mast6.png

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

האם יש חשיפה לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?

עכבר מחשב (computer mouse) הוא רכיב המוחזק ביד לצורך גילוי של תנועה על גבי משטח, ותרגומה ע"י המחשב כמיקום יחסי על גבי התצוגה (מסך המחשב). בנוסף, קיימים בעכבר לחצנים וגלגלת, המאפשרים בקרה, סימון, מתן פקודות ועוד. שמו ניתן על שם דמיונו לעכבר, בגודלו ובצורתו.

עכברי המחשב נכנסו לשימוש החל משנות השבעים של המאה הקודמת, תוך שימוש בחיבור חוטי למחשב. בהמשך, נכנסו לשימוש עכברי מחשב המתחברים למחשב באופן אלחוטי, תוך התבססות על תקשורת רדיו לטווחים קצרים הכרוכה בשידורים וביצירת קרינה בלתי מייננת.

בעבר, לצורך גילוי תנועה של העכבר על גבי המשטח, נעשה שימוש במערכת מכנית שהתבססה על כדור גלילה. כיום, נעשה שימוש במערכת אופטית שהינה מדוייקת יותר ואמינה יותר. מערכת זו מבוססת על הארה באמצעות מקור אור (בד"כ אור חד צבעי הנוצר ע"י דיודה מסוג LED) ועל קריאה של האור המוחזר מהמשטח באמצעות גלאי אופטי. כיום נעשה יותר שימוש בהארת לייזר בשל יתרונותיה (אבחנה ויכולות עקיבה על משטחים).

 

מהן החשיפות לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?

  • עכבר מחשב אלחוטי – העכבר מתחבר למחשב באופן אלחוטי באמצעות "שן כחולה" (בלוטות'), ומשדר אותות. השידורים נעשים בתדר 2.45 ג'יגה הרץ, ונוצרת בקרבת העכבר קרינה בלתי מייננת בתדר זה. השידורים מיועדים לטווחים קצרים מאד ועל כן עוצמת השידורים חלשה מאד. רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת של המשתמש בעכבר הינה נמוכה ביותר, וזניחה בפועל.
  • עכבר מחשב חוטי – העכבר מתחבר למחשב באמצעות כבל (כיום בעיקר ע"י חיבור מסוג USB). החיבור מתאפיין במתח נמוך ובזרמים חלשים ביותר המתפתחים בכבל, והשדות החשמליים והמגנטיים בקרבת העכבר והכבל הינם זניחים לחלוטין.
  • עוד נוצר ע"י העכבר אור, בחלקו התחתון, כחלק מתהליך פעולתו. האור הינו בעוצמה חלשה ביותר, והחשיפה אליו אפשרית רק כאשר הופכים את העכבר. עבור עכברים בהם נעשה שימוש במקור אור מסוג לייזר, קיימת אזהרה שלא להביט ישירות במקור, אף שעוצמתו נמוכה ביותר.
 
 

האם קיימת חשיפה לקרינה מסורק?

סורק לשימוש ביתי משווק בשני אופנים - סורק בלבד (מכונה גם "סורק שולחני") וסורק המשולב במדפסת (מדפסת משולבת הכוללת גם סורק).

 

1. סורק בלבד מכיל 3 רכיבים שלגביהם תיתכן חשיפה לקרינה:

א. כבלי הזנת חשמל (חיבור ישיר לשקע החשמל ולעיתים הזנת חשמל מהמחשב). בקרבת כבלי חשמל יתכנו חשיפות לשדות מגנטיים וחשמליים בתדר רשת החשמל - תדר המשתייך לתחום התדר הנמוך מאוד (המכונה לעיתים ELF - Extremely Low Frequency). כיוון שעוצמת הזרם החשמלי בכבלי החשמל נמוכה, רמות החשיפה בקרבתם נמוכות ביותר. בנוסף, קיים כבל המחבר את הסורק עם המחשב לצורך העברת נתונים (בד"כ כבל מסוג USB). המתחים והזרמים בכבל זה הינם נמוכים ביותר, ורמות החשיפות לשדות בקרבתו הן זניחות.  

ב. חיבור אלחוטי לרשת Wi-Fi מקומית מהווה מקור לקרינה בתדרי הרדיו (Radio Frequency Radiation), בתדרים של 2.45 ג'יגה-הרץ או 5 ג'יגה הרץ, בסביבת הרשת האלחוטית, כולל הסורק. עוצמת הקרינה הטיפוסית של מקורות ברשת Wi-Fi היא קטנה יחסית, ובמקרה זה, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, שהות במרחק של כמה עשרות סנטימטר מן הסורק הינה מרחק הפרדה סביר.

ג. הלייזר האופטי (שהוא חלק מרכיבי הסורק)  מהווה גם הוא מקור פולט קרינה.

הגוף האמריקאי העוסק בבריאות ובטיחות וגהות (OSHA- Occupational Safety and Health Administration) מגדיר את הסיכונים מחשיפה ללייזר אופטי של סורק ברמה דומה לזו של חשיפה לאור המגיע מעכבר מחשב אופטי וכדומה. יש להקפיד להימנע מלהתבונן באור הסורק בעת הפעלתו.

 

2. סורק המשולב במדפסת – בנוסף ל-3 הרכיבים שהוזכרו לעיל, המהווים מקור אפשרי לחשיפה לקרינה, בסורק המשולב תיתכן גם חשיפה לחומרים כימיים המתנדפים מהטונר של סורק-מדפסת הלייזר בעת פעולת הדפסה. לפיכך, יש לדאוג לאוורור טוב של סביבת המכשיר, ולהימנע מנוכחות ממושכת בקרבת המדפסת בזמן הדפסות ממושכות.

 

האם קיימות המלצות לשימוש במכשיר לייבוש ציפורניים?

רוב  המכשירים לייבוש ציפורניים מבוססים על שימוש בנורות הפולטות קרינה בתחום האולטרה סגול (UV-A). יש גם מכשירים לייבוש המבוססות על נורות מסוג לד (LED).

מכשיר לייבוש ציפורניים

מכשיר לייבוש ציפורניים

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססים על נורות UV

באופן כללי חשיפה לקרינת אולטרה סגול שמקורה בקרינת השמש או במקור מלאכותי עלולה לגרום להזדקנות מוקדמת של העור, קמטים, התפתחות ירוד (cataract) ופגיעה בלחמית העין. סכנה בריאותית משמעותית כתוצאה מחשיפה לקרינה מסוג זה היא הסיכון לפיתוח גידולי עור למיניהם, לרבות מלנומה ממאירה. חשיפה אקוטית לקרינה זו עלולה לגרום לכוויות.

 

מחקרים הראו שנורות UV במכשירים לייבוש ציפורניים פולטים בעיקר קרינת UV-A (ייתכן שהם פולטים גם קרינת UV-B ו-UV-C אך בכמויות מזעריות שלא ניתנות למדידה).

 

קרינת האולטרה סגול הנפלטת ממכשיר לייבוש ציפורניים תלויה בסוג המכשיר, סוג מקור האור, הספק הנורה ומספר הנורות במכשיר. נמצא שככל שהספק הנורה גבוה יותר, רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר גבוהה יותר.

 

מהממצאים המדעיים עד כה עולה כי חשיפה לקרינה ממנורות UV לייבוש ציפורניים אינה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן העור בידיים, במהלך החיים,  אולם ההשפעה של החשיפה מצטברת ולכן ככל שנחשפים יותר, עולה הסיכון להיווצרות נזק לעור. ההמלצה היא להפחית את החשיפה ככל שניתן.

 

ניתן להפחית את הסיכון בחשיפה בצורה משמעותית ע"י לבישת כפפות ללא אצבעות או ע"י מריחת מסנן קרינה על הידיים בעת החשיפה.

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססות על נורות LED

נורות אלו פולטות גם הן קרינת UV  אך בספקטרום צר יותר ובריכוז ואנרגיה גבוהות יותר מנורות ה UV . למיטב ידיעתנו, נורות ה LED  שבשימוש לייבוש ציפורניים אינן פולטות קרינת UV-B ו- UV-C משמעותית, או קרינה באורכי גל קצרים יותר.

תאריך עדכון: 29.6.16

האם הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומנתבים אלחוטיים (Wi-Fi) גוברת בחדרי ממ"ד?

קירות ממ"ד מתאפיינים בבניה של בטון.

ההשפעה העיקרית של קירות הבטון לעומת קירות בלוקים וגבס, מתבטאת בהנחתה (חסימה) גדולה יותר של הקרינה.

עקב כך, קיימת הנחתה (חסימה) גדולה יותר של חדירת קרינה לתוך הממ"ד, המתבטאת בהחלשת הקליטה בתוכו - קליטה של שידורי רדיו, תחנות בסיס של סלולר, נתבים ונקודות גישה (Wi-Fi) ועוד.

קליטה חלשה זו עלולה לגרום להגדלת החשיפה לקרינה של טלפונים סלולריים והתקנים המשתמשים ב-Wi-Fi, אשר מגבירים את עוצמתם (או משדרים למשך זמן ארוך יותר), כדי להתגבר על הקושי בקליטה. זאת באופן דומה להגברת העוצמה של טלפונים סלולריים כאשר הקליטה חלשה, במרחק גדול מתחנת בסיס סלולרית.

מידת הפגיעה בקליטה תלויה בגורמים רבים, ובהם קיום פתחים (חלונות ודלתות), מרחק מהאתר הסלולרי ומהנתב האלחוטי בבית, ועוד.

באופן דומה, קיימת גם הנחתה (חסימה) גדולה יותר של יציאת קרינה (שידורים) מתוך הממ"ד אל מחוצה לו, ופגיעה בתקשורת של טלפונים סלולריים הנמצאים בתוכו, בתקשורת Wi-Fi ועוד.

 

חשוב לציין שהקרינה נחסמת על ידי קירות הבטון, אך אינה מצטברת או נכלאת בתוך חלל הממ"ד או בתוך הקירות, גם אם קיימים בתוך הממ"ד כמה מקורות קרינה (טלפונים סלולריים, נתבי Wi-Fi ועוד), ובכך דומה הממ"ד לכל חדר רגיל שקירותיו עשויים מבלוקים או מגבס.

מהי רמת החשיפה לקרינה בשימוש בטלוויזיה על בסיס אינטרנט?

טלוויזיה העושה שימוש ברשת WiFi ביתית, מהוה "צרכן" של רשת זו, ובשל הקבצים הגדולים יחסית של המידע המשודר (קבצי וידאו), גורמת בד"כ לנתב האלחוטי לפעול בעוצמתו המרבית. עם זאת יש להבהיר, כי גם במצב זה, רמת הקרינה אליה נחשפים מהנתב הינה נמוכה יחסית. לדוגמה, במרחק של 1 מטר מנתב אלחוטי הפועל במלוא עוצמתו, רמת החשיפה הינה כ-1 מיקרו-וואט לסמ"ר. רמת חשיפה זו הינה 1/1000 מרמות החשיפה המרבית של הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת, ICNIRP, וכ-1/100 מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ממושכת. כאשר המרחק מהנתב גדול יותר, רמת הקרינה דועכת לפי ריבוע המרחק (הגדלת המרחק פי 2 מתבטאת בהקטנה של רמת הקרינה פי 4, וכד').

 

האם קרינה שמקורה ברשת אלחוטית (Wi-Fi) עוברת דרך הקירות?

ככלל, קיימת חדירה של קרינה דרך קירות, אך קרינה זו מוחלשת כתלות בסוג הקיר ובפתחים הקיימים כגון דלתות וכיוצא בזה (כלומר, הקרינה שנמדוד בצד השני של הקיר ושעברה דרכו, תהיה נמוכה בדרך כלל עד פי עשרות מזו שנמדוד בחדר בו נמצא הנתב). הדבר נכון הן עבור קרינה של נתב אלחוטי והן עבור קרינה של טלפון סלולרי, אשר משתמש ב-Wi-Fi או ברשת סלולרית.

בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי-מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית. לפיכך, בהעברת נתב אלחוטי לחדר אחר כמו גם בשימוש בטלפון הסלולרי בחדר אחר, מושג יתרון של הפחתת רמת הקרינה ביחס לחדר הסמוך, הן בשל הגדלת המרחק והן עקב החסימה של חומר הקירות.

ההשפעה המצטברת של ההפחתות מביאה בדרך כלל לכך שרמת הקרינה בחדר הסמוך תהיה בסדר גודל של פרומילים (אלפיות) עד אחוזים (מאיות) מזו שבחדר בו נמצאים המקורות (הנתב האלחוטי או הטלפון הסלולרי).

האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?

גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).

 

מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.

 

עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.

 

באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.

עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם יש קרינה מכיריים אינדוקציה?

כיריים אינדוקטיביות מבוססות על יצירה של שדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (Very Low Frequency), בתדר של עשרות קילוהרץ (בדרך כלל בתחום של 30-20 קילוהרץ). שדות מגנטיים אלו מושרים בתוך כלי חימום מתכתיים המונחים על הכיריים, וגורמים להשראה של זרמים חשמליים בתוכם. הזרמים החשמליים גורמים לחימום החלק התחתון של כלי החימום (סיר, מחבת וכד'), ועקב כך לחימום המזון הנתון בכלים. עם הפסקת הפעולה של הכיריים, הזרם החשמלי בתוכן מופסק וכך גם השדות המגנטיים בקרבתן. השדות מתאפסים לחלוטין ואינם נשמרים במזון המחומם. 

השדות המגנטיים הנוצרים בקרבת הכיריים, באזור שהיית המשתמש, הם בדרך כלל ברמות של מספר מיקרו-טסלה (מיליוניות טסלה), והם בדרך כלל מתחת לרמות החשיפה המרביות של הקווים המנחים של ICNIRP, הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (אם כי בהצמדות פיזית לכיריים ניתן לחרוג מרמות אלו במצבים מסוימים). יש לציין שהשדות דועכים בצורה חדה ככל שהמרחק מהכיריים גדל.

לצורך שמירה על עיקרון הזהירות להפחתת החשיפות, מומלץ לשמור על מרחק הפרדה מהכיריים וכן להפעיל אותן על-פי הוראות היצרן; בין השאר, להפעילן כאשר נמצאים עליהן כלים, להשתמש בכלים המתאימים לחימום אינדוקטיבי ולהניח אותם במרכז הגופים.

האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?

רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה. 

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?

באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

 

כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.

 

תאריך עדכון: 14.8.14

עמודים