mast6.png

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

האם קיימות המלצות לשימוש במכשיר לייבוש ציפורניים?

רוב  המכשירים לייבוש ציפורניים מבוססים על שימוש בנורות הפולטות קרינה בתחום האולטרה סגול (UV-A). יש גם מכשירים לייבוש המבוססות על נורות מסוג לד (LED).

מכשיר לייבוש ציפורניים

מכשיר לייבוש ציפורניים

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססים על נורות UV

באופן כללי חשיפה לקרינת אולטרה סגול שמקורה בקרינת השמש או במקור מלאכותי עלולה לגרום להזדקנות מוקדמת של העור, קמטים, התפתחות ירוד (cataract) ופגיעה בלחמית העין. סכנה בריאותית משמעותית כתוצאה מחשיפה לקרינה מסוג זה היא הסיכון לפיתוח גידולי עור למיניהם, לרבות מלנומה ממאירה. חשיפה אקוטית לקרינה זו עלולה לגרום לכוויות.

 

מחקרים הראו שנורות UV במכשירים לייבוש ציפורניים פולטים בעיקר קרינת UV-A (ייתכן שהם פולטים גם קרינת UV-B ו-UV-C אך בכמויות מזעריות שלא ניתנות למדידה).

 

קרינת האולטרה סגול הנפלטת ממכשיר לייבוש ציפורניים תלויה בסוג המכשיר, סוג מקור האור, הספק הנורה ומספר הנורות במכשיר. נמצא שככל שהספק הנורה גבוה יותר, רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר גבוהה יותר.

 

מהממצאים המדעיים עד כה עולה כי חשיפה לקרינה ממנורות UV לייבוש ציפורניים אינה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן העור בידיים, במהלך החיים,  אולם ההשפעה של החשיפה מצטברת ולכן ככל שנחשפים יותר, עולה הסיכון להיווצרות נזק לעור. ההמלצה היא להפחית את החשיפה ככל שניתן.

 

ניתן להפחית את הסיכון בחשיפה בצורה משמעותית ע"י לבישת כפפות ללא אצבעות או ע"י מריחת מסנן קרינה על הידיים בעת החשיפה.

 

מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססות על נורות LED

נורות אלו פולטות גם הן קרינת UV  אך בספקטרום צר יותר ובריכוז ואנרגיה גבוהות יותר מנורות ה UV . למיטב ידיעתנו, נורות ה LED  שבשימוש לייבוש ציפורניים אינן פולטות קרינת UV-B ו- UV-C משמעותית, או קרינה באורכי גל קצרים יותר.

תאריך עדכון: 29.6.16

האם הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומנתבים אלחוטיים (Wi-Fi) גוברת בחדרי ממ"ד?

קירות ממ"ד מתאפיינים בבניה של בטון. ההשפעה העיקרית של קירות הממ"ד מתבטאת בחסימת הקרינה (מעבר קרינה לתוך הממ"ד, בקליטה, ומעבר קרינה מחוץ לממ"ד בשידור) ולא בהחזרתה לחלל חדר הממ"ד וביצירת "הצטברות" של קרינה עקב התקנים שונים בתוכו (מידת החשיפה להחזרות מהקירות הינה נמוכה ביותר בדומה לחדר רגיל).

כתוצאה מכך, עלולה להיות קליטה חלשה של טלפונים סלולריים והתקנים העושים שימוש ב-Wi-Fi בתוך חדרי ממ"ד (לצורך גלישה אלחוטית בטלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ניידים).

בכדי להתגבר על הקושי בקליטה הטלפונים סלולריים וההתקנים המשתמשים ב-Wi-Fi מגבירים את עוצמתם באופן שעלול לגרום להגדלת החשיפה לקרינה הנפלטת מן המכשירים.

יש לציין, כי מידת הפגיעה בקליטה תלויה בגורמים רבים, ובהם קיום פתחים (חלונות ודלתות), מרחק מהאתר הסלולרי ומהנתב האלחוטי בבית ועוד.

לפיכך, במידה וקליטת הטלפון הסלולרי בממ"ד הינה חלשה, ניתן לשפר אותה באמצעות פתיחת החלון החיצוני או הדלת. אם הקליטה עדיין חלשה, מומלץ לקיים שיחות בטלפון סלולרי מחוץ לממ"ד או להשתמש בטלפון קווי.

כאשר קליטת ה- Wi-Fi בממ"ד חלשה, ניתן לשפר אותה ע"י פתיחה של הדלת, ולבחון שינוי של מיקום הנתב האלחוטי בבית. בתוך הממ"ד ניתן להשתמש בחיבור קווי (למחשבים נייחים או ניידים), ואם אין אפשרות לכך ניתן להשתמש בנתב הפועל על גבי רשת החשמל. 

מהי רמת החשיפה לקרינה בשימוש בטלוויזיה על בסיס אינטרנט?

טלוויזיה העושה שימוש ברשת WiFi ביתית, מהוה "צרכן" של רשת זו, ובשל הקבצים הגדולים יחסית של המידע המשודר (קבצי וידאו), גורמת בד"כ לנתב האלחוטי לפעול בעוצמתו המרבית. עם זאת יש להבהיר, כי גם במצב זה, רמת הקרינה אליה נחשפים מהנתב הינה נמוכה יחסית. לדוגמה, במרחק של 1 מטר מנתב אלחוטי הפועל במלוא עוצמתו, רמת החשיפה הינה כ-1 מיקרו-וואט לסמ"ר. רמת חשיפה זו הינה 1/1000 מרמות החשיפה המרבית של הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת, ICNIRP, וכ-1/100 מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ממושכת. כאשר המרחק מהנתב גדול יותר, רמת הקרינה דועכת לפי ריבוע המרחק (הגדלת המרחק פי 2 מתבטאת בהקטנה של רמת הקרינה פי 4, וכד').

 

האם קרינה שמקורה ברשת אלחוטית (Wi-Fi) עוברת דרך הקירות?

ככלל, קיימת חדירה של קרינה דרך קירות, אך קרינה זו מוחלשת כתלות בסוג הקיר ובפתחים הקיימים כגון דלתות וכיוצא בזה (כלומר, הקרינה שנמדוד בצד השני של הקיר ושעברה דרכו, תהיה נמוכה בדרך כלל עד פי עשרות מזו שנמדוד בחדר בו נמצא הנתב). הדבר נכון הן עבור קרינה של נתב אלחוטי והן עבור קרינה של טלפון סלולרי, אשר משתמש ב-Wi-Fi או ברשת סלולרית.

בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי-מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית. לפיכך, בהעברת נתב אלחוטי לחדר אחר כמו גם בשימוש בטלפון הסלולרי בחדר אחר, מושג יתרון של הפחתת רמת הקרינה ביחס לחדר הסמוך, הן בשל הגדלת המרחק והן עקב ההנחתה של חומר הקירות.

ההשפעה המצטברת של ההפחתות מביאה בדרך כלל לכך שרמת הקרינה בחדר הסמוך תהיה בסדר גודל של פרומילים (אלפיות) עד אחוזים (מאיות) מזו שבחדר בו נמצאים המקורות (הנתב האלחוטי או הטלפון הסלולרי).

האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?

גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).

 

מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.

 

עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.

 

באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.

עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?

רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה. 

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?

באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.

 

כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

 

כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.

 

תאריך עדכון: 14.8.14

האם עדיף להשתמש בבית בטלפון אלחוטי על פני הטלפון הסלולרי? והאם טלפון ביתי אלחוטי פולט יותר קרינה כשהוא לא מונח במתקן הבסיס שלו?

טלפון אלחוטי ביתי הוא מכשיר המשדר אותות לבסיס המכשיר לצורך ניתוב השיחה החוצה ופולט קרינה בלתי מייננת. באופן כללי טלפונים אלחוטיים פועלים בהספק נמוך משמעותית מהספק של הטלפונים הסלולריים. מאחר שהמרחק בין הבסיס למכשיר האלחוטי קרוב באופן יחסי, אין צורך בעוצמת שידור גבוהה ולכן גם רמת הקרינה אינה גבוהה. 

 

כאשר שפופרת הטלפון אינה מונחת במתקן הבסיס ולא מתבצעת שיחה, נפלטת קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יחסית (בהשוואה למצב שיחה). ישנם דגמים מסוימים בהם המשדרים מכובים במצב זה ולא נפלטת קרינת רדיו עד לכניסת שיחה.

 

במצב בו שפופרת הטלפון מונחת במתקן הבסיס בד"כ ערוץ התקשורת מנותק ולא נפלטת קרינת רדיו, אולם יתכנו מכשירים בהם לא מתבצע ניתוק של ערוץ התקשורת במצב זה.

 

לכן ניתן לומר כי באופן כללי רמת הקרינה הנפלטת מטלפונים אלחוטיים נמוכה מרמת הקרינה של טלפונים סלולריים.

 

יחד עם זאת, יש לציין, כי הרשתות הסלולריות החדשות פועלות כך שהן מקיימות התאמה של הקרינה הנפלטת בהתאם למיקום המכשיר ובהתאם לטכנולוגיה שבה פועלת הרשת. לפיכך, ייתכנו מצבים שבהם, הטלפון הסלולרי יעשה התאמת עוצמה למינימום קרינה אפשרית, כך שהקרינה הנפלטת ממנו תהיה בעוצמה נמוכה מזו של הטלפון האלחוטי הביתי.

 

 

 

תאריך עדכון: 17.8.15

 

האם מסכי טלוויזיה פולטים קרינה?

בהתייחס לשאלה הנדונה יש להבדיל בין הסוגים השונים של מסכי הטלוויזיה. במסכי טלוויזיה שטוחים מהדור החדש (מסוג LCD או LED), צריכת האנרגיה הטיפוסית נמוכה, ורמת החשיפה לקרינה הנפלטת מהם נמוכה משמעותית בהשוואה למסכים מהסוג הישן.

מסך טלוויזיה שטוח

מסך טלוויזיה שטוח

מסך טלוויזיה מהסוג הישן

מסך טלוויזיה מהסוג הישן

יש לציין כי העיקרון המנחה בנושא חשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא עיקרון הזהירות המונעת הקורא לנקיטת אמצעים פשוטים לצמצום החשיפה למינימום ההכרחי, בעיקר הרחקת הגוף ממקור הקרינה, תוך שימוש יעיל ובטוח בטכנולוגיה הנדונה.

 

מסכי טלוויזיה בטכנולוגיה הישנה צורכים זרם חשמלי בעוצמה גבוהה יחסית ולכן יוצרים שדות מגנטיים שעוצמתם גבוהה יחסית, בסביבה הקרובה אליהם. לפיכך, אם מדובר במסך מהסוג החדש, רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת נמוכה ואינה חורגת מההמלצה הנ"ל. לעומת זאת, כאשר מדובר במסך מהסוג הישן, על פי עיקרון הזהירות המונעת, שהוזכר לעיל, יש להקפיד על שמירת מרחק מהמסכים.

 

טבלת עצמות חשיפה לשדות מגנטיים ממכשירי חשמל ביתיים ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה).

 

במידה וקיים חשש לאפשרות של עצמת קרינה החורגת מן המותר ניתן לבצע מדידה על ידי בודקים מוסמכים לקרינת ELF. רשימת מומחים מתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה.

 

תאריך עדכון: 29.3.15

האם קיימת חשיפה לקרינה ממחשב שולחני ביתי?

המחשב השולחני הוא מקור לשני סוגי חשיפה  לקרינה בלתי מייננת:

  1.  קרינה בתדר נמוך ביותר (ELF) - מהמחשב, כמכשיר חשמלי.
  2.  קרינת רדיו (RF) - מהנתב האלחוטי, כאשר המחשב מחובר לרשת אלחוטית (WiFi).

שני סוגי הקרינה: זו מרשת החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF) וזו מהנתב האלחוטי (קרינה בתדר גלי רדיו, RF) הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטנים אפשריים בבני אדם (קטגוריה 2B).

 

קרינה מרשת חשמל

אספקת החשמל למחשב הנייח מבוצעת ע"י ספק מתח המחובר לרשת החשמל. לוח המחשב ורכיביו השונים פועלים  בזרם ישר במתח נמוך. ספק שנאי המחשב ממיר את המתח הגבוה של רשת החשמל למתחים נמוכים. הזרמים העוברים בשנאי יוצרים בסביבתו הקרובה (מספר עשרות ס"מ עד מטר) שדה מגנטי גבוה יחסית (שעוצמתו בדרך כלל כמה עשרות מיליגאוס בודדים). עצמת השדה המגנטי נחלשת מאוד ככל שמתרחקים ממקור הקרינה, לכדי רמת רקע של שדה מגנטי טיפוסי בבית (כ-1 מיליגאוס).

 

מומלץ שהמשתמש יהיה במרחק של 50  סנטימטרים  לפחות מספק הכוח של המחשב.

 

על קרינת RF מהנתב האלחוטי, ניתן לקרוא בתשובה לשאלה - האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים? 

 

תאריך עדכון: 15.11.15

עמודים