mast6.png

סיבות וגורמי סיכון להפרעות שינה בילדים ומתבגרים

בפרק זה יפורטו מגוון גורמים הקשורים להפרעות שינה וביניהם פגיעה בתהליכים ביולוגיים, גורמים סביבתיים, פסיכו-חברתיים והרגלי החיים 

איור סיבות וגורמי סיכון להפרעות שינה

השפעת תהליכים ביולוגיים על שינה בילדים ומתבגרים

שני מנגנונים ביולוגיים משפיעים על תהליך השינה; מקצב שינה ערות- המקצב הצירקדיאני/מחזורי (השעון הביולוגי) וצבירה של לחץ השינה (הגורם ההומאוסטטי). שני המנגנונים פועלים יחד ומשפיעים על איכות השינה, כמותה והעיתוי שלה.

ה"שעון הביולוגי" מושפע ממחזוריות יומית של הפרשת הורמון המלטונין המתאים את עצמו לשינויי אור–חושך בסביבה. המלטונין מופרש עם רדת החשיכה ורמתו דועכת עם עלות השחר. האור גורם לדיכוי הפרשת ההורמון מלטונין, ולכן חשיפה לאור במהלך הלילה פוגעת ב"שעון הביולוגי" ועלולה להביא לדחיית שעת השינה וההירדמות, לעוררות יתר בשעות הלילה ולפגיעה באיכות ויעילות השינה.

המנגנון ההומאוסטטי המכונה "לחץ שינה" הוא מנגנון ביוכימי אנדוגני (פנימי) המווסת ע"י מערכת בקרת השינה, שיוצר לחץ לשינה כפונקציה של משך הזמן שהצטבר מאז אפיזודת השינה האחרונה. כך, ככל שאנו ערים יותר לחץ השינה עולה. מנגנון זה כולל חומרים מווסתים (כמו אדנוזין) שנוצרים במהלך שעות העירות (בנוזל השדרה) ומעלים את הלחץ לשינה ככל שהם מצטברים. לחץ זה משתחרר באמצעות שינה ורמתו יורדת. יש לציין כי המנגנון המדוייק של לחץ השינה ההומאוסטטי עדיין לא ידוע.

שני תהליכים ביולוגים יכולים לגרור שינויים במשך השינה בילדים ומתבגרים:

  • עיכוב של השעון הביולוגי-בגיל ההתבגרות תהליך הפרשת המלטונין מתרחש בשלב מאוחר יותר, דבר הגורר דחיית פאזת השינה.
  • התפוגגות של לחץ הומאוסטטי לשינה.

שינויים בשני התהליכים הללו מתחילים בקרב מתבגרים כבר בחטיבות הביניים ומהווים אתגר ליכולתם להירדם בשעות הערב המוקדמות ולקום רעננים בשעות הבוקר המקודמות.

 

השפעת גורמים סביבתיים ופסיכו-חברתיים על השינה

ישנם גורמים סביבתיים הקשורים לכך שילדים ובני נוער אינם ישנים בהתאם למומלץ לבני גילם, דבר המתבטא במגוון בעיות והפרעות שינה.

 

  • אורח החיים של ילדים ומתבגרים עלול להשפיע על משך השינה ואיכותה 

משך השינה יכול להיות מושפע מפעילויות של הילד והמתבגר במהלך היום. שעת היקיצה במהלך ימי חול מושפעת בקרב ילדים ובני נוער משעת תחילת לימודים. דחיית זמן תחילת הלימודים נמצאה קשורה עם עלייה במשך השינה וירידה ברמת הישנוניות במהלך היום. תלמידי חטיבות ביניים בארה"ב שהתחילו לימודיהם בשעה מאוחרת דיווחו על יותר זמן שינה כולל במהלך השבוע, פחות ישנוניות במהלך היום, פחות קשיי ריכוז ומתח וביצועים אקדמיים גבוהים יותר בהשוואה לתלמידי חטיבות הביניים שהחלו את שעת הלימודים מוקדם יותר .  

ההנחה היא שילדים ומתבגרים ממירים את זמן השינה שלהם לטובת פעילויות כמו הכנת שיעורי בית, פעילויות חברתיות ופעילויות פנאי נוספות. כאשר הציפייה להישגים בכלל התחומים הללו גבוהה, השקעת זמן רב בפעילויות אלו יכולה להשפיע על מצב השינה בקרב ילדים ומתבגרים. במחקר חתך מ- 2011 שבוצע בקרב 6,247 תלמידי כיתות ד'-ח' בסין נמצא כי הכנת שיעורי בית קשורה עם הפחתה במשך זמן השינה בעיקר בקרב תלמידים בכיתות הגבוהות יותר. יש לציין כי התערבות הורים נמצאה כגורם משפיע בקביעת שעת השינה של ילדיהם, והיא מובילה לשעת שינה מוקדמת יותר והארכת זמן השינה הכולל.

צריכת קפאין בקרב מתבגרים משויכת עם קיצור משך השינה, חביון שינה* ארוך, קושי בשינה רציפה ויותר ישנוניות במהלך היום. תלמידי תיכון שדיווחו על צריכה מתונה עד גבוהה של קפאין נטו לפתח כמעט פי 2 קשיי שינה ודיווחו על ישנוניות בבוקר יותר מאשר תלמידי תיכון שדיווחו על צריכת קפאין נמוכה מאוד. השאלה האם צריכת קפאין משפיעה על איכות השינה או האם בני נוער צורכים קפאין על מנת להתמודד עם הפרעות שינה טרם הובהרה.
(*חביון שינה- משך הזמן עד ההירדמות)

 

  • מאפיינים סוציו-אקונומים וסביבתיים יכולים לשמש כסמן להפרעות שינה

הדעות בנוגע לקשר בין סטטוס סוציו-אקונומי ומגדר על השינה, חלוקות. ישנם מחקרים שמצאו כי ילדים ומתבגרים המשתייכים לסטטוס סוציו-אקונומי נמוך נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות שינה ואיכות שינה ירודה, בהשוואה לילדים ומתבגרים שאינם משתייכים לקבוצות אלו. קיימים ממצאים סותרים בנוגע לשאלה האם יש הבדלים מגדריים במדדי שינה שונים כגון סך זמן השינה, איכות השינה וזמן חביון שינה.

 

  • גורמים נוספים היכולים להשפיע על איכות השינה הם פעילות ספורטיבית בסמיכות לשעת השינה, צריכת אלכוהול, טמפרטורת החדר, רעש ותאורה בלילה

רעש סביבתי לילי, נתפס כגורם מובהק להפרעת שינה והוא משפיע על מבנה השינה ועל איכותה. ארגון הבריאות האמריקאי (American Medical Association - AMA) פרסם ב- 2012 החלטה הקובעת כי אור בלילה מהווה זיהום סביבתי הגורם לדיכוי הפרשת מלטונין ולדחיית שעת השינה וכך לפגיעה באיכות השינה.

 

  • עלייה חדה בשימוש במדיה דגיטלית עלולה להשפיע על שעות הפנאי של ילדים ובני הנוער, מתחרה על שעות השינה ועלולה לפגוע באיכות השינה

מחקרים הדגימו כי נוכחות מדיה דיגיטלית בחדר הילדים, שימוש במכשירים וחשיפה לתכנים לפני השינה קשורים עם דחיית שעת כיבוי אורות, הפחתה של שעות שינה, פגיעה באיכות השינה ורמת ישנוניות גבוהה יותר במהלך היום. היבטים הנוגעים לקשר בין חשיפה למדיה דיגיטלית ובעיות בשינה יפורטו בפרק: " השלכות השימוש במדיה דיגיטלית על שינה בילדים ומתבגרים".

 

* סקירה זו הוכנה בסיוע ובליווי של פרופ' תמר שוחט - הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה ומר עמית גרין – המכון לרפואת שינה, אסותא מרכזים רפואיים.

 

חזור לרשימת הפרקים

עבור לפרק הבא

 

רשימת מקורות:

  • Dollman J, Ridley K, Olds T and Lowe E. Trends in the duration of school-day sleep among 10- to 15-year-old South Australians between 1985 and 2004. Acta Paediatr 2007; 96:1011-4.
  • Pallesen S, Hetland J, Sivertsen B et al. Time trends in sleep-onset difficulties among Norwegian adolescents:1983–2005.Scandinavian Journal of Public Health 2008; 36: 889–895
  • Cain N, Gradisar M. Electronic media use and sleep in school-aged children and adolescents: A review. Sleep Medicine 2010;11:735–742
  • Crowley SJ, Acebo C and Carskadon MA. Sleep, circadian rhythms, and delayed phase in adolescence. Sleep Med 2007; 8:602-12.
  • Martinez D and do Carmo Sfreddo Lenz M. Circadian rhythm sleep disorders. Indian J Med Res 2010; 131:141-149.
  • Borbély AA, Daan S, Wirz-Justice A et al. The two-process model of sleep regulation: a reappraisal. J Sleep Res 2016; 25:131-43.
  • Gruber, R. Making Room for Sleep: The Relevance of Sleep to Psychology and the Rationale for Development of Preventative Sleep Education Programs for Children and Adolescents in the Community. Canadian Psychology 2013; 54:62–71.
  • Carskadon, M. Sleep in Adolescents: The Perfect Storm. Pediatr Clin North Am 2011; 58:637–647.
  • Roenneberg T, Kuehnle T, Pramstaller P et al. A marker for the end of adolescence. Curr Biol 2004; 14:1038–1039.
  • Wolfson AR, Spaulding NL, Dandrow C et al. Middle school start times: the importance of a good night’s sleep for young adolescents. Behavioral Sleep Medicine 2007; 5:194-209.
  • Au R, Carskadon M, Millman R et al. School start times for adolescents. Adolescent Sleep Working Group; Committee on Adolescence; Council on School Health. Pediatrics 2014; 134:642-9.
  • Jiang X, Hardy LL, Baur LA et al. Sleep Duration, Schedule and Quality among Urban Chinese Children and Adolescents: Associations with Routine After-School Activities. PLoS ONE 2015;10
  • Gangwisch JE, Babiss LA, Malaspina D et al. Earlier parental set bedtimes as a protective factor against depression and suicidal ideation. Sleep 2010; 33:97–106.
  • Pollak CP and Bright D. Caffeine consumption and weekly sleep patterns in US seventh-,eighth-, and ninth-graders. Pediatrics 2003; 111: 42–46.
  • Orbeta RL, Overpeck MD, Ramcharran D et al. High caffeine intake in adolescents: associations with difficulty sleeping and feeling tired in the morning. J Adolesc Health 2006; 38:451–453.
  • Owens J.Insufficient Sleep in Adolescents and Young Adults: An Update on Causes and Consequences. Pediatrics 2014; 134:e921-e932.
  • Moore M, Kirchner HL, Drotar D et al. Correlates of adolescent sleep time and variability in sleep time: the role of individual and health related characteristics. Sleep Med 2011; 12:239-45.
  • Halperin D. Environmental noise and sleep disturbances: A threat to health? Sleep Sci 2014; 7:209-12.
  • Lewy AJ, Wehr TA, Goodwin FK et al. Light suppresses melatonin secretion in humans. Science 1980; 210:1267–1269.
  • Cajochen C, Kräuchi K, Danilenko KV et al. Evening administration of melatonin and bright light: Interactions on the EEG during sleep and wakefulness. Journal of Sleep Research 1998; 7:145–157.
  • Cho JR, Joo EY, Koo DL and Hong SB. Let there be no light: the effect of bedside light on sleep quality and background electroencephalographic rhythms. Sleep Medicine 2013; 14:1422–1425.
  • Bruni O, Sette S, Fontanesi L et al. Technology Use and Sleep Quality in Preadolescence and Adolescence. Journal of Clinical Sleep Medicine 2015; 11:1433-1441.
  • Hysing M, Pallesen S, Morten KS et al. Sleep and use of electronic devices in adolescence: results from a large Population-based study. BMJ Open 2015; 5.

 

תאריך עדכון: 26.2.2018