חשיפה תעסוקתית לשדות אלקטרומגנטיים והתפתחות גידולי מח

עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת בעשורים האחרונים, התעורר חשש באשר להשלכות הבריאותיות האפשריות של חשיפת הציבור לקרינה בלתי מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טאבלטים, Wi-Fi ועוד). עיקר הדיון הציבורי מתמקד כיום בבחינת הקשר בין חשיפה לקרינה זו והתפתחות סרטן. בהתבסס על מחקרי אוכלוסייה ומחקרים בבעלי חיים, קבעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. בהתאם לכך, סיווג ארגון הבריאות העולמי ב- 2011 את הקרינה הבלתי מייננת בתדרי רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם. באשר להערכת הסיכון להתפתחות סרטן שמקורה בחשיפה תעסוקתית קבע ה- IARC כי הידע המדעי מן השנים האחרונות מועט והראיות אינן מספקות על מנת להסיק מסקנות בעיקר עקב קשיים בהערכת החשיפה.

ביולי 2018 התפרסם מאמר מדעי שבחן את הקשר האפשרי בין חשיפה תעסוקתית לשדות אלקטרומגנטיים והתפתחות גידולי מח. המאמר מתייחס לתדרי הביניים (Intermediate frequency-IF) המוגדרים בתחום שבין KHz 3 ל-10 MHz ולתדרי רדיו Radiofrequency-RF)) המוגדרים בתחום שבין 10 MHz ל-GHz300. המאמר פורסם על ידי חוקרים מקבוצת מחקר ה-INTEROCC (מחקר בינלאומי בהשתתפות 7 מדינות, וביניהן ישראל). מחקר זה התפתח מתוך המחקר הבינלאומי רחב ההיקף, ה-INTERPHONE, שבחן קשר אפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים ובין התפתחות גידולי מח (מנינגיומה וגליומה), גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק.

מחקר ה- INTEROCC, הגדול מסוגו בעולם, התבסס על ראיונות אישיים על אודות היסטוריה תעסוקתית וכלל 3,978 חולי גידולי מח (2,054 גידולי מח ממאירים מסוג גליומה, 1,924 גידולי מח שפירים מסוג מניניגיומה) ו-5,601 אנשים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. השאלון התעסוקתי כלל שאלות על תפקידים, מקומות עבודה או קרבה למקורות הבאים: רדארים, אנטנות תקשורת, משדרים, יצור חומרים מוליכים למחצה, אבחון וטיפול רפואי, חימום תעשייתי וחימום מזון.

עבור כל ממשתתף במחקר זה, פותח אינדקס מיוחד שמטרתו להעריך את חשיפתו התעסוקתית המצטברת לקרינת RF ו- IF, והתבסס בין היתר על תפקידים ומקומות עבודה מתוך ההיסטוריה התעסוקתית. פיתוח שיטה להערכה אישית של החשיפה לקרינה הינה התקדמות חשובה ביותר בתחום בהשוואה למה שהיה נהוג בעבר, ומהווה יתרון למחקר זה.

חשוב לציין כי למחקר זה מספר מגבלות:

• רק 10% מהמשתתפים נחשפו לשדות אלקטרומגנטיים בתחום תדרי RF ו-1% בלבד לשדות מסוג IF במקום עבודתם. גם במחקר גדול זה, מספר האנשים שנחשפו לגורם הנבדק היה מועט ולכן יכול להצביע על עוצמת מחקר מוגבלת למציאת קשר, אם אכן קיים.
• האינדקס להערכת החשיפה לא התבסס על מדידות אישיות ל-RF. בנוסף, יתכן שעבור חלק ממקורות החשיפה, האינדקס הציג תת הערכה או הערכת יתר לחשיפה לאזור הראש. נקודות אלו עלולות להשפיע על אומדן הסיכון לגידולי מח.
• כמו בכל מחקר המבוסס על דיווח עצמי של היסטוריית חשיפה, קיימת הטיית זיכרון שיכולה להיות גדולה יותר אצל חולים עם גידולי מח.
• שיעורי ההיענות היו נמוכים, בפרט בביקורות, ויכלו להשפיע על הסיכון הנצפה.

מקורות:

• Vila J; Turner  M. C; Gracia-Lavedan E et al. Occupational exposure to high-frequency electromagnetic fields and brain tumor risk in the INTEROCC study: An individualized assessment approach. Environment international 2018; 119; 353-365.

תאריך עדכון: 8.8.2018