mast6.png

קרינה בתדרי רדיו (RF): מסרטן אפשרי

תמונת המחשה: קרינת רדיו  

אחד מתפקידיה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) של ארגון הבריאות העולמי הוא לקבוע ולסווג חומרים וגורמים שונים לגבי הפוטנציאל שלהם לגרימת סרטן.

 

בשנת 2011 סיווגה קבוצת עבודה רב-תחומית של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, את הקרינה בתדרי רדיו (RF) הנפלטת מטלפונים סלולריים, בקטגוריה 2B: "מסרטן אפשרי בבני אדם".

 

בעקבות מסקנות קבוצת העבודה אמר ד"ר כריסטופר ווילד, שכיהן כמנהל הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, כי יש לבצע מחקרים נוספים שיכללו אנשים שמשתמשים בסלולרי זמן ארוך והינם "משתמשים כבדים". בינתיים, יש לנקוט באמצעים מעשיים כדי להפחית את החשיפה, למשל על ידי שימוש בדיבורית או במסרונים.

 

משמעות הסיווג הוא כי עד שלא יתקבלו הוכחות חד משמעיות לגבי קיום או אי-קיום קשר בין קרינה בתדרי רדיו ובין הסיכון להתפתחות סרטן, יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת.

 

 

מאז ומעולם היה האדם חשוף למקורות טבעיים של קרינה בלתי מייננת. אולם עם התפתחות הטכנולוגיה ובמיוחד עם התפתחות אמצעי תקשורת רבים מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, חשיפה זו ומקורותיה גדלו באופן משמעותי. במקביל לכך, עלה החשש באשר להשפעה האפשרית של קרינה בלתי מייננת על בריאות האדם. לאור האמור, מתקיים מחקר מקיף בניסיון לבחון את בטיחות השימוש באמצעים טכנולוגיים הפולטים קרינה בלתי מייננת.

מהם חומרים מסרטנים?

סרטן נגרם על ידי שינויים בחומר התורשתי (דנ"א, DNA) של התא. חלק משינויים אלה עוברים בתורשה מההורים בעוד שאחרים נגרמים על ידי חשיפה לגורמים חיצוניים (הנקראים גם גורמים סביבתיים). חומרים וסוגי חשיפה שעלולים לגרום לסרטן נקראים גורמים מסרטנים (קרצינוגניים).

 

גורמים סביבתיים שעלולים להשפיע על היווצרות סרטן ומחלות אחרות כוללים למשל:

  • גורמים הקשורים באורח חיים (תזונה, עישון וכו')
  • גורמים טבעיים (פיזיקליים כגון אור אולטרה סגול מהשמש וראדון, או ביולוגיים כגון וירוסים או הורמונים ממקור פנימי [אנדוגניים])
  • גורמים שמקורם ברפואה (למשל טיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות, תרופות המדכאות את מערכת החיסון, הורמונים ממקורות חיצוניים [אקסוגניים] או חשיפה לקרינה אבחנתית)
  • זיהום אויר
  • חשיפה תעסוקתית (כלומר, שמקורה במקום העבודה, למשל כימיקלים מסוימים)

 

לא לכל החומרים המסרטנים יש את אותו פוטנציאל לגרימת סרטן, והם לא גורמים בהכרח לסרטן בכל פעם או בכל מקרה שנחשפים אליהם. חלקם יגרמו לסרטן רק לאחר רמות גבוהות של חשיפה או עקב חשיפה ממושכת לאורך זמן. כמו כן, הסיכון לפתח סרטן אצל אדם מסוים תלוי בגורמים רבים הכוללים את אופן החשיפה, משך החשיפה, עוצמתה והמבנה הגנטי של אותו אדם.

מי מגדיר חומר כמסרטן וכיצד מסווגים את רמת הסיכון של חומר מסרטן?

קיימים מספר גופים או ארגונים שמטרתם לקבוע ולסווג חומרים וגורמים שונים לגבי הפוטנציאל שלהם לגרום לסרטן. אחד מארגונים אלה הוא הסוכנות הבינלאומית למחקר על סרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) שהוקמה בידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 1965 כזרוע מדעית לחקר הסרטן. מטרות סוכנות זו (שכיום חברות בה 22 מדינות) היא לקדם את המחקר להבנת הגורמים למחלת הסרטן ולקדם את הדרכים למניעת המחלה ולצמצום התחלואה בה.

 

רשות זו מפרסמת סקירות מקיפות (מונוגרפים) המסכמות את המחקרים לגבי השפעת גורמים סביבתיים העלולים להגביר את הסיכון לפתח סרטן בבני-אדם. המידע המתפרסם במונוגרפים משמש את רשויות הבריאות במדינות ברחבי העולם, ומסייע להן לקבוע מדיניות לגבי מניעת חשיפה לגורמים מסרטנים.

 

את הסקירות עורכות קבוצות עבודה רב-תחומיות בהשתתפות מדענים מומחים ממדינות שונות. קבוצות אלו בוחנות את סך הנתונים המדעיים העדכניים המתפרסמים בנושא הנדון ומסווגות אותו, בהתאם לפוטנציאל שלו לגרום להתפתחות סרטן בבני אדם, לאחת מ-5 קטגוריות:

 

קבוצה 1: מסרטן ודאי בבני אדם (Carcinogenic to humans)

 

קבוצה 2A: קרוב לוודאי שהגורם מסרטן בבני אדם (Probably carcinogenic to humans)

 

קבוצה 2B: ייתכן שהגורם מסרטן בבני אדם (Possibly carcinogenic to humans)

 

קבוצה 3: לא ניתן לסווג את היכולת של הגורם לגרום לסרטן בבני אדם (Not classifiable as to its carcinogenicity to humans)

 

קבוצה 4: קרוב לוודאי שהגורם אינו מסרטן בבני אדם (Probably not carcinogenic to humans)

 

ההחלטה לגבי הקשר בין קרינה בתדרי רדיו והסיכון להתפתחות סרטן

בחודש מאי 2011, התכנסה בעיר ליון שבצרפת קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) במטרה לבצע הערכה לגבי הסיכון של בני אדם לפתח סרטן כתוצאה מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתחום תדרי הרדיו (Radio Frequency); הקבוצה כללה 31 מדענים מ-14 מדינות. ההערכה התבססה על מחקרי אוכלוסייה ועל מחקרים בבעלי חיים; רוב מחקרים אלו בוצעו מאז תחילת שנות ה- 90 של המאה ה-20, תקופה שבה החלה העליה בשימוש בטכנולוגיות הפולטות קרינה בתדרי רדיו. נבחנו מחקרים שעסקו בחשיפה תעסוקתית למכ"מ ולמיקרוגל, חשיפה סביבתית הקשורה לשידורי  רדיו, טלוויזיה ותקשורת אלחוטית וחשיפה אישית הקשורה לשימוש בטלפונים סלולריים.

 

קבוצת העבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה, כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. עוד קבעה קבוצת העבודה כי הראיות אינן מספקות על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. קבוצת העבודה לא כימתה את הסיכון אך ציינה כי במחקר אחד בו נבחנה השפעת השימוש בטלפון סלולרי עד שנת 2004, נצפתה עליה של 40% בסיכון לפתח גידול מוח ממאיר (גליומה) בקרב האנשים שנמצאו בקטגוריית השימוש הגבוהה ביותר שיוצגה במחקר זה (אנשים בקבוצה זו דיברו בממוצע 30 דקות ליום במשך תקופה של 10 שנים). על בסיס החלטה זו, סיווגה קבוצת העבודה את הקרינה בתדרי רדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה 2B: קרינה בתדרי רדיו היא גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

 

בעקבות מסקנות קבוצת העבודה אמר כריסטופר ווילד, שכיהן כמנהל הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, כי "יש לבצע מחקרים נוספים שיכללו אנשים שמשתמשים בסלולרי זמן ארוך והינם "משתמשים כבדים".  בינתיים, יש לנקוט באמצעים מעשיים כדי להפחית את החשיפה, למשל על ידי שימוש בדיבורית או במסרונים."

 

מדוע קשה כל כך לענות על השאלה האם קרינה בתדרי רדיו היא גורם מסרטן?

למרות המחקרים הרבים שנערכו בנושא זה בכל רמות המחקר לא ניתן כיום להגיע למסקנה חד משמעית לגבי הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין התפתחות סרטן. הסיבות לכך נובעות מבעיות מהותיות במחקרים בנושא זה הכוללות בעיות בשיטות המחקר, וקושי בהערכת מידת החשיפה לטלפונים סלולריים. בנוסף, רוב המחקרים כללו אוכלוסיית מבוגרים והתרחשו בתקופה בה השימוש בטלפון הסלולרי היה חדש יחסית. לדוגמא, במחקר האינטרפון המצוטט בהחלטת ה-IARC, שבו נאספו נתונים עד שנת 2004, רק 11% מהמשתמשים בטלפון הסלולרי הגיעו ל-10 שנות שימוש. כמו כן, מידת השימוש בטלפונים סלולריים במחקר זה היתה נמוכה בהשוואה לשימוש כיום. חציון זמן השימוש בטלפון הסלולרי היה כ-2-2.5 שעות בחודש בלבד וממוצע זמן השימוש המצטבר של הקבוצה שסווגה בעשירון השימוש העליון כ-27 דקות ליום. חשוב לציין, כי להתפתחות סרטן ובייחוד להתפתחות גידולי מוח נדרשת תקופה ארוכה מזמן החשיפה לגורם המסרטן ועד התפתחות המחלה. לכן, על מנת לאמוד את הקשר האפשרי בין חשיפה זו לבין התפתחות גידולים, יש הכרח בביצוע מחקרים הכוללים תקופת מעקב ארוכה יותר.

 

 מה משמעות הסיווג?

משמעות הסיווג היא כי עד שלא יתקבלו הוכחות חד משמעיות לגבי קיום או אי-קיום קשר בין קרינה בתדרי רדיו ובין הסיכון להתפתחות סרטן, יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת. בהתחשב בכמות הרבה של החשופים לטכנולוגיה הסלולרית בכל שכבות האוכלוסייה (לרבות ילדים), בדומה למדיניות הנהוגה במדינות רבות אחרות, מדיניות מרכז תנודע היא כי יש לפעול על פי עיקרון הזהירות המונעת. משמעות הדבר היא כי יש לנקוט אמצעי זהירות להפחתת החשיפה, גם אם לא הוכח מדעית קשר סיבתי בין הגורם לנזק.

 

למסמך המסכם של קבוצת העבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - IARC

 

תמצית הסקירה שפורסמה בעיתון המדעי החשוב The Lancet Oncology

 

רשימת מקורות

 

תאריך עדכון: 25.6.2014