אנטנות סלולריות
|
מי מאתנו לא מתעצבן כאשר השיחה מתנתקת פתאום, כאשר אין קליטה וכל משפט שני נקטע... רובנו משתמשים בטלפון הסלולרי, שהפך לכלי מרכזי בחיי היום יום שלנו. אבל, כאשר מדובר באנטנות סלולריות, שבלעדיהן הדיבור בטלפון הסלולרי הוא בלתי אפשרי, קיים חשש בציבור וניכרת התנגדות להצבתן בסביבת המגורים או בקרבה למוסדות חינוך/גני ילדים וכו'.
אולם, בניגוד לדעה הרווחת בציבור, השימוש במספר רב של אנטנות בהספקים נמוכים לא מעלה את החשיפה הכוללת לקרינה אלא לרוב מצמצם אותה. בהעדר כיסוי הולם של אנטנות סלולריות, היכולת של הטלפון הסלולרי לשדר ולקלוט אותות, נמוכה. במצב זה, איכות הקליטה גרועה וכמות הקרינה הנפלטת מהטלפון ש"מתאמץ" לתקשר עם תחנת הבסיס גדלה וחושפת את המשתמש לקרינה גבוהה יותר מהטלפון הסלולרי, דהיינו לחשיפה מיותרת. |
אנטנה סלולרית על גג בית |
ההמלצות בנוגע לחשיפה לקרינה בלתי מייננת מאנטנות בישראל קובעות כי באזורים שבהם אנשים שוהים זמן ממושך, כגון סביבת מגורים, משרדים וכו', סף החשיפה לקרינה ממוקדי שידור לא יעלה על 10% מרמת הקרינה שנקבע בהמלצות ICNIRP (הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת). באזורים שבהם זמן השהייה קצר, כגון מדרכות, כבישים וכו', סף החשיפה לא יעלה על 30% מרמת הקרינה שנקבעה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
אחת הדרכים להפחית את חשיפת הציבור לקרינה הנפלטת מאנטנות היא באמצעות פריסה משותפת של אנטנות סלולריות. כלומר, שיתוף אתרים על ידי הצבת האנטנות וציוד התקשורת שלהן במיקום אחד משותף. כך יכולות חברות הסלולר להקטין את כמות האתרים המוקמים, לתכנן בצורה אופטימלית את פריסת מתקני השידור ולמזער את החשיפה של הציבור.
אזרחים המעוניינים לקבל מידע לגבי אנטנה סלולרית מסוימת יכולים לפנות למשרד להגנת הסביבה. כמו כן, ניתן למצוא באתר המשרד מפה אינטראקטיבית ובה מידע על תאריך ההקמה, ההפעלה והבדיקה האחרונה של כל אנטנה.
ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה או באמצעות מכשיר מדידה שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. באתר המשרד להגנת הסביבה, מפורסמת רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה, וכן רשימה של חברות המוכרות מכשירי קרינה ביתיים המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה.
בסקירה שלהלן יוצגו ההמלצות לחשיפה לקרינה מאנטנות, העקרונות לאופן פריסת אנטנות, הגופים האחראיים על הקמה והפעלה של אנטנות, שלבי ההליך להקמתן ועוד:
- מושגים בסיסים
- רקע
- המלצות לגבי החשיפה לקרינה בלתי מייננת מאנטנות סלולריות בישראל
- פריסת אנטנות
- הקמה והפעלת אנטנות
- שלבי ההליך להקמת אנטנות
- מתקן גישה אלחוטית
- מדידות קרינה
- יידוע הציבור
- תקשורת סלולרית בדור רביעי
מושגים בסיסיים המצויים בפרק זה
|
אנטנה - התקן המשמש לשידור וקליטה של גלים אלקטרומגנטיים בתדר הרדיו.
תחנת שידור/ מוקד שידור –מורכב ממספר אנטנות ויכול לשמש בין היתר, לשידורי רדיו, טלוויזיה ותקשורת סלולרית.
תחנת בסיס – בדרך כלל נעשה שימוש במושג זה כמילה נרדפת ל"אתר סלולרי" שמהווה מתקן שידור/קליטה לתקשורת סלולרית.
מתקן גישה אלחוטית – מתקן שידור בזק קטן שממדיו אינם עולים 80*50*30 ס"מ. המתקן משמש או מיועד לשמש לצרכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע שר התקשורת לעניין זה. תחנת הבסיס ומוקד שידור מורכבים באופן כללי מהמתקנים והטכנולוגיות הבאים: אנטנות, חדר תקשורת, מערכת מחשוב, אמצעים לאספקת חשמל, אמצעים לשילוב תחנת הבסיס ברשת הגלובלית. הערה: באתר סלולרי ובטלפון סלולרי מותקנות אנטנות שידור וקליטה. |
רקע
מוקדי השידור הסלולריים/תחנות הבסיס משדרים גלים אלקטרומגנטיים בתדר הרדיו החיוניים לפעולתם של הטלפונים הסלולריים. לכן כדי שתתאפשר קליטה ושידור של הטלפון הסלולרי, מוצבות אנטנות סלולריות בפיזור רחב כמעט בכל מקום בארץ.
בישראל פועלות כיום 5 חברות המפעילות מערכת תקשורת סלולרית מלאה (הכוללת תשתית): פלאפון, סלקום, פרטנר, הוט מובייל וגולן טלקום. נוסף אליהן קיימות מספר חברות הפועלות במודל של מפעיל וירטואלי: רמי לוי תקשורת, הום סלולר ו- YOUPHONE (חברה המספקת שירותי סלולר תוך שימוש בתשלום בתשתית של מפעיל סלולרי רגיל). על מנת לספק שירות לצרכנים ולעמוד בתנאי הרישיון שניתן להם ממשרד התקשורת, כל חברה סלולרית מקימה רשת תאית המבוססת על חלוקה גיאוגרפית של שטח הכיסוי התקשורתי לתאים שבמרכזם מוקד שידור. האנטנות במוקדי השידור הסלולריים הן המקור שמפיק את קרינת גלי הרדיו המשודרת לנפח הרחבי של התא הסלולרי שאותו הוא משרת. אנטנות אלו נועדו לשידור ולקליטה של אותות אל הטלפון הסלולרי וממנו. האנטנות מותקנות בדרך כלל במקום גבוה (ראש מגדל, על גגות מבנים וכו') כדי לאפשר תנאי שידור וקליטה טובים בכיסוי מרחבי הולם בהתאם לכיסוי התקשורתי הנדרש.
לכל אנטנה קיבולת מקסימלית של משתמשים באזור השטח שהיא מכסה (תא סלולרי). בשל כך, ככל שמספר המשתמשים גדל, יש צורך במספר אנטנות רב יותר שיאפשרו תנאי שידור וקליטה טובים בכיסוי תקשורתי. האנטנות הנוספות, המשמשות מעין תגבור לאנטנות הגבוהות יותר, הן בד"כ בהספק נמוך יותר, מכסות שטח תאי קטן יותר ועל כן מותקנות בקרבה גדולה יותר למשתמשים. דוגמא לכך היא האנטנות הפנימיות בקניונים בהן מותקנות אנטנות שידור זעירות המכסות שטח קטן בתוך הקניון (מידע נרחב על פריסת אנטנות סלולריות תוכלו למצוא בפרק של היבטים פיזיקליים).
בישראל חלה לאורך השנים עליה משמעותית בהיקף השימוש בטלפון סלולרי ועמו גבר הצורך בהצבת מספר גדול יותר של אנטנות סלולריות. נוסף לכך, עם התקדמות ושינוי הטכנולוגיה עולה הצורך בהצבת אנטנות חדשות שיתמכו בטכנולוגיות אלו.
כאמור, לצד העלייה בהיקף השימוש בטלפון הסלולרי, גובר החשש בקרב הציבור מהקרבה של האנטנה למקום המגורים ולמוסדות חינוך/גני הילדים וכו'. העובדות הן כי בהעדר כיסוי הולם של אנטנות סלולריות היכולת של הטלפון הסלולרי לשדר ולקלוט אותות, נמוכה. במצב זה, איכות הקליטה גרועה ועוצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון ש"מתאמץ" לתקשר עם תחנת הבסיס גדלה וחושפת את המשתמש לקרינה גבוהה יותר מהטלפון הסלולרי, דהיינו לחשיפה מיותרת.
המלצות לגבי החשיפה לקרינה בלתי מייננת מאנטנות סלולריות בישראל
רמות החשיפה המומלצות לקרינה בלתי מייננת מאנטנות סלולריות, נקבעת על ידי המשרד להגנת הסביבה עבור כלל מוקדי השידור במדינה. רמות אלו מהוות את הבסיס לקבלת היתר שידור למוקדי שידור בכלל ולמוקדי שידור סלולריים בפרט.
דרישות המשרד להגנת הסביבה הן כי באזורים שבהם אנשים שוהים זמן ממושך, כגון סביבת מגורים, משרדים וכו', סף החשיפה לקרינה ממוקדי שידור לא יעלה על 10% מרמת החשיפה שנקבעה בהמלצות ICNIRP (הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת). באזורים שבהם זמן השהייה קצר, כגון מדרכות, כבישים וכו', סף החשיפה לא יעלה על 30% מרמת החשיפה שנקבעה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
התקנים לאנטנות סלולריות מסוכמים בטבלה הבאה:
תדר |
סף החשיפה עפ"י ICNIRP |
סף החשיפה בישראל* |
|
900 מגה הרץ (דור II) |
450 מיקרו וואט לסמ"ר |
45 מיקרו וואט לסמ"ר |
|
900, 2100 מגה הרץ (דור III) |
450, 1000 מיקרו וואט לסמ"ר |
45, 100 מיקרו וואט לסמ"ר |
|
1800 מגה הרץ (בעתיד גם 2600 מגה הרץ) (דור IV) |
900 מיקרו וואט לסמ"ר (בעתיד גם 1000 מיקרו וואט לסמ"ר) |
90 מיקרו וואט לסמ"ר (בעתיד גם 100 מיקרו וואט לסמ"ר) |
* לחשיפה רצופה וממושכת
- ערכי התדר הם ערכים מקורבים. באופן דומה לגבי הסיפים (לדוגמה, לדור השלישי, התדרים הינם 869-894 מה"ץ, 925-960 מה"ץ, 2170- 2110 מה"ץ. נרשמו בטבלה 900 ו-2100 מה"ץ בלבד, למען הפישוט).
פריסת אנטנות סלולריות
תקשורת סלולרית היא תקשורת המבוססת על חלוקה גיאוגרפית של שטח הכיסוי התקשורתי לתאים. מקור המילה סלולרי במילה האנגלית cell שפירושה תא. מערכת טלפונים תאית (סלולרית) משתמשת במספר תדרים מוגדר בכל תא ועל כן מספר המשתמשים (וכן מספר המָנויים) בתוך כל תא מוגבל.
 |
|
אנטנה סלולרית |
ככל שהתא גדול יותר, קיים צורך בהספקי שידור גבוהים יותר, הן מהמכשיר הנייד והן מתחנות הבסיס. עובדה זו עלולה לגרום לחשיפה גדולה יותר לקרינה, במיוחד מהמכשיר הנייד הפועל בצמוד לגוף המשתמש.
השימוש במספר רב של אנטנות נועד לשרת אזור המיושב בצפיפות, לא גורם לחשיפה גבוהה יותר לקרינה אלא יכול אף לצמצם אותה.
להרחבה ניתן לקרוא בפרק: פריסת אנטנות סלולריות- כיסוי מרחבי.
מי קובע את פריסת האנטנות?
החברות הסלולריות הפועלות על פי רישיון משרד התקשורת, קובעות את הצורך בפריסה. כל מפעיל תקשורת סלולרית מקים רשת אתרי שידור כדי להגיע לכיסוי שטח אופטימלי. אתר שידור (תחנת שידור, מוקד שידור, משדר, אנטנה) מיועד לקליטה ושידור של אותות בתחום תדרי הרדיו. כל אתר שידור מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על פי הנתונים הטכניים של האנטנות.
החברות הסלולריות קובעות את מיקום אתרי השידור בכפוף לרישוי ופיקוח של המשרד להגנת הסביבה. היתרי ההקמה וההפעלה מונפקים למוקדי שידור סלולריים על ידי המשרד להגנת לאחר שנבדק ונמצא כי עומדים בתנאי המשרד.
פריסה משותפת
פריסה משותפת של אנטנות סלולריות הינה שיתוף תשתיות של מספר חברות סלולריות מתחרות, כלומר שיתוף אתרים על ידי הצבת האנטנות וציוד התקשורת שלהן במיקום אחד משותף. כך יכולות חברות הסלולר להקטין את כמות האתרים המוקמים. השיתוף מבוצע בעיקר בשימוש בתורן, מיקום פיזי ותשתיות חשמל משותפות, וקיבוץ האלמנטים המשדרים למספר אזורים קטן יותר מהקיים כיום. יתרון נוסף לשיתוף האתרים הוא האפשרות לתכנן בצורה אופטימלית את פריסת מתקני השידור, על מנת למזער את החשיפה של הציבור ולרכזם באזורים מוגדרים מראש.
שיתוף אתרים בין חברות סלולר מתחרות הפך להכרחי בשל העובדה כי מספר החברות הסלולריות גדל והשימוש בטכנולוגיית מתקדמות (דור 4 ,4.5 ובעתיד גם 5) דורש הקמת אתרי שידור חדשים או שידרוג אתרים קיימים.
בשנת 2005 קיבלה הממשלה החלטה לפיה תוקם וועדה של מנכ"לי משרדי ממשלה רלוונטיים, אשר תמליץ על כללים להמשך פיתוח התקשורת הסלולרית בישראל. המלצות הוועדה קבעו כי החברות הסלולריות ישתמשו בטכנולוגיות המאפשרות שיתוף אתרים (הקמת אתרים במשותף, תוך אפשור פעולתם המשולבת).
במסמך שגובש בנושא תקשורת סלולרית בדור רביעי ע"י משרדי התקשורת, הבריאות והגנת הסביבה (יוני 2011), המליץ הצוות הבין משרדי כי יש לחייב את חברות הסלולר להקים אתרים משותפים. לפי המסמך, יישום המלצות הצוות בנושא שיתוף אתרים הוא תנאי מקדים לפריסת התשתיות עבור הדור הרביעי.
נכון להיום אושר הסכם לאיחוד רשתות בין פרטנר והוט מובייל ובעקבותיו הוקם מיזם משותף שבמסגרתו מקימות שתי החברות רשת משותפת אחת המספקת שירותים לשתי החברות.
בנוסף, המליץ המשרד להגנת הסביבה במסמך על פריסת אנטנות סלולריות בתוך הערים: "מאחר והתא הסלולרי והקיבולת של מוקד שידור חייבים להספיק בו זמנית לקיים את אותו מספר השיחות הנדרש ע"י האנשים הנמצאים בתוך התא הסלולרי, המשרד להגנת הסביבה, הפועל לפי עיקרון הזהירות המונעת בכל הקשור לחשיפה לקרינה, ממליץ להגדיל את מספר מוקדי השידור בתוך סביבה עירונית, ובכך בעצם להקטין את התא הסלולרי שכל מוקד שידור משרת ולהפחית את החשיפה לקרינת רדיו ממוקדי שידור סלולריים.
עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי תקשורת סלולרית בערים חייבת להתבסס על מספר רב של מוקדי שידור, שמיקומם ייקבע בשיתוף הציבור, באופן שקוף ושוויוני לפי כללים תכנוניים ובטיחותיים ברורים ומחמירים. הכללים הנ"ל נקבעו ע"י המשרד להגנת הסביבה בהתבסס על עיקרון הזהירות המונעת".
על מכלול השיקולים בנושא זה ניתן לקרוא במסמך של מרכז מחקר ומידע של הכנסת בנושא תשתיות אנטנות הסלולר בישראל שפורסם בינואר שנה זו.
- חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006
- תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 36 א.
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982
מקורות אלו כוללים, בין היתר, הנפקת רישיונות או אישורי סוג לכל מקור קרינה והוראות בנוגע לאישורים ולתנאים הדרושים לקבלת היתר הקמה לאנטנות סלולריות. חוק הקרינה מסדיר את נושא בטיחות הקרינה, ואילו תמ"א 36 מסדיר את הליך הקמה ובניית האנטנה מבחינה הנדסית-נופית.
חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006 - החוק, המסדיר את נושא בטיחות הקרינה, קובע כי על מנת להקים מקור קרינה, להפעיל מקור קרינה או לתת שירות למדידת קרינה, יש לקבל היתר מראש מהמשרד להגנת הסביבה. כל היתר מוגבל לתקופה מסוימת וצריך לעמוד בתנאים מסוימים.
אנטנה סלולרית נחשבת כמקור קרינה לפי הגדרת החוק, ולפיכך הוראות החוק חלות עליה ויש צורך בקבלת רישיון על מנת להקים ולהפעיל אותה.
כדי לקבל היתר להקמת אנטנה סלולרית (כמו כל מקור קרינה), נדרשים תנאים מסוימים המפורטים בחוק, וביניהם- הערכת רמות חשיפה מרביות הצפויות ממקור הקרינה על בסיס נתונים טכניים, הפעלת מקור הקרינה לתקופה קצובה וביצוע מדידות ניסיוניות למשך תקופה שנקבעת בחוק. כמו כן, כדי לקבל היתר סופי, יש צורך בקבלת היתר בניה מהרשות המקומית (באותם מקרים הדורשים היתר בניה).
תקנות הקרינה הבלתי מייננת תשס"ט - 2009 עוסקות בין השאר בתקופת תוקף היתר הקמה או הפעלה של מקור קרינה, חובת עריכת מדידות קרינה ודיווח על תוצאות המדידות.
תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 36 א – תוכנית המסדירה את הפריסה הארצית של מתקני שידור קטנים וזעירים, ובכלל זה פריסת מוקדי שידור סלולריים. מטרתה לאפשר כיסוי לשידור ולקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, תוך מניעת מפגעי הקרינה ומזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף, במגמה לייעל את הליך הקמתם. התוכנית מסדירה את הליך בניית האנטנות הסלולריות מבחינה הנדסית-נופית וכוללת הוראות בדבר יידוע הציבור.
חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 - הפיקוח של משרד התקשורת מוגדר ברישיונות שהוא מנפיק לחברות הסלולר. לפי תנאי הרישיון, החברות צריכות להגיש בכל שנה פירוט של עבודות הפיתוח והשדרוג המתוכננות לשנה הקרובה. המשרד רשאי לפקח על פעולות החברה בכל הנוגע לקיום הוראות החוק והרישיון, ובכלל זאת עבודות הפיתוח והשדרוג של תשתית הסלולר. אישור המשרד נדרש גם לצורך שימוש במקרקעין להקמת אנטנה. החברה צריכה לפרט באילו אתרים היא מבקשת להקים אנטנות, אילו סמכויות דרושות לה ומה הסיבות לכך. החברות נדרשות לדווח למשרד התקשורת על עמידה במדדי איכות השירות המפורטים ברישיונות במסגרת דוח הנדסי המציג בין היתר גם את כיסוי הרשת ומערכותיה השונות.
הגופים המעורבים בהקמת אנטנות סלולריות:
בהליך הקמת האנטנות מעורבים מספר גופים:
- חברות הסלולר הפועלות מתוקף רישיון מהמדינה. התשתית הסלולרית היא בבעלות החברות, והן אחראיות לתחזוקתה. מחלקות ההנדסה של חברות הסלולריות קובעות את מיקום אתרי השידור, בכפוף לאישור ופיקוח המשרד להגנת הסביבה.
- המשרד להגנת הסביבה האחראי על מתן היתרים על ההקמה וההפעלה של מוקדי שידור סלולריים, מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006. החוק הסמיך את המשרד להגנת הסביבה להסדיר את נושא הקמתם והפעלתם של מקורות קרינה באמצעות היתרי קרינה, וזאת על מנת לוודא את בטיחות השימוש בהם. כאמור החוק קובע כי על מנת להקים מקור קרינה, להפעיל מקור קרינה או לתת שירות למדידת קרינה, יש לקבל היתר מראש מהמשרד להגנת הסביבה. על פי החוק כל מקור קרינה חייב לעמוד בדרישות המשרד ולא לגרום, בתנאי הפעלה מרביים, לחשיפת הציבור לקרינה מעל לרמות החשיפה שנקבעו על ידי המשרדים להגנת הסביבה והבריאות.
- בניית האנטנות כפופה להיתרי בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים שלא נדרש בהם היתר בניה, כמפורט בהמשך).
שלבי ההליך להקמת אנטנה סלולרית
ההליך להקמת אנטנה סלולרית מוסדר בחוק ובתוכנית מתאר ארצית. באופן כללי, על פי החוק יש צורך בהיתר הקמה והפעלה לאנטנה סלולרית ובנוסף, הליך האישור להקמת מתקני שידור לפי תמ"א 36 א מחייב קבלת היתר בניה מהוועדה המקומית (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה).
להלן פירוט שלבי ההליך להקמת אנטנה סלולרית:
- מתן היתר הקמה לאנטנות סלולריות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
היתר הקמה ניתן לפני הקמת מוקד שידור חדש. בהיתר ההקמה למוקדי שידור סלולריים נקבעים תנאים לפיהם מוקד השידור אינו יכול לגרום, באזורים המאוכלסים בסביבתו, לחשיפה העולה על ספי רמות החשיפה שנקבעו על ידי המשרד. בבקשה לקבלת היתר להקמת אנטנה סלולרית, החברה נדרשת בין השאר להגיש:- דוח הערכת רמת חשיפה, בו מחושבת רמת החשיפה המרבית של בני אדם והסביבה לקרינה הצפויה ממוקד השידור, באופן המחמיר ביותר ובהתבסס על תדר השידורים, הציוד והטופוגרפיה.
- מסמך ובו בכיר בחברה חותם כי ננקטו כל האמצעים הדרושים להגבלת החשיפה לקרינה וכי חשיפת הציבור לקרינה תהיה במינימום הנדרש.
- מתן היתר בניה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה.
הליך אישור הקמת מתקני שידור לפי תמ"א 36 א מחייב קבלת היתר בניה מהוועדה המקומית (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לאחר קבלת היתר הקמה מהמשרד להגנת הסביבה, על החברה המעוניינת בהצבת האנטנות לקבל היתר בניה מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הנמצאת בתחום סמכותה של הרשות המקומית. בקשה לקבלת היתר בניה מותנית בקיום היתר הקמה שניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה, מבחינת בטיחות הקרינה. הועדה המקומית תיתן את ההיתר לאחר שמצאה שהמתקן עומד בהוראות התמ"א ובין השאר בדרישות לעניין טווחי בטיחות, גובה האנטנה וכו'. במקרה של דחיית הבקשה, החברה הסלולרית יכולה להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית, עליה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים.
- מתן היתר הפעלה לאנטנות סלולריות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
היתר הפעלה ניתן לאחר הפעלת מוקד השידור. קבלת היתר הפעלה מותנה בכך שמולאו כל התנאים שצוינו בהיתר הקמה, ובאישור הממונה במשרד להגנת הסביבה, אשר בדק ואישר את דוח מדידות הקרינה סביב מקור הקרינה.
כאשר חברה סלולרית מגישה בקשה להיתר להקמת אנטנה סלולרית, היא נדרשת בין השאר להגיש:
- דו"ח מדידות קרינה שבוצעו בסביבת מוקד השידור על ידי מודד מוסמך בהתאם לנהלי המשרד להגנת הסביבה. היתר בניה (חוץ ממקרים שיש להם פטור- דהיינו מתקן גישה אלחוטית ואנטנות בתוך מבנים)
- רשיון או אישור סוג לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982.
תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 36 א מסדירה את הליך הקמת אתרי שידור לטלפונים ניידים מבחינה הנדסית-נופית.
התוכנית שאושרה ע"י ממשלת ישראל בשנת 2002, היא תוכנית מיתאר ארצית, הקובעת הנחיות לפריסת מתקני שידור קטנים וזעירים, ובכלל זה לפריסת מוקדי שידור סלולריים.
התמ"א כוללת הוראות בדבר אישורים הדרושים למתן היתר הקמה, גודל אתר שידור, התחשבות בנוף ובסביבת האנטנה, חישוב טווחי בטיחות והגבלת מספר האנטנות וסוגיהן.
התוכנית עודכנה במהלך השנים, הנוסח הסופי שלה אושר בשנת 2010 ע"י המועצה הארצית לתכנון ובניה אך טרם אושר בממשלה.
את הבקשה להיתר בניה להקמת אנטנה סלולרית על פי התמ"א, יש להגיש לרשות המקומית.
נכון להיום קיימים מתקנים הפטורים מקבלת היתר בניה מהרשות המקומית. אלה כוללים בין היתר אנטנות בתוך מבנים. לגבי הפטור עבור מתקן גישה אלחוטית- על פי חוק התכנון והבניה הוא פטור מהיתר בניה, אך בעקבות עתירות שהוגשו לבג"צ קיימת הגבלה על הקמת מתקני גישה אלחוטית בפטור מהיתר בניה, כפי שיפורט להלן.
תוקף ההיתר
תוקף ההיתרים נקבע בתקנות הקרינה הבלתי מייננת התשס"ט - 2009, והוא משתנה בין שנה ל- 25 שנים, בהתאם לסוג מקור הקרינה ופרמטרים נוספים. לקבלת מידע פרטני ניתן לפנות לטבלה המפורטת בתוספת הראשונה בתקנות, בה מופיעים סוג מקור הקרינה , סוג ההיתר הנדרש ותוקפו.
סילוק אנטנות הפועלות ללא היתר
החוק קובע תנאים בהם ניתן לבטל היתר, להתלותו או להורות על סילוק מקור הקרינה. בין השאר, יבוטל ההיתר או יושהה אם הוכח כי ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה, אם בעל ההיתר הפר אחת מהוראות החוק או תנאי מתנאי ההיתר, או אם הפעלת מקור הקרינה (לדוגמה, אנטנה) מסכנת או עלולה לסכן את הציבור או לגרום לנזק חמור לסביבה.
אם בוטל ההיתר, השר להגנת הסביבה רשאי לאסור על מתן היתרים נוספים לאותו בעל היתר לתקופה שיקבע (וזאת לאחר שניתנת לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו).
מתקן גישה אלחוטית
מתקן גישה אלחוטית מוגדר בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982- מתקן בזק שמימדיו אינם עולים על 30X50X80 ס"מ.
על פי סעיף 27(ב) לחוק התקשורת – התקנת מתקן גישה אלחוטית והתקנת מתקן עגינה הנושא אותו על גג בניין, פטורות מהחובה לקבל היתר לפי חוק התכנון והבניה.
סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965- קובע פטור למתקן גישה אלחוטית.
כלומר, הליך האישור להקמת מתקן גישה אלחוטית, שונה מהליך האישור להקמת מתקני שידור אחרים בכך שאינו כולל קבלת אישור מהוועדה המקומית.
יש לציין, שהפטור הניתן למתקן גישה אלחוטית הוא פטור לגבי תכנון ובניה אך הוא לא פוטר את המתקין מתקן גישה אלחוטית, מהחובה לקבל היתר בטיחות קרינה לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת. ולכן, הבקשה להקמת מתקן גישה אלחוטית טעונה בכל מקרה אישור מהמשרד להגנת הסביבה להקמה ולהפעלה לפי חוק הקרינה.
מתקן גישה אלחוטית- הדיון הציבורי
ביולי 2007, הפורום לסלולריות שפויה ועותרים נוספים הגישו עתירה לבג"צ בה ביקשו לאסור על הקמתם של מתקני גישה אלחוטית בפטור מהיתר בניה, לשימוש התקשורת הסלולרית (בג"צ 6477/08).
עמדת היועץ המשפטי לממשלה ב-2008, הייתה כי על פי הדין הקיים, הקמת מתקן גישה אלחוטית אינה דורשת קבלת היתר בניה.
ב-2008 הוקם צוות בין משרדי לבחינת סוגיית הקמתו של מתקן גישה אלחוטית בפטור מהיתר בניה (משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התקשורת). ביוני 2009 הוגש הדוח של צוות זה. נציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים סברו שיש מקום להפסיק את הסדר הפטור, בעוד שנציגי משרד התקשורת סברו שיש להמשיך בהסדר הנוכחי.
עמדת היועמ"ש ב-2009 הייתה כי אמנם ניתן על פי הדין להקים מתקן גישה אלחוטית ללא קבלת היתר בניה, אך מטעמים של סבירות, כדי לאזן בין האינטרסים, אין מקום להתיר המשך הקמת מתקני גישה אלחוטית נוספים בלי שיותקנו ע"י שר הפנים תקנות שתקבענה תנאים לתחולת הפטור מהיתר בניה- תקנות ""מאזנות".
ב-3/2010 הועברה טיוטת תקנות התכנון והבניה לועדת הכלכלה, שערכה 3 דיונים אך טרם אישרה את התקנות עד היום.
ב-9/2010 בשל העיכוב בהתקנת התקנות, נתן בג"צ לבקשת היועמ"ש צו ארעי האוסר על 3 המפעילות הוותיקות הסלולריות- פלאפון, סלקום ופרטנר, להקים בפטור מהיתר בניה מתקני גישה אלחוטית נוספים. ביהמ"ש צמצם את הצו הארעי ביחס למפעילות חדשות (הוט מובייל וגולן טלקום) (כלומר, המפעילות החדשות יכולות להקים מתקן גישה אלחוטי בפטור מהיתר בניה). כמו כן נקבע בהחלטת ביהמ"ש (7/12), כי ביחס למפעילות הוותיקות, הן רשאיות להחליף מתקן גישה אלחוטית ישן בחדש, ובלבד שהמיקום של המתקן החדש יהיה זהה למיקום המתקן הישן. הצו על תנאי בעתירות הוארך עד להודעה חדשה.
ב-12/2013 הודיע היועמ"ש לבג"צ כי יש לקבל את העתירות שהוגשו נגד הקמתם של מתקני גישה אלחוטית בפטור מהיתרי בניה. דעת היועמ"ש הייתה כי יש מקום לתת צו מוחלט בעתירות, שיאסור על 5 המפעילות הסלולריות להקים מתקן גישה אלחוטית נוספים בפטור מהיתר בניה, כל עוד לא הותקנו תקנות המאזנות מכח סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
המצב בפועל נכון להיום: עומדת בעינה החלטת בג"צ שמגבילה הקמת מתקן גישה אלחוטית בפטור מהיתר בניה – החברות הסלולריות הוותיקות יכולות רק להחליף מתקנים שיצאו משימוש, והחברות החדשות יכולות להקים מתקן גישה אלחוטית בתנאים מגבילים.
על מנת לוודא כי האתר הסלולרי אינו חורג מרמת החשיפה לקרינה שאושרה לו יש צורך בביצוע מדידות קרינה. מדידות הקרינה יכולות להתבצע על ידי בודק מוסמך לעניין זה.
אדם אשר ברצונו להיות מודד קרינה צריך לקבל היתר למתן שירות למדידת קרינה על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת. לשם כך, על מבקש ההיתר לעמוד בתנאים מסוימים טרם קבלת ההיתר, כגון הכשרה מקצועית מתאימה ובעלות של מבקש ההיתר על ציוד ואמצעים המתאימים למתן שירות למדידת קרינה. המשרד להגנת הסביבה מסמיך בעלי היתר, לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת.
באתר המשרד להגנת הסביבה מפורסמת רשימת בעלי היתר לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת. ההיתר הוא שמי-אישי, לאדם שעבר הכשרה מקצועית, שבידיו הציוד המתאים לביצוע המדידות. כמו כן, על הציוד להיות מכויל מדי שנה במעבדה מורשית. ההיתר מתחדש עם כיול מכשיר מדידה.
על פי התקנות, קבלת היתר להקמת מוקד שידור מותנית בביצוע סקר הערכת סיכונים מקדמי שמבוצע על ידי בודק מוסמך, וקבלת היתר הפעלה מותנית בעריכת מדידות של הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו של מקור הקרינה נשוא ההיתר על ידי בודק מוסמך. המדידות ייערכו בתחילת ההפעלה ובתום כל שנת הפעלה.
מערכת ניטור על הקרינה מאנטנות סלולריות
בחודש ספטמבר 2010 הטמיע האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מערכת חדשנית המאפשרת לאגף לנטר בזמן אמיתי ובאורח רציף אחר הספקי השידור של כל האנטנות הסלולריות מן הדור השלישי הפרוסות במדינה. כלי זה מאפשר למשרד לאתר פעילות חריגה של אנטנות שידור בזמן אמת ובכך מהווה כלי חשוב בשמירה על החוק ורווחת הציבור.
על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת והתקנות שהותקנו מכוחו, על המשרד להגנת הסביבה לפרסם מידע עדכני שברשותו, כולל:
- רשימת בעלי ההיתרים שבוטלו או הותלו.
- מיקום מקורות קרינה החייבים בהיתר.
- הערכות רמות חשיפה.
- תוצאות בדיקות של מקורות קרינה החייבים בהיתר.
- תוצאות של מדידות קרינה הנוצרת במהלך הפעלתם של מקורות קרינה.
- בקשות להיתרי הקמה.
על פי התקנות, יש לפרסם את המידע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, ולעדכנו מדי חודש. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא רשימת אנטנות סלולריות פועלות המתעדכנת מדי חודש, כולל נתונים על אודות אותן אנטנות. כפי שצוין לעיל, המשרד גם מנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.
אזרחים המעוניינים לקבל מידע לגבי אנטנה סלולרית מסוימת יכולים לפנות למשרד להגנת הסביבה כפי שמפורט בקישור. באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית ובה מידע על תאריכי ההקמה, ההפעלה והבדיקה האחרונה של כל אנטנה.
טכנולוגיית דור 4, מאפשרת העברת כמות רבה של נתונים בקצב מהיר ביותר. בישראל, כמו בכל העולם, מסתמנת עלייה בביקוש לשירותי תקשורת אל חוטית מבוססי פס רחב, המאפשרים העברת נתונים בנפחים גדולים ובמהירות משופרת.
בכדי לבחון את היתרונות והחסרונות של הכנסת טכנולוגיה חדשה זו לשימוש, גיבשו משרדי הממשלה השונים ביחד מסמך הצדקה שבמסגרתו קבעו את עמדתם בנושא השימוש בטכנולוגיה.
עמדת משרדי התקשורת, הבריאות והגנת הסביבה:
ב-7.5.2012 פורסם מסמך הצדקה בנוגע לתקשורת סלולרית בדור רביעי הכולל את עמדת משרד התקשורת, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. מטרת מסמך זה היתה בדיקת היתרונות לעומת הסיכונים לגבי תקשורת סלולרית בדור רביעי. הבדיקה נערכה בין היתר גם על רקע העובדות הבאות:
- דוח ועדת המנכ"לים בנושא פריסת תקשורת סלולרית בישראל. אחת מהמלצות הוועדה היתה שלפני המעבר לדור חדש של תקשורת סלולרית, הממשלה תקיים דיון ציבורי באשר ליתרונות והחסרונות של מעבר כזה. הממשלה רשמה לפניה את המלצות וועדת המנכ"לים, לרבות ההמלצה לקיים דיון ציבורי.
- חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006- הקובע כי בכל הקשור לקרינה בלתי מייננת, יש לפעול לפי עיקרון הזהירות המונעת. בהתאם לעיקרון זה, טרם כניסת טכנולוגית הדור הרביעי יש לקיים בדיקות יסודיות של נזקים אפשריים מול תועלות לציבור ולפרט.
- קביעת הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן, לפיה קרינה בתדרי הרדיו, ובכלל זה הקרינה הסלולרית, הינה גורם אפשרי לסרטן.
- עמדת היועמ"ש לממשלה כפי שהוגשה לבג"צ, לפיה על משרדי הממשלה הרלוונטיים, בריאות, תקשורת, והגנת הסביבה, לפעול להכנה משותפת של מסמך הצדקה, שניתן יהיה לפרסמו להערות הציבור ובכך לאפשר ולקיים דיון ציבורי.
חשוב לציין, כי בבג"צ בנושא מתקן גישה אלחוטית (לעיל, 5045/09) ביקשו העותרים בעתירתם להורות למדינה לפעול לקיום דיון ציבורי בשאלת הצורך בהכנסת השימוש של "הדור הרביעי" בתקשורת הסלולרית, בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים משנת 2005. לדעת היועמ"ש הסעד של קיום דיון ציבורי התייתר, שכן השימוע הציבורי בסוגיה זו כבר התקיים (ב-14.5.2012 פורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת המסמך המשותף של המשרדים בסוגיית הכנסתה לשימוש של טכנולוגיית הדור הרביעי ועמדותיהן הפרטניות של המשרדים. במסגרת הפרסום הוזמן הציבור להעביר את הערותיו למסמכים הנ"ל, ואכן משרד התקשורת קיבל הערות מגורמים שונים). לטענת היועמ"ש פרסום המסמכים הנ"ל והזמנת הציבור להעביר את הערותיו מהווים קיום מלא של המלצת ועדת המנכ"לים.
במסמך ההצדקה של משרד התקשורת, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה נכתב בין היתר כי:
- פריסת התשתית הסלולרית בדור הרביעי תיעשה באמצעות האנטנות הקיימות, בתוספת של עד 30% אנטנות נוספות, בצירוף פריסה תוך מבנית.
- פריסת התשתית הסלולרית בדור הרביעי תיעשה באמצעות ציוד ואנטנות קטנות וזעירות תוך וחוץ מבניות ושימוש בקווי תקשורת נייחת, בכל המצבים בהם הדבר אפשרי. באופן זה, תעבורת הנתונים תהיה בעיקר דרך קווי תקשורת נייחת ולא דרך המתקנים הסלולריים, ולא תגרם עלייה משמעותית בחשיפה של הציבור לקרינה.
- בזמן קביעת תקנים לציוד תוך מבני, משרד התקשורת יפעל בהתאם לתקנים הבין לאומיים על מנת לוודא שהציוד התוך מבני בו ייעשה שימוש בארץ יהיה מיטבי.
כמו כן, הובהר כי חברות הסלולר הגדולות כבר השיקו את רשת הדור הרביעי וכי מצאי התדרים בישראל כיום, ובפרט זה המאפשר שירותי דור רביעי, הינו מוגבל. בשל כך ולצורך קידום תשתיות אלחוטיות רחבות פס מתקדמות, שיאפשרו מתן שירותי דור רביעי הולם בישראל, החליט משרד התקשורת לפרסם מכרז לתדרי דור 4. במכרז שפרסם המשרד ביוני 2014 נקבעו תנאי ההליך בו יוקצו פסי תדרים שבאמצעותם ניתן יהיה לספק שירותי דור רביעי בישראל. בתום ההליך, 6 החברות שהשתתפו בו - הוט מובייל, גולן טלקום, פרטנר, 018, סלקום ופלאפון - זכו בהקצאה אשר תאפשר להן לספק לצרכן שירותים בקצב מהיר יותר. בהתאם לזאת, צפויות לקום 3 רשתות דור רביעי: גולן טלקום וסלקום, פרטנר והוט מובייל, ופלאפון (אקסיפון שזכתה גם כן במכרז כנראה שתצטרף לאחת משלוש הרשתות). נכון למועד כתיבת הסקירה, אושר ההסכם לאיחוד רשתות בין פרטנר והוט מובייל ובעקבות הסכם זה הוקם מיזם משותף אשר במסגרתו מקימות שתי החברות רשת משותפת אחת המספקת שירותים לשתי החברות. משרד התקשורת דחה את הסכם איחוד הרשתות בין סלקום וגולן טלקום.
* בסקירה זו ניתן ייעוץ של פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף למניעת רעש וקרינה וגיל כהן, ראש תחום קרינה בלתי מיינת במשרד להגנת הסביבה
רשימת מקורות
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982
- חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965
- מסמך הצדקה – הכנסת דור 4 לתקשורת הסלולרית בישראל (7.5.2012)
- המלצות ועדת מנכ"לים בנושא פריסת מתקני שידור סלולריים לפי תמ"א 36א. דצמבר 2005
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Documents/Mankalim_tama36_2005_1.pdf - המשרד להגנת הסביבה, אנטנות סלולריות
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Pages/Cellular_Facilities.aspx - תוכנית מתאר ארצית לתקשורת, תמ"א 36, חלק א', מתקני שידור קטנים וזעירים, ירושלים, אדר תשס"ב ( 28 מרס 2002).
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/celluar/Documents/tama36.pdf - צוות בין-משרדי בנושא מתקן גישה אלחוטית,יוני 2009 - דוח מסכם
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Documents/mitkan_gisha_doch_2009.pdf - בג"צ 6477/08, 5045/09 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'.
- מרכז מחקר ומידע של הכנסת, תשתיות אנטנות הסלולר בישראל, כתב אהוד בקר (7.1.16).
- כתב תשובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בבג"צ 6477/08, 5045/09 (17.12.13)
http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Documents/cellularemda.pdf
תאריך עדכון: 31.1.16
