שיטות מחקריות להערכת החשיפה לשדה המגנטי בתדר רשת החשמל במחקרים אפידמיולוגיים

מרבית המחקרים האפידמיולוגיים שחקרו את החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל התמקדו בקשר שבין חשיפה לשדות מגנטיים שמקורם בקווי מתח גבוה בסביבת המגורים ובין הסיכון לפתח לוקמיה בקרב ילדים. הקושי להעריך את החשיפה לשדות מגנטיים נובע בחלקו מהתכונות הפיזיקליות שלהם ומהמגוון הרחב של מקורות החשיפה השונים אליהם אנו חשופים ביום יום, כפי שמוסבר להלן.

הבעייתיות של הערכת החשיפה לשדות מגנטיים

• שכיחות החשיפה - כל האוכלוסייה האנושית חשופה לרמה כזו או אחרת של שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל, ולכן כאשר מעריכים את החשיפה לא ניתן להשוות בין קבוצות אוכלוסייה שנחשפו לשדות אלו ובין קבוצות שאף פעם לא נחשפו אליהם, אלא רק בין קבוצות שנחשפו לרמות שונות של שדות מגנטיים.
• אי אפשר "לזהות" את החשיפה – ככל הידוע, גוף האדם אינו מסוגל לחוש שדות מגנטיים ולכן לא ניתן להעריך את רמת החשיפה שהייתה בעבר באמצעות ראיונות ושאלונים.
• השדה המגנטי משתנה כל הזמן - הן בטווחי זמן של שניות והן כתלות בשעות היום, בעונות השנה והשנים. ברוב המחקרים, כאשר רוצים להעריך חשיפה של אדם בעבר, מניחים שהחשיפה לא השתנתה עם הזמן, אלא אם יש ממצאים המעידים כי מתקני החשמל (תחנות השנאה, קווי מתח גבוה) היו שונים בעבר.
• השדה המגנטי משתנה במרחב – למשל, באזורים שונים של מבנה מסוים עשויים להיות שדות מגנטיים בעלי עוצמות שונות.
• מורכבות החשיפה - במהלך היום אנשים נחשפים לרמות שונות של שדות מגנטיים;  למשל בבית, במקום העבודה, בבית הספר, במהלך הנסיעה ובעת השהייה בחוץ. מקורות החשיפה רבים ומגוונים. כיום, קיים רק ידע מועט לגבי התרומה של כל אחד ממקורות השדות המגנטיים לחשיפה הכללית. ברוב המחקרים שנערכו עד כה הוערכה החשיפה לסביבה אחת בלבד, למשל בסביבת המגורים או במקום העבודה; בשנים האחרונות נערכו כמה מחקרים שבהם שוקללה התרומה לחשיפה של כל המקומות בהם שהה המשתתף במחקר.

ישנן כמה שיטות שבאמצעותן ניתן להעריך את רמת החשיפה לשדה המגנטי; בחלק מהמחקרים ההערכה היא כמותית ובחלקם היא אינה כמותית.

סיכום שיטות מדידה והערכה של חשיפה לשדות מגנטיים שמקורם ברשת החשמל