mast6.png

השלכות בריאותיות של קרינה על סגולה (UV- Ultraviolet light)

 
  • אור השמש וחוּמהּ הכרחיים למרבית צורות החיים המוכרות לנו. חשיפה לקרינה על סגולה מסייעת ביצירת ויטמין D בגוף, החיוני במניעת מחלות. קרינה זו אף עשויה להשפיע לטובה על מחלות עור מסוגים שונים, כמו פסוריאזיס ואקזמה.
 
         
 
  • ההשלכות הבריאותיות המזיקות של החשיפה לקרינה זו כוללות כוויות, הזדקנות מואצת של העור, התפתחות קטרקט, פגיעה בלחמית העין, וגידולי עור למיניהם (לרבות מלנומה ממאירה).
 
  • החשיפה האישית הגבוהה ביותר לקרינת UV ממקור מלאכותי היא מיטות שיזוף. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה ב- 2009 את החשיפה לקרינה על סגולה שמקורה במכשירי שיזוף (מיטות שיזוף) כמסרטנת לבני אדם
 

 

קרינה על סגולה - מבואהספקטרום בין אינפרא אדום לאולטרה סגול

קרינה על סגולה היא חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי בתחום אורכי הגל 100-400 ננומטר.

תחום הקרינה העל סגולה כולל שלושה תתי תחומים עיקריים: UVA (אורך גל 315-400 ננומטר), UVB (אורך גל 280-315 ננומטר) ו- UVC (אורך גל 100-280ננומטר).

{התקן הבינלאומי 21348-ISO מרחיב את תחום הקרינה העל סגולה ל-400-10 ננומטר, וכולל את הגלים הקצרים ביותר "אולטרה סגול קיצוני" (121-10 ננומטר)}.

 

קרינת UVA ו-UVB נמצאות בתחום אורכי הגל של הקרינה הבלתי מייננת. הקרינה בתחום ה-UVC מייננת בחלק מתחום זה (הגלים הקצרים יותר בתוכו).

רוב הקרינה העל סגולה נספגת על ידי שכבת האוזון. קרינת ה-UVC  נספגת כולה על ידי שכבת האוזון ולא מגיעה כלל לשטח פני כדור הארץ, ואילו כ-0.1% מקרינת ה-UVB  ו-5% מקרינת ה-UVA  מגיעים לשטח פני כדור הארץ.

השמש היא מקור החשיפה העיקרי של האדם לקרינה על סגולה. מידת החשיפה תלויה במגוון מדדים כגון מיקום גיאוגרפי, גובה פני השטח, שעת החשיפה, עונת השנה, מידת כיסוי עננים וכן באמצעי המיגון לחשיפה לשמש.

לדוגמא, במהלך יום שמשי בחוף הים התיכון, הקרינה העל סגולה המגיעה בצהריים לשטח פני כדור הארץ מתפלגת ל- 96%-95% UVA ול-5%-4% UVB.

בנוסף לשמש, יש החשופים גם למקורות מלאכותיים הפולטים קרינה על סגולה כגון: מיטות שיזוף למטרות קוסמטיות, מכשירים לטיפול רפואי, נורות פלורסנט, קוטלי יתושים חשמליים ומקורות תעשייתיים כמו נורות לתעשיית הבידור.

אור השמש וחומה חיוניים לקיום על פני כדור הארץ, אך עם זאת לחשיפה לקרינה העל סגולה הנפלטת מהשמש או ממקורות מלאכותיים הפולטים קרינה עלולות להיות השלכות בריאותית מזיקות.

 

 

נזקי החשיפה לשמש ולקרינת UV

מבנה ותפקוד העור:

איור של מבנה העורהעור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא מגן על איברי הגוף הפנימיים מפגיעה, לרבות מקרינה על סגולה. העור בנוי משתי שכבות עיקריות: האפידרמיס והדרמיס.

האפידרמיס כולל שלושה סוגי תאים: תאי קשקש (המייצרים את הקראטין), תאי בסיס ומלנוציטים (המייצרים את המלנין). המלנין יכול לשמש כמחסום פיזיקלי שמפזר את הקרינה העל סגולה וכן  כמסנן ("פילטר") הסופג כ- 50-75% מהפוטונים של הקרינה על הסגולה. כתוצאה מפעילות המלנין פוחתת החדירה של הקרינה העל סגולה דרך האפידרמיס.

הדרמיס מכיל תאי דם, צינורות לימפה, זקיקי שיער, בלוטות שומן, בלוטות זיעה ורקמות חיבור.     

נזקים לעור

  • כוויה- קרינה על סגולה יכולה לגרום לכוויה המאופיינת בתגובה דלקתית מיידית הכוללת, בין היתר, האדמת העור (אריתמה Erythema), בצקת, תחושת חום, גירוד וכאב באזור העור  שנפגע. מידת האדמת העור לאחר חשיפה למנה מסוימת של קרינה על סגולה תלויה ברגישות העור, אורך הגל, משך זמן החשיפה והפיגמנטציה של העור (עור בהיר נכווה יותר בקלות מעור כהה). אריתמה מתרחשת כ-5-3 שעות לאחר חשיפה לקרינה על סגולה, מגיעה לשיאה 24-8 שעות מרגע החשיפה ודועכת לאחר 3 ימים. בצורה החמורה שלה, אריתמה גורמת לדלקת, שלפוחיות וקילוף העור.
  • הזדקנות העור- חשיפה כרונית לשמש מאיצה את תהליך ההזדקנות. קרינת  UVAחודרת את השכבות העמוקות יותר של העור, פוגעת ברקמת החיבור, ואחראית להופעה מוקדמת של סימני הזדקנות העור, הכוללים פיגמנטציה, קמטים, רפיון ויובש. הזדקנות העור נראית בדרך כלל בפנים, בצוואר ובגב הידיים שהם האזורים החשופים לשמש. אחד המנגנונים המוצעים לתהליך הזדקנות העור כתוצאה מחשיפה ל-  UVA הוא יצירת רדיקלים חופשיים.  
    דוגמה הממחישה את נזקי הקרינה העל סגולה לאורך זמן ניתן למצוא בתמונתו של נהג משאית המופיעה  בקישור שלהלן: http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMicm1104059#t=article 
    הנהג שבתמונה נחשף במהלך 28 שנות עבודתו לקרינה על סגולה בצד אחד בלבד של פניו. בתמונה ניתן לראות השוואה בין צד הפנים החשוף לקרינה זו (ללא אמצעי הגנה) לבין הצד הלא חשוף. קרינת UVA שעברה דרך חלון הזכוכית של הרכב, חדרה לאפידרמיס ולשכבות העליונות של הדרמיס של צדו השמאלי של פניו, שהיה בסמוך לחלון, וכתוצאה מכך עור פניו בצד זה התעבה והתקמט.  הצד הימני של פניו לעומת זאת לא נחשף לקרינה, ולכן לא נפגע.
  • נזק לחומר התורשתי - חשיפה לקרינת UVA ו-UVB יכולה להזיק לדנ"א (DNA). על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), הזרוע המדעית של ארגון הבריאות העולמי, קרינת UVB נספגת ב- DNA ויכולה לפגוע בו ישירות  ולאתחל את התהליך הסרטני. קרינת UVA אומנם לא נספגת ב-DNA, אך יכולה לפגוע בו באופן עקיף על ידי יצירת רדיקלים חופשיים.
  • נזק טרום ממאיר לעור - חשיפה כרונית לקרינה על סגולה נמצאה קשורה בהתפתחות "קרנת עור אקטינית" (actinic keratosis): נגעים המופיעים באותם אזורים בגוף שנחשפו באופן קבוע לשמש. חלק מנגעים אלו עלול להפוך ל"קרצינומת תאי קשקש" (Squamous cell carcinoma-SCC), שהיא סוג של סרטן עור.
  • נזק ממאיר לעור - גידולים סרטניים - חשיפה לשמש כמו גם למקורות מלאכותיים הפולטים קרינה על סגולה (כמו מיטות שיזוף), מהווה את גורם הסיכון המרכזי לגידולי עור. בעלי גוון עור בהיר, עיניים בהירות, צבע שיער בלונדיני או ג'ינג'י ואנשים הנוטים "להישרף" בקלות הם בעלי סיכון מוגבר לפתח גידולי עור בעקבות החשיפה. בעלי עור כהה נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח גידולי עור בהשוואה לבעלי עור בהיר מאחר ויש להם יותר פיגמנט מלנין, המגן עליהם מפני הקרינה העל סגולה. 
  • סרטן עור שאינו מלנומה- מונח הכולל את סרטן תאי הבסיס (basal cell carcinoma), וסרטן תאי הקשקש (squamous cell carcinoma), המתפתחים מתאי האפיתל בעור. סרטני עור אחרים הם נדירים.
    היארעות בעולם: הערכת היארעות סרטן עור שאינו מלנומה היא  מאתגרת. בשונה מרוב סוגי הסרטנים המדווחים למרכזי רישום לאומיים של סרטן, האבחון והטיפול במרבית סרטני עור שאינם מלנומה, מתבצע על ידי רופאים בקהילה לעיתים ללא אבחנה היסטולוגית או הפניה לרופא מומחה, ולפיכך  אינם כלולים בדיווח לרישום סרטן.  על אף האמור לעיל ניתן למצוא דיווח על היארעות בכמה במדינות: בפינלנד למשל שיעור ההיארעות המדווח של סרטן עור שאינו מלנומה מתוקנן לגיל ל-100 אלף אנשים עומד על 55.4 בנשים ו-62.3 בגברים, באנגליה 51.2 בנשים ו-73.5 בגברים; ובאורגאווי 26.3 בנשים ו-40.9 בגברים. חשוב לציין, כי יש להתייחס במשנה זהירות לנתונים אלו שכן קרוב לוודאי קיימת תת הערכה של שיעורי ההיארעות במדינות אלו. 
    היארעות בישראל: במחקר שנערך על ידי מכבי שירותי בריאות ופורסם ב- 2015, נאסף מידע על מטופלים שאובחנו בקרצינומת תאי הבסיס או תאי הקשקש. המידע התבסס על דוחות היסטולוגיים וכלל  כ-1.7 מיליון מבוטחי מכבי בישראל בשנים  2011-2006.  מתוצאות מחקר זה עלה כי השיעור המתוקנן לגיל (ASR) של קרצינומת תאי הבסיס הוא 188 ל-100 אלף שנות אדם, ואילו שיעור ההיארעות של קרצינומת תאי הקשקש הוא 58 ל- 100 אלף שנות אדם. עליה חדה בהיארעות עם הגיל הודגמה בשני סוגי הקרצינומות. העלייה בהיארעות קרצינומת תאי הבסיס, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים, החלה בשנות ה-20 לחייהם ועלתה בצורה ניכרת בגברים בני 60 ומעלה. לעומת זאת, שיעורי קרצינומת תאי הקשקש היו גבוהים באופן עקבי בגברים,  עם עלייה ניכרת בהיארעות בקרב גברים בשנות ה-40 המאוחרות לחייהם.
  • מלנומה- מלנומה מוגדרת כהתרבות ממאירה של מלנוציטים, תאים המייצרים פיגמנט בעור, שהוא האיבר העיקרי בו מופיעה המחלה. המלנומה אחראית לרוב מקרי המוות מסרטן העור, למרות שהיא מהווה פחות מ- 5% מכלל הממאירויות העוריות. 
    היארעות בעולם: רוב המחקרים האפידמיולוגים מראים עליה בהיארעות מלנומה בקרב אוכלוסיות בעלות גוון עור בהיר במהלך העשורים האחרונים .מדוח ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב-2003 עולה, כי מדי שנה מאובחנים כ-133 אלף מקרים חדשים בעולם. כמעט 80% מהמקרים נמצאו בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. עוד עולה מן הדוח, כי היארעות המחלה דומה בין גברים לנשים. דוח נוסף של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב- 2017 מצא כי נכון ל-2012, אובחנו 230 אלף מקרים חדשים של מלנומה בעולם. על פי הערכת הארגון, כרבע מסך המקרים החדשים יסתיימו במוות.
    היארעות בישראל: לפי נתונים שפרסם הרשם הלאומי לסרטן בישראל בשנת 2012, שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל (ASR) של מלנומה של העור, גידולים חודרניים, באוכלוסייה היהודית עמד על 12.08 ו- 9.62 ל-100 אלף לשנה, לגברים ולנשים בהתאמה. בגידולים ממוקדים שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל באוכלוסייה היהודית עמד על 4.99 ו- 3.44 ל- 100 אלף לשנה, לגברים ולנשים בהתאמה. 

איור של מבנה העיןפגיעה בראיה

העין האנושית מוגנת באופן חלקי מחשיפה לקרינה על סגולה בשל מיקומה ובשל פעילות העפעפיים. חשיפה זו תלויה בזמן ביום, בעונה, במזג האוויר, במרחק מקו המשווה ובמשטחים רפלקטיביים בטווח הראייה.

הגלים הקצרים (UVB) נספגים בעיקר בקרנית. הגלים הארוכים יותר (UVA)  עוברים את הקרנית, ומגיעים לעדשת העין ולרשתית. למעשה, בקרב מבוגרים רק 1% או פחות מהקרינה העל סגולה מגיעה לרשתית.

קיימות ראיות מוצקות לכך שחשיפה לקרינה על סגולה קשורה עם ממאירויות של העפעפיים: קרצינומת תאי הבסיס (BCC) וקרצינומת תאי הקשקש (SCC), כמו גם עם מחלות עיניים נוספות לדוגמה קטרקט קורטיקלי (סוג של קטרקט בו הפגיעה מתרחשת באזורים היקפיים של עדשת העין).

למידע על אמצעים לצמצום חשיפה מפני השמש 

 

חזור

 

נזקי החשיפה לקרינת UV ממקורות מלאכותיים

מיטות שיזוף

מיטת שיזוףהחשיפה האישית הגבוהה ביותר לקרינת UV ממקור מלאכותי היא מיטות שיזוף. בסקירת ספרות וניתוח על מ- 2014 נבדקה שכיחות השימוש במיטות שיזוף. הסקירה הקיפה 88 מאמרים מארה"ב, מרכז וצפון אירופה ואוסטרליה, וכללה אוכלוסייה של כ- 400 אלף משתתפים. נמצא כי שכיחות השימוש במיטות שיזוף הייתה כ-35% במבוגרים, 55% בקרב תלמידי אוניברסיטה וכ-19% בקרב בני נוער.

עצמת הקרינה העל סגולה הנפלטת ממכשירי שיזוף יכולה להיות חזקה פי 15-10 מזו שמקורה בקרני השמש בשעת צהריים. הנורות במיטות שיזוף משתייכות לרוב לשתי קטגוריות עיקריות: נורות הפולטות קרני UVA ונורות הפולטות גם קרני UVB.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סווגה ב- 2009 את החשיפה לקרינה על סגולה שמקורה במכשירי שיזוף (מיטות שיזוף) כמסרטנת לבני אדם (קבוצה 1). כיום למעלה מ- 40 רשויות לאומיות/מחוזיות ברחבי העולם אוסרות על השימוש במיטות שיזוף ומגבילות אותו.

על פי סקירת הספרות שצוינה לעיל, ההערכה היא כי מיטות שיזוף אחראיות מדי שנה לכ- 450 אלף מקרים של סרטן שאינו מלנומה,  וליותר מ- 10 אלף מקרי מלנומה  באוסטרליה ובאירופה.

בסקירת ספרות וניתוח על של 31 מאמרים שפורסמו בשנים  2010-1990, נמצא כי השימוש במיטות שיזוף קשור בעליה בסיכון של כ-16% לפיתוח מלנומה (95% CI 1.05-1.28). בשימוש במיטות שיזוף מעל 10 פעמים במהלך החיים הסיכון היחסי הוערך בכ- 34% (95% CI 1.05-1.71), בעוד ששימוש במיטות שיזוף במשך שנה או פחות ממנה העלה את הסיכון לפיתוח מלנומה בכ-37%  (95% CI 1.06-1.77).  הסיכון היחסי של מי שהשתמש מעל שנה במיטות שיזוף הוערך ב-61%, עם כי עודף הסיכון בקבוצה זו לא היה מובהק (95% CI 0.98-2.67).  

למידע על הנחיות ארגוני הבריאות הבינלאומיים בנוגע לשימוש במיטות שיזוף והחקיקה בישראל 

 

מכשירים ליבוש ציפורניים מבוססי UV

נורות ליבוש ציפורניים נמצאות בשימוש ביתי ובמכונים לסידור ציפורניים. כיום קיימים מאות מכשירים מייבשי ציפורניים מבוססי UV, ולמרביתם נורות הפולטות קרינה בתחום  UVA (ייתכן שהם פולטים גם קרינת UV-B ו-UV-C בכמויות מזעריות שלא ניתנות למדידה). מידת החשיפה לקרינה על סגולה הנפלטת ממכשיר לייבוש ציפורניים תלויה בסוג המכשיר, סוג מקור האור, הספק הנורה ומספר הנורות במכשיר. נמצא שככל שהספק הנורה גבוה יותר, רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר גבוהה יותר.

הערכת רמות החשיפה לקרינת UV בעקבות שימוש במכשירים ליבוש ציפורניים נעשתה רק במספר מצומצם של מחקרים. מאמר שפורסם ב- 2013 בדק מכשירים שונים ליבוש ציפורניים, ומצא שבחשיפה למשך פחות מ- 10 דקות, הידיים סופגות כמות קרינה המקבילה לטווח העליון של סף החשיפה המומלץ לעובד יום ארוך (8 שעות) בחוץ. כמו כן, המינון של קרינה על סגולה הנפלטת על ידי מנורות UV מקביל לאינדקס 6  של קרינה על סגולה, המייצג סיכון גבוה לפגיעה כתוצאה מחשיפה לא מוגנת לשמש. עם זאת יש לציין כי המחקר העריך רק שני סוגים של מנורות UV, ולא כלל ניתוח סטטיסטי. מחקר אחר שפורסם ב- 2014 בדק 17 מכשירי יבוש ציפורניים, הנבדלים ביניהם במותג, במספר הנורות במכשיר ובהספקן. נמצא שככל שהספק הנורה היה גבוה יותר, נפלטה יותר קרינה על סגולה. זמני חשיפה ארוכים יותר הובילו לעלייה בפוטנציאל לנזק עורי. יחד עם זאת, להערכת החוקרים, הסיכון ליצירת תהליך סרטני נשאר נמוך גם כאשר קיימות חשיפות מרובות למכשירים אלו.

חשיפה חוזרת לקרינת UV ממכשירים מייבשי ציפורניים מעלה חשש לגבי סיכון אפשרי לסרטן העור. למיטב ידיעתנו, לא בוצעו מחקרים ישירים שהעריכו סיכון זה. בשל מיעוט המחקרים בנושא ומגבלותיהם, ההמלצה היא להפחית את החשיפה ככל האפשר  (ע"י לבישת כפפות ללא אצבעות או ע"י מריחת מסנן קרינה על הידיים בעת החשיפה).

חזור

 

השפעות מועילות של חשיפה לקרינת UV

ויטמין D  מופק בגוף האדם במהלך חשיפה לקרני השמש, ומצוי גם במזון כגון דגים וביצים. לויטמיןD  תפקיד בתהליכים רבים בגוף הקשורים בבניית השלד. בנוסף מחקרים מראים כי לויטמיןD  תפקיד אפשרי בהגנה מפני סוגי סרטן שונים (סרטן בלוטת הערמונית, סרטן השד, סרטן המעי הגס), ומפני מחלות אוטואימוניות כגון סכרת סוג 1, טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונית. כמות אור השמש הנדרשת לקבלת רמה מספקת של ויטמין D מוערכת על פי מודלים שונים. במודלים אלו מחשבים את משך השהייה הרצוי בחוץ בהתבסס על מיקום גיאוגרפי, גובה, הזמן ביום, עונת השנה, כמות המלנין בעור, כיסוי עננים, צל וכמות האור המוחזרת מפני הקרקע.

לקרינת UV תפקיד אפשרי בפעילות המערכת החיסונית. עפ"י המנגנון המוצע קרינת UV מגנה מפני התפתחות של מחלות אוטואימוניות על ידי דיכוי של יתר פעילות של מערכת החיסון (במחלות אוטואימוניות מערכת החיסון בגוף תוקפת תאים אחרים, ונמצאת במצב של יתר פעילות). קיימות עדויות המצביעות על כך שקרינת UVB מגבירה יצור של תאי דם לבנים במערכת החיסון מסוג תאי T רגולטורים. לתאים אלו חשיבות מיוחדת בהגבלת פעילות תאי T אחרים, התוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו.

 

רשימת מקורות:

  1. Holick MF.Biological Effects of Sunlight, Ultraviolet Radiation, Visible Light, Infrared Radiation and Vitamin D for Health. Anticancer Res.2016 Mar;36:1345-56.
  2. Rivas M, Rojas E, Araya MC, Calaf GM. Ultraviolet light exposure, skin cancer risk and vitamin D production. Oncol Lett. 2015 Oct;10:2259-2264. Epub 2015 Jul 21.
  3. http://www.who.int/uv/health/en/
  4. http://www.who.int/mediacentre/news/notes/2006/np16/en/
  5. Solar Ultraviolet Radiation. Global burden of disease from solar ultraviolet radiation. Environmental Burden of Disease Series, No. 13. World Health Organization. Public Health and the Environment. Geneva 2006.
  6. http://www.who.int/uv/faq/uvhealtfac/en/index2.html
  7. http://www.who.int/uv/faq/uvhealtfac/en/
  8. Exposure to artificial UV radiation and skin cancer. IARC Working Group Reports Volume 1, 2005.
  9. McCarty CA, Taylor HR. A review of the epidemiologic evidence linking ultraviolet radiation and cataracts. Dev Ophthalmol. 2002;35:21-31.
  10. Gallagher RP, Lee TK. Adverse effects of ultraviolet radiation: a brief review. Prog Biophys Mol Biol. 2006 Sep;92(1):119-31. Epub 2006 Feb 28.
  11. El Ghissassi F, Baan R, Straif K, Grosse Y, Secretan B, Bouvard V, et al. A review of human carcinogens—part D: radiation. Lancet Oncol 2009;10:751-2.
  12. Ultraviolet Radiation, Vitamin D and Health. Report of the independent Advisory Group on Non-ionising Radiation. March 2017.
  13. Madan V, Lear JT, Szeimies RM. Non-melanoma skin cancer. Lancet. 2010 Feb 20;375(9715):673-85.
  14. http://www.who.int/uv/en/
  15. http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5942#
  16. Solar Ultraviolet Radiation, Global burden of disease from solar ultraviolet radiation, World Health Organization, Public Health and the Environment, Geneva 2006
  17. Casetti F, Miese A, Mueller ML, Simon JC, Schempp CM. Double trouble from sunburn: UVB-induced erythema is associated with a transient decrease in skin pigmentation. Skin Pharmacol Physiol. 2011;24(3):160-5.
  18. http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/ICDC/ICR/CancerIncidence/Pages/Melanoma_Invasive.aspx
  19. Nikolaou V, Stratigos AJ. Emerging trends in the epidemiology of melanoma. Br J Dermatol. 2014 Jan;170(1):11-9.
  20. International Agency for Research on Cancer Working Group on artificial ultraviolet (UV) light and skin cancer. The association of use of sunbeds with cutaneous malignant melanoma and other skin cancers: A systematic review. Int J Cancer. 2007 Mar 1;120(5):1116-22.
  21. World Health Organization International Agency for Research on Cancer, World Cancer Report, 2003, p.253
  22. Yam JC, Kwok AK. Ultraviolet light and ocular diseases. Int Ophthalmol. 2014 Apr;34(2):383-400.
  23. Norval M, Halliday GM. The consequences of UV induced immunosuppression for human health. Photochem Photobiol. 2011 Sep-Oct;87(5):965-77.
  24. Sella T, Goren I, Shalev V, Shapira H, Zandbank J, Rosenblum J, Kimlin MG, Chodick G. Incidence trends of keratinocytic skin cancers and melanoma in Israel 2006-11. Br J Dermatol. 2015 Jan;172(1):202-7.
  25. http://www.who.int/uv/faq/uvhealtfac/en/
  26. http://www.who.int/uv/faq/uvhealtfac/en/index3.html
  27. Artificial tanning devices Public health interventions to manage sunbeds, World health Organization , 2017
  28. Rogers HW, Weinstock MA, Feldman SR, Coldiron BM. Incidence Estimate of Nonmelanoma Skin Cancer (Keratinocyte Carcinomas) in the U.S. Population, 2012. JAMA Dermatol. 2015 Oct;151(10):1081-6.
  29. Colantonio S, Bracken MB, Beecker J. The association of indoor tanning and melanoma in adults: systematicreview and meta-analysis. J Am Acad Dermatol. 2014 May;70(5):847-57.e1-18.
  30. Artificial tanning devices: public health interventions to manage sunbeds. Geneva: World Health Organization; 2017. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.
  31. Wehner MR, Chren MM, Nameth D, Choudhry A, Gaskins M, Nead KT, Boscardin WJ, Linos E. International prevalence of indoor tanning: a systematic review and meta-analysis. JAMA Dermatol. 2014 Apr;150(4):390-400.
  32. Macdonald HM. Contributions of sunlight and diet to vitamin D status. Calcif Tissue Int. 2013 Feb;92(2):163-76.
  33. International Agency for Research on Cancer Working Group on artificial ultraviolet (UV) light and skin cancer. The association of use of sunbeds with cutaneous malignant melanomaand other skin cancers: A systematic review. Int J Cancer. 2007 Mar 1;120(5):1116-22.
  34. Cancer Incidence in Five Continents Vol. X, 2014. p.69
  35. Lomas A, Leonardi-Bee J, Bath-Hextall F. A systematic review of worldwide incidence of nonmelanoma skin cancer. Br J Dermatol. 2012 May;166(5):1069-80.
  36. Brenner M, Hearing VJ. The protective role of melanin against UV damage in human skin. Photochem Photobiol. 2008 May-Jun;84(3):539-49.
  37. Battie C, Jitsukawa S, Bernerd F, Del Bino S, Marionnet C, Verschoore M. New insights in photoaging, UVA induced damage and skin types. Exp Dermatol. 2014 Oct;23 Suppl 1:7-12.
  38. Kaldor J, Shugg D, Young B, Dwyer T, Wang YG. Non-melanoma skin cancer: ten years of cancer-registry-basedsurveillance. Int J Cancer. 1993 Apr 1;53(6):886-91.
  39. Lucas RM , Ponsonby AL. Considering the potential benefits as well as adverse effects of sunexposure: can all the potential benefits be provided by oral vitamin Dsupplementation? Prog Biophys Mol Biol. 2006 Sep;92(1):140-9. Epub 2006 Feb 28.
  40. Shipp LR , Warner CA , Rueggeberg FA , Davis LS . Further investigation into the risk of skin cancer associated with the use of UV nail lamps. JAMA Dermatol. 2014 Jul;150(7):775-6.
  41. Curtis J , Tanner P, Judd C, Childs B, Hull C, Leachman S. Acrylic nail curing UV lamps: high-intensity exposure warrants further research of skin cancer risk. J Am Acad Dermatol. 2013 Dec;69(6):1069-70.
  42. Markova A, Weinstock MA. Risk of skin cancer associated with the use of UV nail lamp. J Invest Dermatol. 2013 Apr;133(4):1097-9.
  43. Borradale D, Kimlin M. Vitamin D in health and disease: an insight into traditional functions and new roles for the 'sunshine vitamin'. Nutr Res Rev. 2009 Dec;22(2):118-36.
  44. http://www.who.int/elena/titles/vitamind_infants/en/

 

 

תאריך עדכון: 22.2.2018