הגופים המעורבים בקביעת מדיניות בתחום הקרינה הבלתי מייננת בישראל
בישראל, האחריות לקביעת מדיניות בתחום הקרינה הבלתי מייננת והסמכות ליישומה אינה מרוכזת בידי גוף אחד. משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים עוסקים בנושא זה.
בהתאם לכך, אם לדוגמה ברצונכם לקבל מידע לגבי אנטנה סלולרית שליד ביתכם, עליכם לפנות למשרד להגנת הסביבה, שהוא המשרד האחראי בין היתר על מתן היתר להקמה ולהפעלה של אנטנה סלולרית. לעומת זאת, אם ברצונכם לדעת מהן ההנחיות לגבי קרינה בלתי מייננת בבתי הספר, הרי שמשרד החינוך הוא המשרד העוסק בנושא חשיפת התלמיד לקרינה בלתי מייננת בשטח בית הספר. בהתאם לכך, נדרש המשרד לקבל בין השאר, החלטות בנוגע לשימוש התלמידים בטלפונים סלולריים, במערכות אינטרנט אלחוטי, וקרינה בתדר רשת חשמל (ELF) דוגמת קווי חשמל ושנאים הנמצאים בשטח בית הספר.
לנוחיותכם ריכזנו את רשימת משרדי הממשלה השונים והגופים הציבוריים להם נגיעה לתחומי האחריות המגוונים בנושא הקרינה הבלתי מייננת. כמו כן, אם יש לכם שאלה ספציפית, או ברצונכם להרחיב בנושא מסויים תוכלו לפנות אלינו דרך האתר ב"יש לי שאלה".
המשרד להגנת הסביבה
האגף למניעת רעש וקרינה שבמשרד להגנת הסביבה פועל בתחום מתוקף הסמכות שניתנה לו בחוק הקרינה הבלתי מייננת. מתוקף תפקידו המשרד קובע את אמות המידה הנדרשות על מנת לדאוג לכך שהקרינה הסביבתית תהיה כזו שלא תהווה סכנה לציבור ולא תגרום למפגע סביבתי. הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, מנפיק היתרי הקמה והיתרי הפעלה או היתרי סוג למקורות קרינה בלתי מייננת על פי סוגי הקרינה השונים וקריטריונים המצוינים בחוק. בנוסף, אחראי המשרד על הניטור והבקרה של מקורות אלו באמצעות אנשי המקצוע במחוזות וביחידות הסביבתיות ברחבי הארץ ובאמצעות בודקי קרינה מוסמכים.
חוק הקרינה הבלתי מייננת שהתקבל בכנסת בשנת 2006, הסמיך את המשרד להגנת הסביבה להסדיר את נושא הקמתם והפעלתם של מקורות קרינה באמצעות היתרי קרינה, וזאת על מנת לוודא את בטיחות השימוש בהם. על פי החוק כל מקור קרינה חייב לעמוד בדרישות המשרד ולא לגרום, בתנאי הפעלה מרביים, לחשיפת הציבור לרמות קרינה מעל הרמות שנקבעו על ידי המשרדים להגנת הסביבה והבריאות.
העיקרון המנחה את המשרד להגנת הסביבה בכלל ובנושא קרינה בלתי מייננת בפרט, הוא עיקרון הזהירות המונעת שבמסגרתו פועל המשרד למזער ככל האפשר את חשיפת הציבור לקרינה. עיקרון נוסף משמעותי בתחום ההגנה מפני קרינה הוא עיקרון "ההצדקה" (justification), הקובע כי השימוש במקורות הפולטים קרינה בלתי מייננת תהיה מוצדקת רק באם תועלתו לכלל הציבור תעלה על הסיכון הפוטנציאלי שבשימוש בו תוך כדי בחינת החלופות האפשריות.
משרד הבריאות
משרד הבריאות אמון על בריאות הציבור. בתחום הקרינה הבלתי מייננת משמש משרד הבריאות כגוף מייעץ לצורך קביעת מדיניות שיש לה השלכה על בריאות הציבור. בהתאם לכך, נותן המשרד את חוות דעתו בנוגע להשלכות הבריאותיות הנובעות מקביעת מדיניות בדרגות שונות.
כך לדוגמה, כאשר משרד החינוך קובע ומעדכן את הנחיותיו בנושא שימוש ב- WiFi בבתי ספר, הוא עושה זאת בשיתוף מומחי משרד הבריאות ועל בסיס חוות דעתם והמלצותיהם.
חשוב להוסיף כי ההתייעצות עם משרד הבריאות בנושא מעוגנת גם בחקיקה. על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת (קובץ PDF להורדה) התקנות שיותקנו, בפרט אלו הקובעות את רמות החשיפה המירביות המותרות לחשיפת הציבור לקרינה בלתי מייננת, תקבענה בהתייעצות עם משרד הבריאות (סעיף 25(ב)(1) לחוק הקרינה הבלתי מייננת).
עיקרון הזהירות המונעת, הוא עיקרון מנחה המיושם ברמת מדיניות המשרד וברמת הפרט, תוך מתן הנחיות לציבור על האמצעים השונים שניתן לנקוט למזעור החשיפה. כך לדוגמה ביולי 2008 פרסם משרד הבריאות המלצות הכוללות המלצה להקפיד להרחיק מהגוף טלפון סלולרי ומקורות פולטי קרינה אחרים מהגוף.
משרד החינוך
במדינת ישראל יש חוק חינוך חובה ועל כן משרד החינוך אמון בין היתר על בטיחות ובריאות התלמידים וסגלי ההוראה בבית הספר. לצורך כך המשרד מפרסם הנחיות ונהלים באמצעות חוזרי מנכ"ל. חוזרי המנכ"ל עוסקים בין השאר, גם בנושא של איזון בין הטכנולוגיה המתפתחת לבין שמירה על בריאות התלמידים וצוותי בית הספר.
בעניין זה פרסם משרד החינוך מספר חוזרים המתעדכנים מעת לעת, המתבססים על חוות דעת מומחים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה, התקשורת, ממרכז תנודע וכד'. בחוזרים אלו התייחס משרד החינוך בין היתר לנושא של טלפונים סלולריים, WiFi , ורשת החשמל ELF בבתי הספר.
משרד התקשורת
משרד התקשורת אחראי בין השאר על פיתוח תשתית התקשורת במדינת ישראל תוך מתן אפשרות לקיום תחרות בשוק התקשורת. המשרד אמון על ניהול משק התדרים ומקצה תדרים לכל מפעילי התקשורת בארץ (אזרחי, משטרה, צבא).
המשרד אחראי על רישוי ופיקוח של ספקי שירותי תקשורת, ובתוך כך מנפיק לחברות הסלולר רישיון. ברישיון מצוינות הזכויות והחובות של החברה ואמצעי הפיקוח של משרד התקשורת על פעולותיהן.
המשרד אחראי גם על ייבוא וייצוא ציוד אלחוטי וציוד קצה הפולט קרינה בלתי מייננת, ומנפיק אישורי שימוש במכשירי קצה (כגון טלפונים ניידים, טלפונים אלחוטיים). בנוסף שותף משרד התקשורת בעדכון ועריכת התקנות של חוק הקרינה הבלתי מייננת.
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אחראי על כל משקי האנרגיה ומשאבי הטבע של מדינת ישראל בהם: חשמל, דלק, גז בישול, גז טבעי, שימור אנרגיה, מים, ביוב, חיפושי נפט, מחצבים ועוד.
המשרד מפקח על הגופים הציבוריים והפרטיים שפועלים בתחומים אלו תוך הסדרת השוק, הגנה על הצרכן ושמירה על הסביבה. המשרד פועל לחיזוק משק החשמל ופיתוחו תוך צמצום ההשפעות החיצוניות (בעיקר השפעות סביבתיות ובריאותיות) הנובעות בין היתר משימוש בחשמל.
בתחום החשמל, המשרד פועל בין השאר בנושאים של ייצור חשמל, תעריפי חשמל וקביעת הנחיות בטיחות חשמל לציבור הרחב. מינהל החשמל שבמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, מופקד על תכנונו של משק החשמל בישראל והסדרת הפעולות בו, כולל ברמה של הבטיחות. מינהל החשמל אחראי בין השאר על הגשת תכניות פיתוח של מערכת החשמל, הכנת תכנית מיתאר ארצית למערכת החשמל, אישור תכניות להקמת קווי חשמל במתחים שונים ועוד.
משרד הפנים
משרד הפנים עוסק בין השאר בנושא תכנון ובנייה. המשרד אחראי על מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים ועל הקשר עם השלטון המקומי. בתחום זה פועל המשרד באמצעות מינהל התכנון אשר דן בתכניות בנייה שונות ברחבי הארץ. הדיון בנושאי התכנון והבנייה מתקיים במסגרת ועדות תכנון ובנייה שונות; מקומיות, מחוזיות וארציות. תכנית מתאר ארצית (תמ"א) היא תכנית הקובעת את התכנון של שטח המדינה כולה, וכוללת בין היתר תכניות לפריסת אנטנות וקווי חשמל. קיימות מספר תכניות מתאר ארציות הנוגעות למקורות קרינה בלתי מייננת:
- תמ"א 10 – תכנית מתאר ארצית חלקית שמטרתה לקבוע גבולות וייעוד שטחי קרקע לתחנות כוח ורשת חשמל.
- תמ"א 36ב'- תכנית מתאר ארצית, שמטרתה ליצור מסגרת תכנונית לפריסת מתקני שידור גדולים, באופן שיאפשר כיסוי לשידור וקליטה מיטביים של תקשורת אלחוטית.
- תמ"א 36א'- תכנית מתאר ארצית הקובעת הנחיות לפריסת מתקני שידור קטנים וזעירים, ובכלל זה לפריסת מוקדי שידור סלולריים. מטרתה לאפשר כיסוי לשידור ולקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, תוך מניעת מפגעי הקרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף במגמה לייעל את הליך הקמתם.
משרד הכלכלה
משרד הכלכלה מרכז בין היתר את הכלים לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל. המשרד עוסק בתחומים רבים ומגוונים. מבין הנושאים אשר להם נגיעה לתחום הקרינה הבלתי מייננת ניתן לציין:
- מחקר ופיתוח באמצעות ה"מדען הראשי"."חוק המו"פ" מעניק הטבות, מענקים, הקלות במיסוי לפירמות העוסקות בפעילות מו"פ ושילובן של חברות ישראליות בפרוייקטים הממומנים על ידי קרנות מו"פ דו לאומיות ורב לאומיות.
- עידוד ותמיכה ביצוא פיתוח ההון האנושי בארץ באמצעות הכשרת כוח אדם מקצועי וטכנולוגי.
- תקנה והסמכה- עידוד התקינה הרשמית וישומה. תמיכה בפעילות "הרשות להסמכת מעבדות". חוק התקנים מעניק למשרד סמכויות הנוגעות לעדכונם וליצירתם של תקנים רשמיים מחייבים, וכן לאכיפתם של תקנים רשמיים למען הגברת הבטיחות של הציבור.
- הגנת הצרכן - "החוק להגנת הצרכן" מעניק הגנה לצרכנים באמצעות פיקוח על מסחר הוגן וקביעת אמצעי אכיפה. משרד הכלכלה פועל על מנת לבנות ולהעמיק את המודעות הצרכנית של הציבור, בין היתר באמצעות הממונה על הגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות.
- יחסי עבודה וזכויות עובדים – המשרד עוסק בין היתר בקביעת מדיניות ואכיפה בנושא בטיחות ובריאות בעבודה, בנושא כוח אדם בשעת חירום ובהעסקת עובדים זרים.
מינהל התקינה שבמשרד הכלכלה, אחראי על התקנים הרשמיים של המוצרים המשווקים בישראל. בין היתר על תקנים לגבי מכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת (תנורי מיקרוגל, נורות וכל ציוד אלקטרוני אחר).
בשנת 2002, פורסמו תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד) התשס"ב-2002, הקובעות כי לא ניתן למכור טלפון סלולרי, אלא אם כן נתקיימו בו ובאריזתו הוראות התקנות הכוללות חובת סימון ומידע על הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת ממנו, וכי בעמדות המכירה יוצגו נתונים רלוונטיים לרמת הקרינה הנפלטת מהטלפון ( SAR) על מנת לאפשר השוואה בין המכשירים גם בהיבט הקרינה הנפלטת מהמכשיר.
מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד הכלכלה
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מופקד על קביעת מדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים, גיהות תעסוקתית ופיקוח ואכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלו במקומות העבודה, גם בתחום הקרינה הבלתי מייננת.
בתקנות בטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) שנכנסו לתוקף ב-2011 אימץ משרד הכלכלה את ערכי המדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית של הארגון הבינ"ל ה- ACGIH (American Conference of Governmental Industrial Hygienists), שתפקידו לקדם את הבריאות התעסוקתית והסביבתית.
מכון התקנים הישראלי
מכון התקנים הוא גוף לאומי הפועל מתוקף חוק התקנים (המכון הוא יחידת סמך של משרד הכלכלה). מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמת נאותה של טיב מוצרים ואישורם טרם הגעתם לשוק. התקינה היא עיקר הפעילות של המכון. בתהליך תקינה נוצר מסמך טכני שהוא תקן עבור מוצר או שירות מסוים. בתקן מרוכזים כל הדרישות הנחוצות לתפקודו של המוצר כגון מפרט חומרי גלם, מבנה אריזה, כיתוב על תוויות וכו'.
מכון התקנים אחראי על מתן תו תקן ישראלי לכל מכשיר הפולט קרינה בלתי מייננת בשימוש בישראל (טלפונים סלולריים, אלחוטיים, שלט רחוק, מצביעי לייזר, מזגנים ועוד).
כמו כן, מכון התקנים מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה לבצע בדיקות קרינה אלקטרומגנטית. המעבדה לאלקטרוניקה ותקשוב של מכון התקנים, עוסקת בין השאר בבטיחות חשמלית, ציוד לתקשורת, בדיקות קרינה אלקטרומגנטית, כיול מכשירי בדיקה ומדידה ועוד. המעבדה לחשמל של מכון התקנים עוסקת בבדיקות בתחומים מגוונים הכוללים: מוצרי חשמל ביתיים, גופי תאורה, לוחות חשמל תעשייתיים ודירתיים, אביזרי חשמל,שנאים, מנועים, כבלים, מצברים, בטיחות ונצילות חשמל ועוד.
המעבדה מספקת לתעשייה בארץ ובעולם בין השאר את השירותים הבאים: בדיקות בטיחות ואיכות, תקנים ישראליים, אישור תהליכי יצור במפעלים ועוד.
המוסד לבטיחות ולגיהות
המוסד לבטיחות ולגיהות הינו תאגיד ציבורי המקדם את כל הקשור לבטיחות ולגיהות בסביבת העבודה ובקהילה. למוסד מרכז מידע, המשרת את קהילת העסקים בבטיחות ובריאות בעבודה וניתן לפנות אליו לקבלת מידע בתחום הבטיחות ובריאות העובד.
לצד הגופים המעורבים באופן ישיר ושוטף, פועלים משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בגיבוש מדיניות כוללת, המאזנת בין האינטרסים של כלל המשק בישראל בהינתן המדיניות הנקבעת על ידי המשרדים השונים האמונים בתחום
|