mast6.png

חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים והפלות טבעיות

  • איור של עוברבני אדם חשופים למגוון מקורות קרינה בלתי מייננת בתחום התדרים הנמוכים ורשת החשמל, הן במרחב הפרטי (מכשירי חשמל ביתיים) והן במרחב הציבורי (קווי מתח, שנאים וכיו"ב).
  • הדיון בסיכונים הבריאותיים של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים הנמוכים ביותר מתמקד לרוב בקשר האפשרי בין חשיפה זו להתפתחות סרטן.
  • נשים הרות מוגדרות כאוכלוסייה בסיכון, בעיקר בגלל העובר המתפתח ברחמן הרגיש לגורמים סביבתיים שונים. עד לאחרונה, ניתנה תשומת לב מועטה להערכת הסיכונים האפשריים של חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים על תוצאי בריאות הקשורים בפוריות, וביניהם סיכון מוגבר להפלות טבעיות.
  • ב-2007 ארגון הבריאות העולמי המליץ על ביצוע מחקרים נוספים לבחינת קשר זה. המלצה זו התבססה על דוח קבוצת עבודה של הארגון, שהציג ראיות מוגבלות במחקרים אפידמיולוגיים לסיכון מוגבר להפלות טבעיות הנקשרות עם חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך ביותר. לאחר פרסום הדוח בוצעו מחקרים אפידמיולוגים בודדים שבחנו את הקשר בין חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים ובין הפלה טבעית, אך ממצאיהם הנוגעים לסיכון מוגבר לא היו מבוססים דיים.
  • לפיכך, מוצע להשתמש באופן מושכל במכשירי חשמל ביתיים על מנת לצמצם את החשיפה. הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה היא פוחתת משמעותית. כמו כן יש לשקול הרחבת מדיניות הזהירות המונעת לקווי חשמל, הרחקת תחנות השנאה ומבני שנאים.

 

לכתבות נוספות בנושא:

 

הפלה טבעית (ספונטנית) מוגדרת כסיום ההיריון לפני שבוע 20 (כאשר גיל ההיריון אינו ידוע, הפלה מוגדרת כאובדן עובר שמשקלו פחות מ-400 גרם).

עפ"י הספרות המדעית, הפלה טבעית מתרחשת בכ-20% מההריונות. קיים קושי בהערכה מדויקת של שכיחות ההפלות הטבעיות, מאחר וחלק מההפלות מתרחשות בשלבי הריון מוקדמים מאוד, עוד בטרם האישה יודעת על קיומו.

בין הגורמים הגנטיים והסביבתיים הקשורים להפלות טבעיות ניתן למנות הפרעות כרומוזומליות (הגורם השכיח ביותר להפלה טבעית), גיל מבוגר של האם, הפלות קודמות, עישון, וצריכת אלכוהול וסמים.

במהלך ההיריון חשופה האם למגוון גורמים סביבתיים העלולים להשפיע על התפתחות העובר ותקינות ההיריון. שדות אלקטרומגנטיים בתחום התדרים הנמוכים הם דוגמא לגורם סביבתי אליו נחשפת האוכלוסייה בחיי היום יום, לרבות נשים הרות. לשדות אלקטרומגנטיים מגוון מקורות והם קיימים בקרבת כל זרם חשמל כגון: קווי מתח/שנאים בקרבת הבית או במקום העבודה, מכשירים חשמליים ביתיים (מקררים, תנורי בישול מכונות כביסה ועוד), תחבורה ציבורית חשמלית, כלי רכב חשמליים ועוד.

ההשפעה של חשיפה ממושכת לעוצמה נמוכה של שדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים על בריאות הציבור נחקרת מזה שנים רבות. מאחר ונשים בהיריון מוגדרות אוכלוסייה בסיכון (בעיקר בגלל העובר המתפתח ברחמן), עלה הצורך בבחינת הקשר בין חשיפה זו ובין סיכון מוגבר להפלות טבעיות.

 

דוח ארגון הבריאות העולמי

דוח קבוצת עבודה של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב-2007, סקר את הספרות המדעית העוסקת בהשפעות בריאותיות של חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים, וביניהם השפעת חשיפה זו על הסיכון להפלות טבעיות. הדוח סקר מחקרים שבוצעו בבעלי חיים ומחקרים אפידמיולוגים העוסקים בשימוש במסכי מחשב, חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים בסביבת המגורים, וחשיפה למיטות מים חשמליות ושמיכות חשמליות.

 

מחקרים בבעלי חיים

20 מחקרים שפורסמו בין השנים 1988 ל-2004 בדקו את השפעת החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך על עוברי חולדות ועכברות. במחקרים אלו הושוותה קבוצת מכרסמות שנחשפו לשדה המגנטי בזמן ההיריון לקבוצה שלא נחשפה לשדה זה ושימשה כקבוצת ביקורת. בכל המחקרים (פרט למחקר אחד) לא נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי נמוך במהלך ההיריון לבין אובדן העובר, שנבחן על ידי מדד של ספיגת העובר בשילייה (resorption).

 

מחקרים אפידמיולוגיים

מסכי מחשב - תוצאות המחקרים שבחנו השפעת חשיפה לשדות אלקטרומגנטים בתדרי ELF  ממסכי מחשב לא הדגימו עלייה בסיכון להפלה טבעית. יש לציין כי במרבית המחקרים לא בוצעו מדידות חשיפה וכי רמת החשיפה האופיינית ממסכים אלו נמוכה יחסית (בסביבות 1 מיליגאוס). במחקר אחד, בו הנשים השתמשו במסכים בעלי עוצמה חריגה (מעל 9 מיליגאוס), נמצאה עליה בסיכון להפלות (OR=3.4 95% CI 1.4-8.6).

 

מיטות מים חשמליות ושמיכות חשמליות - שימוש במיטות מים חשמליות ובשמיכות חשמליות עלול להעלות באופן משמעותי את החשיפה לשדות מגנטים וחשמליים בתדר נמוך ביותר בשל קרבתם לגוף לפרקי זמן ממושכים. מתוך שלושה מחקרים (אחד מסוג מקרה-ביקורת ושני מחקרי עוקבה) שבחנו את השימוש באמצעים אלו, רק מחקר אחד מצא כי שימוש בשמיכה חשמלית בתקופת הכניסה להיריון נקשר עם סיכון יתר להפלה (RR=1.74 95 % CI 1-3.2). כמו כן, יש לשים לב כי השימוש במיטות מים חשמליות ובשמיכות חשמליות היה נפוץ בעבר וכיום פחות שכיח.

 

סביבת מגורים - שישה מחקרים שבוצעו בין השנים 2002-1994 בחנו את הקשר בין חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך ביותר לסיכון להפלות בסביבת המגורים. במחקרים בהם השדה המגנטי נמדד באמצעות מד שדות מגנטים שנישא על גוף הנבדקת במשך 24 שעות, דווח על קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך והפלות (טווח החשיפה המקסימלית היה 35-16 מיליגאוס והסיכון נע בין  2.3-1.8). בארבע עבודות שהתייחסו למדידות של השדות המגנטיים בנקודות שונות בתוך הבית, בעוצמה של 2 מיליגאוס, רק מחקר אחד דווח על עלייה בסיכון להפלות; במחקר שבחן חשיפה לשדות מגנטיים בעוצמה של 6.3 מיליגאוס, נמצאה עליה בסיכון להפלה. בשלושת המחקרים שהעריכו את השדות המתפתחים בקרבת כבלים חשמליים (wire code), לא נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך להפלות.

 

מסקנת הדוח, על סמך המחקרים האפידמיולוגים, היא שקיימות ראיות מוגבלות לסיכון מוגבר להפלות הנקשרות עם חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך ביותר.

 

מחקרים נוספים

מסקירת 4 מחקרים שפורסמו בשנים 2017-2013 בסין, איראן וארה"ב עולה כי במרביתם נמצא כי נשים שנחשפו לשדות מגנטים ברמה גבוהה יותר שיעור ההפלות היה גבוה יותר בהשוואה לנשים שנחשפו לרמות נמוכות של שדות מגנטיים. מחקרים אלו בוצעו בשיטות מחקר שונות הן מבחינת סוג המחקר; מחקרי מעקב, מקרה-ביקורת וחתך והן מבחינת אופן המדידה. בשלושה מחקרים נערכה מדידה ישירה של השדות המגנטיים ובמחקר אחד החשיפה נבדקה באמצעות דיווח עצמי של הנשים על רמת השימוש שלהן במכשירים חשמליים שונים. בנוסף, נאספו נתוני רקע וגורמי סיכון נוספים של המשתתפות (מצב סוציואקונומי, מאפיינים מיילדותיים וכדומה).

 

ממצאי המחקרים:

  • במחקר מקרה-ביקורת שנערך באיראן השתתפו 116 נשים שמחציתן עברו הפלה לפני שבוע 14 ומחציתן היו בהיריון מעל לשבוע 14. שדות מגנטיים נמדדו בבתי הנבדקות. ממצאי המחקר הראו כי עוצמת השדות המגנטיים נמצאה גבוהה באופן מובהק בקבוצת הנשים שעברו הפלה בהשוואה לנשים שלא עברו הפלה (בממוצע: 4.03 מיליגאוס לעומת 1.4 מיליגאוס, בהתאמה). בתיקנון גורמי סיכון נוספים (גיל האם והאב, היסטוריה מיילדותית וקרבה משפחתית בין ההורים) נמצא כי עוצמת השדות המגנטיים קשורה בעליה ב-85% בסיכון להפלה. החיסרון העיקרי במחקר זה היה שמדידת החשיפה נערכה לאחר ההפלה, או לאחר השבוע ה-14 של ההיריון, ולכן לא ברור האם המדידות מייצגות את רמת החשיפה במהלך כל תחילת ההיריון. בנוסף, המדידות נערכו רק בביתן של הנבדקות, כך שאינן כוללות את חשיפת הנשים במקומות אחרים (למשל, במקום העבודה).
  • במחקר מעקב שנערך בסין בשתי ערים שבהן נמצאה רשת חשמל צפופה, עקבו החוקרים אחרי 413 נשים בתחילת הריונן (עד שבוע 8) ובחנו את תוצאות ההיריון שלהן. במהלך ההיריון נמדדו השדות המגנטיים במספר נקודות בהן נהגו הנשים לשהות: בכניסה לבית, ברחוב מול הבית ובמרכז הקהילתי. שיעור ההפלות היה גבוה יותר בקרב נשים הרות שהיו חשופות לשדות מגנטים בעוצמה של 1 מיליגאוס ומעלה, בהשוואה לאלה שהיו חשופות לעוצמה נמוכה מזו; הבדל זה הגיע למובהקות סטטיסטית רק בחשיפה ברחוב מול הבית (23.3% לעומת 10.1% ל-100 שנות אדם, בהתאמה). נמצא גם קשר מנה-תגובה (ככל שהחשיפה גבוהה יותר הסיכון להפלות עולה). בתיקנון לגורמי סיכון נוספים (כגון מאפיינים סוציו-דמוגרפים, תחלואה והיסטוריה מילדותית) נמצא כי עליה של 10 מיליגאוס בחשיפה קשורה בעליה של 72% בסיכון להפלה. במחקר זה הודגם קשר מובהק עבור עוצמה משדות מגנטיים ברחוב ולא בבית. 
  • מחקר חתך שנערך בשנים 2013-2000 בחן את הקשר בין גורמי סיכון שונים לבין הפלות בקרב 32,296 נשים בבייג'ין, סין. החשיפה למכשירי חשמל ביתיים בתדרים נמוכים ובתדרי רדיו (טלפון סלולרי, מיקרוגל, כיריים חשמליות, שמיכה חשמלית וכדומה) נבדקה באמצעות דיווח עצמי על שימוש במכשירים אלו. שיעור ההפלות הטבעיות, שהוגדרו כהריונות שבהם העובר שקל פחות מקילו ונולד לפני שבוע 28, היה 3%. החוקרים דיווחו כי לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר של שימוש במכשירים אלו בקרב נשים שעברו הפלה. למחקר זה מספר חסרונות, ביניהם השימוש בשאלונים ללא מדידה אובייקטיבית של החשיפה לשדות מגנטיים.
  • במחקר מעקב שנערך בארצות הברית בוצע מעקב אחר 913 נשים מעל גיל 18 שלהן הייתה בדיקת היריון חיובית. המחקר עקב אחר הנשים עד מועד ההפלה או סיום ההיריון בגלל סיבה אחרת (למשל, היריון חוץ רחמי) או עד לשבוע 20 להיריונן. מדידת השדות המגנטיים התבצעה על ידי מד שדה מגנטי אותו הנשים התבקשו לשאת במהלך יום אחד בהיריון, למשך 24 שעות. בתיקנון גורמי סיכון נוספים (שבוע היריון, גיל האם, מוצא, השכלה, עישון בהיריון והפלות קודמות) נמצא כי נשים הרות שנחשפו לשדה מגנטי ביום שגרתי בעוצמה של 2.5 מיליגאוס ומעלה היו בסיכון גבוה פי 2.7 (95%CI 1.42-5.19) להפלה, בהשוואה לנשים שנחשפו לעוצמה נמוכה מערך סף זה. במחקר זה לא נמצא קשר מנה-תגובה. החוזקה העיקרית של המחקר היא שבוצעה מדידה אישית של השדות המגנטיים. מצד שני, המדידות בוצעו במהלך יום אחד שייתכן ואינו מייצג את כלל החשיפה של האישה במהלך ההיריון.

 

לסיכום

  • דוח ארגון הבריאות העולמי מ- 2007 קבע כי יש צורך במחקרים נוספים שיבחנו את הקשר האפשרי בין חשיפה לשדות מגנטים בתדרים נמוכים ובין הפלה טבעית (נכון להיום, טרם פורסם דוח נוסף בנושא).
  • מחקרים אפידמיולוגים בודדים שבחנו קשר זה לאחר פרסום הדוח, הצביעו על אפשרות לקשר בין חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים לסיכון מוגבר להפלה טבעית, אולם ממצאים אלו אינם מבוססים דיים.
  • בהתחשב בשימוש הגובר במכשירים חשמליים ובמגוון מקורות החשיפה במרחב הפרטי והציבורי, מוצע להשתמש באופן מושכל במכשירים אלו על מנת לצמצם את החשיפה. הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה היא פוחתת משמעותית.
  • כמו כן, יש לשקול הרחבת מדיניות הזהירות המונעת לקווי חשמל, הרחקת תחנות השנאה ומבני שנאים.

 

מקורות

  • Li DK, Chen H, Ferber JR, Odouli R, Quesenberry C. Exposure to Magnetic Field Non-Ionizing Radiation and the Risk of Miscarriage: A ProspectiveCohort Study. Sci Rep. 2017 Dec 13;7(1):17541.
  • Zhou LY, Zhang HX, Lan YL, Li Y, Liang Y, Yu L, Ma YM, Jia CW, Wang SY. Epidemiological investigation of risk factors of the pregnant women with early spontaneousabortion in Beijing. Chin J Integr Med. 2017 May;23(5):345-349.
  • Shamsi Mahmoudabadi F, Ziaei S, Firoozabadi M, Kazemnejad A. Exposure to extremely low frequency electromagnetic fields during pregnancy and the risk of spontaneous abortion: a case-control study. J Res Health Sci. 2013 Sep 17;13(2):131-4.
  • Wang Q, Cao Z, Qu Y, Peng X, Guo S, Chen L. Residential exposure to 50 Hz magnetic fields and the association with miscarriage risk: a 2-year prospective cohort study. PLoS One. 2013 Dec 3;8(12):e82113.
  • International Committee for Monitoring Assisted Reproductive Technology (ICMART) and the World Health Organization (WHO) revised glossary of ART terminology, 2009
  • F. Zegers-Hochschild,a G. D. Adamson,b J. de Mouzon,c O. Ishihara,d R. Mansour,e K. Nygren,f E. Sullivan,g and S. Vanderpoel,h for ICMART and WHO
  • Extremely low frequency fields Environmental Health Criteria 238 World Health Organization. p.239-254
  • Rouse CE, Eckert LO, Babarinsa I et al. Spontaneous abortion and ectopic pregnancy: Case definition & guidelines for data collection, analysis, and presentation of maternal immunization safety data. Vaccine. 2017 Dec 4;35(48 Pt A):6563-6574.
  • https://www.nichd.nih.gov/health/topics/pregnancyloss/conditioninfo/causes
תאריך עדכון: 18.6.2018