רשתות חשמל - רקע

שדות אלקטרומגנטיים, חשמליים ומגנטיים, בתדר רשת החשמל קיימים בכל מקום בו זורם חשמל (קווי חשמל, כבלים, חיווט ביתי, מכשירי חשמל שונים וכל תשתית או מתקן המחוברים לרשת חשמל בזרם חילופי). שדות אלו הם בתדרים נמוכים ביותר ועל כן נקראים שדות ELF - Extremely Low Frequency.

הערכות מדעיות בנושא הסכנות המוכחות מחשיפה לשדות אלו הן הבסיס לקביעת מדיניות בתחום ולהמלצות הבינלאומית בנושא ספי החשיפה. הערכות מדעיות אלו מתמקדות בעיקר בהשפעות של זרמים חשמליים מושרים במערכות ביולוגיות המתרחשות בטווח הקצר (קרי, חשיפה לשדות מגנטיים בפרק זמן קצר ובעוצמה גבוהה), בהשפעות החריפות (acute), עבורן קיים ידע מדעי מוצק. שדות מגנטיים חיצוניים יוצרים שדות חשמליים וזרמים מושרים בגוף אשר ברמות גבוהות יכולים לגרום לגירוי עצבי ולגירוי של שרירי הגוף ולשינויים ברמת הרגישות של תאי עצב במערכת העצבית המרכזית.

חשוב לציין כי במקביל למחקרים הבוחנים את ההשפעות קצרות הטווח, נערכים מחקרים הבוחנים את ההשפעות הכרוניות ארוכות הטווח של חשיפה לעוצמות נמוכות יותר של שדות אלקטרומגנטיים המתרחשות בחיי היומיום. לצד המחקרים הללו, מתנהל דיון ציבורי בנוגע להגבלות החשיפה הנדרשות עקב ההשפעות ארוכות הטווח, בעיקר בסוגיה העוסקת בקשר שבין חשיפה לשדות מגנטיים בעוצמה נמוכה לסיכון לפתח לוקמיה בקרב ילדים. דיון זה מהותי בשל העובדה כי החשיפה לעוצמות אלו היא הרלוונטית עבור הציבור הרחב בחיי היומיום.

רוב מדינות אירופה מתבססות במידה כלשהי על המלצות הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת ICNIRP. עם זאת ישנן מדינות הקובעות את רמות הסף בהסתמך על הערכות עצמאיות של העדויות המדעיות ושיקולים נוספים שייחודיים למדינתם כגון עלות תועלת, דאגה ציבורית ושיקולים חברתיים אחרים. מדינת ישראל היא אחת מהמדינות הללו. בישראל הוחלט כי המדיניות לקביעת ספי חשיפה בתדר רשת החשמל תקבע בין היתר גם על בסיס סיווג שדות מגנטים בתדר רשת החשמל כמסרטן אפשרי.