mast2.jpg

סוגי קרינה אלקטרומגנטית

 

האנרגיה של הקרינה האלקטרומגנטית תלויה בתדר (לחלופין, אורך הגל) או במשרעת (גובה) השדות האלקטרומגנטיים. נהוג להציג את  תחומי התדרים של הקרינה האלקטרומגנטית על סרגל תדרים הקרוי ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.

 

 

את ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית מחלקים לשני תחומים עיקריים, בהתאם לשיעור האנרגיה של הקרינה האלקטרומגנטית לפי התדר: קרינה בלתי מייננת וקרינה מייננת. חלוקה זו מבטאת את יכולתה או אי-יכולתה של הקרינה לגרום לשינויים במבנה הפיזיקלי של האטומים או המולקולות של החומר.

 

 

קרינה מייננת Ionizing Radiation

קבוצת התדרים הגבוהים בספקטרום האלקטרומגנטי שקו הגבול התחתון שלה עובר בתוך תחום האור האולטרה-סגול מוגדרת כקרינה מייננת. לקרינה אלקטרומגנטית בתחום תדרים זה יש יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות באמצעות יינון. במקרה זה, המונח יינון מתייחס ליכולת הקרינה האלקטרומגנטית להסיר אלקטרון אחד או יותר מן האטומים או המולקולות. לאחר היינון, האטום הופך ליון עם מטען חשמלי חיובי.

קרינה בלתי מייננת Non Ionizing Radiation

קבוצת  התדרים הנמוכים בספקטרום האלקטרומגנטי שהגבול העליון שלה נמצא בתחום האור האולטרה-סגול מוגדרת כקרינה בלתי מייננת. יש לציין כי תחום האור הנראה נכלל בתחום זה. לקרינה בלתי מייננת  אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות באמצעות יינון. מאידך, הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת עלולה להשפיע על ההתנהגות האלקטרונית של החומר באמצעות השדות האלקטרומגנטיים שלה, גם ללא יינון (למשל, הנעה של יונים חשמליים או סיבוב של מולקולות מקוטבות).

יינון

יינון מתייחס ליכולת פעולה של אנרגיה, דוגמת אנרגיית הקרינה האלקטרומגנטית, להסיר מן האטומים או מהמולקולות אלקטרונים שהם נושאי מטען חשמלי שלילי. כל חומר יסוד פיזיקלי (אטום) מתאפיין ברמת אנרגיית סף של יינון.  אנרגיה הגדולה מאנרגית סף זו יכולה לגרום ליינון האטומים ואילו אנרגיה הקטנה ממנה לא תגרום ליינון. לחומרים שונים יש אנרגיות סף יינון שונות. כך יכול להיות מצב שבו רמת אנרגיה של קרינה אלקטרומגנטית מסוימת אינה מספיקה לגרימת יינון בחומר מסוים, אך יכולה להיות מייננת עבור חומר אחר.

רשימת מקורות

 
תאריך עדכון: 1.7.14