בוגרת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה, ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. התמחתה אצל סגן נשיא בית משפט שלום. בעלת רישיון עריכת דין. שימשה כעוזרת מחקר והוראה בתחום משפט ופסיכולוגיה ובדיני חברות באוניברסיטת בר אילן. בתפקידה האחרון עבדה בהסתדרות הרפואית בישראל בכתיבת תכנים בנושא בריאות וזכויות החולה.
צוות
עו"ד שירה רמות, חוקרת בתחום מדיניות וחקיקה (.LL.B)
הדס וגמן, מנהלת מקצועית וחוקרת בתחום מדיניות ציבורית (.M.A)
בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי המדינה (במסלול של תקשורת ציבורית), מאוניברסיטת בר אילן. עבדה כמנהלת פרויקטים במחלקת תכנון ופיתוח ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עסקה בגיבוש ימי עיון מקצועיים וכנסים בינ"ל וכן בקידום אוריינות תקשורת בקרב הציבור. בתפקידה האחרון שמשה כעוזרת בכירה למשנה למנכ"ל הרשות השנייה והייתה שותפה בכתיבת ניירות עמדה בתחום רגולציית תקשורת.
מירב דולב, עורכת אתר תנודע (.B.A)
בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה, מאוניברסיטת חיפה. עובדת ביחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, במכון גרטנר, משנת 1998 ומשמשת כעוזרת מקצועית לראש היחידה במגוון תחומים מדעיים. במסגרת עבודתה, עוסקת בניהול תקציבי המחקר של היחידה, הכנת דוחות שנתיים, הכנת חומרי רקע לישיבות, מצגות ופוסטרים.
ארנונה זיו, תמיכה בתחום המחשוב (.B.A.; M.B.A)
מנהלת היחידה למידע ומחשוב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. מתכנתת ומנתחת מערכות בוגרת ממר"מ. בעלת תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במערכות מידע.
היחידה למידע ומחשוב במכון גרטנר בראשותה, מספקת שירותי מחשוב מגוונים, ביניהם יעוץ בתכנון וביצוע מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים, הקמת רשמים לאומיים ומרכזי ידע במערכת הבריאות, פיתוח מערכות מידע ותחזוקתם עבור יחידות המכון וגופים מחוצה לו ועוד. ביחידה צוות של מנתחי מערכות, מנהלי רשת ומתכנתים המתמחים בפיתוח מערכות ועיבוד נתונים באמצעות תוכנת SAS.
פרופ' לורנס פרידמן, יועץ סטטיסטיקה (.Ph.D)
בעל תואר ראשון (BA) במתמטיקה מאוניברסיטת Cambridge באנגליה (משנת 1969), דיפלומה בסטטיסטיקה מ- University College, London) 1971), תואר שני (MA) מאוניברסיטת Cambridge באנגליה (1974) ודוקטורט בביוסטטיסטיקה (גם הוא מאוניברסיטה זו, בשנת 1999).
לפני עלייתו לישראל, עבד פרופ' פרידמן כסטטיסטיקאי במועצה הבריטית למחקר רפואי (British Medical Research Council), וכן במכון הארצי לסרטן בארה"ב (National Cancer Institute) כמנהל הענף לביומטריה בין השנים 1993 עד 1996.
פרופ' פרידמן היה חלק מהצוות שפיתח את ה- Women's Health Initiative ואת ה- AARP Nutritional Cohort Study. בנוסף היה העורך הראשון של העיתון הבין לאומי Statistics in Medicine וכיהן כעורך של Biometrics. עזר להקים את ה- Eastern Mediterranean Region of the International Biometrics Society וכיהן כנשיא הראשון של האזור. מ-1996 עד שנת 2006 היה יושב ראש וועדת ההיגוי לפרויקט המשותף ברישום סרטן של ה Middle East Cancer Consortium ופרסם עם שותפים מונוגרף על היארעות הסרטן במזרח התיכון.
פרופ' פרידמן פרסם כ-280 מאמרים על מחקרים רפואיים שונים וכן על מתודולוגיה וסטטיסטיקה יישומית.
ד"ר אמנון דבדבני, חוקר בתחום הטכנולוגיה וההנדסה (.Ph.D)
בעל תואר .B.Sc בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תואר .M.Sc במדעי ההנדסה ותואר .Ph.D בהנדסה ביו-רפואית, מאוניברסיטת ת"א. מומחה ויועץ לסיכוני קרינה אלקטרומגנטית (בלתי מייננת) לאדם, עוסק בייעוץ מקצועי למשרדי הממשלה, למוסדות ולגופים ציבוריים, במתן חוות-דעת מומחה ובהוראה אקדמית. חבר בוועדות בינ"ל שונות של תקינה לסיכוני קרינה (כגון התקן הבינ"ל IEEE C95.1) ובוועדות רגולציה של סיכוני קרינה בישראל, כגון הועדה הממלכתית-ציבורית להתגוננות בפני שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל, ועדות של משרדי ממשלה ועוד. עד לשנת 2012, ולמשך 20 שנה, ראש תחום קרינה אלקטרומגנטית בצה"ל/ חיל-הרפואה, אחראי להגנה על כלל חיילי צה"ל בפני סיכוני הבריאות של הקרינה. התפקיד הוגדר ע"י מפא"ת כמוקד-ידע בצה"ל. ד"ר דבדבני ממשיך לשמש כיועץ למפקדת קצין הרפואה הראשי.
ד"ר דבדבני התמחה בתחומים הבאים:
- אופן היווצרות הקרינה ע"י מקורות, אופן התפשטות הקרינה והאינטראקציה שלה עם גוף-האדם
- אפיון וחקר ציוד קורן מורכב ומגוון, בסביבות שהיה ותעסוקה
- שיטות וכלים למדידה, לחישוב ולהערכה של רמות החשיפה לקרינה, ושיטות הנדסיות, נהליות ובטיחותיות להפחתת החשיפה
- תקני חשיפה בינ"ל להגנה מקרינה, והידע המדעי והטכני הנרחב עליהם הם נסמכים וכן אופן יישומם הלכה למעשה
- מדיניות ורגולציה של החשיפה לקרינה ויישומן הפעיל בקנה-מידה ארצי
ד"ר גלית הירש-יחזקאל, אפידמיולוגית בכירה (PhD)
בעלת תואר ראשון בחקלאות, תואר שני בגנטיקה הומנית ו-PhD באפידמיולוגיה מטעם בית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב. ב-25 השנים האחרונות משמשת כחוקרת בכירה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בשני תחומים מרכזיים: אפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, ובריאות האישה והילד. ד"ר הירש-יחזקאל חוקרת היבטים בריאותיים הקשורים להשלכות של חשיפה לקרינה לא מייננת, בעיקר זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, על בריאות הילד. בין היתר, ניהלה תכנית לימודית חינוכית ("דור נייד") לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים בקרב בני נוער.
סיימו את תפקידם במרכז
פרופ' סיגל סדצקי, ראש מרכז תנודע (2018-2013), (.M.D.; M.P.H)
פרופ' סדצקי, מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, בעלת תואר ברפואה מהטכניון, ותואר מוסמך בבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, בירושלים. בין השנים 2018-2000, שימשה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ומאז שנת 2001, כחוקרת לאומית אחראית במכון הלאומי לחקר הגזזת ע"ש ברוך מודן. בשנת 2017 קיבלה מינוי כפרופ' מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. פרסמה למעלה מ-150 מאמרים בספרות המדעית. פרופ' סדצקי עסקה באופן פעיל במחקרים בתחום הסרטן ובתחום הקרינה המייננת והבלתי-מייננת, והייתה שותפה במספר מחקרים הבוחנים את הסיבות הסביבתיות והגנטיות להתהוותם של גידולי מח.
פרופ' סדצקי היא מומחית לאומית ובינלאומית בתחום הקרינה הבלתי-מייננת ושימשה כחוקרת הראשית של הזרוע הישראלית במספר מחקרים שבחנו את הקשר האפשרי בין חשיפה לטלפונים סלולריים ומכשירים פולטי-קרינה אחרים לבין התפתחות גידולי מח במבוגרים (מחקר ה-INTERPHONE), ובילדים ובבני-נוער (מחקר ה-MOBIKIDS). מחקרים בינלאומיים אלה (כמו גם מחקר ה- GERoNiMo הבוחן את מגוון ההיבטים של הסיכון הבריאותי העלול להיגרם משימוש בטכנולוגיות תקשורת אלחוטית) מומנו ע"י האיחוד האירופי (EU).
לפרופ' סדצקי ניסיון רב בתחום התווית מדיניות בריאות בכלל ובתחום הקרינה הבלתי-מייננת בפרט; היא שימשה כיועצת למשרד הבריאות ולגורמים מתווי מדיניות אחרים בתחום זה, במשך שנים רבות. בין פעילויותיה יש לציין את גיבוש תוכן "עיקרון הזהירות המונעת" בישראל והשלכותיו בהיבט הבריאותי; גיבוש המלצות לשימוש בטלפונים סלולריים ואלחוטיים מטעם משרד הבריאות; סקירת החשיפה לקרינה בלתי-מייננת בסביבתו של התלמיד (לרבות חשיפה מרשת החשמל, טלפונים סלולריים ורשת אינטרנט אלחוטית) ויעוץ למשרד החינוך בנוגע להגנת התלמיד; הפעלת תכנית התערבות לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים בסביבת התלמיד (בשיתוף משרד החינוך); יעוץ לקביעת תקן לקרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל ולעמדה בנושא הטמעת "הדור הרביעי" במדינת ישראל.
לפרופ' סדצקי ניסיון בינלאומי נרחב בתחום זה, בין השאר בייצוג משרד הבריאות בוועדה המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא שדות אלקטרומגנטיים, EMF.
כמו כן, היא התבקשה לתת את חוות דעתה בשימוע שנערך בנושא קרינה בלתי-מייננת בקונגרס האמריקאי (2009) ול- GAO - The United States Government Accountability Office.
כיום, מכהנת פרופ' סדצקי כראש שירותי בריאות הציבור (החל משנת 2019).
ד"ר שרון פורמן-אסף (.B. Pharm; M.Sc.; Ph.D)
בעלת תואר ראשון ברוקחות ותואר שני במדעי הרפואה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. ביצעה פוסט דוקטורט במכון וייצמן למדע, רחובות. עבדה באוניברסיטת תל-אביב כחוקרת בתחום הנוירוביולוגיה. הייתה מעורבת במחקרים שונים במרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר, ביניהם מדיניות מימון ציבורי לתרופות למחלות נדירות בישראל, מדיניות מיסוי משקאות ממותקים וחטיפים לא-מזינים לקידום בריאות האוכלוסייה ולמניעת השמנה בישראל, וניהול הטיפול התרופתי במפגש רוקח-מטופל מרובה תרופות בקהילה. עוסקת בכתיבה מדעית וביו-רפואית.
בין השנים 2016-2013 שימשה ד"ר פורמן-אסף כחוקרת בכירה בתחום האפידמיולוגיה.
ד"ר ראובן צמח (.Ph.D)
בעל תואר ראשון במתמטיקה ופיסיקה מהאוניברסיטה העברית, ירושלים. תואר מגיסטר ודוקטורט בפיסיקה מהטכניון, חיפה. בעל פוסט דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב. שימש מרכז נושאי סביבה, ובמיוחד של תחום הקרינה, בעיריית תל-אביב-יפו. ניהל וריכז סקרים ומחקרים במכון הטכנולוגי חולון ובעיריית תל-אביב-יפו בנושא הערכות רמות חשיפה של הקרינה הבלתי-מייננת בסביבה אורבאנית. ד"ר צמח שימש במשך שנתיים כמרצה חוץ במחלקה להנדסת תקשורת במכון הטכנולוגי חולון.
בין השנים 2015-2013 שימש ד"ר צמח כחוקר בתחום הטכנולוגיה וההנדסה.
ד"ר שיאלה קנדל (.Ph.D)
בעלת תואר ראשון (B.Sc) בביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני (M.Sc) במדעי סביבה מאוניברסיטת רוצ'סטר ניו יורק ותואר שלישי (Ph.D) במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת ניסיון ברגולציה, מחקר וייעוץ בינלאומי בנושא קרינה בלתי מייננת.
במסגרת מומחיותה בתחום בטיחות ורגולציה של הקרינה הבלתי-מייננת הנה שותפה פעילה במספר פרויקטים מחקריים בינלאומיים בנושא בטיחות קרינה וקביעת מדיניות. שימשה כיועצת לגופים ציבוריים ופרטיים, בארץ ובעולם, בעיקר בתחום ה- RF וה- ELF. ד"ר קנדל הייתה אחראית בריאות וסביבה בשטח בטיחות קרינה בממ"ג שורק ושימשה כרגולטור בנושא במשרד להגנת הסביבה. לד"ר קנדל תפקיד מפתח בהכנת חוק הקרינה הבלתי מייננת ותקנות בנושא בישראל. היא חברה בצוותי גיבוש המלצות בארץ ובעולם בנושא ניהול סיכוני בריאות וסביבה, רגולציה ובטיחות קרינה בלתי מייננת.
ד"ר קנדל משמשת כיועצת לפרויקט International EMF של ארגון הבריאות העולמי בנושא מדיניות ברחבי העולם עבור ELF ו-RF. כמוכן היתה נציגת ישראל לתאום מחקר אירופי במדע וטכנולוגיה בתחום הקרינה הבלתי מייננת (COST 0704BM). היא אחראית על הזרוע הישראלית במחקר בינלאומי (TRANSEXPO) העוסק בקשר האפשרי בין חשיפת ילדים לשדות אלקטרומגנטיים בתדר הרשת לתחלואה. ד"ר קנדל חברה בארגונים מקצועיים ישראליים ובינלאומיים רבים ופרסמה מאמרים בנושאים מגוונים בתחום.
בין השנים 2016-2014 שימשה ד"ר קנדל כיועצת בתחום מדיניות וחקיקה.
ד"ר רפאל ברכאן (.M.D. ; Ph.D)
ד"ר לרפואה, מומחה בנוירולוגיה ובעל דוקטורט בתחום מדעי המוח והעצב מבית הספר לרפואה והפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן. ד"ר ברכאן משמש כראש הרשות למחקר ופיתוח של המכון הטכנולוגי חולון, HIT, חוקר ועוסק בתחום של אינפורמטיקה רפואית וטכנולוגיות מידע וחומרה רפואיות. הוא שותף למחקרים ולפרוייקטי פיתוח לאומיים ובינלאומיים בתחומי האינפורמטיקה הרפואית ומדעי המוח, בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים בארץ ובעולם.
בשנת 2015 שימש ד"ר ברכאן כמתאם ואחראי פעילויות מו"פ טכנולוגי של המרכז.
עוד נבקש לציין את תרומתם של אנשי צוות תנודע שסיימו את תפקידם במרכז: טובה אמיתי, ליאת ארנון, ד"ר שירז קליר, פרופ' מוטי חרדים, גל שטיינהרט.
