mast6.png

טלפונים סלולריים

טלפונים סלולריים

האם עצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי גוברת בעת טעינה? האם יש הבדלים בין הקרינה מהמכשיר לבין הקרינה מהשנאי?

בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:

  • חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC)  המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
  • חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:

א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.

ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.

 

יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.

 

תאריך עדכון: 7.10.15

מהי רמת החשיפה לקרינה הנפלטת בעת שימוש במכשירים סלולריים ברכבת (ובמרחבים סגורים), ומהי מידת הסיכון לנוסעים?

סוגיה זו נוגעת לשימוש בטלפונים סלולריים במרחבים סגורים. כל מי שנמצא במרחב ציבורי סגור, דוגמת מעלית, אוטובוס, קרון רכבת, מטוס, ביחד עם אנשים המנהלים שיחות בטלפון סלולרי, חשוף, בניגוד לרצונו לרעש וקרינה, בעיקר כשהמרחב הסגור מכוסה משטחים המחזירים קול וקרינה כגון משטחים העשויים אלומיניום או פלדה.

 

איור: אנשים משתמשים בטלפון סלולרי במהלך נסיעה ברכבת

 

יחד עם זאת, מידת החשיפה לקרינה מהשימוש בטלפון הסלולרי במקומות ציבוריים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים וכו', אינה אחידה, שכן  רמת הקרינה תלויה בסוג המרחב הסגור, החומר שממנו הוא בנוי ומיקומו.

 

המכשיר הסלולרי מכוון את עוצמת השידור שלו למינימום הדרוש כדי להיות בקשר סביר עם אנטנת הבסיס הקרובה אליו ביותר. במרחבים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים, מעליות ומקלטים הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי לא מתפשטת אלא מוחזרת, במיוחד אם קיימים במרחב זה משטחים העשויים אלומיניום או פלדה. כמו כן, אם הקרינה של אנטנת הבסיס הקרובה אינה חודרת פנימה, למרחב הסגור (מיסוך), או אם קיימת צפיפות נמוכה של אנטנות (למשל, במקרה של נסיעה בין עירונית מחוץ לאזורים מאוכלסים), המכשיר "מתקשה" להיות בקשר עם האנטנה הקרובה ביותר ואז הוא משדר בעוצמתו המרבית ופולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. ניתן לזהות בקלות אזורים כאלה בעזרת רמת הקליטה שמסומנת על גבי צג הטלפון. חשוב לציין כי במצב כזה, בנוסף למשתמש עצמו, נחשפים לרמות גבוהות יחסית של קרינה גם האנשים הנמצאים בסביבתו באותה עת. כמו כן יש לציין, כי כשמדובר בנסיעה ברכבת, מאחר וזמן הנסיעה ממושך יחסית, יש אפשרות למשך חשיפה גדול יותר לקרינה.

 

הסיכון הבריאותי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ברכבת לא נבדק באופן ייחודי ולפיכך יש ללמוד מהחשיפה לקרינת רדיו ( RF ) באופן כללי.

 

שאלת הנזקים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת מעסיקה את העולם המדעי וקובעי המדיניות מזה שנים רבות וביתר שאת מאז אמצע שנות ה-90 עם הצגת הטכנולוגיה הסלולרית. הידע המדעי הקיים כיום עדיין אינו מספיק על מנת לקבוע האם הקרינה הבלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי. מחקרים שנערכו בתחום הראו כי עוצמות גבוהות של קרינת רדיו גורמות לחימום הגוף כתלות במרחק ממקור הקרינה. לגבי עוצמות נמוכות יותר, ההשפעה הבריאותית עדיין נחקרת וטרם הוסקו מסקנות חד משמעותיות. בשנת 2011, סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי רדיו כ"מסרטן אפשרי" בבני אדם (קטגוריה 2B ברשימת המסרטנים). משמעות הסיווג היא, כי יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת ולנסות לצמצם את החשיפה לקרינה הנפלטת מהם.

 

בעקבות קביעה זו, החליטו רוב המדינות והרשויות לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת בעניין חשיפה לקרינה בלתי-מייננת. עקרון זה, תומך בצמצום החשיפה, במידת האפשר, תוך איזון בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים לבין שמירה על בריאות האדם.

 

כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה, כי החשיפה הסביבתית הנגרמת לנוסעים ברכבת משימוש של אחרים בטלפון הסלולרי, נמוכה מהחשיפה האישית של אדם המדבר בטלפון סלולרי, תוך כדי שהוא מחזיק אותו קרוב לגוף. 

 

תאריך עדכון: 29.3.15

האם נפלטת קרינה מטלפון סלולרי כאשר הוא במצב טיסה?

במצב טיסה מערך התקשורת של מכשיר הסלולר מנוטרל, הוא איננו משדר ואינו קולט ולכן גם אינו פולט קרינה.

 

במצב זה מכשיר הסלולר הופך להתקן אלקטרוני סגור פסיבי. במרבית המכשירים הפעלת מצב טיסה משבית הן את התקשורת הסלולרית והן את פונקצית ה- WiFi. ייתכנו מכשירים אשר אינם משביתים את ה- WiFi, לכן לאחר הפעלת מצב טיסה יש לבדוק שהמחוונים של התקשורת (סלולר ו- WiFi) אמנם מציגים השבתה של הפונקציות.

 

תאריך עדכון: 3.6.15

האם יש הבדל מבחינת חשיפה לקרינה בין שימוש בהודעות לעומת שיחה בטלפון סלולרי?

אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).

שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה. 

האם טלפון סלולרי פולט יותר קרינה במכונית?

ככלל, טלפונים סלולריים מגדילים את עצמת השידור בתנאי קליטה נמוכה, ועל כן רמות החשיפה לקרינה בקרבתם גדלות.

רמות החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי בתוך רכב גבוהות יותר מאשר בשימוש מחוץ לרכב במקום פתוח, אך לא במידה רבה. זאת עקב ההשפעה המועטה יחסית של מבנה המכוניות על תנאי הקליטה בתוכן.

הסיבה לכך הינה בשל שטח חלונות גדול יחסית במכוניות, אשר אינו מהווה מחסום מהותי בפני הקרינה. כמו כן, טלפונים נמצאים על פי רוב על יד החלונות והשימוש בהם במכונית נעשה באמצעות דיבורית, אשר יתרונה הוא גם בהרחקת הטלפון מגוף המשתמש, ובכך קטנות רמות החשיפה באופן מהותי.

לציין כי, קיימות החזרות קרינה מדפנות הרכב ומעצמים מתכתיים אחרים בחלל הרכב, אך תרומתן לעלייה ברמות החשיפה כתוצאה מכך אינה רבה, עקב הימצאות חומרי פלסטיק וריפוד וקיום תופעות של פיזור ובליעה של קרינה.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם בטוח לדבר בטלפון סלולרי במעלית?

מעליות עשויות בדרך כלל מחומר מתכתי שאינו מאפשר לגלי הרדיו של המכשיר הסלולרי להיות משודרים מחוץ למעלית אל האנטנה שאמורה לקלוט אותם. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו מכשיר הטלפון "מתאמץ" ליצור קשר עם הרשת החיצונית תוך שהוא פולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. בנוסף לכך, שיחת הטלפון אינה יכולה, בדרך כלל, להתבצע בצורה תקינה, והמשתמש סובל מקליטה משובשת. מיסוך גלי הרדיו במעלית חושף את המשתמש לקרינה מקסימלית ממכשיר הטלפון הסלולרי. חשוב לציין כי במצב זה עלולים להיחשף בצורה פאסיבית גם האנשים הנמצאים במעלית באותה עת. לפיכך, מומלץ להימנע משיחות בטלפון הסלולרי בעת השהייה במעלית (שהיא לרוב קצרה), ולחכות עם השיחה עד היציאה ממנה.

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם בטוח להשתמש בדיבורית בזמן נהיגה?

סוגיה זו מתייחסת לשתי שאלות שונות: האם שימוש בדיבורית בזמן נהיגה עלול ליצור נזק בריאותי עקב קרינה הנפלטת ממכשיר הטלפון, והאם השימוש בדיבורית בזמן נהיגה מגביר את הסיכון לתאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בריכוז הנהג. מבחינת בטיחות קרינה, השימוש בדיבורית עדיף על פני אחזקת מכשיר הטלפון בקרבת הראש. לעומת זאת, מבחינת בטיחות הנהיגה מתברר, כי גם שימוש בדיבורית כרוך בסכנה ממשית. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי מידת הסחת הדעת הנוצרת כתוצאה משיחה בזמן נהיגה תוך שימוש באוזנייה או בדיבורית דומה לזו שנוצרת בעת שיחה בה מוחזק המכשיר בקרבת הראש. הסחת דעת זו עלולה להגביר את הסיכון לתאונות דרכים בצורה משמעותית ולכן מומלץ להימנע מביצוע שיחות טלפון במהלך נהיגה. מחקרים הראו כי ההשפעה של שיחת טלפון על תפקוד הנהג דומה ואף גדולה מזו של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. מצבים מסוכנים עוד יותר הם אלה הכרוכים בהסחת המבט מהכביש למכשיר הטלפון כמו במקרים בהם מקישים מספר טלפון במכשיר או עונים להודעת טקסט. ממצבים אלה יש להימנע לחלוטין. יודגש כי נהגים צעירים, שעבורם הנהיגה עדיין אינה אוטומטית, מושפעים יותר מהסחת דעת עקב שיחת טלפון בזמן נהיגה.

 

תאריך עדכון: 16.6.14

כיצד ניתן להוריד את רמת החשיפה לקרינה בעת שימוש בטלפונים סלולריים?

קל מאוד לצמצם את רמת החשיפה לקרינה בעת השימוש בטלפון סלולרי על ידי הרחקת המכשיר מהגוף!

 

באופן כללי, הנחיות מרכז "תנודע" ומשרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפון סלולרי נסמכות על עיקרון הזהירות המונעת תוך שמירה על איזון בין הצרכים הטכנולוגיים של החברה בישראל לבין מידת הזהירות הנדרשת על מנת לשמור על הבריאות. ההמלצות המרכזיות הינן:

  • שימוש ברמקול\דיבורית אישית, אוזנייה (שאינה אלחוטית) או כל אמצעי אחר המרחיק את הטלפון מהגוף בזמן השיחה.
  • מיעוט בדיבור באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי או מיסוך של הקליטה כמו במעלית ורכבת).
 
תאריך עדכון: 16.6.14

האם מדבקות נגד קרינה על גבי טלפונים סלולריים מפחיתות את שיעור החשיפה לקרינה?

ככלל, קרינה אלקטרומגנטית ניתנת לחסימה, או הפרעת מעבר באמצעות בליעה חלקית, מלאה או החזרה. 

גם מדבקה עשויה למלא תפקיד של החזרה ופיזור או בליעה של קרינה אלקטרומגנטית, בין אם בחלקה או במלואה, תלוי בתכונות הפיזיקליות של חומר המדבקה. לפיכך, הדבקת מדבקה בתצורה מסוימת ובגודל מסוים יכולה לשנות את אופן תצורת התפשטות הגלים האלקטרומגנטיים המגיעים משידור מכשיר הסלולר אל המשתמש. אלא, שלא ניתן להעריך מה הוא פרופיל הפיזור, או הבליעה של הקרינה של מדבקה והאם יש בה חומרים או טכנולוגיה היוצרים פעולה אקטיבית על הגלים האלקטרומגנטיים. הדבר תלוי גם בעקום הקרינה, התדרים והטכנולוגיה של מכשיר הסלולר בו נעשה שימוש. לפיכך, לא ניתן לאמוד את השפעתה של המדבקה בהגנה מפני קרינה.

כדי לקבל תמונה מדויקת, יש להשקיע בכך מחקר ספציפי או אומדן ייעודי של פרופיל פעולת ההגנה של מדבקה ספציפית על ידי היצרן. יש לציין, כי ייתכן גם שהמדבקה בה נעשה שימוש, תיצור דווקא פיזור מוגבר של הקרינה לכיוון המשתמש.

עקב כך, לא ניתן להעריך האם באופן כללי השימוש במדבקה אכן מקטין את שיעור החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

 

תאריך עדכון: 28.12.14

מה ההבדל בין אוזניות חוטיות לבין אוזניות בלוטות' (Bluetooth)?

 

בלוטות' הוא סוג של ערוץ תקשורת שמשדר בתדר גבוה בתחום הקרינה הבלתי מייננת. לבלוטות' יש כמה שימושים, ביניהם האוזניות, המייצרות מעין רשת תקשורת פרטית מקומית (PAN). עם סנכרון התקשורת בין התקן הבלוטות' ומכשיר הסלולר של המשתמש, נשמר ערוץ התקשורת, גם אם לא נכנסת או יוצאת שיחה ממכשיר הסלולר.

הקרינה מאוזנייה הפועלת בהתקן הבלוטות' נמוכה בהרבה מרמת החשיפה המומלצת לקרינה בלתי מייננת (המלצות המשרד להגנת הסביבה לרמת חשיפה מירבית מותרת לקרינה בתדר של 2.4 GHz, הן 3 וואט למ"ר ו-1 ואט למ"ר לחשיפה רצופה וממושכת).

כמו כן, ערכי ה- SAR (המדד לקרינה הנספגת בגוף האנושי) של אוזניית הבלוטות' נמוכים מערכי ה- SAR של טלפונים סלולריים (ערכי ה-SAR של טלפון סלולרי נעים בין 0.4-1.2 ואט לק"ג לעומת ערכי SAR של אוזניית בלוטות' שהם בסדר גודל של מאית ואט לק"ג ואף פחות).

אוזניית בלוטות'

אוזניית בלוטות'

 

אולם, מאחר והאוזנייה מוצמדת לאוזן וישנם משתמשים המתקינים את אוזניית הבלוטות' לשימוש לאורך שעות רבות, נגרמת חשיפה ממושכת לקרינה.

שימוש באוזניית בלוטות' בעת שיחה בטלפון סלולרי

שימוש באוזניית בלוטות' בעת שיחה בטלפון סלולרי 

לעומת אוזניית הבלוטות' שמיעה באוזניות חוטיות אינה כרוכה בחשיפה לקרינה. אוזניות חוטיות משמשות כאלמנט מגשר למכשיר המפיק את המוזיקה לדוגמה, כגון מכשיר רדיו, מכשיר סלולרי וכד' המאפשר השמעת מוזיקה וכד'. אות הצליל מומר לאותות חשמליים בזרם נמוך מאד. אותות אלו מגיעים לאפרכסת האוזניות, שם הן מומרות בסדר הפוך מזרמים חשמליים נמוכים ליצירת וויברציות באפרכסת הנשמעות לנו כקול. החשש הוא בדרך כלל מהזרמים הנמוכים הללו. אמנם זרם יוצר שדה מגנטי סביבו, אך במקרה של האוזניות, הזרמים נמוכים ולכן השדות המגנטיים הנובעים מהם נמוכים. יש המביעים חשש משימוש באוזניות רגילות, על בסיס הטענה השגויה הסוברת כי החוטים המחוברים אל האוזניות משמשים כאנטנה ובכך מגבירים את השידור ישירות לתוך האוזן. טענה זו נחקרה במדידות קרינה של החוטים של האוזניות ולא נמצאו לה תימוכין. 

 

תאריך עדכון: 28.12.14

שימוש באוזניות חוטיות בעת שיחה בטלפון סלולרי

שימוש באוזניות חוטיות בעת שיחה
בטלפון סלולרי