מדיניות בישראל

לחשיפה רצופה וממושכת (או כרונית) שתי הגדרות:

• חשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל חמישה ימים בשבוע.
• חשיפה של אדם בדירת מגורים, מוסד חינוך, מוסד לקשישים, בית חולים, משרד או שטח ציבורי פתוח המשמש כגן משחקים, נחשבת רצופה וממושכת (ללא קשר למשך החשיפה).

בישראל, למרות שנחקק חוק הקרינה הבלתי מייננת בשנת 2006, שקבע כי יש לעגן את ספי החשיפה בתקנות, לא נקבע עדיין בחקיקה סף מחייב לחשיפה לשדה מגנטי וחשמלי שמקורו במתקני חשמל.

החשיבות בקביעת סף כמותי נובעת מהצורך בתכנון הנדסי של מערכות חשמל, הצורך במתן היתרי הקמה והפעלה למתקני חשמל, והאפשרות למתן פרשנות של מדידות סביב מתקנים אלו.

רוב המדינות באירופה מתבססות במידה כלשהי על המלצות ICNIRP. עם זאת ישנן מדינות הקובעות את רמות הסף בהסתמך על הערכות עצמאיות של העדויות המדעיות ושיקולים נוספים שייחודיים למדינתם כגון עלות תועלת, דאגה ציבורית ושיקולים חברתיים אחרים. מדינת ישראל היא אחת מהמדינות הללו.

להלן אבני דרך בגיבוש המדיניות בנושא תדר רשת החשמל בישראל:

דו"ח ועדת מומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת חשמל (2002)

ב-2002 מונתה ועדת מומחים ע"י המשרד להגנת הסביבה (להלן: ועדת המומחים). הועדה, שכללה נציגים ממשרדי הממשלה, מוסדות מחקר וחברת החשמל, דנה בנושא חשיפת הציבור לקרינת שדות מגנטים מרשת החשמל.

דו"ח הועדה (קובץ PDF להורדה) שפורסם ב-3/2005, אימץ את מדיניות ארגון הבריאות העולמי, אותה הוא תרגם להמלצות מעשיות עבור מתקני חשמל שונים. המלצות אלו גם הוטמעו בחוק הקרינה הבלתי מייננת.

המלצות הועדה לנושא הגבלת החשיפה של האוכלוסייה ויישום עיקרון הזהירות המונעת היו בין השאר:

• כשמדובר בחשיפה אקוטית קצרת טווח לקרינה מרשת חשמל – המלצת הוועדה הייתה לקבוע סף חשיפה עליון של 1000 מיליגאוס.

הועדה המליצה בעניין זה לאמץ את עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) שערך השדה המגנטי המרבי לחשיפת הציבור מרשת החשמל צריך להיות בשיעור של 1000 מיליגאוס, זאת בהתאם להמלצת ה-ICNIRP.

• כשמדובר בחשיפה רצופה וממושכת לקרינה מרשת חשמל– ההמלצה הייתה ליישם את עיקרון הזהירות המונעת. זאת, בהתאם לעמדת ה-WHO.

המשמעות של אימוץ עיקרון הזהירות המונעת: הפחתה ככל האפשר, בעלויות סבירות ובאמצעים טכניים מקובלים, של השדות המגנטים אליהם נחשף הציבור בישראל ממרכיבים שונים של רשת החשמל. 

חוק הקרינה הבלתי מייננת - 2006

על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006, השר הממונה על ביצוע החוק רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע החוק, כולל בנושא רמות חשיפה מרביות מותרות של בני אדם לקרינה ממקור קרינה. עד כה לא הותקנו תקנות בנוגע לרמות חשיפה מרביות מותרות לקרינה מרשת החשמל.

על פי החוק (סעיף 26(ב)), מאחר ולא הותקנו תקנות בעניינים הנוגעים למשק החשמל, חלות ההוראות המפורטות בחוק בנושא מתן היתרי קרינה, בעניינים הנוגעים למשק החשמל, בהתאם להמלצות שבדו"ח ועדת המומחים. לגבי החלטות בעניינים בעלי השפעה על עלויות למשק החשמל, נקבע בחוק כי יש צורך באישור בכתב ומראש מהשר להגנת הסביבה, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר.

ועדת מומחים ממלכתית ציבורית (שנייה) - 2008

בשנת 2008 הוקמה ועדת מומחים ממלכתית ציבורית נוספת בהתאם להמלצת ועדת המומחים הראשונה. תפקיד ועדה זו היה בין היתר לקבוע סדרי עדיפויות לצמצום חשיפה ממתקנים קיימים, ולייעץ בנושא יישום המלצות הוועדה הראשונה בתכנון מתקנים חדשים והפעלתם. הועדה העבירה את המלצותיה בדו"ח ביניים למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ולמשרד להגנת הסביבה במרץ 2011 (דו"ח זה טרם פורסם).

ההמלצות הרלוונטיות על פי דו"ח זה לנושא ספי החשיפה, הן להפחית את חשיפת הציבור לשדות מגנטיים ממתקנים קיימים לרמות של מיליגאוסים בודדים בממוצע שנתי. בנושא צמצום חשיפת הציבור לשדות מגנטיים, הוצגה נוסחת תיעדוף להשקעת התקציב לצמצום חשיפה (ממתקנים קיימים). נוסחה זו מביאה בחשבון מספר רב של פרמטרים (דוגמת מספר הנחשפים, גילם, שיעור צמצום החשיפה, זמן החשיפה, עלויות ההפחתה). בנוסף, נקבע אופן חישוב הממוצע השנתי של השדה המגנטי, ככלי לבדיקת עמידה בספים המומלצים.

המלצת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה - 2011

בינואר 2011 משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הגיעו להסכמה בנושא סף השדה מגנטי המומלץ והמליצו על קביעת סף של 4 מיליגאוס בממוצע יומי לחשיפה רציפה וממושכת (מעל 4 שעות ביממה, 5 ימים לפחות בשבוע), וסף של 2000 מיליגאוס לחשיפה קצרת מועד.

הגדרת חשיפה רצופה וממושכת במקרה זה (חשיפה כרונית) היא חשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל 5 ימים בשבוע.

כמו כן חשיפה של אדם במקומות כגון דירת מגורים, מוסד חינוך, מוסד לקשישים, בית חולים, משרד או שטח ציבורי פתוח המשמש כגן משחקים נחשבת לחשיפה רצופה וממושכת.

באשר לאופן המדידה, יש להדגיש כי הערך המומלץ של 4 מיליגאוס לחשיפה רצופה וממושכת הוא ערך יממתי (24 שעות). לא מדובר במדידה חד פעמית אלא מדידה בממוצע יומי.

סף זה נקבע בהתבסס על מחקרים שהדגימו עליה בסיכון לפתח לוקמיה בקרב ילדים המתגוררים בקרבת קווי מתח גבוה. על סמך מחקרים אלו הגדיר ארגון הבריאות העולמי את קרינת ה-ELF כמסרטן אפשרי ברשימת המסרטנים בבני אדם. מבחינה פרקטית, ההחלטה על המלצה זו נבעה מהדעה כי יש לספק ערך סף מומלץ אליו יש לשאוף כערך להתייחסות, גם אם לא הוכחה סיבתיות הקשר.

רשימת מקורות

• אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. תאריך כניסה: ינואר 2014
• הגבלת החשיפה לשדה המגנטי כתלות במשך החשיפה, האגף למניעת רעשה וקרינה, המשרד להגנת הסביבה, 24.12.2013
• דו"ח ועדת מומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל (2005)

תאריך עדכון: 1.9.14