימוש בכיתות א'-ג'.
  • התקנת נקודה לגישה חוטית בעמדת המורה שבה ייעשה שימוש בכל עת שאין צורך בהפעלת הרשת האלחוטית.
  • מתן עדיפות להוראה באמצעות יישומי מחשב שאינם מחייבים שימוש ברשת אלחוטית.

כמו כן מציין חוזר המנכ"ל כי:

  • יש לעשות שימוש במערכות תקשורת אלחוט מנוהלות ולהגדיר כי עוצמת השידור תרד למינימום הנדרש באופן אוטומטי, בהתאם לעוצמת המכשירים הפעילים ולצריכת השירותים.
  • בשטח בית הספר יש לכבות את התקשורת האלחוטית בהתקני קצה בעלי יכולת אלחוט כשלא נעשה בה שימוש במסגרת הלימודים.
  • בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקה של רמת הקרינה בגלי רדיו על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות, בכל בית הספר, כאשר הציוד מופעל.
  • תיושם תכנית מותאמת גיל בכפוף לתכנית שהמשרד יפתח, להקניית ידע בנושא קרינה אלקטרומגנטית וקרינת רדיו (רשתות אלחוטיות, טלפון אלחוטי, טלפון סלולרי ועוד) כדי להגביר את רמת הידע בנושא.

באפריל 2015 בג"צ דחה את העתירה (בג"צ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך). בית המשפט קבע כי לא מצא עילה להתערב במדיניות משרד החינוך בנוגע לשימוש ברשתות אלחוטיות בבתי ספר, שהוא עניין מובהק של מומחיות מקצועית וכי אין בידיו לקבוע כי המדיניות המעוגנת בחוזר המנכ"ל מ-2013 היא בלתי סבירה במידה המצדיקה את התערבותו.

הודגש, כי משרד החינוך ימשיך לבחון את יישום חוזר המנכ"ל על פי מתווה סדור שגובש, במסגרתו ייערכו בדיקות עתיות בבתי הספר כדי לוודא שרמת הקרינה עומדת בתקן המותר.

מהי רמת הקרינה הבלתי מייננת אליה נחשפים מרשת תקשורת אלחוטית?

תקנים והמלצות- לפי המלצות הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) שאומצו על ידי ארגון הבריאות העולמי לגבי תדרי הרדיו שבו משדר ה-Wi-Fi, סף החשיפה המקסימלי של צפיפות ההספק הוא 1000 מיקרו וואט לסנטימטר מרובע עבור הציבור הרחב.

המלצות המשרד להגנת הסביבה בישראל שאומצו על ידי משרד הבריאות מחמירות אף יותר מכך וסף החשיפה המקסימלי של צפיפות ההספק עומד על 100 מיקרו וואט לסנטימטר מרובע עבור הציבור הרחב (כלומר עשירית מההמלצה של ICNIRP).

בשנת 2007 מדד חוקר בשם פוסטר אותות Wi-Fi  בסביבות שונות (משרדים, חנויות, מוסדות חינוכיים) ומצא כי 50% מהמדידות הראו ערכי צפיפות הספק הנמוכים מ- 0.001 – 0.0001  מיקרו וואט לסנטימטר מרובע כבר במרחק של 1 מטר מהמחשב הנייד וזאת בזמן שה-Wi-Fi תקשר עם הרשת.  במחקר שערכה הסוכנות להגנה על הבריאות (HPA, Health Protection Agency), בבתי ספר בבריטניה, נמצא כי במרחק של חצי מטר ומעלה רמת הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת הן מנקודות הגישה והן מהמחשבים הניידים הייתה מתחת לערכי הסף של ICNIRP. מחקר שנערך בבתי ספר בניו-זילנד הראה תוצאות דומות.

כאשר משווים את החשיפה לקרינה בלתי מייננת שמקורה בנתבים אלחוטיים לחשיפה לטלפון סלולרי במהלך שיחה, בשימוש שכיח במבנים, ניתן לראות כי מידת החשיפה מנתבים אלחוטיים היא בסדר גודל של כ- 1/10,000 מהחשיפה האישית בשימוש בטלפון סלולרי. ההבדל במידת החשיפה נובע בעיקר בשל מרחק מקור הקרינה מהגוף ודעיכה חדה של  הקרינה עם המרחק. יחס זה מתקיים גם עבור מידת החשיפה ממחשבים הגולשים ברשת אלחוטית. ניתן לומר כי חשיפה לנתבים אלחוטיים למשך שנה שלמה, ברציפות, שקולה לחשיפה בסדר גודל של שעה, בעת שיחה בטלפון סלולרי.

 

האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת הנפלטת מנתבים אלחוטיים מסוכנת לבריאות?

ההשפעה הביולוגית הידועה והמוכחת של חשיפה לרמות גבוהות של קרינת גלי רדיו היא חימום התאים. השפעה זו מתרחשת בחשיפה להספקים גבוהים מאד, הרבה מעבר לתקנים הקיימים. נוסף על כך, קיים חשש שמא קיימות השפעות ביולוגיות נוספות על הגוף ברמות חשיפה נמוכות מאלה הגורמות לחימום הרקמות. למרות המחקרים הרבים שנערכו בנושא זה, לא ניתן כיום להגיע למסקנה חד משמעית לגבי הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין התפתחות סרטן. בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי, אך הראיות אינן מספקות על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. על בסיס הקביעה של קבוצת העבודה של IARC סווגה קרינת גלי הרדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה B2 שמשמעותה כי קרינת רדיו הינה גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

רוב מחקרי האוכלוסייה שבחנו את השפעת הקרינה הבלתי מייננת בתדר גלי הרדיו בדקו את ההשפעה של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים על מבוגרים. כמעט ולא נעשו מחקרים על ההשפעה הספציפית של רשתות ה Wifi  על הבריאות ובפרט על בריאות ילדים.

מדוע יש המתנגדים להכנסת רשתות תקשורת אלחוטיות לבתי הספר?

כפי שצוין לעיל, הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת מנתבים וממכשירי קצה המשתמשים ברשתות תקשורת אלחוטיות נמוכה מאד. עם זאת בישראל ובעולם יש המתנגדים להתקנה ושימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות בבתי הספר. ההתנגדות נובעת ממספר סיבות:

  • טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש רחב רק מספר מועט יחסית של שנים וההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת מתחת לסף המומלץ עדיין נחקרות.
  • התלמידים מחויבים להימצא בשטח ביה"ס על פי חוק לימוד חובה ועל כן החשיפה שלהם היא כפויה, בניגוד לשימוש בטכנולוגיה זו בבית הנתונה להחלטת ההורים.
  • הקרינה מ- Wi-Fi נמוכה יחסית אבל ילדים נמצאים שעות רבות בבית הספר.
  • באופן כללי, ילדים ובני נוער מהווים אוכלוסייה רגישה בהשוואה לאוכלוסייה הבוגרת.

יש הטוענים כי הקרינה הבלתי מייננת גורמת אצל חלק מהאנשים לתופעה הנקראת רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת (EHS, Electromagnetic Hypersensitivity). לכן, כיוון שעדיין לא ידוע מהן ההשפעות ארוכות הטווח של קרינה בלתי מייננת הוחלט לפעול בהתאם לעקרון הזהירות המונעת שמשמעותו צמצום החשיפה, תוך איזון בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים לבין שמירה על בריאות האדם.

 

   

 

הדיון בנושא הפעלת רשתות אלחוטיות בבתי הספר בישראל עדיין לא הסתיים. יש לזכור כי רוב הציבור, לרבות הילדים, נחשפים לרשתות אלחוטיות בבתיהם ובמרחב הציבורי. כמו כן, יש להביא בחשבון כי השימוש בטלפון הסלולרי חושף את המשתמש לקרינה בלתי מייננת גבוהה הרבה יותר מזו של הרשת האלחוטית.

 

 

רשימת מקורות

  • חוזר מנכ''ל תשעג/10(ג), א' באב התשע"ג, 08 ביולי 2013 
תאריך עדכון: 20.9.15