mast6.png

שאלות נפוצות

אנטנות סלולריות

מהן האפשרויות למדידת קרינה מאנטנות באופן פרטי?

אנשים המעוניינים לבצע מדידות קרינה פרטיות יכולים לעשות זאת באמצעות הזמנת מודד קרינה מוסמך. המשרד להגנת הסביבה, מפרסם רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה, וכן רשימת חברות המוכרות מכשירים למדידת קרינה.

 

מכשיר למדידת קרינה

מכשיר למדידת קרינה

תאריך עדכון: 16.6.14
למי פונים כדי לקבל מידע על אנטנות סלולריות?

המשרד להגנת הסביבה אחראי על מתן היתרים להקמה ולהפעלה של מקורות קרינה ובכלל זה אנטנות סלולריות (מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת). המשרד מעדכן מדי חודש את רשימת האנטנות הסלולריות הפועלות, ומנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.

 

באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית שבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, תאריך ההפעלה ותאריך הבדיקה האחרונה של כל אנטנה (יש להזין כתובת של מיקום האנטנה במקום המיועד לכך).

 

נוסף לכך, הקמת האנטנה כפופה לקבלת היתר בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לשם בירור בנושא התרי בניה ניתן לפנות לרשות המקומית שבתחומה נמצאת האנטנה.

 
תאריך עדכון: 14.8.14
האם קיימות המלצות בנוגע למגורים בקרבה לאנטנה סלולרית?
 

אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה באמצעות היתרי הקמה והפעלה המונפקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP) עבור אזורים המאוכלסים ברציפות ו- 30% מהסף עבור אזורים אשר אינם מאוכלסים ברציפות.

 

מחקרים שבדקו את רמות הקרינה בסביבת אתרי אנטנות סלולריות בסביבה עירונית טיפוסית הראו, כי במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. עד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.

 

בכל מקרה, ניתן לוודא שהחשיפה לקרינה בלתי מייננת לא חורגת מהערכים שנקבעו בטבלה המוצגת במסמך של המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה), המסכם את רמות החשיפה המרביות המותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו.

אנטנה סלולרית באזור מגורים

אנטנה סלולרית באזור מגורים

 

תאריך עדכון: 16.6.14

השפעות על הבריאות

האם נעשו מחקרים המצביעים על קשר בין קרינה בלתי מייננת והתפתחות מחלות?

התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, רשתות תקשורת אלחוטית, אנטנות סלולריות ורשתות חשמל) גורמת לנזק בריאותי או להתפתחות מחלות שנויה במחלוקת בין המדענים ואינה חד משמעית.

 

רוב המחקרים בתחום תדרי הרדיו, התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים, ובייחוד בהתפתחות של גידולי מוח, עצב השמע ובלוטות הרוק. תוצאים בריאותיים נוספים שנחקרו הם השפעה על הפוריות (למשל, מורפולוגיה ואיכות נוזל הזרע), השפעה על תפקודי המוח (למשל, תפקוד קוגניטיבי, הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים והתפתחות המוח בתינוקות), מערכת הלב והדם (לחץ דם וקצב לב), השמיעה, רוק (הפרשה, הרכב וזרימה), פרופיל השומנים בדם, השמנת יתר, התפתחות טרשת נפוצה ומחלות ניוון עצבים כגון אלצהיימר, כאבי ראש וכן מחקרים על סינדרום הקרוי רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת.

 

בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבנילאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ׂממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. על בסיס החלטה זו, סיווגה קבוצת העבודה את קרינת גלי הרדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה 2B ברשימת החומרים המסרטנים וכך קבעה כי קרינת רדיו הינה גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

 

גם מחקרים בתחום רשתות החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF), התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן ובפרט בסיכון להתפתחות סרטן הדם בילדים, השפעה על תוצאי לידה (הפלות ומשקל לידה), השפעה על התנהגות בילדים, השפעה על תפקוד קוגניטיבי, הורמונים, מחלות ניוון עצבים (למשל מחלת אלצהיימר) ומחלות לב.

 

מחקרי אוכלוסייה הראו סיכון מוגבר לתחלואה בלוקמיה (סוג של סרטן הדם), בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לקווי מתח גבוה בהשוואה לילדים שהתגוררו רחוק יותר. גם כאן, בדומה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו, לא הוכח קשר וודאי וסיבתי בין הקרינה לתחלואה זו. אך על בסיס מחקרים אלו הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  את הקרינה הבלתי מייננת בתדר נמוך ביותר כ"מסרטן אפשרי"  (קטגוריה 2B) בבני אדם. עד כה לא הוכח כי קיים קשר בין קרינה מרשת החשמל ותחלואת סרטן מסוגים אחרים במבוגרים או בילדים.

 

תאריך עדכון: 16.7.14

טלפונים סלולריים

האם עצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי גוברת בעת טעינה? האם יש הבדלים בין הקרינה מהמכשיר לבין הקרינה מהשנאי?

בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:

  • חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC)  המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
  • חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:

א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.

ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.

 

יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.

 

תאריך עדכון: 7.10.15
האם יש הבדל מבחינת חשיפה לקרינה בין שימוש בהודעות לעומת שיחה בטלפון סלולרי?

אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).

שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה. 

כיצד ניתן להוריד את רמת החשיפה לקרינה בעת שימוש בטלפונים סלולריים?

קל מאוד לצמצם את רמת החשיפה לקרינה בעת השימוש בטלפון סלולרי על ידי הרחקת המכשיר מהגוף!

 

באופן כללי, הנחיות מרכז "תנודע" ומשרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפון סלולרי נסמכות על עיקרון הזהירות המונעת תוך שמירה על איזון בין הצרכים הטכנולוגיים של החברה בישראל לבין מידת הזהירות הנדרשת על מנת לשמור על הבריאות. ההמלצות המרכזיות הינן:

  • שימוש ברמקול\דיבורית אישית, אוזנייה (שאינה אלחוטית) או כל אמצעי אחר המרחיק את הטלפון מהגוף בזמן השיחה.
  • מיעוט בדיבור באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי או מיסוך של הקליטה כמו במעלית ורכבת).
 
תאריך עדכון: 16.6.14

ילדים

מהן ההנחיות לשימוש במכשירים הפולטים קרינה בקרב ילדים?

באופן כללי, הנחיות מרכז "תנודע" ומשרד הבריאות בנוגע לשימוש במכשירים הפולטים קרינה נסמכות על עקרון הזהירות המונעת המדגיש את הצורך לאזן בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים של החברה כיום לבין מידת הזהירות הנדרשת לשמירה על הבריאות. ההמלצה העיקרית לצמצום רמת הקרינה בקרב המשתמש הינה הרחקת מקור הקרינה מהגוף (למשל על ידי שימוש באוזניה בזמן דיבור בטלפון סלולרי).

אצל ילדים מומלץ להקפיד במיוחד על ההמלצות הכלליות באשר לשימוש בטלפונים סלולריים מכיוון שהם רגישים יותר לפיתוח מחלות בעקבות חשיפה לגורמים מזיקים. רגישות זו נובעת ממספר סיבות:

  • רקמות הגוף של הילדים עדיין מתפתחות ולכן רגישות יותר לנזק סביבתי.
  • תוחלת החיים של הילדים צפויה להיות ארוכה, ולכן באפשרותם לצבור כמות משמעותית של חשיפה. תוחלת החיים הארוכה הצפויה לילדים מאפשרת להם לפתח מחלות שמתפתחות שנים רבות לאחר החשיפה  (כמו למשל סרטן שעלול להתפתח 10-40 שנה ויותר לאחר החשיפה לגורם המזיק).
  • חשיפת ילדים לקרינה נוגעת בסוגיות אתיות הקשורות לקבלת החלטות עבור קטינים.

באופן כללי ידוע, כי מידת הרגישות של ילדים לגורמים מסרטנים הינה ביחס הפוך לגילם, כלומר ככל שהילד/ה קטן/ה יותר הסיכון שלו/ה לפתח את המחלה עולה.

חשוב לציין כי הורים רבים מאפשרים שימוש במכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת כמו טאבלטים אפילו לתינוקות. גם אם כמות הקרינה הנפלטת ממכשירים אלו קטנה, בהתחשב באמור לעיל יש לשקול את השימוש במכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת בקבוצות הגיל הרך.

 

תאריך עדכון: 12.6.14

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

מהי רמת הקרינה הנפלטת מטאבלט?

קיימים שני סוגי טאבלט - כאלה בעלי יכולת תקשורת ברשת סלולר וכאלה שאינם יכולים לגלוש ברשת הסלולר, אלא משתמשים בתקשורת דרך רשת wifi. טאבלט בעל רכיב מודם לגלישה ברשת הסלולר, משדר קרינה בעוצמות אופייניות הדומות לאלו של מכשירי הסלולר החכמים. ואילו זה הפועל דרך רשת ה-wifi משדר בעוצמה אופיינית לרשת ה-wifi.

 

כאשר מכשיר טאבלט פועל ברשת Wi-Fi, באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה מהשימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים וטאבלטים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם אף יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

רמת הקרינה הנובעת ממקור Wi-Fi דוגמת נתב אלחוטי ביתי טיפוסי, או טאבלט עומדת בדרישות הסף המומלץ על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi.

 

בזמן התקשורת ברשת Wi-Fi, כאשר התקן הגלישה (הטאבלט) צמוד לגוף (במרחק הקטן מ-30 ס"מ), החשיפה האישית שמקורה בהתקן הגלישה עולה בשל המרחק הקטן מן ההתקן.  בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף- שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית לכן יש להרחיק את המכשיר הקורן מן הגוף, ככל שניתן.

 

כאשר לא משתמשים באינטרנט, אפשר לנתק את תקשורת ה- Wi-Fi, או את התקשורת ברשת הסלולר ע"י ביטול חיבור Wi-Fi או למודם לגלישה ברשת הסלולר ברשימת ההגדרות של המכשיר, או ע"י מעבר לאופן עבודה של "מצב טיסה". במקרה זה לא מתקיימים שידור וקליטה וחוסכים את החשיפה לקרינת RF.

 

יש לציין, כי מאחר והתקנים אלו פעילים באופן אלקטרוני, תתקיים במערכות האלקטרוניות בהן, פעילות חשמלית היוצרת זרמים חשמליים בעוצמות מאד נמוכות (קרינה בלתי מייננת ברשת החשמל בתדר נמוך מאד ELF). אולם, יש לציין, כי הם קטנים מאד בהשוואה לשדות מגנטיים וחשמליים הנוצרים מזרמים חשמליים הכרוכים בהפעלתם של מכשירים ביתיים טיפוסיים (כדוגמת מיקסר, טוסטר, קומקום חשמלי וכד').

איך ניתן להשתמש במכשיר מיקרוגל בצורה בטוחה?

מכשירי מיקרוגל מחממים ומבשלים את המזון באמצעות קרינת גלי מיקרו שגורמת לתזוזה של מולקולות המזון, ובעיקר משפיעה על מולקולות המים וגורמת להן לייצר חום. פעולת המיקרוגל מתקיימת בתוך תא המהווה "כלוב פאראדיי" (מתקן סגור שאינו חדיר לשדות חשמליים - על שם הפיזיקאי מייקל פאראדיי) בעת סגירת דלת המיקרוגל. דלת המיקרוגל עשויה זכוכית, אך היא מסוככת בסבכת ברזל כדי שהקרינה לא תצא החוצה.

 

כל עוד מכשיר המיקרוגל תקין (דלת המיקרו אטומה, נסגרת באופן תקין ואין חורים ברשת הדלת) השימוש במכשיר והימצאות בקרבתו בטוחים למשתמש.

 

במידה ויש חשש שהמכשיר פגום (לדוגמא אם נפגע איטומו כתוצאה מדלת פגומה, קיים חור בסבכת הברזל בדלת המיקרוגל או בתא המיקרוגל עצמו) מומלץ שלא להשתמש בו.

 

בעת הפעלת המיקרוגל מומלץ, כאמצעי זהירות להתרחק כ- 50-100 ס"מ מהמכשיר .

 

ניתן להיעזר בבודק מורשה של המשרד להגנת הסביבה לקרינת רדיו (RF) לבדיקת תקינות מכשיר המיקרוגל. לנוחיותכם, ניתן למצוא את רשימת בעלי היתר לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת בקישור הבא: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/measurements/Pages/default.aspx

תאריך עדכון: 2.1.16

 

מהי רמת החשיפה לקרינה בשימוש בטלוויזיה על בסיס אינטרנט?

טלוויזיה העושה שימוש ברשת WiFi ביתית, מהוה "צרכן" של רשת זו, ובשל הקבצים הגדולים יחסית של המידע המשודר (קבצי וידאו), גורמת בד"כ לנתב האלחוטי לפעול בעוצמתו המרבית. עם זאת יש להבהיר, כי גם במצב זה, רמת הקרינה אליה נחשפים מהנתב הינה נמוכה יחסית. לדוגמה, במרחק של 1 מטר מנתב אלחוטי הפועל במלוא עוצמתו, רמת החשיפה הינה כ-1 מיקרו-וואט לסמ"ר. רמת חשיפה זו הינה 1/1000 מרמות החשיפה המרבית של הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת, ICNIRP, וכ-1/100 מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ממושכת. כאשר המרחק מהנתב גדול יותר, רמת הקרינה דועכת לפי ריבוע המרחק (הגדלת המרחק פי 2 מתבטאת בהקטנה של רמת הקרינה פי 4, וכד').

 

שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים נמוכים (ELF)

מהו המרחק המינימלי שצריך להיות בין מתקני חשמל לבתי מגורים?

המשרד להגנת הסביבה קובע קריטריונים למרחקי ההפרדה בין מתקני חשמל (כגון קווי מתח ושנאים) ושימושי קרקע רגישים, כמו מגורים, מוסדות חינוך וכו'. קריטריונים אלו תלויים במספר רב של גורמים כמו סוג המתקן, הזרם החשמלי שזורם דרכו, מרחק וגובה שימושי הקרקע ביחס לחוטים שדרכם עובר הזרם, סידור החוטים וכו'. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא פירוט של הקריטריונים לקביעת המרחקים בין מתקני החשמל מקום מגורים בהתאם לסוג המתקן.

 

ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל הן:

  • 2000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח (חשיפה רגעית).
  • 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום העמוס ביותר (חשיפה רציפה וממושכת).

חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל חמישה ימים בשבוע. מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשיה וכו' נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית. 

לקבלת נתונים מדויקים של רמות הקרינה ניתן להזמין מודד מוסמך לקרינה ברשימה המתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה למודדים מורשים:

 

תאריך עדכון: 28.12.14
מהי הקרינה הנפלטת מרכב היברידי?

רכב היברידי, כשמו כן הוא, משלב הנעה שבחלקה מבוססת על אנרגיית דלק ובחלקה על אנרגיה חשמלית הנצברת במהלך התנועה. זרמים חשמליים, המשמשים בחלק ההנעה החשמלית בזמן הנסיעה, יוצרים סביבם שדות מגנטיים בתדר נמוך. קרינה זו מוגדרת כקרינה בלתי מייננת מרשת חשמל בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF). 

על ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל ניתן לקרוא בפרק על רשתות חשמל

עצמת השדות המגנטיים הנוצרת ברכבים היברידיים שונה מרכב לרכב בהתאם ליצרן הרכב וסוגי הדגמים, וישנה אף שונות ברכבים שונים של אותו יצרן ואותו דגם. כמו כן, חלוקת עוצמת השדות, בנפח הרכב, שונה ממקום למקום ברכב.

כיום ישנן עמדות שונות בנוגע לרמות של השדות המגנטיים הנוצרים ע"י כלי הרכב ההיברידיים וסיכוני הקרינה הנובעים מכך. כמו כן, כמות הידע המדעי הקיים בנושא זה מצומצמת ואין הנחיות ברורות בנוגע לשימוש בהם.

בישראל, נושא הרכבים ההיברידים נדון בהרחבה על ידי המשרד להגנת הסביבה ואושר על ידו לשימוש. המשרד ביצע בדיקות מקיפות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים ובתוך כלי רכב רגילים.

בקישור הבא ניתן למצוא טבלת נתוני חשיפה לקרינה ברכבים היברידיים בישראל בה מפורטת רמת החשיפה הממוצעת השנתית בכל מושב, בכלי רכב השונים שנבדקו, על פי הנחה מחמירה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב.