mast6.png

שאלות נפוצות

מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה

האם קרינה שמקורה ברשת אלחוטית (Wi-Fi) עוברת דרך הקירות?

ככלל, קיימת חדירה של קרינה דרך קירות, אך קרינה זו מוחלשת כתלות בסוג הקיר ובפתחים הקיימים כגון דלתות וכיוצא בזה (כלומר, הקרינה שנמדוד בצד השני של הקיר ושעברה דרכו, תהיה נמוכה בדרך כלל עד פי עשרות מזו שנמדוד בחדר בו נמצא הנתב). הדבר נכון הן עבור קרינה של נתב אלחוטי והן עבור קרינה של טלפון סלולרי, אשר משתמש ב-Wi-Fi או ברשת סלולרית.

בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי-מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית. לפיכך, בהעברת נתב אלחוטי לחדר אחר כמו גם בשימוש בטלפון הסלולרי בחדר אחר, מושג יתרון של הפחתת רמת הקרינה ביחס לחדר הסמוך, הן בשל הגדלת המרחק והן עקב החסימה של חומר הקירות.

ההשפעה המצטברת של ההפחתות מביאה בדרך כלל לכך שרמת הקרינה בחדר הסמוך תהיה בסדר גודל של פרומילים (אלפיות) עד אחוזים (מאיות) מזו שבחדר בו נמצאים המקורות (הנתב האלחוטי או הטלפון הסלולרי).

שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים נמוכים (ELF)

באיזו מידה גדלה החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית כאשר לוח החשמל נמצא בתוך הדירה?

רמות החשיפה לשדות המגנטיים בקרבת לוחות חשמל תלויות בעיקר בגודל הזרמים החשמליים ובאופן סידור המוליכים בתוך הלוחות. כמו כן, קיימת השפעה רבה למרחק מלוחות החשמל.

בלוחות חשמל ביתיים מתפתחים זרמים חשמליים שערכם הכללי יכול להגיע עד למספר עשרות אמפרים, כתלות באופן החיבור של הצרכן לחברת החשמל ובמידת הצריכה של החשמל. רמות החשיפה בקרבת הלוחות יכולות להגיע למספר עשרות מילי-גאוסים ואף יותר מכך. אולם, ככל שגדל המרחק מלוחות החשמל, רמות החשיפה דועכות באופן חד.

 

הדרך המומלצת להפחתת החשיפות לשדות מגנטיים מלוחות חשמל, על-פי עיקרון הזהירות המונעת, היא באמצעות שמירה על מרחק הפרדה מספק מהארון.  בדרך כלל, במרחק של 1 מטר מלוח חשמל דועכות רמות החשיפה למילי-גאוסים בודדים. בנוסף, יש לדאוג שמיקומו של ארון החשמל לא יהיה בקירות חדרי מגורים (בהם תיתכן שהייה ממושכת). 

מהו המרחק המינימלי שצריך להיות בין מתקני חשמל לבתי מגורים?

המשרד להגנת הסביבה קובע קריטריונים למרחקי ההפרדה בין מתקני חשמל (כגון קווי מתח ושנאים) ושימושי קרקע רגישים, כמו מגורים, מוסדות חינוך וכו'. קריטריונים אלו תלויים במספר רב של גורמים כמו סוג המתקן, הזרם החשמלי שזורם דרכו, מרחק וגובה שימושי הקרקע ביחס לחוטים שדרכם עובר הזרם, סידור החוטים וכו'. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא פירוט של הקריטריונים לקביעת המרחקים בין מתקני החשמל מקום מגורים בהתאם לסוג המתקן.

 

ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל הן:

  • 2000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח (חשיפה רגעית).
  • 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום העמוס ביותר (חשיפה רציפה וממושכת).

חשיפה כרונית, או חשיפה רצופה וממושכת, מוגדרת כחשיפה של מעל 4 שעות בכל יממה ומעל חמישה ימים בשבוע. מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני מסחר ותעשיה וכו' נחשבים למקומות בהם החשיפה הינה חשיפה כרונית. 

לקבלת נתונים מדויקים של רמות הקרינה ניתן להזמין מודד מוסמך לקרינה ברשימה המתפרסמת באתר המשרד להגנת הסביבה למודדים מורשים:

 

תאריך עדכון: 28.12.14

מהי הקרינה הנפלטת מרכב היברידי?

רכב היברידי, כשמו כן הוא, משלב הנעה שבחלקה מבוססת על אנרגיית דלק ובחלקה על אנרגיה חשמלית הנצברת במהלך התנועה. זרמים חשמליים, המשמשים בחלק ההנעה החשמלית בזמן הנסיעה, יוצרים סביבם שדות מגנטיים בתדר נמוך. קרינה זו מוגדרת כקרינה בלתי מייננת מרשת חשמל בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF). 

על ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לרמת חשיפה מרבית מותרת לקרינה ממתקני חשמל ניתן לקרוא בפרק על רשתות חשמל. 

עצמת השדות המגנטיים הנוצרת ברכבים היברידיים שונה מרכב לרכב בהתאם ליצרן הרכב וסוגי הדגמים, וישנה אף שונות ברכבים שונים של אותו יצרן ואותו דגם. כמו כן, חלוקת עוצמת השדות, בנפח הרכב, שונה ממקום למקום ברכב.

כיום ישנן עמדות שונות בנוגע לרמות של השדות המגנטיים הנוצרים ע"י כלי הרכב ההיברידיים וסיכוני הקרינה הנובעים מכך. כמו כן, כמות הידע המדעי הקיים בנושא זה מצומצמת ואין הנחיות ברורות בנוגע לשימוש בהם.

בישראל, נושא הרכבים ההיברידים נדון בהרחבה על ידי המשרד להגנת הסביבה ואושר על ידו לשימוש. המשרד ביצע בדיקות מקיפות לבדיקת החשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך כלי רכב היברידיים ובתוך כלי רכב רגילים.

בקישור הבא ניתן למצוא טבלת נתוני חשיפה לקרינה ברכבים היברידיים בישראל בה מפורטת רמת החשיפה הממוצעת השנתית בכל מושב, בכלי רכב השונים שנבדקו, על פי הנחה מחמירה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב.

האם מתאם רשת אינטרנט הפועל על רשת החשמל פולט קרינה חזקה או חלשה יותר מאשר Wi-Fi (נתבים אלחוטיים ונקודות גישה)?

מתאמי רשת אינטרנט הפועלים על רשת החשמל משתמשים בטכנולוגיה של אפנון המידע (מודולציה, הרכבת המידע) על כבלי תשתית החשמל לצורך הולכת תקשורת אינטרנט לטווחים קצרים על גבי תשתית החשמל הביתית.

האפנון נעשה בתוך תחום תדרים רחב, אשר נקבע גם לפי קצב העברת התקשורת וממנו נקבעות תדירויות הקרינה העשויות להתפתח בהולכת התקשורת. 

מתאמי הרשת נעזרים בשתי יחידות קצה, אחת לצורך קבלת המידע מהנתב ואפנון המידע על כבלי תשתית החשמל, ושניה לצורך קליטתו במקום אחר.

רמות הקרינה הנוצרות בטכנולוגיה זו הינן נמוכות מאד, כיוון שהאותות המועברים בכבלי החשמל (שבקירות הבית) הינם חלשים יחסית, וכיוון שהקרינה אינה נוצרת ע"י אנטנה משדרת (כפי שקיים בטכנולוגיית Wi-Fi),  אלא מתפתחת באופן טפילי (פרזיטי) בקרבת כבלי החשמל שבקירות הבית או בקרבת שקעי חשמל (והמתאמים עצמם), שאינם פועלים כאנטנה יעילה.

מדידות שונות שנעשו עבור מתאמי רשת אינטרנט על גבי רשת החשמל, הראו רמות קרינה של מתחת  לננו-וואט (1 חלקי מיליארד וואט) לסמ"ר במרחק 1 מטר מכבלי חשמל – מתחת לאלפית מרמות הקרינה המתקבלת במרחק 1 מטר מנתב אלחוטי או מנקודת גישה.

לציין, כי קיימים מתאמים על גבי רשת החשמל העושים שימוש גם בטכנולוגיה אלחוטית (לצורך חיבור אלחוטי של טלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים באזור היעד), ובמקרה זה הם יוצרים גם קרינה בתדרים של  2.45 ו-5 ג'יגה הרץ (כמו הקרינה מרשת ה-Wi-Fi).

מהי הקרינה הנפלטת מחדר שרתים?

בשרתים קיימים זרמים ומתחים חשמליים בעוצמה נמוכה יחסית, ועל כן הקרינה הבלתי מייננת בקרבתם היא ברמות נמוכות ביותר (שרתים אינם מקור קרינה ייעודי, כלומר הקרינה אינה נוצרת באופן ייעודי ומכוון ע"י משדרים ואנטנות, אלא מהווה תוצר לוואי של פעולתם).

בקרבת ספקי הכוח המשמשים את השרתים קיימים שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל. אולם, במרחק של מטר ויותר מהם, רמת השדות הינה על פי רוב מתחת למילי-גאוסים בודדים, ועומדת בהמלצות של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לרמת חשיפה מרבית מותרת לשדות מגנטיים ממתקני חשמל.

עמודים