הגדרת סיבתיות
הביצה או התרנגולת? מי קדם למי?
סיבתיות היא היחס בין שני אירועים שבהם האחד גורם לשני. מטרת המחקר האפידמיולוגי בין היתר היא להעריך אם קיים קשר בין גורם חשיפה כלשהו ובין תוצא בריאותי (למשל, מחלה מסוימת).
בניגוד לניסוי מבוקר, בו מוקצות קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורות באופן אקראי, מחקר אפידמיולוגי הינו לרוב תצפיתני. במחקר מסוג זה אוסף החוקר נתונים על חשיפה/ות ועל תוצאים בריאותיים במצבי חיים אמיתיים ומנתח אותם על מנת לענות על שאלת המחקר. לפני שקובעים כי קשר שנצפה בין חשיפה לתוצא בריאותי הוא אמיתי, יש לבחון אותו כי קשר כזה יכול להיווצר גם עקב מקריות (שגיאה אקראית), הטיה (שגיאה שיטתית) או עקב גורמים מבלבלים (confounding).
אחת הדרכים לבחון את הקשר היא באמצעות המובהקות הסטטיסטית בין גורם הסיכון המשוער לבין המחלה הנחקרת. אך גם קיומה של מובהקות סטטיסטית לא בהכרח תוביל למסקנה שקיימת סיבתיות בקשר ולהיפך, העדר מובהקות לא בהכרח יעיד על העדר סיבתיות.
התפתחות מחלות כרוניות מושפעת בדרך כלל ממספר גורמים, ולא קיימים קריטריונים ברורים שלפיהם ניתן לקבוע בוודאות שקשר שניצפה הינו סיבתי. כדי להעריך אם קשר נצפה הוא סיבתי מקובל להשתמש בקריטריונים שקבע ברדפורד היל כבר בשנת 1965 כדלקמן:
- רצף זמנים (מתאם בזמן) – החשיפה חייבת להקדים את התוצאה ולהתרחש לפניה.
- קשר בין מנה לתגובה – קיום קשר בין כמות החשיפה לבין גודל השפעתה מחזק את האפשרות שמדובר בקשר סיבתי.
- חוזק הקשר – ככל שהקשר בין גורם סיכון ותוצא חזק יותר כך סביר יותר שהקשר אכן סיבתי. קשר חזק מתבטא בסיכון יחסי גבוה לפיתוח המחלה בעקבות החשיפה לגורם הסיכון הנדון.
- עקביות הממצאים – אם מתקבלים ממצאים דומים במחקרים נוספים המבוצעים באוכלוסיות שונות, בשיטות מחקר מגוונות ובזמנים שונים, מתחזקת הסבירות שהקשר הנצפה הוא סיבתי.
- סבירות ביולוגית – קיום מנגנון ביולוגי אפשרי (הסבר התואם את הידע המדעי הקיים), מחזק את הסבירות של קשר סיבתי. עם זאת, במקרים מסוימים הידע לגבי מנגנון ביולוגי אפשרי מוגבל על ידי הידע המדעי הנוכחי ויש לציין כי קשרים רבים נמצאו והוכחו שנים רבות לפני שהסיבה הביולוגית לקיומם הוכחה.
- עקביות – עקביות בין ממצאים שהתקבלו במחקרי מעבדה וממצאים ממחקרים אפידמיולוגים מחזקים את הסבירות שהקשר הנצפה הוא סיבתי.
- ספציפיות הקשר – אם הקשר הנצפה ייחודי בין גורם מסוים לבין תוצא מסוים מתחזקת ההנחה שהקשר אכן סיבתי. יחד עם זאת יש להביא בחשבון שקיימים גם גורמי סיכון כגון עישון סיגריות, הגורמים באופן סיבתי למספר רב של תוצאים בריאותיים.
- קשר ניסויי - אם הסרת הגורם משנה את התוצא, הרי שקיימת סיבתיות בין הגורם לתוצא.
- אנלוגיה – ניתן לבדוק האם לגורמי חשיפה דומים השפעה דומה על התוצא.
למעשה, מבין הקריטריונים שהוזכרו רק הקריטריון המעיד על רצף זמנים, כלומר שהחשיפה הקדימה את התוצאה, הינו הכרחי להוכחת סיבתיות. סיבתיות מדעית נקבעת בדרך כלל על ידי וועדות מומחים בהן מתקיים דיון על סך העדויות תוך התחשבות בקריטריונים שצוינו לעיל.
רשימת מקורות
- Hill BA. The Environment and Disease: Association or Causation? J Roy Soc Med. 1965; 58:295-300
