mast1.jpg

שימוש באמצעי קצה בבתי הספר כאמצעי למידה – סקירת מדיניות בעולם

 

 

הטכנולוגיה הדיגיטלית הגיעה גם לכיתות הלימוד.
בנוסף ללוח והגיר, ספרי הלימוד והמחברות, בתי ספר רבים בעולם בוחרים לשלב שימוש במכשירי קצה כגון מחשב נייד, טאבלט וטלפון חכם כאמצעי למידה, כחלק מתכניות תקשוב. אחד המודלים הפופולריים לכך הוא Bring Your Own Device שבו התלמיד משתמש במכשיר האישי שלו ללמידה.

לצד יתרונות השימוש בטכנולוגיה ככלי למידה ונוכח השימוש הנרחב במכשירים דיגיטליים ע"י ילדים ונוער, יש לתת את הדעת למגוון ההשלכות האפשריות של שימוש זה על בריאות הילדים ורווחתם, בעיקר לנוכח העובדה שילדים ובני נוער נחשבים אוכלוסייה בסיכון.

 

 

מרכז תנודע ערך סקירה מקיפה במטרה לבדוק האם קיימת בעולם מדיניות לאומית לשימוש באמצעי קצה לצרכי למידה, והאם ישנה התייחסות להשלכות הבריאותיות האפשריות הנובעות מיישום תכניות תקשוב. לצורך כך נערך סקר ייחודי שנשלח למשרדי החינוך בעולם ובנוסף נסקרו מסמכי מדיניות.

מהסקירה עולה כי קיים פער בין עמדות ארגונים בינלאומיים, המביעים חשש מסוים מפני סיכונים בריאותיים אפשריים של השימוש באמצעי קצה לצרכים לימודיים, ובין היעדר מדיניות לאומית מוסדרת בנושא שימוש באמצעי קצה בבית הספר. בפועל, רוב המדינות בוחרות להעביר את האחריות האופרטיבית של יישום תכניות התקשוב להחלטת בתי הספר. 
ישנם גורמים שונים אפשריים לתופעה זו של העדר תרגום מעשי ברמה הלאומית כמענה לחשש הבריאותי, כגון חוסר ודאות מדעית בשאלת הסיכון הבריאותי.

 

בכתבה זו תוכלו לקרוא בהרחבה אודות הסקר ותוצאותיו, ההשלכות הבריאותיות האפשריות של השימוש באמצעי קצה ככלי למידה, והמלצות מרכז תנודע שעיקרן הצורך בהתייחסות למכלול ההיבטים החינוכיים והבריאותיים בקביעת מדיניות בנוגע לשימוש בבתי הספר באמצעי קצה בכלל ובטלפונים סלולריים בפרט.

 

בתי ספר בעולם מאמצים תכניות תקשוב המשלבות טכנולוגיות מידע ותקשורת כאמצעי למידה בבתי-ספר (שימוש במכשירים כגון טלפון סלולרי חכם, טאבלט ועוד למטרות למידה). שילובה של הטכנולוגיה בבתי הספר נקבע כיעד חינוכי ברחבי העולם ע"י האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה (גוף בת של ארגון האומות המאוחדות).

 

על פי דו"ח  UNESCO (מ-2013), שני המודלים הפופולריים ביותר ללמידה דיגיטלית בבתי-ספר הם:

  • 1:1- "מכשיר לכל לומד", שבו בית הספר מספק לכל תלמיד מכשיר ללא עלות
  • BYOD- Bring Your Own Device- התלמיד משתמש במכשיר האישי שלו ללמידה

מאחר ודגם 1:1 כרוך בעלות גבוהה, גברה ההתעניינות בתכנית BYOD ובשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מאפשרות לתלמידים ולמורים שימוש במכשירי הקצה האישיים שלהם לצרכי לימודים. מטרת שילוב הטכנולוגיה בלמידה היא  לצייד את הילדים, בין השאר, במיומנויות לחיים ולעבודה בעידן דיגיטלי.

 

לצד יתרונות השימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית לצרכים לימודיים, ולנוכח השימוש הנרחב במכשירים דיגיטליים ע"י ילדים ונוער וכניסתם של המכשירים לתוך מסגרת בית הספר, יש לתת את הדעת למגוון ההשלכות האפשריות של שימוש זה על בריאותם של הילדים ורווחתם.

הסקירה שלהלן תבחן האם קיימת במדינות שונות מדיניות לאומית לשימוש באמצעי קצה לצרכי למידה, והאם ישנה התייחסות להשלכות הבריאותיות האפשריות הנובעות מיישום תכניות תקשוב.

 

לצורך כך מרכז תנודע ערך סקר שנשלח למשרדי החינוך במספר מדינות המפעילות תכניות למידה דיגיטלית, ובנוסף נסקרו מסמכי מדיניות בעולם.

שאלון סקר תנודע נשלח ל-29 מדינות.

המידע התקבל מ-17 מדינות בעולם; 15 מדינות השיבו לשאלון הסקר- אירלנד,  דנמרק, פינלנד, נורבגיה, קנדה (אונטריו, קולומביה הבריטית, אלברטה), ארה"ב (וושינגטון, טקסס), ניו-זילנד, אוסטרליה, בריטניה,  ואוסטרליה (כולל: ויקטוריה, South Australia, Australian Capital Territory). ב-2 מדינות נוספות -שבדיה וקנדה (מניטובה) - השלמת המידע נעשתה באמצעות מסמכי מדיניות.

 

 

  תוצאות הסקר

 

 

תכנית תקשוב בבתי ספר ומדיניות לאומית

  • לרוב, לא קיימות תכניות לאומיות לשימוש באמצעי קצה בבית הספר
  • ההחלטה על שימוש באמצעי קצה ללמידה נתונה בידי כל רשות/בית ספר

 

אמצעי קצה בהם משתמשים בבתי הספר במסגרת התכנית

התכנית אינה מוגבלת בדרך כלל לאמצעי קצה מסוימים. בית הספר קובע לרוב באילו מכשירים ניתן להשתמש. צוינו מגוון מכשירים כגון מחשב נייד, אייפד, טלפון חכם, chromebook וטאבלט.

לציין, כי התשובות הנ"ל ניתנו ע"י משרדי החינוך, אבל בפועל בתי הספר קובעים את אמצעי הקצה המותרים לשימוש. לפיכך, גם במקרים שלא צוין הטלפון החכם כאמצעי למידה אין הדבר מצביע בהכרח על אי שימוש במכשיר ולהיפך, במדינות שהשיבו כי נעשה שימוש בטלפון החכם, ייתכן ובתי ספר מסוימים אוסרים זאת.

 

מגבלות גיל לשימוש באמצעי קצה בבית ספר

לא נמצאה הגבלה לשכבת גיל מסוימת, למעט:

  • וושינגטון (ארה"ב)- שימוש באמצעי קצה מותר במקומות מסוימים רק בחטיבות ביניים או תיכונים.
  • נורבגיה- תכנית BYOD מיושמת בעיקר בתיכון. ביסודי משתמשים יותר בטאבלט ובחטיבות הביניים במחשב נייד.

 

הנחיות לשימוש מושכל באמצעי קצה (כגון שמירת מרחק מהמכשיר, כיבוי המכשיר כשאינו בשימוש, מעבר למצב טיסה, הגבלת זמן)

הנחיות, אם ישנן, נקבעות ברמה המקומית (רשות/בית ספר). לבית הספר יש סמכות לקבוע מדיניות לגבי השימוש בטכנולוגיה (חשוב להדגיש, כי מענה זה ניתן ע"י משרדי החינוך השונים וכדי לבדוק קיומן של הנחיות לשימוש מושכל באמצעי קצה יש לערוך בדיקה ברמת בתי הספר).

 

הנחיות לשימוש ב-Wi-Fi בבית הספר

 

התנגדות הורים לתכנית מטעמי חשש לבריאות התלמידים

נמצא כי קיימת התנגדות מעטה בקרב ההורים לשימוש באמצעי קצה ללמידה. יחד עם זאת, כאשר חשש הורים עולה, הם מופנים בדרך כלל לפרסומים של משרד הבריאות כדי לקבל מידע בנושא.

להלן דוגמאות לנושאים שהטרידו הורים בנוגע לשימוש באמצעי למידה דיגיטלית בבית הספר:

  • נורבגיה - דווח על מספר פניות של הורים בנושא חשיפה לקרינה, כמו כן הועלו חששות בנוגע לבעיות ארגונומיות
  • אונטריו (קנדה) - משרד החינוך מקבל מדי פעם תגובות מהורים המודאגים מהשימוש ב-Wi-Fi  או במכשירים ניידים בביה"ס
  • קולומביה הבריטית (קנדה) - דווח על חששות מעטים שהופנו למשרד החינוך על ידי הורים  בנוגע ל-BYOD בבתי הספר

גם באלברטה (קנדה), וושינגטון (ארה"ב) וניו זילנד ציינו כי מגיעות אליהם מדי פעם פניות, מהורים מודאגים או ממורים.

 

מלבד הסקר, אותרו במסמכי מדיניות שונים התייחסויות של ארגונים ומדינות להשלכות בריאותיות אפשריות של השימוש בלמידה דיגיטלית:

 

מסמך הנחיות של UNESCO ללמידה דיגיטלית  (2013) -  UNESCO policy guidelines for mobile learning  - מציין כי:

  • יש לקדם שימוש בטוח, אחראי ובריאותי ללמידה דיגיטלית
  • יש לנסח בבהירות אסטרטגיה כדי לאזן בין תקשורת מקוונת לתקשורת חוטית, במקרים בהם יש חשש מעלייה בזמן מסך ושימוש יתר ב- Inormation and Communication Technology,  ICT
  • יש לבדוק מחקרית סיכונים בריאותיים הקשורים לשימוש במכשירים אלחוטיים, בייחוד אלה הנובעים משימוש ממושך

 

התייחסות לשימוש בטלפון הסלולרי באופן ספציפי:

  • European Commission, 2016 - בהטמעת BYOD יש לקחת בחשבון את המסך הקטן שמהווה מגבלה, במיוחד בשימוש במכשיר לצריכת תוכן.
  • AAP-American Academy of Pediatrics, 2013 - המלצת הארגון לבתי ספר: לחנך וליידע בנושא הסיכונים הבריאותיים הקשורים לשימוש לא מפוקח ולא מוגבל במדיה ע"י ילדים ומתבגרים. יש לעודד הדרכת הורים להגבלה ופיקוח בשימוש בזמן מסך לפי גיל. לגבי בתי ספר שכבר משתמשים בטכנולוגיה, יש לקבוע כללים נוקשים באשר לאפשרויות הגלישה של התלמידים.
  • ANSES, 2015 (הסוכנות הלאומית הצרפתית לבריאות ובטיחות מזון סביבה ועבודה) - יש לעודד ילדים למתן את השימוש בטלפון הסלולרי.
  • BYOD, A guide for school leaders, European Schoolnet, 10/2015 – (מסמך של European schoolnet, שהינו ארגון ללא מטרות רווח המאגד 34 משרדי חינוך לקידום חדשנות בלמידה והוראה)- החשש הבריאותי משימוש במכשיר האישי בבית ובבית הספר הוא מהשפעות כגון בעיות עיניים, בעיות שינה ועוד הקשורות בחשיפה לטלפונים סלולריים ולרשת ה-Wi-Fi .

התייחסות להשלכות בריאותיות במסמכי מדיניות של קנדה וארה"ב:

  • מניטובה (קנדה) – (קיימת תכנית BYOD בבתי הספר): ​על בית הספר לקחת בחשבון השלכות בריאותיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיות תקשורת ומידע, כגון: לחץ עיני, בעיות ארגונומיות, בעיות שינה, התמכרות וכו'. כמו כן, חשוב שמורים ידונו בחשיבות של הפסקה או ניתוק מהמכשירים מזמן לזמן, כדי למזער את הסיכונים הבריאותיים האפשריים.
  • ארה"ב (משרדי החינוך והבריאות; הנחיות בנוגע לשימוש בטכנולוגיה ע"י ילדים צעירים, 2016): מחנכים אמורים לשקול שימוש בטכנולוגיה. בין השאר, האם למכשיר יש מאפיינים שיגרמו להסחת דעת בלמידה. יתרה מכך, מחנכים לתלמידים צעירים צריכים להתחשב בסך זמן השימוש של הילד בטכנולוגיה במשך היום והשבוע.

 

 

  סיכום ממצאי הסקר

  • בשנים האחרונות מערכות חינוך במדינות שונות משלבות למידה דיגיטלית בבתי הספר
  • הסקר מציג את עמדת משרדי החינוך, שלרוב הטילו את האחריות האופרטיבית על בתי הספר
  • בדרך כלל לא קיימת מדיניות לאומית לשילוב אמצעי קצה ככלי למידה. המדיניות נקבעת ברמה המקומית (כל רשות/ביה"ס)
  • אמצעי הקצה לצרכי למידה מגוונים
  • לרוב, לא קיימת הגבלת גיל לשימוש בלמידה דיגיטלית בבתי הספר
  • לא קיימות הנחיות לשימוש מושכל באמצעי קצה לצרכי למידה, ברמה הלאומית
  • המלצות משרדי החינוך נשענות לרוב על מסמכים של משרדי הבריאות (אמירות כלליות)
  • קיימת התייחסות של מספר ארגונים ומדינות להשלכות בריאותיות אפשריות של שימוש בלמידה דיגיטלית (כגון חשיפה לקרינה, בעיות ארגונומיות, לחץ עיני הנובע מעבודה עם מסך קטן ועוד)
 

 

השלכות בריאותיות אפשריות של השימוש באמצעי קצה ככלי למידה בבתי ספר

 

 

1. חשיפה לקרינה בלתי מייננת

נושא ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כמו זו הנפלטת מרשתות אלחוטיות, טלפונים סלולריים ומאמצעי קצה נוספים, הנו רחב היקף ומורכב. בשנת 2011, סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו הנפלטת מטלפונים סלולריים, כ"מסרטן אפשרי בבני אדם".

עקב חוסר הוודאות המדעית באשר להשפעתה הבריאותית של הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי, המליצו ארגונים רבים ברחבי העולם, לרבות משרד הבריאות בישראל, לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת  – בייחוד בכל הנוגע לילדים ולבני נוער, הנחשבים אוכלוסייה בסיכון

לפי עיקרון זה, יש לנקוט אמצעים סבירים להפחתת הסיכון האפשרי, גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות לגבי נזק לבריאות שעלול להיגרם על ידי גורם מסוים. הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, בהתבסס על העובדה שהקרינה פוחתת משמעותית ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה.

2. השלכות בריאותיות נוספות

2.1. השלכות בריאותיות הקשורות עם עלייה בזמן מסך

אחת מתוצאות יישום תכנית BYOD והשימוש באמצעי קצה בבית הספר היא עלייה משמעותית בזמן המסך של התלמיד, בבית הספר ובבית. בהיבט הבריאותי, מדינות שונות המליצו להגביל זמן מסך לילדים במשך היום (בד"כ ההתייחסות היא לזמן מסך לצרכי בידור, וזמן המסך לצרכי לימוד לא נלקח בחשבון). מאמר מ-2016 שבחן את ההשלכות הבריאותיות של יישום תכנית BYOD באוסטרליה, המליץ לבתי הספר לזהות ולפקח על הסיכונים הכרוכים בעליית זמן המסך. המאמר הצביע על כך, שבעוד שבתי הספר באוסטרליה מתמקדים בבטיחות  ברשת בנוגע לסיכונים הנובעים משימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת, ניתנת תשומת לב מוגבלת להשלכות בריאותיות הקשורות לעלייה בזמן מסך. הוצע לבדוק טרם יישום התכנית כמה זמן מסך יתווסף בעקבותיה, והאם קיימות השלכות בריאותיות ליישום התכנית.

עלייה בזמן מסך קשורה עם השלכות בריאותיות שונות, כגון:

  • עלייה במשקל
  • התמכרות
  • דיכאון
  • הפרעות שינה- בסקירה שנעשתה ע"י מרכז תנודע בנושא נמצא כי יש מחקרים המדגימים קשר מובהק בין שימוש במדיה דיגיטלית בסמוך לשעת כיבוי אורות ובלילה, ובין הפרעות שינה.
  • בעיות התנהגות (הסחת דעת) - הכנסת הטלפון הסלולרי לכיתה עלולה לגרום להסחת דעת, שהינה הפרעת קשב וריכוז "נרכשת".

משרד החינוך בבריטניה מינה יועץ חיצוני מומחה במטרה לבחון את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולריים, הסחת דעת מלמידה והתנהגות מפריעה. מסקנות דו"ח היועץ שפורסמו ב-3/2017 היו, בין היתר, כי יש להשתמש בטלפון חכם רק בנסיבות שבהן המורה מגדיר במפורש צורך לימודי מסוים שהטלפון יכול לספק. צוין, כי מנהלי בתי ספר צריכים להיות מודעים להשלכות השליליות האפשריות ולשקול את היתרונות אל מול החסרונות. כמו כן, רוב המרואיינים (מורים ומנהלי ביה"ס) ציינו כי הסחת דעת הנובעת משימוש בטכנולוגיה מהווה חיסרון הגובר בחשיבותו על היתרונות הטמונים בשימוש בה. בנוסף, רבים מהם ציינו כי השימוש בטכנולוגיה במרבית הזמן אינו הכרחי.

 

2.2. השלכות בריאותיות הקשורות לגודל מסך הטלפון הסלולרי

השימוש בטלפון סלולרי עלול לגרום להשלכות בריאותיות שונות הקשורות לגודל המכשיר ואופן החזקתו בעת השימוש:

  • בעיות ראייה
  • השפעה קוגניטיבית
  • השפעות אורתופדיות (בעיות ארגונומיות)

 

מסקנות והמלצות

 

 

 

 

מממצאי הסקר ומסמכי המדיניות עולה כי קיים פער בין עמדות ארגונים בינלאומיים, המביעים חשש מפני סיכונים בריאותיים אפשריים של השימוש באמצעי קצה לצרכים לימודיים, לבין היעדר מדיניות לאומית מוסדרת בנושא שימוש באמצעי קצה בבית הספר. בפועל, מדינות בוחרות להעביר את האחריות האופרטיבית של יישום תכניות התקשוב לבתי הספר.

לפיכך, עולה השאלה מדוע אין תרגום מעשי הנותן מענה לחשש הבריאותי, כגון הנחיות ליישום התכנית ולשימוש מושכל בטכנולוגיה, בעיקר לנוכח העובדה שילדים ובני נוער נחשבים אוכלוסייה בסיכון.

ישנם מספר גורמים לפער זה. ראשית, קרינת גלי רדיו סווגה ע"י ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי. חוסר וודאות מדעית זו בשאלת הסיכון הבריאותי מקשה על יכולתן של מדינות לתרגם סיכון זה להנחיות. קושי זה מתעצם לנוכח הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה, ונוכחותה הגוברת בחיי היומיום ובכלל זה בבית הספר. נוסף על כך, המחקר לא מצליח להדביק קצב זה ולאושש או להפריך את הסיכון האפשרי.

 

בישראל, בשונה ממדינות רבות, יש התייחסות לפן הבריאותי בתהליך קביעת מדיניות, המתבצע תוך שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה שונים (חינוך, בריאות, הגנ"ס, מדע ועוד).

שיתוף הפעולה הבין-משרדי מניב פתרונות מאוזנים לשילוב טכנולוגיה במסגרת הבית ספרית תוך התחשבות בפן הבריאותי. ביטוי לשיתוף פעולה זה ניתן למצוא בסוגיית השימוש ב- Wi-Fi בבתי ספר ובחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא ("שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר-השלכות בריאותיות ובטיחותיות", תשע"ג/10 3.6-11), בו מצוינות אפשרויות שונות לצמצום החשיפה לקרינה (כגון הגבלת גיל, הגבלת שעות שימוש, התקנת נקודה לגישה חוטית בעמדת המורה ומתן עדיפות להוראה באמצעות יישומי מחשב שאינם מחייבים שימוש ברשת אלחוטית).

שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי גם בסוגיית השימוש בטלפונים הסלולריים בבתי הספר ככלי למידה. חוזר מנכ"ל 3.6-12 "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצרכי למידה" קובע כי הפעילות הפדגוגית במסגרת תכנית התקשוב מתבצעת באמצעות מחשב או טאבלט בלבד. בשלב זה לא מאושרת פעילות פדגוגית באמצעות אמצעי קצה אחר כגון טלפון סלולרי חכם. כאמור, ההחלטה מתבססת על השיקול הבריאותי הנשען על העובדה שהטלפון הסלולרי מהווה מקור קרינה משמעותי הנמצא בצמוד לגוף המשתמש, ולא ניתן להחיל את עיקרון הזהירות המונעת בעת השימוש במכשיר זה לצרכי למידה.

לציין, כי בנוגע לחשש הציבור, ישראל היא מקרה ייחודי בו סוגיית השימוש ב- Wi-Fi בבתי ספר הגיעה להכרעת בג"צ בעקבות מחאה הורית (בשונה מהמדינות שנבדקו בסקר בהן נמצאה התנגדות מועטה של הורים להכנסת טכנולוגיה זו לבית הספר).

 

נוכח השימוש הנרחב במכשירים דיגיטליים ע"י ילדים ונוער וכניסתם של המכשירים לתוך מסגרת בית הספר, עמדתנו היא כי יש לתת את הדעת למגוון ההשלכות האפשריות של שימוש זה על בריאותם של הילדים ורווחתם, ולהתייחס למכלול ההיבטים החינוכיים והבריאותיים בקביעת מדיניות בנוגע לשימוש בבתי הספר באמצעי קצה בכלל ובטלפונים סלולריים בפרט.

 

מקורות

  • Schuler, C., Winters, N., & West, M. (2012). The future of mobile learning: Implications for policy makers and planners. Paris: UNESCO
  • UNESCO policy guidelines for mobile learning, 2013
  • Attewell J (2015) BYOD bring your own device: a guide for school leaders. European Schoolnet, Brussels, Belgium
  • Student Guidelines Georgetown ISD Bring Your Own Device (BYOD)
  • Bennett, T. (2017). Creating a culture: How school leaders can optimise behaviour. Independent review of behaviour in schools. London: Department for Education
  • Bring Your Own Device Guide, Manitoba Education and Advanced Learning, 2014
  • Haelermans, C. (2017). Digital tools in education – On Usage, Effects and the Role of the Teacher. SNS Research Report
  • European Commission, Bring Your Own Device (BYOD), Key messages of PLA#1, Hamburg, July 2016
  • Merga, M. K. (2016). ‘Bring your own device’: Considering potential risks to student health. The Health Education Journal, 75(4), 464e474
  • Merga, M. K., & Williams, R. (2016). The role of health educators in mitigating health risk from increasing screen time in schools and at home. Asia-Pacific
  • Journal of Health, Sport and Physical Education, 7(2), 157e172
  • Early learning and educational technology policy brief (10/2016), U.S Department of Education, U.S Department og Health and Human Services.
  • https://tech.ed.gov/files/2016/10/Early-Learning-Tech-Policy-Brief.pdf
  • Strasburger VC, Hogan MJ, Mulligan DA, et al. Children, adolescents, and the media. Pediatrics. 2013;132(5):958–961
  • http://pediatrics.aappublications.org/content/pediatrics/132/5/958.full.pdf
  • ANSES, Radiofrequency radiation, mobile telephones and wireless technologies
  • Health effects of wireless communication technologies and other radiofrequency wave applications (2015)
 
תאריך עדכון: 5.6.2018