mast6.png

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

האם קיימת חשיפה לקרינה מחימום חשמלי תת ריצפתי?

חימום תת רצפתי בנוי מרשת של חוטי חשמל המותקנים מתחת למרצפות ואשר דרכם עובר זרם חשמלי. בעת התחממותם מעבירים חוטי החשמל את החום לרצפה ומחממים את החדר.

 

עד לפני כמה שנים ייצרו ושיווקו בישראל חימום תת רצפתי חד גידי: דהיינו  מערכת חימום בה החוט דרכו הזרם הולך והחוט דרכו הזרם חוזר נמצאים במרחק רב יחסית זה מזה. במצב זה,  נוצר שדה מגנטי גבוה אשר אינו ניתן לנטרול על ידי השדה מגנטי בחוט עם הזרם החוזר, ויכול להגיע לרמות גבוהות של 200 מיליגאוס ואף יותר, תלוי בעומק ההתקנה ובגובה המדידה.

מערכת חשמלית לחימום תת ריצפתי

מערכת חשמלית לחימום תת ריצפתי 

 

בעקבות התערבות המשרד להגנת הסביבה, כיום מייצרים ומשווקים בישראל חימום תת רצפתי דו- גידי, בו החוט שדרכו הזרם הולך והחוט שדרכו הזרם חוזר, במערכת, צמודים אחד לשני, כך שהשדה המגנטי הנוצר סביב חוט אחד מנוטרל על ידי השדה המגנטי הנוצר סביב החוט השני. במצב זה, החשיפה מעל הרצפה הינה נמוכה מאוד.

 

בנוסף לזרמי החשמל ולשדות המגנטיים הגבוהים, מאופיינות מערכות חימום תת רצפתי בזמני הפעלה ממושכים, דהיינו בחשיפות ממושכות יותר של בני אדם לשדות מגנטיים, בהשוואה למכשור חשמלי ביתי אחר.

 

אם בכוונתך להשתמש במערכת חימום תת ריצפתי חשמלית יש לתכננה מראש ולוודא כי הונחה מערכת דו גידית בצורה אופטימלית, על מנת למזער את החשיפה לשדה מגנטי, בטרם רוצף הבית.

 

אם קיים בביתך חימום תת רצפתי חשמלי מן הסוג הישן, ניתן לצמצם את זמן החשיפה ע"י הפעלת החימום לפני שאנשים נכנסים לחדר, כיבויו כאשר הטמפרטורה נעימה והפעלה מחדש כשעוזבים את החדר (ע"י שלט או שעון שבת).

 

יש לציין כי קיימת גם מערכת חימום תת רצפתי על בסיס מים או שמן הפועלת בהעברת זרמים של מים או שמן שחוממו ע"י חשמל לפני ההזרמה לצנרת. אזור החימום החשמלי של הנוזל המועבר בצנרת יכול להתקיים במקום מרכזי אחד המספק אנרגיה להעלאת הטמפרטורה לרמה מתאימה הנדרשת לחימום. בחלק המערכת החשמלי לחימום הנוזל נוצרים שדות חשמליים בעוצמה גבוהה. לכן, רצוי לזהות את המקום בו מותקנת המערכת החשמלית המרכזית לחימום ולהימנע משהות ממושכת שם. במידה וחלוקת החימום הביתי מבוצעת באמצעות התקני חימום קבועים בבית, רצוי להימנע משהות ממושכת ליד כל התקן כזה, ולשמור על מרחק של כמה עשרות סנטימטר מן החלק החשמלי.  

תאריך עדכון: 2.1.16

האם יש חשיפה לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?

ישנם שני סוגי טכנולוגיות עיקריות עליהן מבוססת פעולתם של עכברי מחשב:

 

1.      עכבר מחשב אופטי 

בעכברים אופטיים קיימת נורת לד (LED-Light Emitting Diode)  שפולטת אור לכיוון משטח העבודה. האור המוחזר נקלט בפוטו דיודה (דיודה שמעבירה זרם אם פוגע בה אור) שקולטת את תמונת המשטח מתחת לעכבר עם כל תנועה שלו וכך המיקום היחסי מחושב ומעובד ומועבר למערכת ההפעלה במחשב.
נורת ה-LED פולטת אור בתחום הנראה  ומהווה מקור לקרינה בלתי מייננת בעוצמה חלשה ביותר.

 

2.      עכבר כדור גלילה

עכברי הגלילה הנפוצים כיום הם עכברים אופטו-מכאניים. מנגנון הפעולה של עכבר זה התבסס על כדור גלילה בתחתיתו של העכבר וחיישן אופטי, כדור הגלילה מתגלגל עם תנועת העכבר על המשטח ובתנועתו מסובב שתי גלגלות, אנכית ואופקית. בקצה כל גלגלת מצוי דיסק בעל נקבים רדיאליים המאפשרים מעבר אור. מצד אחד של הדיסק ישנו מקור פולט אור ובצדה השני מצוי חיישן. כאשר הדיסק מסתובב, החיישן קולט את הבזקי האור ובהתאם לתדירותם, מחושבת תנועת העכבר ומועברת למערכת ההפעלה במחשב.

החשיפה לקרינה הנפלטת מהאור, בין אם בתחום ה-IR או האור הנראה זניחה,  מה גם שבמקרה זה מסלול ההארה כלוא במסגרת מבנה העכבר.

 

ניתן לחבר את העכבר למחשב בשני אופנים, שבהם קיימת חשיפה לקרינה בלתי מייננת:

 

1.         קרינה מרשת חשמל (Extremely Low Frequency, ELF) - כאשר החיבור נעשה באמצעות כבל ישירות למחשב. במקרה זה, כאשר המחשב דולק, עוברים בכבל זרמים חשמליים בעוצמה מזערית, ולפיכך השדות המגנטיים והחשמליים הנוצרים סביבם הינם זניחים ביותר.

 

2.         קרינה בתדר גלי רדיו ( Radio Frequency, RF) כאשר החיבור הינו באופן אלחוטי בתקשורת  wifi , או בלוטות' מתקיימת תקשורת בין המחשב לבין העכבר באמצעות גלי רדיו בעצמה נמוכה ביותר, בדרך כלל בתדר 2.4 ג'יגה הרץ . גם במקרה זה רמת החשיפה לקרינת גלי רדיו אלקטרומגנטיים RF, זניחה.

 
 

האם קיימת חשיפה לקרינה מסורק שולחני?

סורק שולחני לשימוש ביתי משווק בשני אופנים - סורק בלבד וסורק המשולב במדפסת:

 

1. סורק בלבד מכיל 3 אלמנטים שלגביהם יש פוטנציאל לחשיפה לקרינה:

א. כבלי החשמל המחברים את הסורק לרשת החשמל ואלה המחברים אותו למחשב מהווים מקור לשדות חשמליים ומגנטיים בתדר רשת החשמל, תדר נמוך מאוד  ELF-Extremely Low Frequency)). כיוון שעוצמת השדה החשמלי הנוצר בכבלים המחוברים לסורק אינה גבוהה החשיפה לקרינה הנפלטת מהם  זניחה.   

 

ב. חיבור אלחוטי לרשת Wi-Fi  מקומית מהווה מקור לקרינת רדיו (Radio Frequency Radiation)  בסביבת הרשת האלחוטית כולל הסורק. עצמת הקרינה הטיפוסית של רשת Wi-Fi הינה קטנה יחסית, ובמקרה זה, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, שהות במרחק של כמה עשרות סנטימטר מן הסורק הינה מרחק בטיחות סביר.

 

 ג. הלייזר האופטי (שהוא חלק מרכיבי הסורק)  מהווה גם הוא מקור פולט קרינה.

הגוף האמריקאי העוסק בבריאות ובטיחות וגהות (OSHA- Occupational Safety and Health Administration) מגדיר את הסיכונים מחשיפה ללייזר אופטי של סורק ברמה דומה לזו של חשיפה לאור המגיע מעכבר מחשב אופטי וכד'. יש להקפיד להימנע מלהתבונן באור הסורק בעת הפעלתו.

 

2. סורקים המשולבים במדפסות –בנוסף ל- 3 האלמנטים שהוזכרו לעיל המהווים מקור פוטנציאלי לחשיפה לקרינה, בסורק המשולב, ישנו גם פוטנציאל לחשיפה לחומרים כימיים המתנדפים מהטונר של סורק-מדפסת הלייזר בעת פעולת הדפסה כלשהיא. לפיכך יש לדאוג לאוורור טוב של סביבת המכשיר, ולהימנע מנוכחות ממושכת בקרבת המדפסת בעת הדפסות כבדות ומתמשכות.

 

האם קיימות המלצות לשימוש במכשיר לייבוש ציפורניים?

רוב  המכשירים לייבוש ציפורניים מבוססים על שימוש בנורות הפולטות קרינה בתחום האולטרה סגול (UV-A). יש גם מכשירים לייבוש המבוססות על נורות מסוג לד (LED).

מכשיר לייבוש ציפורניים

מכשיר לייבוש ציפורניים

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססים על נורות UV

באופן כללי חשיפה לקרינת אולטרה סגול שמקורה בקרינת השמש או במקור מלאכותי עלולה לגרום להזדקנות מוקדמת של העור, קמטים, התפתחות ירוד (cataract) ופגיעה בלחמית העין. סכנה בריאותית משמעותית כתוצאה מחשיפה לקרינה מסוג זה היא הסיכון לפיתוח גידולי עור למיניהם, לרבות מלנומה ממאירה. חשיפה אקוטית לקרינה זו עלולה לגרום לכוויות.

 

מחקרים הראו שנורות UV במכשירים לייבוש ציפורניים פולטים בעיקר קרינת UV-A (ייתכן שהם פולטים גם קרינת UV-B ו-UV-C אך בכמויות מזעריות שלא ניתנות למדידה).

 

קרינת האולטרה סגול הנפלטת ממכשיר לייבוש ציפורניים תלויה בסוג המכשיר, סוג מקור האור, הספק הנורה ומספר הנורות במכשיר. נמצא שככל שהספק הנורה גבוה יותר, רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר גבוהה יותר.

 

מהממצאים המדעיים עד כה עולה כי חשיפה לקרינה ממנורות UV לייבוש ציפורניים אינה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן העור בידיים, במהלך החיים,  אולם ההשפעה של החשיפה מצטברת ולכן ככל שנחשפים יותר, עולה הסיכון להיווצרות נזק לעור. ההמלצה היא להפחית את החשיפה ככל שניתן.

 

ניתן להפחית את הסיכון בחשיפה בצורה משמעותית ע"י לבישת כפפות ללא אצבעות או ע"י מריחת מסנן קרינה על הידיים בעת החשיפה.

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססות על נורות LED

נורות אלו פולטות גם הן קרינת UV  אך בספקטרום צר יותר ובריכוז ואנרגיה גבוהות יותר מנורות ה UV . למיטב ידיעתנו, נורות ה LED  שבשימוש לייבוש ציפורניים אינן פולטות קרינת UV-B ו- UV-C משמעותית, או קרינה באורכי גל קצרים יותר.

תאריך עדכון: 29.6.16

האם הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומנתבים אלחוטיים (Wi-Fi) גוברת בחדרי ממ"ד?

קירות ממ"ד מתאפיינים בבניה של בטון. ההשפעה העיקרית של קירות הממ"ד מתבטאת בחסימת הקרינה (מעבר קרינה לתוך הממ"ד, בקליטה, ומעבר קרינה מחוץ לממ"ד בשידור) ולא בהחזרתה לחלל חדר הממ"ד וביצירת "הצטברות" של קרינה עקב התקנים שונים בתוכו (מידת החשיפה להחזרות מהקירות הינה נמוכה ביותר בדומה לחדר רגיל).

כתוצאה מכך, עלולה להיות קליטה חלשה של טלפונים סלולריים והתקנים העושים שימוש ב-Wi-Fi בתוך חדרי ממ"ד (לצורך גלישה אלחוטית בטלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ניידים).

בכדי להתגבר על הקושי בקליטה הטלפונים סלולריים וההתקנים המשתמשים ב-Wi-Fi מגבירים את עוצמתם באופן שעלול לגרום להגדלת החשיפה לקרינה הנפלטת מן המכשירים.

יש לציין, כי מידת הפגיעה בקליטה תלויה בגורמים רבים, ובהם קיום פתחים (חלונות ודלתות), מרחק מהאתר הסלולרי ומהנתב האלחוטי בבית ועוד.

לפיכך, במידה וקליטת הטלפון הסלולרי בממ"ד הינה חלשה, ניתן לשפר אותה באמצעות פתיחת החלון החיצוני או הדלת. אם הקליטה עדיין חלשה, מומלץ לקיים שיחות בטלפון סלולרי מחוץ לממ"ד או להשתמש בטלפון קווי.

כאשר קליטת ה- Wi-Fi בממ"ד חלשה, ניתן לשפר אותה ע"י פתיחה של הדלת, ולבחון שינוי של מיקום הנתב האלחוטי בבית. בתוך הממ"ד ניתן להשתמש בחיבור קווי (למחשבים נייחים או ניידים), ואם אין אפשרות לכך ניתן להשתמש בנתב הפועל על גבי רשת החשמל. 

מהי רמת החשיפה לקרינה בשימוש בטלוויזיה על בסיס אינטרנט?

טלוויזיה העושה שימוש ברשת WiFi ביתית, מהוה "צרכן" של רשת זו, ובשל הקבצים הגדולים יחסית של המידע המשודר (קבצי וידאו), גורמת בד"כ לנתב האלחוטי לפעול בעוצמתו המרבית. עם זאת יש להבהיר, כי גם במצב זה, רמת הקרינה אליה נחשפים מהנתב הינה נמוכה יחסית. לדוגמה, במרחק של 1 מטר מנתב אלחוטי הפועל במלוא עוצמתו, רמת החשיפה הינה כ-1 מיקרו-וואט לסמ"ר. רמת חשיפה זו הינה 1/1000 מרמות החשיפה המרבית של הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת, ICNIRP, וכ-1/100 מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ממושכת. כאשר המרחק מהנתב גדול יותר, רמת הקרינה דועכת לפי ריבוע המרחק (הגדלת המרחק פי 2 מתבטאת בהקטנה של רמת הקרינה פי 4, וכד').

 

האם קרינה שמקורה ברשת אלחוטית (Wi-Fi) עוברת דרך הקירות?

ככלל, קיימת חדירה של קרינה דרך קירות, אך קרינה זו מוחלשת כתלות בסוג הקיר ובפתחים הקיימים כגון דלתות וכיוצא בזה (כלומר, הקרינה שנמדוד בצד השני של הקיר ושעברה דרכו, תהיה נמוכה בדרך כלל עד פי עשרות מזו שנמדוד בחדר בו נמצא הנתב). הדבר נכון הן עבור קרינה של נתב אלחוטי והן עבור קרינה של טלפון סלולרי, אשר משתמש ב-Wi-Fi או ברשת סלולרית.

בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי-מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית. לפיכך, בהעברת נתב אלחוטי לחדר אחר כמו גם בשימוש בטלפון הסלולרי בחדר אחר, מושג יתרון של הפחתת רמת הקרינה ביחס לחדר הסמוך, הן בשל הגדלת המרחק והן עקב החסימה של חומר הקירות.

ההשפעה המצטברת של ההפחתות מביאה בדרך כלל לכך שרמת הקרינה בחדר הסמוך תהיה בסדר גודל של פרומילים (אלפיות) עד אחוזים (מאיות) מזו שבחדר בו נמצאים המקורות (הנתב האלחוטי או הטלפון הסלולרי).

האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?

גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).

 

מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.

 

עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.

 

באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.

עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?

רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה. 

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?

באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

 

כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.

 

תאריך עדכון: 14.8.14

עמודים