מדוע נשים בהריון מוגדרות כאוכלוסייה בסיכון?
נשים בהריון מוגדרות כאוכלוסייה בסיכון בעיקר בגלל העובר המתפתח ברחמן. העובר המתפתח ברחם האם מקבל ממנה מזון וחמצן והוא רגיש לגורמים סביבתיים שונים אליהם נחשפת האם במהלך ההיריון.
גורמים סביבתיים, חומרים או מחלות העלולים להשפיע על התפתחות העובר ברחם נקראים גורמים טרטוגנים. רק עשרות בודדות של חומרים ידועים כטרטוגניים, ביניהם קרינה מייננת, זיהומים וירליים מסוימים (למשל וירוס האדמת או ציטומגלו-וירוס), חוסר איזון מטבולי של האם (למשל, סוכרת), תרופות מסוימות (למשל, איזוטריטנואין המשמשת לטיפול באקנה), כימיקלים סביבתיים (כגון, כספית אורגנית, חומרי הדברה וממסים תעשייתיים), היפוקסיה (חוסר אספקת חמצן), היפרתרמיה (מכת חום), ועוד. גורמים טרטוגנים עלולים לגרום לפגמים מבניים או תפקודיים באיברי הגוף או במערכות הגוף וכן לפיגור או למוות.
מרגע ההפריה ועד הלידה מתרחשים בעובר מספר שלבים התפתחותיים. השלב ההתפתחותי שבו העובר נמצא משפיע על מידת הרגישות שלו לחומרים טרטוגנים מסוימים. איברים שונים עלולים להיות מושפעים בשלבים שונים של ההיריון ולכל איבר קיימת תקופה קריטית שבמהלכה הוא עלול להינזק. העובר רגיש במיוחד לחומרים מזיקים במהלך המחצית הראשונה של ההיריון הכוללת את תקופת הטרום-השרשה ואת תקופת האורגנוגנזה כפי שמתואר להלן:
ניתן לחלק את התפתחות העובר לשלושה שלבים:
- טרום השרשה (Preimplantation Period) – תקופה של שבועיים הנמשכת מרגע ההפריה ועד להשתרשות הביצית המופרית ברחם האם והידועה כ"הכול או לא כלום". במהלך תקופה זו, הביצית המופרית מורכבת עדיין מתאי גזע שיש להם יכולת להפוך לכל תא מתאי המערכות בגוף. על כן אם הגורם משפיע על תאים רבים, הביצית המופרית לא תמשיך להתפתח ותתרחש הפלה טבעית. ברוב המקרים בהם חלק גדול מהתאים לא ניזוקים הביצית המופרית תתגבר על הנזק ותמשיך להתפתח.
- אורגנוגנזה (Organogenesis) - תקופה זו נמשכת מהיום ה-18 להפריה ועד היום ה-60. בתקופה זו תאי העובר מתחלקים והופכים לתאים האופייניים למערכות הספציפיות בגוף (בתהליך הנקרא התמיינות). אברי הגוף העיקריים נוצרים וגדלים. חשיפה לגורמים טרטוגנים בתקופה זו עלולה לפגוע בהתפתחות התקינה של איברים ומערכות בגוף ולגרום למומים ניכרים.
- התקופה העוברית (Fetal Period) – בתקופה זו מתרחשת בעיקר גדילה של האיברים שנוצרו. במהלך התקופה העוברית המאוחרת (החל מהשבוע ה-25), פוחת הסיכון של השפעת גורמים טרטוגנים על גדילת העובר ועל איברים רגישים כגון מערכת העצבים המרכזית. עם זאת, עדיין קיימת רגישות גבוהה להשפעות סביבתיות מזיקות, שהיא בדרך כלל בקשר הפוך לגיל החשיפה. עיקרון זה מוסבר בפרק האוכלוסיות בסיכון העוסק בילדים ובני נוער.
לפיכך, חשיפה של העובר לגורמים טרטוגנים בתקופות קריטיות במהלך התפתחותו עלולה לגרום לפגיעה לטווח ארוך. למידת החשיפה לגורם, למנת החשיפה, לשלב ההתפתחותי שבו נמצא העובר בזמן החשיפה, ולחילוף החומרים של האם ושל העובר תפקיד בקביעת מידת ההשפעה של הטרטוגן על העובר.
מקורות
- Gardella JR, Hill JA 3rd. Environmental toxins associated with recurrent pregnancy loss. Semin Reprod Med. 2000;18:407-424.
- Kheifets L, Repacholi M, Saunders R, van Deventer E. The sensitivity of children to electromagnetic fields. Pediatrics. 2005; 116:e303-313
