mast1.jpg

טלפונים סלולריים - רקע

כמעט לכל אחד וכמעט בכל מקום...  הטלפון הסלולרי נכנס לחיינו ונראה שהוא כאן כדי להישאר!

השימוש הנרחב במכשיר זה מעורר שאלות הנוגעות לאופן השימוש בו
ולהשלכות הבריאותיות האפשריות 

מהי תקשורת סלולרית וכיצד התפתחה עם השנים?

 

האם קרינה מטלפונים סלולריים משפיעה על הבריאות?

 

מהם התקנים להגבלת החשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים בישראל וכיצד הם נקבעים? 

         
האם שימוש בטלפון סלולרי גורם לסרטן?    

האם קיימת התמכרות לטלפון הסלולרי?

         

מהן ההמלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים?
האם קיימות הנחיות ייחודיות לילדים?

 

האם שימוש בטלפונים סלולריים משפיע על הרגלי השינה ואיכותה?

 

כיצד מודדים את הקרינה מטלפונים סלולריים?

 

        

 

 

1973 היא השנה שבה בוצעה לראשונה בתולדות האדם שיחה מטלפון סלולרי. את שיחת הבכורה העולמית ביצע מרטין קופר, אבי הטלפון הסלולרי. המקום שנבחר: השדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים ושבים. לא יהא זה מוגזם לומר שהאירוע המרגש מסמל את פריצת הדרך של המהפכה הטכנולוגית ששינתה את חיינו.

 

הטלפון הסלולרי הראשון שפותח במוטורולה בידי הצוות שהוביל קופר, שימש לשיחות נכנסות ויוצאות בלבד. הטלפון הכבד שקל יותר מקילוגרם (בגלל משקלו וצורתו כונו הדגמים המסחריים של המכשיר "לבֵנה"), משך השיחה היה מוגבל ל-15 דקות ומאחר שבשנות השמונים של המאה ה-20 היה מחירו בארצות-הברית כ-4,000 (!) דולר, הוא שימש בעיקר את "העשירון העליון".

 

מאז הטלפון הסלולרי הראשון של קופר התקדמה הטכנולוגיה הסלולרית בקצב מסחרר. מחירו של הטלפון הסלולרי המודרני זול בהרבה מהדגמים הראשונים והוא נמצא כמעט בכל מקום.

 

הסמארטפון, הטלפון החכם של היום, הוא למעשה מחשב נישא זעיר שנוסף על שיחות טלפון מאפשר מגוון עצום של שימושים, חלקם בטלפון עצמו – כמו יומן, צילום וספר טלפונים – ומרביתם באמצעות הרשת הסלולרית, כמו גלישה באינטרנט, שירותי הודעות והעברת תמונות.

 

המספר הקולוסלי של המשתמשים בטלפון  סלולרי והשאיפה התמידית להרחיב ולשפר את היישומים ואת השירותים שמספק המכשיר, העמידו לפני המפתחים אתגר טכנולוגי גדול. בשנות השמונים, בעקבות הגידול במספר המשתמשים, נתגלו חסרונות בשיטת השידור האנלוגי שעליה התבסס הדור הראשון של הטלפונים הסלולריים. לפיכך עברו הרשתות הסלולריות בשנות התשעים לשידור דיגיטלי – הלא הם מכשירי "הדור השני", שהיו משוכללים וזולים בהרבה. ב-2001 הוּחל לראשונה בשיווק טלפונים סלולריים מ"הדור השלישי", המאפשרים תקשורת אלחוטית במהירות גבוהה, לצורך שיחות טלפון וּוידאו תקשורת אינטרנטית ותקשורת נתונים. הטלפון החכם הראשון הוצג לראשונה בשנת 1992. השיווק ההמוני שלו החל ב-2007 והוא משלב כאמור יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד.

היקף השימוש בטלפונים הסלולריים בעולם 

האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה ITU) International Telecommunication Union)  קבע בשנת 2003 יעד לפיו עד שנת 2015 תהיה לכל אוכלוסיית העולם גישה לטכנולוגיות תקשורת המידע הזמינות, לרבות הטלפון הסלולרי.

 

הגידול העולמי במספר מנויי הטלפון הסלולרי על-פי דוח ITU :

             

בסוף 2010 היו ברחבי העולם כ-5.3 מיליארד מנויי טלפון סלולרי, כלומר, 76.2 מנויים לכל 100 איש. ב-2016 נמנו ברחבי העולם כ- 7.5 מיליארד מנויי טלפון סלולרי (101.5 מנויים לכל 100 איש) וב- 2017 יותר מ-7.7 מיליארד מנויים ברחבי העולם (103.5 מנויים לכל 100 איש).

 

 

מספר המנויים על טלפונים סלולריים בעולם

היקף השימוש בטלפונים סלולריים בישראל

לישראל הגיעו הטלפונים הסלולריים לראשונה ב-1986. המכשירים (מתוצרת מוטורולה) שוּוקו על-ידי פלאפון, החברה הסלולרית הראשונה בישראל. שנתיים אחרי ההשקה, ב-1988, היו בישראל 5000 בעלי טלפון סלולרי. בעקבות פתיחת השוק הישראלי לתחרות הוקמה בשנות התשעים חברת סלקום ובשלהי אותו עשור הוקמה חברת פרטנר.

 

כיום יש בישראל כתשע חברות סלולריות, חלקן וירטואליות – הקונות זמן אוויר ממפעילים סלולריים. 

 

בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בשיעור הבעלות על טלפונים סלולריים בישראל. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשני העשורים האחרונים עלו אחוזי הבעלות על טלפון נייד וירדו אחוזי הבעלות על קו טלפון נייח. בשנת 2016, ל-97.1% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות, ול-75.9% היו שני טלפונים ניידים ויותר. על פי נתונים מתוך סקר הוצאות משק בית של הלשכה המרכזית לסטיסטיקה, בשנת 2017 ל-97.3% ממשקי הבית בישראל היה לפחות טלפון נייד אחד. אחוז הבעלות על טלפונים ניידים עלה מ-80.9% בשנת 2003 ל-97.3% בשנת 2017. על פי נתוני סקר בארה"ב, בשנת 2018 ל-98% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל היה טלפון סלולרי ול-88% היו טלפונים חכמים.

 
 

שיעור הבעלות על טלפונים סלולריים בישראל, לפי משקי בית

השימוש בטלפון סלולרי: השלכות בריאותיות

התקשורת האלחוטית המשמשת את הטלפון הסלולרי מתבצעת באמצעות קרינה אלקטרומגנטית בטווח של גלי רדיו. היקף חשיפתם של משתמשי הטלפון הסלולרי לקרינת רדיו עולה ככל שמתרחב השימוש במכשירים סלולריים, והיא תלויה בין היתר באופן השימוש בהם. השאלה החשובה היא, האם קרינת הרדיו הנפלטת מהטלפון הסלולרי מזיקה לבריאות?

 

קיומו של קשר אפשרי בין חשיפה לקרינה בלתי-מייננת כמו זו הנפלטת מהטלפון הסלולרי, ובין עלייה בסיכון להתפתחות מחלות, נחקר זה שנים רבות. עיקר הדיון הציבורי בסוגיה זו מתמקד כיום באפשרות שלקרינה הבלתי-מייננת יש השפעות א-תרמיות שאינן קשורות ישירות לאפקט החימום אלא למנגנון אחר שבו פועלים השדה החשמלי והשדה המגנטי, או לתכונה אחרת של קרינה על גוף חי. מכל מקום, שאלת ההשלכות הבריאותיות האפשריות של החשיפה לקרינת רדיו  שנויה במחלוקת בין המדענים ואין עדיין תשובה חד-משמעית באשר למידת הסיכון שבחשיפה, אם בכלל.

 

החוקרים סבורים כי בהקשר של טלפונים סלולריים יש לשוב ולבחון את הנושא לאחר תקופת שימוש ארוכה ובהסתמך על שימוש "כבד" בטלפון הסלולרי (בתחילת שנת 2000 היה משך השימוש הארוך ביותר בין 10 ל-15 שנים, בעוד שלמחקר על גידולי מוח נדרשת תקופה של 40-30 שנה).

עקב חוסר הוודאות המדעית באשר להשפעתה הבריאותית של הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי, המליצו ארגונים רבים ברחבי העולם, לרבות משרד הבריאות בישראל, לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת – בייחוד בכל הנוגע לילדים ולבני נוער, המהווים אוכלוסיה ייחודית במאפייניה.

 

כתבות נוספות בנושא טלפונים סלולריים:

רשימת מקורות:

 
תאריך עדכון: 16.9.2019