mast6.png

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?

גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).

 

מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.

 

עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.

 

באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.

עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?

רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה. 

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?

באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

 

כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.

 

תאריך עדכון: 14.8.14

האם עדיף להשתמש בבית בטלפון אלחוטי על פני הטלפון הסלולרי? והאם טלפון ביתי אלחוטי פולט יותר קרינה כשהוא לא מונח במתקן הבסיס שלו?

טלפון אלחוטי ביתי הוא מכשיר המשדר אותות לבסיס המכשיר לצורך ניתוב השיחה החוצה ופולט קרינה בלתי מייננת. באופן כללי טלפונים אלחוטיים פועלים בהספק נמוך משמעותית מהספק של הטלפונים הסלולריים. מאחר שהמרחק בין הבסיס למכשיר האלחוטי קרוב באופן יחסי, אין צורך בעוצמת שידור גבוהה ולכן גם רמת הקרינה אינה גבוהה. 

 

כאשר שפופרת הטלפון אינה מונחת במתקן הבסיס ולא מתבצעת שיחה, נפלטת קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יחסית (בהשוואה למצב שיחה). ישנם דגמים מסוימים בהם המשדרים מכובים במצב זה ולא נפלטת קרינת רדיו עד לכניסת שיחה.

 

במצב בו שפופרת הטלפון מונחת במתקן הבסיס בד"כ ערוץ התקשורת מנותק ולא נפלטת קרינת רדיו, אולם יתכנו מכשירים בהם לא מתבצע ניתוק של ערוץ התקשורת במצב זה.

 

לכן ניתן לומר כי באופן כללי רמת הקרינה הנפלטת מטלפונים אלחוטיים נמוכה מרמת הקרינה של טלפונים סלולריים.

 

יחד עם זאת, יש לציין, כי הרשתות הסלולריות החדשות פועלות כך שהן מקיימות התאמה של הקרינה הנפלטת בהתאם למיקום המכשיר ובהתאם לטכנולוגיה שבה פועלת הרשת. לפיכך, ייתכנו מצבים שבהם, הטלפון הסלולרי יעשה התאמת עוצמה למינימום קרינה אפשרית, כך שהקרינה הנפלטת ממנו תהיה בעוצמה נמוכה מזו של הטלפון האלחוטי הביתי.

 

 

 

תאריך עדכון: 17.8.15

 

האם מסכי טלוויזיה פולטים קרינה?

בהתייחס לשאלה הנדונה יש להבדיל בין הסוגים השונים של מסכי הטלוויזיה. במסכי טלוויזיה שטוחים מהדור החדש (מסוג LCD או LED), צריכת האנרגיה הטיפוסית נמוכה, ורמת החשיפה לקרינה הנפלטת מהם נמוכה משמעותית בהשוואה למסכים מהסוג הישן.

מסך טלוויזיה שטוח

מסך טלוויזיה שטוח

מסך טלוויזיה מהסוג הישן

מסך טלוויזיה מהסוג הישן

יש לציין כי העיקרון המנחה בנושא חשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא עיקרון הזהירות המונעת הקורא לנקיטת אמצעים פשוטים לצמצום החשיפה למינימום ההכרחי, בעיקר הרחקת הגוף ממקור הקרינה, תוך שימוש יעיל ובטוח בטכנולוגיה הנדונה.

 

מסכי טלוויזיה בטכנולוגיה הישנה צורכים זרם חשמלי בעוצמה גבוהה יחסית ולכן יוצרים שדות מגנטיים שעוצמתם גבוהה יחסית, בסביבה הקרובה אליהם. לפיכך, אם מדובר במסך מהסוג החדש, רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת נמוכה ואינה חורגת מההמלצה הנ"ל. לעומת זאת, כאשר מדובר במסך מהסוג הישן, על פי עיקרון הזהירות המונעת, שהוזכר לעיל, יש להקפיד על שמירת מרחק מהמסכים.

 

טבלת עצמות חשיפה לשדות מגנטיים ממכשירי חשמל ביתיים ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה).

 

במידה וקיים חשש לאפשרות של עצמת קרינה החורגת מן המותר ניתן לבצע מדידה על ידי בודקים מוסמכים לקרינת ELF. רשימת מומחים מתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה.

 

תאריך עדכון: 29.3.15

האם קיימת חשיפה לקרינה ממחשב שולחני ביתי?

המחשב השולחני הוא מקור לשני סוגי חשיפה  לקרינה בלתי מייננת:

  1.  קרינה בתדר נמוך ביותר (ELF) - מהמחשב, כמכשיר חשמלי.
  2.  קרינת רדיו (RF) - מהנתב האלחוטי, כאשר המחשב מחובר לרשת אלחוטית (WiFi).

שני סוגי הקרינה: זו מרשת החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF) וזו מהנתב האלחוטי (קרינה בתדר גלי רדיו, RF) הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטנים אפשריים בבני אדם (קטגוריה 2B).

 

קרינה מרשת חשמל

אספקת החשמל למחשב הנייח מבוצעת ע"י ספק מתח המחובר לרשת החשמל. לוח המחשב ורכיביו השונים פועלים  בזרם ישר במתח נמוך. ספק שנאי המחשב ממיר את המתח הגבוה של רשת החשמל למתחים נמוכים. הזרמים העוברים בשנאי יוצרים בסביבתו הקרובה (מספר עשרות ס"מ עד מטר) שדה מגנטי גבוה יחסית (שעוצמתו בדרך כלל כמה עשרות מיליגאוס בודדים). עצמת השדה המגנטי נחלשת מאוד ככל שמתרחקים ממקור הקרינה, לכדי רמת רקע של שדה מגנטי טיפוסי בבית (כ-1 מיליגאוס).

 

מומלץ שהמשתמש יהיה במרחק של 50  סנטימטרים  לפחות מספק הכוח של המחשב.

 

על קרינת RF מהנתב האלחוטי, ניתן לקרוא בתשובה לשאלה - האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים? 

 

תאריך עדכון: 15.11.15

מהי רמת הקרינה הנפלטת מטאבלט?

קיימים שני סוגי טאבלט - כאלה בעלי יכולת תקשורת ברשת סלולר וכאלה שאינם יכולים לגלוש ברשת הסלולר, אלא משתמשים בתקשורת דרך רשת wifi. טאבלט בעל רכיב מודם לגלישה ברשת הסלולר, משדר קרינה בעוצמות אופייניות הדומות לאלו של מכשירי הסלולר החכמים. ואילו זה הפועל דרך רשת ה-wifi משדר בעוצמה אופיינית לרשת ה-wifi.

 

כאשר מכשיר טאבלט פועל ברשת Wi-Fi, באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה מהשימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים וטאבלטים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם אף יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

רמת הקרינה הנובעת ממקור Wi-Fi דוגמת נתב אלחוטי ביתי טיפוסי, או טאבלט עומדת בדרישות הסף המומלץ על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi.

 

בזמן התקשורת ברשת Wi-Fi, כאשר התקן הגלישה (הטאבלט) צמוד לגוף (במרחק הקטן מ-30 ס"מ), החשיפה האישית שמקורה בהתקן הגלישה עולה בשל המרחק הקטן מן ההתקן.  בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף- שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית לכן יש להרחיק את המכשיר הקורן מן הגוף, ככל שניתן.

 

כאשר לא משתמשים באינטרנט, אפשר לנתק את תקשורת ה- Wi-Fi, או את התקשורת ברשת הסלולר ע"י ביטול חיבור Wi-Fi או למודם לגלישה ברשת הסלולר ברשימת ההגדרות של המכשיר, או ע"י מעבר לאופן עבודה של "מצב טיסה". במקרה זה לא מתקיימים שידור וקליטה וחוסכים את החשיפה לקרינת RF.

 

יש לציין, כי מאחר והתקנים אלו פעילים באופן אלקטרוני, תתקיים במערכות האלקטרוניות בהן, פעילות חשמלית היוצרת זרמים חשמליים בעוצמות מאד נמוכות (קרינה בלתי מייננת ברשת החשמל בתדר נמוך מאד ELF). אולם, יש לציין, כי הם קטנים מאד בהשוואה לשדות מגנטיים וחשמליים הנוצרים מזרמים חשמליים הכרוכים בהפעלתם של מכשירים ביתיים טיפוסיים (כדוגמת מיקסר, טוסטר, קומקום חשמלי וכד').

איך ניתן להשתמש במכשיר מיקרוגל בצורה בטוחה?

מכשירי מיקרוגל מחממים ומבשלים את המזון באמצעות קרינת גלי מיקרו שגורמת לתזוזה של מולקולות המזון, ובעיקר משפיעה על מולקולות המים וגורמת להן לייצר חום. פעולת המיקרוגל מתקיימת בתוך תא המהווה "כלוב פאראדיי" (מתקן סגור שאינו חדיר לשדות חשמליים - על שם הפיזיקאי מייקל פאראדיי) בעת סגירת דלת המיקרוגל. דלת המיקרוגל עשויה זכוכית, אך היא מסוככת בסבכת ברזל כדי שהקרינה לא תצא החוצה.

 

כל עוד מכשיר המיקרוגל תקין (דלת המיקרו אטומה, נסגרת באופן תקין ואין חורים ברשת הדלת) השימוש במכשיר והימצאות בקרבתו בטוחים למשתמש.

 

במידה ויש חשש שהמכשיר פגום (לדוגמא אם נפגע איטומו כתוצאה מדלת פגומה, קיים חור בסבכת הברזל בדלת המיקרוגל או בתא המיקרוגל עצמו) מומלץ שלא להשתמש בו.

 

בעת הפעלת המיקרוגל מומלץ, כאמצעי זהירות להתרחק כ- 50-100 ס"מ מהמכשיר .

 

ניתן להיעזר בבודק מורשה של המשרד להגנת הסביבה לקרינת רדיו (RF) לבדיקת תקינות מכשיר המיקרוגל. לנוחיותכם, ניתן למצוא את רשימת בעלי היתר לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת בקישור הבא: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/measurements/Pages/default.aspx

תאריך עדכון: 2.1.16

 

האם קיימת חשיפה לקרינה מחימום חשמלי תת ריצפתי?

חימום תת רצפתי בנוי מרשת של חוטי חשמל המותקנים מתחת למרצפות ואשר דרכם עובר זרם חשמלי. בעת התחממותם מעבירים חוטי החשמל את החום לרצפה ומחממים את החדר.

 

עד לפני כמה שנים ייצרו ושיווקו בישראל חימום תת רצפתי חד גידי: דהיינו  מערכת חימום בה החוט דרכו הזרם הולך והחוט דרכו הזרם חוזר נמצאים במרחק רב יחסית זה מזה. במצב זה,  נוצר שדה מגנטי גבוה אשר אינו ניתן לנטרול על ידי השדה מגנטי בחוט עם הזרם החוזר, ויכול להגיע לרמות גבוהות של 200 מיליגאוס ואף יותר, תלוי בעומק ההתקנה ובגובה המדידה.

מערכת חשמלית לחימום תת ריצפתי

מערכת חשמלית לחימום תת ריצפתי 

 

בעקבות התערבות המשרד להגנת הסביבה, כיום מייצרים ומשווקים בישראל חימום תת רצפתי דו- גידי, בו החוט שדרכו הזרם הולך והחוט שדרכו הזרם חוזר, במערכת, צמודים אחד לשני, כך שהשדה המגנטי הנוצר סביב חוט אחד מנוטרל על ידי השדה המגנטי הנוצר סביב החוט השני. במצב זה, החשיפה מעל הרצפה הינה נמוכה מאוד.

 

בנוסף לזרמי החשמל ולשדות המגנטיים הגבוהים, מאופיינות מערכות חימום תת רצפתי בזמני הפעלה ממושכים, דהיינו בחשיפות ממושכות יותר של בני אדם לשדות מגנטיים, בהשוואה למכשור חשמלי ביתי אחר.

 

אם בכוונתך להשתמש במערכת חימום תת ריצפתי חשמלית יש לתכננה מראש ולוודא כי הונחה מערכת דו גידית בצורה אופטימלית, על מנת למזער את החשיפה לשדה מגנטי, בטרם רוצף הבית.

 

אם קיים בביתך חימום תת רצפתי חשמלי מן הסוג הישן, ניתן לצמצם את זמן החשיפה ע"י הפעלת החימום לפני שאנשים נכנסים לחדר, כיבויו כאשר הטמפרטורה נעימה והפעלה מחדש כשעוזבים את החדר (ע"י שלט או שעון שבת).

 

יש לציין כי קיימת גם מערכת חימום תת רצפתי על בסיס מים או שמן הפועלת בהעברת זרמים של מים או שמן שחוממו ע"י חשמל לפני ההזרמה לצנרת. אזור החימום החשמלי של הנוזל המועבר בצנרת יכול להתקיים במקום מרכזי אחד המספק אנרגיה להעלאת הטמפרטורה לרמה מתאימה הנדרשת לחימום. בחלק המערכת החשמלי לחימום הנוזל נוצרים שדות חשמליים בעוצמה גבוהה. לכן, רצוי לזהות את המקום בו מותקנת המערכת החשמלית המרכזית לחימום ולהימנע משהות ממושכת שם. במידה וחלוקת החימום הביתי מבוצעת באמצעות התקני חימום קבועים בבית, רצוי להימנע משהות ממושכת ליד כל התקן כזה, ולשמור על מרחק של כמה עשרות סנטימטר מן החלק החשמלי.  

תאריך עדכון: 2.1.16

האם יש חשיפה לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?

ישנם שני סוגי טכנולוגיות עיקריות עליהן מבוססת פעולתם של עכברי מחשב:

 

1.      עכבר מחשב אופטי 

בעכברים אופטיים קיימת נורת לד (LED-Light Emitting Diode)  שפולטת אור לכיוון משטח העבודה. האור המוחזר נקלט בפוטו דיודה (דיודה שמעבירה זרם אם פוגע בה אור) שקולטת את תמונת המשטח מתחת לעכבר עם כל תנועה שלו וכך המיקום היחסי מחושב ומעובד ומועבר למערכת ההפעלה במחשב.
נורת ה-LED פולטת אור בתחום הנראה  ומהווה מקור לקרינה בלתי מייננת בעוצמה חלשה ביותר.

 

2.      עכבר כדור גלילה

עכברי הגלילה הנפוצים כיום הם עכברים אופטו-מכאניים. מנגנון הפעולה של עכבר זה התבסס על כדור גלילה בתחתיתו של העכבר וחיישן אופטי, כדור הגלילה מתגלגל עם תנועת העכבר על המשטח ובתנועתו מסובב שתי גלגלות, אנכית ואופקית. בקצה כל גלגלת מצוי דיסק בעל נקבים רדיאליים המאפשרים מעבר אור. מצד אחד של הדיסק ישנו מקור פולט אור ובצדה השני מצוי חיישן. כאשר הדיסק מסתובב, החיישן קולט את הבזקי האור ובהתאם לתדירותם, מחושבת תנועת העכבר ומועברת למערכת ההפעלה במחשב.

החשיפה לקרינה הנפלטת מהאור, בין אם בתחום ה-IR או האור הנראה זניחה,  מה גם שבמקרה זה מסלול ההארה כלוא במסגרת מבנה העכבר.

 

ניתן לחבר את העכבר למחשב בשני אופנים, שבהם קיימת חשיפה לקרינה בלתי מייננת:

 

1.         קרינה מרשת חשמל (Extremely Low Frequency, ELF) - כאשר החיבור נעשה באמצעות כבל ישירות למחשב. במקרה זה, כאשר המחשב דולק, עוברים בכבל זרמים חשמליים בעוצמה מזערית, ולפיכך השדות המגנטיים והחשמליים הנוצרים סביבם הינם זניחים ביותר.

 

2.         קרינה בתדר גלי רדיו ( Radio Frequency, RF) כאשר החיבור הינו באופן אלחוטי בתקשורת  wifi , או בלוטות' מתקיימת תקשורת בין המחשב לבין העכבר באמצעות גלי רדיו בעצמה נמוכה ביותר, בדרך כלל בתדר 2.4 ג'יגה הרץ . גם במקרה זה רמת החשיפה לקרינת גלי רדיו אלקטרומגנטיים RF, זניחה.

 
 

עמודים