מחקרי אוכלוסייה
הקדמה
מחקרים אפידמיולוגים עוסקים בחקר מחלות ברמת האוכלוסייה. שיטת מחקר זו בוחנת את מצבי הבריאות באנשים "במצבי חיים אמיתיים" ולכן משקפת את שאלת המחקר אותה אנו רוצים לבחון (למשל, האם השימוש בטלפונים סלולריים מעלה את הסיכון להתפתחות גידולי מח בבני אדם). מצד שני, רמת מחקר זו מסובכת מאוד לביצוע ולוקה בקשיים מתודולוגיים רבים בבחירת שיטות המחקר. לרוב, מבוצעים מחקרים אלו ע"י תצפית והשוואת גורמי סיכון חשודים ותחלואה בין שתי קבוצות באוכלוסייה. המגבלה העיקרית של מחקר זה היא הקושי לשלוט על ההבדלים הרבים (האישיים והסביבתיים), הקיימים בין אנשים שונים, שכל אחד מהם עשוי להשפיע על תוצאות המחקר.
המחקר האפידמיולוגי עוסק ב:
|
|
מחקרים אנליטיים אפידמיולוגיים
מחקרים אנליטיים אפידמיולוגיים מבוצעים במטרה לבחון קשר אפשרי בין גורם סיכון לבין התפתחות מחלה אצל אנשים. להלן תיאור קצר של מספר סוגים של מחקרים אפידמיולוגיים אנליטיים:
מחקר מעקב/עוקבה (cohort study)
מחקר מעקב הוא מחקר פרוספקטיבי בו מגדירים קבוצת אוכלוסייה החשופה לגורם סיכון למחלה/ גורם סיכון מסוים ואוכלוסיית השוואה שלא נחשפה. לאחר איסוף נתונים על שתי הקבוצות, משווים את שיעור האנשים (מספר האנשים ליחידת אוכלוסייה מוגדרת, למשל אחוז) שפיתחו את המחלה בין שתי הקבוצות. המדד להבנת התוצאה במחקר זה הוא הסיכון היחסי (relative risk) המבטא את יחס פיתוח המחלה בין קבוצת החשופים לגורם הנחקר לעומת הלא חשופים.
הבנת סיכון יחסי:
- כאשר הסיכון היחסי הוא 1, משמעות הדבר שאין הבדל בשיעור התפתחות המחלה בין הקבוצה החשופה לקבוצה שלא נחשפה לגורם הסיכון הנבדק. כלומר לא קיים קשר בין גורם הסיכון שנבדק ובין המחלה.
- אם הסיכון היחסי יותר גדול מ-1, משמעו שבקבוצה החשופה הסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה (לדוגמא, אם הסיכון היחסי הוא 1.2, משמעות הדבר שהסיכון לפתח את המחלה גבוה ב-20% או פי 1.2 בקבוצה החשופה לעומת הקבוצה שלא נחשפה).
- אם הסיכון היחסי יותר קטן מ-1, משמעו שלקבוצה החשופה סיכון נמוך יותר לפתח את המחלה לעומת הקבוצה שלא נחשפה. לדוגמא, אם הסיכון היחסי הוא 0.7, משמעות הדבר שהסיכון לפתח את המחלה נמוך ב-30% בקבוצה החשופה לעומת הקבוצה שלא נחשפה.
על מנת לבחון השפעה אפשרית של טלפונים סלולריים על התפתחות גידולי מוח בילדים, בסוג מחקר זה, ניתן לאתר קבוצה של ילדים שלא השתמשו מעולם בטלפונים סלולריים וקבוצה של ילדים המשתמשים בטלפונים סלולריים באופן קבוע. אפשר לעקוב אחר פיתוח תחלואה בשתי הקבוצות במשך הזמן, למשל 30 שנה, ולהעריך האם לחשיפה של הילדים לקרינה בלתי מייננת כתוצאה מהשימוש בטלפון הסלולרי הייתה השפעה על התפתחות מחלות מסוימות, למשל גידולי מוח.
כפי שניתן להבין מדוגמא זו, הבעיות העיקריות במחקר מסוג זה הן:
- מספר הילדים שאינם חשופים לטלפון סלולרי בימינו הולך ופוחת ובמבוגרים מספר זה זניח.
- אנשים משנים את הרגלי השימוש שלהם בטלפון הסלולרי ולכן נדרש מעקב קפדני לאורך השנים וניתוח נתונים מסובך הכולל את כל ווריאציות השימוש ואת השינויים בדפוסי השימוש שהתרחשו במהלך השנים.
- מורכבות ניתוח הנתונים גדלה עוד יותר עקב השינויים שחלים בטכנולוגיה של המכשירים הסלולריים והגורמת לשינוי בעוצמת החשיפה ובתדרים.
- רוב המחלות מתפתחות לאט, בפרט כאשר מדובר בסרטן, ועלול לקחת זמן רב עד שהן מתגלות/מאובחנות. לכן לביצוע המחקר נדרשת תקופת מעקב ארוכה מאד (שיכולה להגיע ל-20 ועד 40 ואפילו 50 שנה).
מחקר מקרה ביקורת (case control study)
במחקר מסוג זה בוחרים קבוצה של אנשים שחלו במחלה מסוימת (קבוצת המקרים) וקבוצה של אנשים שאינם חולים במחלה (קבוצת ביקורת). במחקר, אוספים נתונים על חשיפת שתי הקבוצות לגורם אותו חוקרים (לדוגמא שימוש בטלפונים סלולריים) בעבר. מידע זה יכול להיות מושג באמצעות ראיון (שאלון) או ע"י איסוף נתונים ממקורות אחרים (למשל נתונים ממוחשבים). לאחר איסוף הנתונים על שתי הקבוצות, משווים את מספר האנשים שנחשפו לגורם הסיכון ופיתחו את המחלה למספר האנשים שנחשפו לגורם הסיכון ולא פיתחו את המחלה. המדד להבנת התוצאה במחקר מקרה בקרה הוא יחס הסיכויים (odds ratio).
הבנת יחס הסיכויים:
- יחס סיכויים השווה ל-1 משמעו שהגורם הנמדד אינו מהווה גורם סיכון למחלה.
- אם יחס הסיכויים יותר גדול מ-1, המשמעות היא שהגורם הנבדק הוא גורם סיכון לפתח את המחלה, כלומר, בקרב האנשים שנחשפו לגורם יש סיכון מוגבר לפתח את המחלה בהשוואה לאלו שלא נחשפו אליו.
- אם יחס הסיכויים יותר קטן מ-1, המשמעות היא שהגורם הנבדק הוא גורם מגן, כלומר, שבקרב האנשים שנחשפו לגורם, יש סיכון מופחת לפתח את המחלה בהשוואה לאלו שלא נחשפו לגורם.
לדוגמא, במחקרים המעריכים את הקשר האפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות סרטן מוח, משווים את דפוסי השימוש בטלפון סלולרי בין אנשים שאובחנו כחולים בסרטן זה ובין אנשים מאוכלוסייה דומה שאינם חולים במחלה הנחקרת.
תוצאות מחקרי מקרה–ביקורת מתבססות על יכולת הנבדקים לזכור את דפוסי השימוש שלהם בטלפון בעבר ולדווח עליהם. לכן, בעיות ביכולת לזכור במדויק פרטים אלו (למשל אי ידיעה של המועד בו החל המשתתף במחקר להשתמש בטלפון סלולרי) יגרמו לחוסר דיוק בתוצאות המחקר. אחת המגבלות העיקריות של מחקר מסוג מקרה-ביקורת היא הטיית זיכרון והיא מתרחשת כאשר הזיכרון שגוי באופן שיטתי (סיסטמתי). לדוגמא, אם משתמשי הטלפון הסלולרי מדווחים באופן שיטתי על משך שימוש מופחת ממשך השימוש בפועל (תת-דיווח). הטיית זיכרון פוגעת בתוצאות המחקר במיוחד אם היא שונה בין המקרים לביקורות (הטיה דיפרנציאלית). לדוגמא, אם המחלה (למשל, גידול מח) משפיעה על הזיכרון, וגורמת לתת דיווח של השימוש בטלפון הסלולרי בקרב המקרים בהשוואה לביקורות, יכולות להתקבל תוצאות שגויות שיצביעו על כך שלא קיים קשר בין השימוש בטלפון הסלולרי ובין סיכון מוגבר להתפתחות המחלה.
מחקר אקולוגי
במחקר מסוג זה, משווים בין נתוני חשיפה של אוכלוסייה מסוימת לגורם סיכון משוער ובין היארעות מחלה מסוימת באותה האוכלוסייה. דוגמה למחקר אקולוגי בתחום הקרינה הבלתי מייננת היא השוואה בין אחוז האנשים שהיה להם טלפון נייד בשנים מסוימות (באמצעות נתונים לגבי מספר המנויים בחברות הסלולריות) ובין שיעור האנשים שפיתחו גידול מוחי באותן שנים (באמצעות נתונים ממשרד הבריאות/רשמי סרטן).
יתרון מחקר מסוג זה טמון בזמינות הנתונים, אולם יש לו חסרונות רבים הנובעים מכך שהוא מתבצע ברמת האוכלוסייה ולא ברמת הפרטים הבודדים. לכן, לא ניתן לדעת אם מי שנחשף לגורם הסיכון המשוער (למשל, מי שהשתמש בטלפון הסלולרי), הוא גם זה שפיתח את המחלה. כמו כן, עליה בחשיפה לגורם סיכון מסוים בשנה מסוימת, לא בהכרח תעיד על עליה בתחלואה באותה שנה, כיוון שבמחלות כרוניות, ובמיוחד בסרטן, קיים פרק זמן ארוך (שנים) בין החשיפה לגורם הסיכון ובין התפתחות המחלה (זמן חביון). מסיבות אלה מחקר אקולוגי נחשב לא מדויק ולא ניתן לקבוע באמצעות מחקר כזה קיום קשר סיבתי בין גורם חשיפה להתפתחות מחלה. יחד עם זאת, מחקר מסוג זה יעיל לבדיקת השערות ראשוניות ותוצאותיו יכולות לתמוך בתוצאות מחקרים אחרים שבוצעו בשיטות מדויקות יותר.
מלבד סוגי המחקרים שתוארו למעלה, קיימים סוגי מחקר רבים שהם מורכבים ו/או מסובכים יותר, המשלבים בין השיטות שתוארו או המשולבים עם שיטות מחקר נוספות.
