mast6.png

מה ידוע על התפתחות גידולי מוח אצל ילדים ובני נוער בעקבות חשיפתם לקרינה בתדרי רדיו?

גידולי מוח הם נדירים בכל גיל, לרבות בקרב ילדים, אבל מבין סוגי הסרטן המופיעים בגיל הילדות (מתחת לגיל 20) הם הסוג השכיח ביותר אחרי סרטן הדם (לוקמיה). בישראל (ב-2006), חלקו של סרטן המוח ומערכת העצבים המרכזית היה 18% מכלל התחלואה בסרטן בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 19.  

 

להלן סקירה תמציתית של המחקרים שבוצעו ומבוצעים גם היום בנושא הקשר האפשרי בין חשיפה אישית לקרינה בתדרי רדיו והתפתחות גידולי מוח בקרב ילדים ובני נוער.

 

מחקר CEFALO

מחקר אוכלוסייה מסוג מקרה ביקורת שנערך בשנים 2008-2004 בדנמרק, נורבגיה, שוודיה ושווייץ. מטרת המחקר הייתה להעריך האם קיים קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובין הסיכון לפתח גידולי מוח בתקופת הילדות. במחקר רואיינו 352 ילדים (בני 19-7) שאובחנו כבעלי גידול במוח. במקביל, רואיינו 646 ילדים בריאים (ללא גידול במוח) בני אותו גיל ומאותם אזורים. הילדים נשאלו לגבי אופן השימוש שלהם בטלפון (כמה זמן נמצא הטלפון ברשותם, כמה שיחות הם מבצעים, מה משך השיחות, באיזה צד של הראש הם נוהגים להחזיק את הטלפון ואם הם משתמשים בדיבורית). בחלק מהמקרים, כשהדבר התאפשר, החוקרים אף השוו את דיווחי הילדים בנוגע לדפוסי השימוש שלהם בטלפון הסלולרי, עם נתונים על דפוסי השימוש של אותו משתתף כפי שנתקבלו מחברות הסלולר.

 

לפי תוצאות המחקר, כמחצית מהילדים דיברו בטלפון לפחות פעם בשבוע. ילדים אלה הוגדרו "משתמשים". פלח הילדים שהחזיקו טלפון מעל 5 שנים וצברו במהלך חייהם 144 שעות שיחה ויותר, ו/או ביצעו באופן מצטבר 2,638 שיחות או יותר, עמד על כ-13% בלבד. את יחס הסיכונים להתפתחות גידולי מוח חישבו החוקרים בהתבסס על דפוס השימוש בטלפון ולאחר תִקְנוּן לחשיפה לגורמי סיכון אחרים הידועים כקשורים להתפתחות גידולי מוח (דיווח על בדיקות רנטגן, על מחלות זיהומיות ועל פגיעות ראש בעבר). התוצאות הראו עלייה של 36% בסיכון להתפתחות גידולי מוח בקרב ילדים שדיברו בטלפון לפחות פעם בשבוע במשך חצי שנה. עודף סיכון זה לא היה מובהק באופן סטטיסטי (95% רווח בר-סֶמֶך 2.02-0.92). כמו כן לא נצפה סיכון מוגבר לפתח את המחלה גם בשימוש ממושך יחסית (מעל 5 שנים), ולא נמצא עודף סיכון לפתח את המחלה באזורי מוח הסופגים מנות קרינה גבוהות יותר.

 

במאמר שבו הופיעו תוצאות המחקר כמצוין לעיל, טענו החוקרים כי "היעדר יחס מנה-תגובה מבחינת כמות השימוש בטלפון הסלולרי או מבחינת מיקום הגידול במוח אינו תומך בקיום קשר סיבתי בין החשיפה לטלפונים סלולריים ובין התפתחות המחלה".

 

מעניין לציין שבחינה מדוקדקת של תוצאות המחקר במאמר מראה כי בניתוח נתונים חלקי, שכלל תוצאות שהתבססו גם על נתוני שימוש אובייקטיביים של הילדים כפי שנתקבלו מחברות הסלולר (בניגוד לדיווח עצמי שהסתמך על זיכרון הילדים), נמצא כי הסיכון להתפתחות גידולי מוח כ-3 שנים לאחר תחילת השימוש בטלפון היה גבוה פי 2 לעומת ילדים שלא הוגדרו כ"משתמשים". תוצאות אלה היו מובהקות סטטיסטית (95% רווח בר-סמך 4.29-1.07).

 

היעדר מובהקות סטטיסטית יכול לשקף מצב לפיו לא קיים קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובין הסיכון לפתח גידולי מוח בתקופת הילדות, אך הוא יכול גם לנבוע ממדגם קטן מדי. ואמנם, המחקר התבסס על מדגם קטן יחסית של ילדים (998 נבדקים בסך הכל) ועל תקופת מעקב קצרה. חשוב גם לציין שמידת השימוש בטלפון סלולרי שנבדקה במחקר הייתה נמוכה בהשוואה לזו המקובלת כיום, במיוחד בישראל. גם הילדים שהוגדרו בתור המשתמשים ה"כבדים" ביותר, דיברו במהלך חייהם  בסך הכול 144 שעות מצטברות, או שביצעו 2,638 שיחות באופן מצטבר.

 

מחקרים אקולוגיים הבוחנים את הקשר בין שיעור הגידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית בקרב ילדים ובין העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים באותן שנים

נוסף על המחקר המתואר לעיל, ערכו חוקרי CEFALO מחקר אקולוגי שבו בחנו את שיעור הגידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית בקרב ילדים בני 19-5, בין השנים 2009-1990. הנחת החוקרים הייתה שהעלייה החדה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים הללו תתבטא בעלייה מקבילה בשיעור התחלואה. נתוני התחלואה בגידולי מוח התקבלו ממאגר נתונים שבו נרשמים כל מקרי הסרטן במדינות הסקנדינביות (מאגר כזה נקרא רשם סרטן, cancer registry). נתוני השימוש בטלפון הסלולרי נלקחו משאלוני הילדים ששימשו כמקרי ביקורת במחקר CEFALO וכן מנתוני השימוש שנתקבלו מחברות סלולר בשוודיה.

 

הנחת החוקרים לא אוששה; למרות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים, לא נצפה שינוי בשיעור היארעות גידולי מוח בשנים האמורות. מחקרים אקולוגיים דומים בארצות-הברית ובכמה מדינות סקנדינביות (דנמרק, פינלנד, נורבגיה ושוודיה) הראו אף הם כי שיעור גידולי המוח בקרב ילדים ובני נוער בשנים אלו נשאר ללא שינוי.

 

חשוב לחזור ולציין שבשנים 2009-1990 שכיחות השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים הייתה עדיין נמוכה יחסית, וכן שמחקרים אקולוגיים מספקים איכות נמוכה יותר של ראיות מדעיות לעומת מחקרי מקרה ביקורת או מחקרי עוּקְבָּה (להרחבה ראו פרק שיטות מחקר – מחקרי אוכלוסייה).

 

מחקר מוביקידס

מחקר מוביקידס (Mobikids) הוא מחקר מקרה ביקורת בינלאומי בהשתתפות מרכזי מחקר מ-14 מדינות (בכללן, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, תל השומר). מטרת המחקר היא להעריך את הסיכון האפשרי להתפתחות גידולי מוח בקרב ילדים ומתבגרים בעקבות חשיפה סביבתית לקרינה בלתי מייננת (לרבות שימוש באמצעי תקשורת וחשיפה אחרת לשדות אלקטרומגנטיים). במחקר, שהחל ב-2010, השתתפו 2,809 ילדים בגילאי 24-10 שנים (899 ילדים שאובחנו כבעלי גידולים במוח ו-1,910 ילדים בריאים). המחקר מהווה חלק מתכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי (7th Framework Program of the European Union). בראש המחקר עומדת פרופ' אליזבת קרדיס (Elisabeth Cardis) ממרכז המחקר לאפידמיולוגיה סביבתית (CREAL) בברצלונה, ספרד. בראש הזרוע הישראלית עומדת פרופ' סיגל סדצקי.

 

עקב מיעוט המחקרים בנושא שהתפרסמו עד היום, קיימת הסכמה גורפת וחד-משמעית שיש לנקוט משנה זהירות בחשיפת ילדים לקרינה בתדרי רדיו ויש לפעול על פי עיקרון הזהירות המונעת בקרב אוכלוסייה זו. הסיבות לכך הן:

  • ילדים הם אוכלוסייה רגישה
  • צפוי שהילדים של היום ימשיכו להשתמש בטכנולוגיות הפולטות קרינה בתדרי רדיו לאורך כל חייהם ויצברו במהלכם משך חשיפה ארוך מאוד
  • ילדים אינם אמורים לקבל החלטות בנושאים קריטיים בעצמם, מאחר והם נתונים לאחריות המבוגרים 
     

עיקרון הזהירות המונעת בא לידי ביטוי בקביעת מדיניות המתייחסת להגבלה בחשיפת ילדים לקרינה בתדרי רדיו. ברחבי העולם מתלבטים קובעי מדיניות הבריאות, בין היתר, האם להגביל את גיל השימוש בטלפונים ניידים, והאם להגביל מכירת טלפונים ניידים לילדים מתחת לגיל מסוים. עניין זה מעלה גם את השאלה, עד איזה גיל נחשב אדם לילד בכל הנוגע להשלכות החשיפה לקרינה בלתי מייננת?

כמו כן, מתקיים דיון נרחב בשאלה איך להשתמש בבתי-הספר בטכנולוגיות שפולטות קרינה בתדרי רדיו תוך שמירה על בריאות התלמידים (להרחבה ראו דיון ציבורי בנושא שימוש ברשת אלחוטית Wi-Fi בבתי ספר).

 

המלצות משרד הבריאות לשימוש מושכל במכשירים הפולטים קרינה בתדרי רדיו 

המשרד ממליץ לנהוג בזהירות יתר כשמדובר בילדים ולצמצם במידת האפשר את חשיפתם לטלפונים סלולריים. כן ממליץ משרד הבריאות לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באזניות (לא-אלחוטיות) או ברמקול בעת השימוש בטלפון סלולרי.

 

מקורות

 
תאריך עדכון: 1.8.2019