mast6.png

השלכות בריאותיות של הפרעות שינה בילדים ומתבגרים

לשינה השפעה משמעותית על הבריאות. מחקרים רבים בחנו את השפעת משך שינה קצר מהרצוי כמו גם הפרעות שינה אחרות על הסיכון לתחלואה ותמותה. יחד עם זאת, יש לציין כי תיתכן גם סיבתיות הפוכה, לפיה מצבים רפואיים והתנהגותיים שונים מעלים את ההסתברות להפרעות השינה ואינם מהווים תוצאה של הפרעות השינה.

 

איור של השלכות בריאותיות אפשריות של הפרעות שינה

 

השפעת הפרעות שינה על תחלואה

מחסור בשינה והפרעות שינה אחרות יכולים להשפיע על מערכת הלב וכלי הדם. בניתוח-על שכלל שבעה מחקרים שבוצעו בשנים 2009-1997 נמצא סיכון מוגבר לפתח מחלת לב כלילית או למות ממחלה זו בקרב אלו שישנו מעט שעות מהרצוי (עליה בסיכון פי 1.48) או ישנו הרבה יותר שעות מהרצוי (עליה בסיכון פי 1.38). גם אצל הסובלים מנדודי שינה נמצאה עליה מובהקת פי 1.45 לפתח מחלה קרדיו-ואסקולרית או למות ממחלה זו.

מחסור בשעות שינה נמצא קשור גם עם סיכון מוגבר (ב-23%-21% ) ליתר לחץ דם. משך שינה קצר או ארוך נקשר עם סיכון מוגבר לפתח שבץ או למות כתוצאה מכך, אך יש לציין שלא כל המחקרים מצאו קשר חיובי בין הפרעות שינה לתופעות קרדיו-ואסקולריות.

מחקרים הדגימו קשר בין חוסר שינה לבין בעיות משקל. שינה קצרה מהרצוי וצריכה גבוהה יותר של מזון קשורה בהתנהגות הגורמת להשמנה, כמו למשך מיעוט פעילות גופנית. מחקרי מעבדה הציעו כי משך שינה קצר עלול להשפיע על השמנה גם דרך מסלולים מטבוליים או הורמונליים. הורמון גדילה משתחרר במהלך השינה העמוקה ולכן שינה כרונית קצרה בילדות תשפיע גם על הגדילה.

דחיית פאזת השינה משפיעה על המחזור הצירקדיאני ועל דיכוי ייצור ההורמון מלטונין ("הורמון השינה") הקשור בבקרת תהליכים ממאירים. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי עבודה בלילה מעלה את הסיכון לסרטן. בשנת 2007 הגדיר ה-IARC (ארגון השייך לארגון הבריאות העולמי) עבודה במהלך הלילה (אנשים שעובדים וחשופים לאור במהלך שעות החשכה) כ- probably carcinogenic to humans  (מסרטנת ככל הנראה) בדרגה 2A (המשמעות היא שקיימת הוכחה מוגבלת לגרימת סרטן בבני אדם, אך ישנה הוכחה מספיקה לגרימת סרטן בניסויים בבעלי חיים).

הפרעות השינה יכולה להשפיע גם על עלייה בסיכון למחלות זיהומיות, לתהליכים דלקתיים, ויש אף סברה שהפרעות שינה משפיעות על המערכת החיסונית ואולי באמצעותה על התחלואה. יש לציין שלא כל המחקרים תומכים בהשערות אלו והמנגנון המדויק לפיו שינה או מניעתה עלולים להשפיע על מערכות הגוף השונות אינו וודאי.

 

השפעת הפרעות השינה על התמותה

מחקרים הראו כי משך שינה קצר או ארוך מהרצוי קשורים עם תמותה מוגברת. ב"ניתוח על" (meta-analysis), שכלל 16 מאמרים (מהשנים 2009-1993), נמצא שמשך שינה קצר קשור בעלייה מובהקת בסיכון לתמותה (פי 1.12), ואילו משך שינה ארוך קשור בסיכון לתמותה פי 1.3. יתכן שהקשר מתווך באמצעות מחלות ובעיות גופניות כמו מחלות לב, סכרת ועוד המשפיעות על השינה וידועות כסיבות תמותה.

 

 

השפעת הפרעות שינה על הבריאות הנפשית והקוגניטיבית

נמצא קשר בין הפרעות שינה לשיעור בעיות נפשיות או למידת חומרתן. מספר מחקרים הדגימו כי נדודי שינה קשורים עם שכיחות גבוהה יותר של דכאון קליני והפרעות חרדה במבוגרים. גם בקרב ילדים ומתבגרים נמצא כי בעיות שינה יכולות להשפיע על מצבם המנטלי. שינה קצרה או הפרעות שינה נמצאו קשורות עם ניסיונות התאבדות ומחשבות אובדניות במתבגרים. ילדים שהוריהם התירו להם ללכת לישון בחצות או מאוחר יותר היו בסיכון גבוה יותר לפתח דכאון או מחשבות אובדניות מאשר ילדים שהוריהם הגבילו את שעת השינה שלהם ל- 22:00 ואף מוקדם יותר.

בקרב ילדים ובני נוער קיצור משך השינה יכול להוביל לישנוניות יומית הגורמת להירדמות בשיעורים, פגיעה בריכוז, בזיכרון ובקבלת החלטות ולירידה בביצועים אקדמיים בבית הספר. ביצוע משימות הדורשות קשב מתמשך וגם אלו הדורשות חשיבה מופשטת ויצירתיות, מושפע במיוחד משינה לא מספיקה. באופן דומה מיומנויות מוטוריות וזמן תגובה יכולים להיפגע בעקבות הפרעות שינה.

 

התנהגות מסוכנת בקרב הלוקים בהפרעות שינה

חוסר שינה מעלה את הסיכון לתאונות דרכים, שהן אחד הגורמים העיקריים למוות בקרב מתבגרים.

על פי נתוני עמותת "אור ירוק", גורם העייפות מעורב בכ- 20% מהתאונות הקטלניות בעולם. העייפות גורמת בין השאר לירידה בעירנות, להארכת זמני תגובה ולעיבוד פחות יעיל של המידע - ביצועים החשובים למשימות הנהיגה בצורה מדויקת ובטוחה. בנוסף, נמצא קשר בין איכות שינה ירודה אצל בני נוער לבין הסיכון לעישון וצריכת אלכוהול, אך כיווניות הקשר אינה ברורה.

 

* סקירה זו הוכנה בסיוע ובליווי של פרופ' תמר שוחט - הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה ומר עמית גרין – המכון לרפואת שינה, אסותא מרכזים רפואיים.

 

חזור לרשימת הפרקים

עבור לפרק הבא

 

רשימת מקורות:

  • Cappuccio FP, D'Elia L, Strazzullo P et al. Sleep duration and all-cause mortality: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. Sleep 2010; 33:585-92.
  • Roberts RE, Roberts CR and Duong HT. Sleepless in adolescence: prospective data on sleep deprivation, health and functioning.J Adolesc 2009; 32:1045-57.
  • Johnson EO, Roth T and Breslau N. The association of insomnia with anxiety disorders and depression: exploration of the direction of risk. J Psychiatr Res 2006; 40:700-8.
  • Dewald JF, Meijer AM, Oort FJ et al. The influence of sleep quality, sleep duration and sleepiness on school performance in children and adolescents: A meta-analytic review. Sleep Med Rev 2010; 14:179-89.
  • Curcio G, Ferrara M and De Gennaro L. Sleep loss, learning capacity and academic performance. Sleep Med Rev 2006; 10:323-37.
  • Liu X and Zhou H. Sleep duration, insomnia and behavioral problems among Chinese adolescents. Psychiatry Res 2002; 111:75-85.
  • Johnson EO and Breslau N. Sleep problems and substance use in adolescence. Drug Alcohol Depend 2001; 1:64:1-7.
  • Parish JM and Shepard JW Jr. Cardiovascular effects of sleep disorders.Chest 1990;97:1220-6
  • Cappuccio FP, Cooper D, D'Elia L et al. Sleep duration predicts cardiovascular outcomes: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. Eur Heart J. 2011; 32:1484-92.
  • Sofi F, Cesari F, Casini A et al. Insomnia and risk of cardiovascular disease: a meta-analysis. Eur J Prev Cardiol 2014; 21:57-64.
  • St-Onge MP, Grandner MA, Brown D et al. Sleep Duration and Quality: Impact on Lifestyle Behaviors and Cardiometabolic Health: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation 2016; 1:134:e367-e386
  • Mills PJ, von Känel R, Norman D et al. Inflammation and sleep in healthy individuals. Sleep 2007;30:729-35.
  • Mullington JM, Simpson NS and Meier-Ewert HK. Sleep loss and inflammation.Best Pract Res Clin Endocrinol Metab 2010; 24:775-84.
  • Bryant PA, Trinder J and Curtis N. Sick and tired: Does sleep have a vital role in the immune system? Nat Rev Immunol 2004;4:457-67.
  • Patel SR and Hu FB. Short sleep duration and weight gain: a systematic review. Obesity (Silver Spring) 2008; 16:643-53.
  • Spiegel K, Tasali E, Penev P et al. Brief communication: Sleep curtailment in healthy young men is associated with decreased leptin levels, elevated ghrelin levels, and increased hunger and appetite. Ann Intern Med 2004; 7:141:846-50.
  • Fatima Y, Doi SA and Mamun AA. Longitudinal impact of sleep on overweight and obesity in children and adolescents: a systematic review and bias-adjusted meta-analysis. Obes Rev 2015; 16:137-49.
  • Yaggi HK, Araujo AB and McKinlay JB. Sleep duration as a risk factor for the development of type 2 diabetes. Diabetes Care 2006; 29:657-61.
  • Zhou Y, Aris IM, Tan SS et al. Sleep duration and growth outcomes across the first two years of life in the GUSTO study. Sleep Med 2015; 16:1281-6
  • Stores G. Aspects of sleep disorders in children and adolescents. Dialogues Clin Neurosci 2009;11: 81–90.
  • Paula Alhola and Päivi Polo-Kantola. Sleep deprivation: Impact on cognitive performance. Neuropsychiatric Disease and Treatment 2007:3553–567.
  • Delgado MK, Wanner KJ and McDonald C. Adolescent Cellphone Use While Driving: An Overview of the Literature and Promising Future Directions for Prevention. Media Commun 2016;16:4:79-89.
  • National Sleep Foundation. Available at: https://sleepfoundation.org/sleep-topics/drowsy-driving-vs-drunk-driving.... Accessed at Junauary 2016
  •  נרדמים על ההגה מתוך "אור ירוק"- העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל Available at: http://www.oryarok.org.il/מנקרים-בנהיגה. Accessed at Junauary 2016
  • Chen H, Bo QG, Jia CX et al. Sleep Problems in Relation to Smoking and Alcohol Use in Chinese Adolescents. J Nerv Ment Dis 2017; 205(5):353-360.
  • American Academy of Sleep Medicine. AMA Resolution Acknowledges the Problem of Insufficient Sleep in Adolescents 2010: https://aasm.org/ama-resolution-acknowledges-the-problem-of-insufficient-sleep-in-adolescents Accessed September 5, 2016
  • Sleep Health. Healthy People 2020 topics and objectives. Available at: www.healthypeople.gov/2020/topicsobjectives2020/overview.aspx?topicid=38. Accessed September 5, 2016

 

עודכן בתאריך: 26.2.2018