כלי רכב היברידיים
- בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש לכלי רכב היברידים בישראל
- השימוש בכלי רכב היברידים כרוך בחשיפה לשדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים. עקב השימוש היומיומי בכלי רכב היברידיים, עולה סוגיית החשיפה לשדות מגנטים
- לציין, כי השימוש בכלי רכב היברידיים נתון לשיקול דעתו של הצרכן, בדומה לטלפון סלולרי ו/או מכשירי חשמל ביתיים, אך יש לזכור כי משכי החשיפה הממוצעים בשימוש ברכב היברידי ארוכים יותר ביחס לחשיפות למוצרי צריכה חשמליים אחרים. לפיכך, יש צורך לבחון את מידת הסיכון הבריאותי האפשרי הכרוך בחשיפה הממושכת בשימוש ברכב היברידי
בכתבה שלהלן ניתן למצוא מידע בנושא זה:
|
|
||||
מהן ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך? |
 |
מהן רמות החשיפה המותרות בישראל לקרינה ממתקני חשמל? |
||
האם רכב היברידי פולט קרינה?
רכב היברידי, כשמו כן הוא, משלב הנעה שבחלקה מבוססת על אנרגיית דלק ובחלקה על אנרגיה חשמלית הנצברת במהלך התנועה. זרמים חשמליים המשמשים בחלק ההנעה החשמלית בזמן הנסיעה, יוצרים סביבם שדות מגנטיים בתדר נמוך. בספקטרום האלקטרומגנטי של הקרינה הבלתי מייננת, החשיפות מכלי רכב היברידיים משתייכות לתחום התדרים הנמוכים של הקרינה, שאליו משתייכות גם החשיפות בתדר רשת החשמל.
עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת ברכבים היברידיים שונה מרכב לרכב בהתאם ליצרן הרכב וסוגי הדגמים, וישנה אף שונות ברכבים שונים של אותו יצרן ואותו דגם. כמו כן, חלוקת עוצמת השדות, בנפח הרכב, שונה ממקום למקום ברכב. מיקום החשיפה המירבית ברכב תלוי בסוג הרכב ובמיקום יחידת הכח החשמלית ומעבר הכבלים בו. החשיפה לשדות מגנטיים מכבלים גבוהה יותר בקרבת רצפת הרכב. יש לציין כי עוצמת השדות תלויה גם בתנאי הנסיעה ובמיוחד בשינוי של מהירות הרכב (האטה/האצה/בלימה).
קיימים מחקרים בנושא הערכת עוצמת השדות המגנטיים הנוצרים ע"י כלי רכב היברידיים, אולם מאחר ולא קיימים בעולם סטנדרטים אחידים למדידה קיים קושי בהערכת החשיפה.
המשרד להגנת הסביבה כינס ב-2010 ועדת מומחים ממלכתית ציבורית לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל לדון בחשיפה לשדות מגנטיים בכלי רכב. הוועדה לא מצאה ארגון מקצועי או מדינה כלשהי בעולם שהטילו מגבלות כלשהן על שיווק ו/או שימוש ברכב היברידי כלשהו, בגין השדות המגנטיים הגבוהים יחסית העלולים להיווצר בתוכו - במקרים מסוימים במהלך הנסיעה - וזאת הן באופן אבסולוטי והן בהשוואה לרכבי בנזין ודיזל רגילים.
גם בבדיקה שערך מרכז תנודע במספר מדינות, לא אותרו מגבלות לשימוש ברכב היברידי בשל החשיפה לשדות המגנטיים הנוצרים בתוכו.
האם נערכות מדידות קרינה לכלי רכב היברידים?
בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006, המשרד להגנת הסביבה אמון על מתן היתרי קרינה למקורות קרינה בלתי מייננת, אך על פי החוק רכב היברידי אינו חייב בהיתר קרינה.
יחד עם זאת, מאחר והמשרד להגנת הסביבה מעודד שימוש בכלי רכב היברידים במטרה לצמצם את זיהום האוויר מתחבורה, נושא הרכבים ההיברידים נדון בהרחבה על ידי המשרד וניתן למצוא הסברים, נימוקים ועמדות באתר המשרד.
בנוסף, המשרד פרסם באתר תוצאות של מדידות שדה מגנטי שנמדדו בכלי רכב היברידים שונים. בטבלת נתוני חשיפה לקרינה שנמדדו ברכבים היברידיים בישראל, מצוינת רמת החשיפה הממוצעת השנתית בכלי הרכב השונים שנבדקו, על פי הנחה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב.
מהן ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך?
רוב המחקרים שעסקו בהשפעות של חשיפה ממושכת לרמות נמוכות של שדות מגנטיים על הבריאות, התמקדו בבחינת קשר אפשרי עם התפתחות סרטן דם (לוקמיה) בגיל הילדות.
בשנת 2002, בהתבסס על מחקרי אוכלוסייה שהתפרסמו בנושא עד שנת 1999, החליטה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לסווג את השדות המגנטיים בתדר רשת החשמל כמסרטן אפשרי בבני אדם (סיווג 2B).
החלטה זו התבססה בעיקר על ניתוחי-על (pooled analyses). תבנית מחקרים אלה הייתה מחקרי אוכלוסייה בהם נבחן קשר אפשרי בין מגורים בקרבת קווי מתח גבוה לבין התפתחות לוקמיה. תוצאות מחקרים אלה הראו שחשיפה ממושכת לרמה גבוהה יחסית של שדות מגנטיים (מעל 0.3 – 0.4 מיקרו-טסלה שהם שווי ערך ל-3 – 4 מילי-גאוס) גורמת לעליה של פי 1.5 - 2 בסיכון להתפתחות מחלה זו. יש לציין שרוב מחקרי המעבדה ברקמות תאים ובמודלים של חיות מעבדה לא הצליחו לאשש קיום קשר כזה. כמו כן, נכון להיום, לא ידוע מנגנון פעולה ביו-פיזיקלי אשר יכול להסביר באופן חד משמעי את הקשר שנצפה במחקרים האפידמיולוגים.
לפיכך, ולמרות העדר תמיכה לקשר סיבתי, הוחלט בישראל לנקוט בעניין זה על פי עיקרון הזהירות המונעת.
מהן רמות החשיפה המותרות בישראל לקרינה ממתקני חשמל?
בישראל טרם הונהגה מדיניות המסדירה בחקיקה תקנים לספי חשיפה לשדה מגנטי וחשמלי שמקורם במתקני חשמל.
באופן כללי, המלצות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות עבור קרינה בתדרים נמוכים ביותר לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל הן:
- 2,000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח (חשיפה רגעית)
- 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום העמוס ביותר (חשיפה רצופה וממושכת)
לחשיפה רצופה וממושכת (או כרונית) שתי הגדרות:
1. חשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל חמישה ימים בשבוע.
2. חשיפה של אדם בדירת מגורים, מוסד חינוך, מוסד לקשישים, בית חולים, משרד או שטח ציבורי פתוח המשמש כגן משחקים, נחשבת רצופה וממושכת (ללא קשר למשך החשיפה).
יש לציין כי המחקרים העוסקים בהערכת רמות חשיפה לקרינה הנפלטת מרכבים היברידים מתבססים על המלצות ICNIRP. סף חשיפה זה מתייחס להשפעות בריאותיות תרמיות של חשיפה אקוטית (רגעית) ואינו מתייחס להשפעות א-תרמיות (כרוניות) שעיקרן בהתפתחות סרטן.
