התפתחות השימוש בגלי הרדיו (קרינה בתדרי הרדיו), RF

הרדיו מוכר לציבור בהקשר של שידורי הרדיו ופחות במובן הרחב של גלי רדיו (שהינם קרינה אלקטרומגנטית בתדרי הרדיו). באופן כללי, המושג רדיו מתייחס לאמצעים וטכנולוגיות המשמשים לשידור וקליטה של מידע (כגון קול ותמונה) באמצעות קרינה בתדרי הרדיו. העברה של תמונה נתפשת בציבור כ"שידורי טלוויזיה", אף שגם היא נעשית באמצעות קרינה בתדרי הרדיו.

גלי הרדיו (קרינה אלקטרומגנטית בתדרי הרדיו) הם חלק מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית, אשר משמשים בעיקר לתקשורת. התיאוריה  העומדת מאחורי אפשרות קיומם של גלי הרדיו פותחה ע"י ג'יימס קלרק מקסוול ופורסמה בגרסתה הראשונה כבר ב-1861. בשנת 1873, הוכיח מקסוול, לראשונה, מתמטית, כי גלים אלקטרומגנטיים יכולים להתפשט במרחב החופשי, עוד קודם אימות מציאותם באופן ניסיוני. רק בשנת 1880 הצליח דיוויד יוז לבצע שידור ראשון של גלי קול באמצעות גלים אלקטרומגנטיים. אולם, הראשון שהוכיח את אמיתות משוואות מקסוול בניסוי, שנערך בין השנים 1886-1888, היה היינריך רודולף הרץ Hertz, שעל שמו נקבע המושג הרץ Hz, המבטא את יחידות התדר של הגלים האלקטרומגנטיים.

מקורות גלי רדיו (הקרינה בתדרי הרדיו) הם טבעיים או מלאכותיים. ברקים ועצמים אסטרונומיים, למשל, הם דוגמאות של מקורות טבעיים לקרינת גלי רדיו. המקורות המלאכותיים של גלי הרדיו מיועדים למגוון של אינספור שימושים, ביניהם, תחנות שידור, אתרים ומכשירי שידור/קליטה אלחוטיים, מכ"ם (רדאר), מערכות ניווט, לווייני תקשורת, רשתות תקשורת, אינטרנט אלחוטי ועוד.

המגוון העצום של מקורות גלי הרדיו (הקרינה בתדרי הרדיו) מחייב הסדרה ברמה הבינלאומית, הארצית והפרטית של הקצאת תדרי רדיו על מנת למנוע בעיות של הפרעות הדדיות בין מקורות שידור שונים. לשם כך הוקם האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה, (International Telecommunications Union (ITU, האחראי על ארגון והקצאת התדרים של תחום גלי הרדיו.

רשימת מקורות

• William BC. The history of power transmission by radio waves, microwave theory and techniques, IEEE Transactions 1984; 32:1230-1242
• Poole I. Basic radio: principles and technology. 1998; Newnes
• Barclay LW. Propagation of radiowaves, 2nd Edition IET Electromagnetic Waves Series 502. 2003.