שאלות נפוצות
אנטנות סלולריות
|
אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה באמצעות היתרי הקמה והפעלה המונפקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP) עבור אזורים המאוכלסים ברציפות ו- 30% מהסף עבור אזורים אשר אינם מאוכלסים ברציפות.
מחקרים שבדקו את רמות הקרינה בסביבת אתרי אנטנות סלולריות בסביבה עירונית טיפוסית הראו, כי במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. עד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.
בכל מקרה, ניתן לוודא שהחשיפה לקרינה בלתי מייננת לא חורגת מהערכים שנקבעו בטבלה המוצגת במסמך של המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה), המסכם את רמות החשיפה המרביות המותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו. |
אנטנה סלולרית באזור מגורים |
תאריך עדכון: 16.6.14
המשרד להגנת הסביבה אחראי על מתן היתרים להקמה ולהפעלה של מקורות קרינה ובכלל זה אנטנות סלולריות (מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת). המשרד מעדכן מדי חודש את רשימת האנטנות הסלולריות הפועלות, ומנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.
באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית שבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, תאריך ההפעלה ותאריך הבדיקה האחרונה של כל אנטנה (יש להזין כתובת של מיקום האנטנה במקום המיועד לכך).
נוסף לכך, הקמת האנטנה כפופה לקבלת היתר בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לשם בירור בנושא התרי בניה ניתן לפנות לרשות המקומית שבתחומה נמצאת האנטנה.
תאריך עדכון: 14.8.14
הדור הסלולרי החמישי (5G)
המונח "דור סלולרי" מתייחס לטכנולוגיה של התקשורת הסלולרית. מעבר בין "דור סלולרי" אחד למשנהו מתרחש אחת לעשור בערך.
הדור הסלולרי החמישי (5G) נועד, כשמו, להחליף את הדורות העיקריים המשמשים כיום (השלישי והרביעי). הצורך במעבר אליו הוא כדי לשפר יכולת התמיכה בפעולת הטלפונים החכמים ולאפשר שימוש ביכולות וביישומונים (אפליקציות) מתקדמים, שדורשים העברה של נתונים בכמות ובקצב גבוהים, וכמו-כן כדי לתמוך במערכות ה- Internet of Things) IoT), "האינטרנט של הדברים", הבאות לידי ביטוי בבית החכם, בערים החכמות, בתחבורה החכמה, בקניה החכמה ועוד.
הרשת הסלולרית נדרשת לטפל בצורה יעילה יותר בתעבורת מידע גדולה יותר, והדבר מצריך פתרונות טכנולוגיים, בדומה לצורך בפתרונות תחבורה עקב עומס של כלי רכב בכבישים.
הדור הסלולרי החמישי יוכל להעביר כמות רבה יותר של נתונים, בקצב מהיר יותר ובזמן השהיה נמוך יותר. הוא יוכל גם לחבר "צרכנים" רבים יותר, כדי לתמוך במערכות "האינטרנט של הדברים".
הדור הסלולרי החמישי יעשה שימוש במספר טכנולוגיות מתקדמות כדי להשיג את הביצועים הדרושים מהרשת. ביניהן, שימוש בתאים סלולריים קטנים מאד ורבים, שימוש בתדרים גבוהים יותר, יישום טכנולוגיות "הטיית אלומות" ו-MIMO.
לא. הדור הסלולרי החמישי הוא טכנולוגיה סלולרית המהווה התפתחות של הדורות הסלולריים הקודמים לה. היא יועדה לשימושים אזרחיים וכלל-עולמיים, לצרכי תקשורת בלבד, ולא פותחה כדי לתת מענה לצרכים צבאיים.
ראוי לציין שככלל, טכנולוגיות רבות שנועדו בעבר לשימושים צבאיים וביטחוניים, מצאו את דרכן לשימושים אזרחיים בתחומים רבים ומגוונים של חיינו, והדבר נכון גם לגבי טכנולוגיות שונות המיושמות בתקשורת האלחוטית, לרבות התקשורת הסלולרית בדורותיה השונים, ובדור החמישי בפרט. אולם, אין להשליך מכך על ייעודה של הטכנולוגיה הסלולרית ועל מידת הסיכון לאדם.
עוצמות השידור המיועדות עבור הדור הסלולרי החמישי יהיו דומות לאלו הקיימות כיום, בדורות הסלולריים הקודמים. האתרים הסלולריים הקטנים אף יפעלו בעוצמות נמוכות יותר. ראוי לציין שתקשורת הסלולר היא תקשורת לטווחים קצרים ועל כן אינה דורשת עוצמות שידור גבוהות, וזאת בשונה לחלוטין משימושים צבאיים אחרים (דוגמת מכ"מים צבאיים ומערכות צבאיות שונות, ובהן מערכות נשק אל הרג).
הדור הסלולרי החמישי יעשה שימוש גם בתדרים גבוהים יותר, חלקם בתחום הגלים המילימטריים (גלים שארכם הוא מספר מילימטרים), וזאת כדי לאפשר את הביצועים הדרושים מהרשת הסלולרית.
תדרים אלו הם חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי של הקרינה הבלתי מייננת, ונעשה בהם שימוש לצרכים שונים, אזרחיים וצבאיים, ובפרט עבור תקשורת לטווחים קצרים.
נכון להיום, לא קיים מידע מבוסס המצביע על סיכון ייחודי של תדרים אלו לעומת תדרים אחרים בספקטרום הקרינה הבלתי מייננת, לרבות אלו בהם נעשה שימוש בדורות הסלולריים הנוכחיים. נציין גם כי הקרינה בתדרים אלו היא בעלת עומק חדירה קטן יחסית לגוף האדם (החדירה היא בעיקר לרקמות העור).
הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן, ה-IARC, סיווג את הקרינה הבלתי מיננת בכלל תדרי הרדיו עד לתדר 300 ג'יגה-הרץ (ובהם תדרים המשמשים בטכנולוגיות הסלולר הקיימות ותדרים אשר ישמשו בדור הסלולרי החמישי), בקטגוריה 2B – "מסרטן אפשרי". אי לכך, עיקרון בסיסי אשר מומלץ לקיימו בהתגוננות מסיכוני הבריאות של הקרינה הבלתי מייננת, הוא "עיקרון הזהירות המונעת".
בנוסף, טכנולוגיה זו עדיין איננה בשימוש מעשי נרחב, ולא מתקיימת חשיפה רבה של הציבור הרחב לקרינה בתדרים אלו. אי לכך, קיימים מחקרים בודדים בנושא השלכות החשיפה של גלים מילימטריים על בריאות האדם ונדרשים מחקרים נוספים בתחום (בתנאי מעבדה ומחקרי אוכלוסייה).
כן. התקנים והקווים המנחים הבינ"ל המובילים להתגוננות מקרינה בלתי מייננת (של הוועדה הבינ"ל להגנה מפני קרינה , ICNIRP והארגון IEEE ), מתייחסים לספקטרום הקרינה הבלתי מייננת, עד לתדר של 300 ג'יגה הרץ, וכוללים בתוכם את תחום הגלים המילימטריים ואת תדרי הסלולר הנוכחיים והעתידיים, כולל של הדור הסלולרי החמישי. יתרה על כך, התקנים והקווים המנחים הבינ"ל עודכנו כעת (2020), והם מביאים לידי ביטוי עדכונים מדעיים במגבלות החשיפה, במיוחד בתדרים הגבוהים ובטכנולוגיות הדור הסלולרי החמישי. המגבלות מתבססות על עדכונים מדעיים ועל מודלים פיזיקליים עדכניים, שהציגו הערכה מדויקת יותר בנוגע להשפעת חשיפות סביבתיות על גוף האדם. בפרט, ניתן מענה למערכות הקרובות לגוף האדם ולשידור בפולסים קצרים (לרבות השפעות תרמיות), ובמיוחד עבור טכנולוגיות עדכניות אשר יעשו שימוש בשידור בפולסים (דוגמת הדור הסלולרי החמישי).
הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) הבהירה במפורש כי בקביעת מגבלותיה העדכניות לחשיפה לקרינה, היא בחנה את כלל ההשפעות הבריאות האפשריות, לרבות השפעות שאינן תרמיות. אולם, ההמלצות למגבלות החשיפה מתייחסות להשפעות בריאותיות, שלדעת ICNIRP הינן השפעות בריאותיות שליליות מבוססות – בעיקר השפעות תרמיות ועירור עצבי. עמדתICNIRP היא כי ניתן לקבוע מגבלות חשיפה (ספים) רק כאשר קיים ידע מדעי מבוסס ומוצק דיו עבור השפעות אלו. לפיכך, לא נקבעו ספים נפרדים להשפעות א-תרמיות ארוכות טווח.
להלן תקציר עמדת ארגון הבריאות העולמי אשר פורסמה לאחרונה, והיא מובאת כלשונה.
"כיום, לאחר מחקר רב, לא נמצאו השפעות בריאות שליליות שניתן לקשור אותן באופן סיבתי לטכנולוגית התקשורת האלחוטית. המסקנות הקשורות לבריאות נגזרות מהמחקרים הנערכים עבור הקרינה הבלתי מייננת בתדרים בכלל תחום תדרי הרדיו, אולם, עד כה, רק מחקרים בודדים נערכו בתדרים שישמשו את הדור הסלולרי החמישי.
חימום רקמות הגוף הינו מנגנון ההשפעה העיקרית של הקרינה הבלתי מייננת כלפי גוף האדם. רמות החשיפה מהטכנולוגיות הנוכחיות מביאות לעליה זניחה בטמפרטורת הגוף.
ככל שהתדר עולה, קיימת חדירה קטנה יותר לרקמות הגוף, ובליעת האנרגיה בגוף מתמקדת יותר בשכבות העליונות יותר – בשטח פני הגוף (בעור ובעיניים). בהנחה שרמות החשיפה הכלליות תשארנה מתחת למגבלות החשיפה הבינ"ל, לא צפויות השלכות על בריאות הציבור".
לדור החמישי של התקשורת הסלולרית אין כל קשר סיבתי לנגיף הקורונה, COVID-19.
חיבור בין התפרצות הנגיף לפריסת תקשורת סלולרית מדור 5, הוא ניסיון מלאכותי לקשר בין שני דברים שאינם קשורים כלל, על סמך צמידות מועדים בלבד (הפעלת מספר רשתות דור 5 בסין והתפרצות הנגיף בסין).
מדוע הדברים אינם קשורים?
ראשית, אתרי הסלולר משמשים לקליטה ולשידור אלחוטיים של אותות (סיגנלים) סלולר, באמצעות קרינה בתדרי הרדיו. אין ביכולתם להפיץ חומר בכל צורה שהיא, וודאי לא חיידקים ונגיפים (וירוסים). על כן, לטענה על חלקם בהפצת הנגיף, אין כל שחר.
הדור החמישי של התקשורת הסלולרית עושה שימוש בשני סוגים של תדרים: בתחומי התדרים המשמשים כיום לתקשורת סלולרית, מתחת ל-GHz 6, ובתדרים שנועדו לשימושים עתידיים לדור החמישי, מעל GHz 24. התדרים המשמשים כיום בסין לתקשורת סלולר עבור האוכלוסייה הרחבה, הם תדרי הדורות הקודמים (מתחת לתדר של 6 GHZ). לקרינה בלתי מייננת, ובכללה לקרינה בתדרים הגבוהים שנועדו לדור הסלולרי החמישי, אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים בתוך תאי הגוף (בשונה מהקרינה המייננת). לכן, ככל הידוע לנו כיום, קרינה בלתי מייננת אינה מסוגלת לפגוע באופן ישיר בחומר התורשתי (DNA) בתוך התא, באמצעות מנגנון של יינון האטומים בתאים, ולשינויים במבנה וירוסים וליצירת וירוסים חדשים מווירוסים קיימים.
טענה נוספת שעלתה בהקשר זה, היא כי לטכנולוגיית דור 5 יכולת לדכא את המערכת החיסונית (המסייעת לגוף האדם להילחם במחלות זיהומיות, דוגמת אלו הנגרמות כתוצאה מפלישה של נגיפים), ובכך הופכת את הציבור לרגיש יותר לנגיף.
מחקרים שבחנו את הקשר בין חשיפה לגלי רדיו ובין המערכת החיסונית, הראו כי חשיפה לקרינה בתדרי הרדיו בעוצמה גבוהה, כזו הגבוהה במידה רבה ממגבלות החשיפה הבינ"ל, מעלה את טמפרטורת הליבה בגוף ועלולה לגרום להשפעות זמניות על המערכת החיסונית.
אולם, מחקרים רבים אחרים שבחנו האם חשיפה לקרינה בתדרי הרדיו בעצמה נמוכה, כמו זו הנוצרת בקרבת אתרי סלולר של הדור החמישי הסלולרי, יכולה להשפיע על מערכת החיסון, לא הצליחו להציג, נכון להיום, הוכחות מבוססות לכך שחשיפה זו יכולה להשפיע על המערכת החיסונית.
השפעות על הבריאות
התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, רשתות תקשורת אלחוטית, אנטנות סלולריות ורשתות חשמל) גורמת לנזק בריאותי או להתפתחות מחלות שנויה במחלוקת בין המדענים ואינה חד משמעית.
רוב המחקרים בתחום תדרי הרדיו, התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים, ובייחוד בהתפתחות של גידולי מוח, עצב השמע ובלוטות הרוק. תוצאים בריאותיים נוספים שנחקרו הם השפעה על הפוריות (למשל, מורפולוגיה ואיכות נוזל הזרע), השפעה על תפקודי המוח (למשל, תפקוד קוגניטיבי, הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים והתפתחות המוח בתינוקות), מערכת הלב והדם (לחץ דם וקצב לב), השמיעה, רוק (הפרשה, הרכב וזרימה), פרופיל השומנים בדם, השמנת יתר, התפתחות טרשת נפוצה ומחלות ניוון עצבים כגון אלצהיימר, כאבי ראש וכן מחקרים על סינדרום הקרוי רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת.
בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבנילאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ׂממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. על בסיס החלטה זו, סיווגה קבוצת העבודה את קרינת גלי הרדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה 2B ברשימת החומרים המסרטנים וכך קבעה כי קרינת רדיו הינה גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.
גם מחקרים בתחום רשתות החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF), התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן ובפרט בסיכון להתפתחות סרטן הדם בילדים, השפעה על תוצאי לידה (הפלות ומשקל לידה), השפעה על התנהגות בילדים, השפעה על תפקוד קוגניטיבי, הורמונים, מחלות ניוון עצבים (למשל מחלת אלצהיימר) ומחלות לב.
מחקרי אוכלוסייה הראו סיכון מוגבר לתחלואה בלוקמיה (סוג של סרטן הדם), בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לקווי מתח גבוה בהשוואה לילדים שהתגוררו רחוק יותר. גם כאן, בדומה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו, לא הוכח קשר וודאי וסיבתי בין הקרינה לתחלואה זו. אך על בסיס מחקרים אלו הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) את הקרינה הבלתי מייננת בתדר נמוך ביותר כ"מסרטן אפשרי" (קטגוריה 2B) בבני אדם. עד כה לא הוכח כי קיים קשר בין קרינה מרשת החשמל ותחלואת סרטן מסוגים אחרים במבוגרים או בילדים.
תאריך עדכון: 16.7.14
טלפונים סלולריים
בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:
- חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC) המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
- חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:
א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.
ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.
יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.
תאריך עדכון: 7.10.15
אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).
שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה.
קל מאוד לצמצם את רמת החשיפה לקרינה בעת השימוש בטלפון סלולרי על ידי הרחקת המכשיר מהגוף!
באופן כללי, הנחיות מרכז "תנודע" ומשרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפון סלולרי נסמכות על עיקרון הזהירות המונעת תוך שמירה על איזון בין הצרכים הטכנולוגיים של החברה בישראל לבין מידת הזהירות הנדרשת על מנת לשמור על הבריאות. ההמלצות המרכזיות הינן:
- שימוש ברמקול\דיבורית אישית, אוזנייה (שאינה אלחוטית) או כל אמצעי אחר המרחיק את הטלפון מהגוף בזמן השיחה.
- מיעוט בדיבור באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי או מיסוך של הקליטה כמו במעלית ורכבת).
תאריך עדכון: 16.6.14
ילדים
מדידות קרינה
בישראל, ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה.
באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעה רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה.
ניתן לקרוא על מדידות קרינה בלתי מייננת בכתבה של ד"ר אמנון דובדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת, באתר של המוסד לבטיחות וגהות.
משרד החינוך מנחה את הרשויות המקומיות לפקח על מקורות הקרינה הפנימיים באמצעות חוזרי מנכ"ל. האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים היא של המשרד להגנת הסביבה, על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2013 ("שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר- השלכות בריאותיות ובטיחותיות") פרסם הנחיות בנוגע לבדיקות קרינה בבתי הספר. על פי החוזר: "בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקת קרינת RF ו-ELF על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה, ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית הספר."
מבירור שנערך עם משרד החינוך, אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, עולה כי בדיקות הקרינה בתחום תדרי רדיו (RF) ותחום תדר רשת החשמל (ELF) נעשות בתהליך ההתקנה, וכאשר יש שינוי ברשת ובהיקף הציוד ומכשירי הקצה.
להרחבה בנושא מדידות קרינה בתחום תדר רשת החשמל, ראו חשיפה לקרינה מרשת החשמל בבתי ספר.
מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה
בהתייחס לשאלה הנדונה יש להבדיל בין הסוגים השונים של מסכי הטלוויזיה. במסכי טלוויזיה שטוחים מהדור החדש (מסוג LCD או LED), צריכת האנרגיה הטיפוסית נמוכה, ורמת החשיפה לקרינה הנפלטת מהם נמוכה משמעותית בהשוואה למסכים מהסוג הישן.
|
מסך טלוויזיה שטוח |
מסך טלוויזיה מהסוג הישן |
יש לציין כי העיקרון המנחה בנושא חשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא עיקרון הזהירות המונעת הקורא לנקיטת אמצעים פשוטים לצמצום החשיפה למינימום ההכרחי, בעיקר הרחקת הגוף ממקור הקרינה, תוך שימוש יעיל ובטוח בטכנולוגיה הנדונה.
מסכי טלוויזיה בטכנולוגיה הישנה צורכים זרם חשמלי בעוצמה גבוהה יחסית ולכן יוצרים שדות מגנטיים שעוצמתם גבוהה יחסית, בסביבה הקרובה אליהם. לפיכך, אם מדובר במסך מהסוג החדש, רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת נמוכה ואינה חורגת מההמלצה הנ"ל. לעומת זאת, כאשר מדובר במסך מהסוג הישן, על פי עיקרון הזהירות המונעת, שהוזכר לעיל, יש להקפיד על שמירת מרחק מהמסכים.
במידה וקיים חשש לאפשרות של עצמת קרינה החורגת מן המותר ניתן לבצע מדידה על ידי בודקים מוסמכים לקרינת ELF. רשימת מומחים מתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה.
תאריך עדכון: 29.3.15
קיימים שני סוגי טאבלט - כאלה שהתקשורת שלהם היא דרך רשת הסלולר וכאלה המשתמשים בתקשורת דרך רשת Wi-Fi. טאבלט בעל רכיב מודם לגלישה ברשת הסלולר משדר קרינה בעוצמות הדומות לאלו של הטלפונים הסלולריים החכמים. טאבלט הפועל דרך רשת ה-Wi-Fi משדר בעוצמה אופיינית לרשת ה-Wi-Fi.
כאשר מכשיר טאבלט פועל ברשת Wi-Fi, רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה מהשימוש ב-Wi-Fi נמוכה; הספק שידור מקסימלי של נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט. מכשור מתקדם של נתבים ושל מכשירים סלולריים וטאבלטים מפיק הספקים הקטנים מערך זה, היכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.
רמת הקרינה ממקור Wi-Fi (דוגמת נתב אלחוטי ביתי טיפוסי או טאבלט) עומדת בדרישות הסף המומלץ על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi.
בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף (ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, הקרינה פוחתת משמעותית), לכן יש להרחיק את הטאבלט מן הגוף, ככל שניתן.
כאשר לא משתמשים באינטרנט, אפשר לנתק את תקשורת ה- Wi-Fi ע"י ביטול החיבור ל- Wi-Fi או ע"י ניתוק התקשורת מהמודם לגלישה ברשת הסלולר. בנוסף, ניתן לעבור ל"מצב טיסה"; במקרה זה לא מתקיימים שידור וקליטה ונמנעת חשיפה לקרינה בתדרי רדיו ((RF.
יש לציין, כי מאחר והתקנים אלו פועלים באופן אלקטרוני, תתקיים במערכות האלקטרוניות שבהן פעילות חשמלית היוצרת זרמים חשמליים בעוצמות מאד נמוכות. השדות החשמליים והמגנטיים והקרינה הנוצרת מכך הם ברמות זניחות.
 |
מכשירי מיקרוגל מחממים ומבשלים את המזון באמצעות קרינת גלי מיקרו שגורמת לתזוזה של מולקולות המזון, ובעיקר משפיעה על מולקולות המים וגורמת להן לייצר חום. פעולת המיקרוגל מתקיימת בתוך תא המהווה "כלוב פאראדיי" (מתקן סגור שאינו חדיר לשדות חשמליים - על שם הפיזיקאי מייקל פאראדיי) בעת סגירת דלת המיקרוגל. דלת המיקרוגל עשויה זכוכית, אך היא מסוככת בסבכת ברזל כדי שהקרינה לא תצא החוצה.
כל עוד מכשיר המיקרוגל תקין (דלת המיקרו אטומה, נסגרת באופן תקין ואין חורים ברשת הדלת) השימוש במכשיר והימצאות בקרבתו בטוחים למשתמש. |
במידה ויש חשש שהמכשיר פגום (לדוגמא אם נפגע איטומו כתוצאה מדלת פגומה, קיים חור בסבכת הברזל בדלת המיקרוגל או בתא המיקרוגל עצמו) מומלץ שלא להשתמש בו.
בעת הפעלת המיקרוגל מומלץ, כאמצעי זהירות להתרחק כ- 50-100 ס"מ מהמכשיר .
ניתן להיעזר בבודק מורשה של המשרד להגנת הסביבה לקרינת רדיו (RF) לבדיקת תקינות מכשיר המיקרוגל. לנוחיותכם, ניתן למצוא את רשימת בעלי היתר לביצוע מדידות קרינה בלתי מייננת בקישור הבא: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/measurements/Pages/default.aspx
תאריך עדכון: 2.1.16
עכבר מחשב (computer mouse) הוא רכיב המוחזק ביד לצורך גילוי של תנועה על גבי משטח, ותרגומה ע"י המחשב כמיקום יחסי על גבי התצוגה (מסך המחשב). בנוסף, קיימים בעכבר לחצנים וגלגלת, המאפשרים בקרה, סימון, מתן פקודות ועוד. שמו ניתן על שם דמיונו לעכבר, בגודלו ובצורתו.
עכברי המחשב נכנסו לשימוש החל משנות השבעים של המאה הקודמת, תוך שימוש בחיבור חוטי למחשב. בהמשך, נכנסו לשימוש עכברי מחשב המתחברים למחשב באופן אלחוטי, תוך התבססות על תקשורת רדיו לטווחים קצרים הכרוכה בשידורים וביצירת קרינה בלתי מייננת.
בעבר, לצורך גילוי תנועה של העכבר על גבי המשטח, נעשה שימוש במערכת מכנית שהתבססה על כדור גלילה. כיום, נעשה שימוש במערכת אופטית שהינה מדוייקת יותר ואמינה יותר. מערכת זו מבוססת על הארה באמצעות מקור אור (בד"כ אור חד צבעי הנוצר ע"י דיודה מסוג LED) ועל קריאה של האור המוחזר מהמשטח באמצעות גלאי אופטי. כיום נעשה יותר שימוש בהארת לייזר בשל יתרונותיה (אבחנה ויכולות עקיבה על משטחים).
מהן החשיפות לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?
- עכבר מחשב אלחוטי – העכבר מתחבר למחשב באופן אלחוטי באמצעות "שן כחולה" (בלוטות'), ומשדר אותות. השידורים נעשים בתדר 2.45 ג'יגה הרץ, ונוצרת בקרבת העכבר קרינה בלתי מייננת בתדר זה. השידורים מיועדים לטווחים קצרים מאד ועל כן עוצמת השידורים חלשה מאד. רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת של המשתמש בעכבר הינה נמוכה ביותר, וזניחה בפועל.
- עכבר מחשב חוטי – העכבר מתחבר למחשב באמצעות כבל (כיום בעיקר ע"י חיבור מסוג USB). החיבור מתאפיין במתח נמוך ובזרמים חלשים ביותר המתפתחים בכבל, והשדות החשמליים והמגנטיים בקרבת העכבר והכבל הינם זניחים לחלוטין.
- עוד נוצר ע"י העכבר אור, בחלקו התחתון, כחלק מתהליך פעולתו. האור הינו בעוצמה חלשה ביותר, והחשיפה אליו אפשרית רק כאשר הופכים את העכבר. עבור עכברים בהם נעשה שימוש במקור אור מסוג לייזר, קיימת אזהרה שלא להביט ישירות במקור, אף שעוצמתו נמוכה ביותר.
טלוויזיה העושה שימוש ברשת WiFi ביתית, מהוה "צרכן" של רשת זו, ובשל הקבצים הגדולים יחסית של המידע המשודר (קבצי וידאו), גורמת בד"כ לנתב האלחוטי לפעול בעוצמתו המרבית. עם זאת יש להבהיר, כי גם במצב זה, רמת הקרינה אליה נחשפים מהנתב הינה נמוכה יחסית. לדוגמה, במרחק של 1 מטר מנתב אלחוטי הפועל במלוא עוצמתו, רמת החשיפה הינה כ-1 מיקרו-וואט לסמ"ר. רמת חשיפה זו הינה 1/1000 מרמות החשיפה המרבית של הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת, ICNIRP, וכ-1/100 מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ממושכת. כאשר המרחק מהנתב גדול יותר, רמת הקרינה דועכת לפי ריבוע המרחק (הגדלת המרחק פי 2 מתבטאת בהקטנה של רמת הקרינה פי 4, וכד').
כיריים אינדוקטיביות מבוססות על יצירה של שדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (Very Low Frequency), בתדר של עשרות קילוהרץ (בדרך כלל בתחום של 30-20 קילוהרץ). שדות מגנטיים אלו מושרים בתוך כלי חימום מתכתיים המונחים על הכיריים, וגורמים להשראה של זרמים חשמליים בתוכם. הזרמים החשמליים גורמים לחימום החלק התחתון של כלי החימום (סיר, מחבת וכד'), ועקב כך לחימום המזון הנתון בכלים. עם הפסקת הפעולה של הכיריים, הזרם החשמלי בתוכן מופסק וכך גם השדות המגנטיים בקרבתן. השדות מתאפסים לחלוטין ואינם נשמרים במזון המחומם.
השדות המגנטיים הנוצרים בקרבת הכיריים, באזור שהיית המשתמש, הם בדרך כלל ברמות של מספר מיקרו-טסלה (מיליוניות טסלה), והם בדרך כלל מתחת לרמות החשיפה המרביות של הקווים המנחים של ICNIRP, הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (אם כי בהצמדות פיזית לכיריים ניתן לחרוג מרמות אלו במצבים מסוימים). יש לציין שהשדות דועכים בצורה חדה ככל שהמרחק מהכיריים גדל.
לצורך שמירה על עיקרון הזהירות להפחתת החשיפות, מומלץ לשמור על מרחק הפרדה מהכיריים וכן להפעיל אותן על-פי הוראות היצרן; בין השאר, להפעילן כאשר נמצאים עליהן כלים, להשתמש בכלים המתאימים לחימום אינדוקטיבי ולהניח אותם במרכז הגופים.
שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים נמוכים (ELF)
המשרד להגנת הסביבה קובע קריטריונים למרחקי ההפרדה בין מתקני חשמל (כגון קווי מתח ושנאים) ושימושי קרקע רגישים, כמו מגורים, מוסדות חינוך וכו'. קריטריונים אלו תלויים במספר רב של גורמים כמו סוג המתקן, הזרם החשמלי שזורם דרכו, מרחק וגובה שימושי הקרקע ביחס לחוטים שדרכם עובר הזרם, סידור החוטים וכו'. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא פירוט של הקריטריונים לקביעת המרחקים בין מתקני החשמל מקום מגורים בהתאם לסוג המתקן.
ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל הן:
- 2000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח (חשיפה רגעית).
- 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום העמוס ביותר (חשיפה רציפה וממושכת).
חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל חמישה ימים בשבוע. מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשיה וכו' נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית.
לקבלת נתונים מדויקים של רמות הקרינה ניתן להזמין מודד מוסמך לקרינה ברשימה המתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה למודדים מורשים:
תאריך עדכון: 28.12.14
רכב היברידי, כשמו כן הוא, משלב הנעה שבחלקה מבוססת על אנרגיית דלק ובחלקה על אנרגיה חשמלית הנצברת במהלך התנועה. זרמים חשמליים, המשמשים בחלק ההנעה החשמלית בזמן הנסיעה, יוצרים סביבם שדות מגנטיים בתדר נמוך. קרינה זו מוגדרת כקרינה בלתי מייננת מרשת חשמל בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF).
על ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל ניתן לקרוא בפרק על רשתות חשמל.
עצמת השדות המגנטיים הנוצרת ברכבים היברידיים שונה מרכב לרכב בהתאם ליצרן הרכב וסוגי הדגמים, וישנה אף שונות ברכבים שונים של אותו יצרן ואותו דגם. כמו כן, חלוקת עוצמת השדות, בנפח הרכב, שונה ממקום למקום ברכב.
כיום ישנן עמדות שונות בנוגע לרמות של השדות המגנטיים הנוצרים ע"י כלי הרכב ההיברידיים וסיכוני הקרינה הנובעים מכך. כמו כן, כמות הידע המדעי הקיים בנושא זה מצומצמת ואין הנחיות ברורות בנוגע לשימוש בהם.
בישראל, נושא הרכבים ההיברידים נדון בהרחבה על ידי המשרד להגנת הסביבה ואושר על ידו לשימוש. המשרד ביצע בדיקות מקיפות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים ובתוך כלי רכב רגילים.
בקישור הבא ניתן למצוא טבלת נתוני חשיפה לקרינה ברכבים היברידיים בישראל בה מפורטת רמת החשיפה הממוצעת השנתית בכל מושב, בכלי רכב השונים שנבדקו, על פי הנחה מחמירה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב.
