mast6.png

שאלות נפוצות

אנטנות סלולריות

האם קיימות המלצות בנוגע למגורים בקרבה לאנטנה סלולרית?

 

אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה באמצעות היתרי הקמה והפעלה המונפקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP) עבור אזורים המאוכלסים ברציפות ו- 30% מהסף עבור אזורים אשר אינם מאוכלסים ברציפות.

 

מחקרים שבדקו את רמות הקרינה בסביבת אתרי אנטנות סלולריות בסביבה עירונית טיפוסית הראו, כי במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. עד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.

 

בכל מקרה, ניתן לוודא שהחשיפה לקרינה בלתי מייננת לא חורגת מהערכים שנקבעו בטבלה המוצגת במסמך של המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה), המסכם את רמות החשיפה המרביות המותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו.

אנטנה סלולרית באזור מגורים

אנטנה סלולרית באזור מגורים

 

תאריך עדכון: 16.6.14

למי פונים כדי לקבל מידע על אנטנות סלולריות?

המשרד להגנת הסביבה אחראי על מתן היתרים להקמה ולהפעלה של מקורות קרינה ובכלל זה אנטנות סלולריות (מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת). המשרד מעדכן מדי חודש את רשימת האנטנות הסלולריות הפועלות, ומנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.

 

באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית שבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, תאריך ההפעלה ותאריך הבדיקה האחרונה של כל אנטנה (יש להזין כתובת של מיקום האנטנה במקום המיועד לכך).

 

נוסף לכך, הקמת האנטנה כפופה לקבלת היתר בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לשם בירור בנושא התרי בניה ניתן לפנות לרשות המקומית שבתחומה נמצאת האנטנה.

 
תאריך עדכון: 14.8.14

מהו המרחק המינימלי שצריך להיות בין אנטנה סלולרית למקום מגורים?

המרחק המינימלי בין אנטנה סלולרית למקום מגורים תלוי בגורמים שונים ונקבע על פי הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים. טווחי הבטיחות משתנים בהתאם לכיסוי התקשורתי בשטח שמותאם לשיעור צפיפות המשתמשים באותו אזור. מרחק זה הוסכם ואושר בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת על ידי המשרד להגנת הסביבה. 

 

לכל אנטנה נקבע בהיתר מרחק מינימלי בחזית האנטנה בכיוון השידור (מרחק מינימלי אופקי) ומרחק מינימלי בכיוון אנכי של האנטנה. המשמעות היא כי אין לאפשר הימצאות אדם מן הציבור הרחב במרחק הקטן מהמרחק המינימלי שנקבע בהיתר.

תמונת המחשה: קרינה הנפלטת מאנטנה סלולרית

תמונת המחשה: קרינה הנפלטת מאנטנה סלולרית

 

תאריך עדכון: 17.8.14

השפעות על הבריאות

האם נעשו מחקרים המצביעים על קשר בין קרינה בלתי מייננת והתפתחות מחלות?

התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, רשתות תקשורת אלחוטית, אנטנות סלולריות ורשתות חשמל) גורמת לנזק בריאותי או להתפתחות מחלות שנויה במחלוקת בין המדענים ואינה חד משמעית.

 

רוב המחקרים בתחום תדרי הרדיו, התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים, ובייחוד בהתפתחות של גידולי מוח, עצב השמע ובלוטות הרוק. תוצאים בריאותיים נוספים שנחקרו הם השפעה על הפוריות (למשל, מורפולוגיה ואיכות נוזל הזרע), השפעה על תפקודי המוח (למשל, תפקוד קוגניטיבי, הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים והתפתחות המוח בתינוקות), מערכת הלב והדם (לחץ דם וקצב לב), השמיעה, רוק (הפרשה, הרכב וזרימה), פרופיל השומנים בדם, השמנת יתר, התפתחות טרשת נפוצה ומחלות ניוון עצבים כגון אלצהיימר, כאבי ראש וכן מחקרים על סינדרום הקרוי רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת.

 

בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבנילאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ׂממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. על בסיס החלטה זו, סיווגה קבוצת העבודה את קרינת גלי הרדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה 2B ברשימת החומרים המסרטנים וכך קבעה כי קרינת רדיו הינה גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

 

גם מחקרים בתחום רשתות החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF), התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן ובפרט בסיכון להתפתחות סרטן הדם בילדים, השפעה על תוצאי לידה (הפלות ומשקל לידה), השפעה על התנהגות בילדים, השפעה על תפקוד קוגניטיבי, הורמונים, מחלות ניוון עצבים (למשל מחלת אלצהיימר) ומחלות לב.

 

מחקרי אוכלוסייה הראו סיכון מוגבר לתחלואה בלוקמיה (סוג של סרטן הדם), בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לקווי מתח גבוה בהשוואה לילדים שהתגוררו רחוק יותר. גם כאן, בדומה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו, לא הוכח קשר וודאי וסיבתי בין הקרינה לתחלואה זו. אך על בסיס מחקרים אלו הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  את הקרינה הבלתי מייננת בתדר נמוך ביותר כ"מסרטן אפשרי"  (קטגוריה 2B) בבני אדם. עד כה לא הוכח כי קיים קשר בין קרינה מרשת החשמל ותחלואת סרטן מסוגים אחרים במבוגרים או בילדים.

 

תאריך עדכון: 16.7.14

טלפונים סלולריים

האם עצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי גוברת בעת טעינה? האם יש הבדלים בין הקרינה מהמכשיר לבין הקרינה מהשנאי?

בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:

  • חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC)  המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
  • חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:

א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.

ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.

 

יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.

 

תאריך עדכון: 7.10.15

מה ההבדל בין אוזניות חוטיות לבין אוזניות בלוטות' (Bluetooth)?

 

בלוטות' הוא סוג של ערוץ תקשורת שמשדר בתדר גבוה בתחום הקרינה הבלתי מייננת. לבלוטות' יש כמה שימושים, ביניהם האוזניות, המייצרות מעין רשת תקשורת פרטית מקומית (PAN). עם סנכרון התקשורת בין התקן הבלוטות' ומכשיר הסלולר של המשתמש, נשמר ערוץ התקשורת, גם אם לא נכנסת או יוצאת שיחה ממכשיר הסלולר.

הקרינה מאוזנייה הפועלת בהתקן הבלוטות' נמוכה בהרבה מרמת החשיפה המומלצת לקרינה בלתי מייננת (המלצות המשרד להגנת הסביבה לרמת חשיפה מירבית מותרת לקרינה בתדר של 2.4 GHz, הן 3 וואט למ"ר ו-1 ואט למ"ר לחשיפה רצופה וממושכת).

כמו כן, ערכי ה- SAR (המדד לקרינה הנספגת בגוף האנושי) של אוזניית הבלוטות' נמוכים מערכי ה- SAR של טלפונים סלולריים (ערכי ה-SAR של טלפון סלולרי נעים בין 0.4-1.2 ואט לק"ג לעומת ערכי SAR של אוזניית בלוטות' שהם בסדר גודל של מאית ואט לק"ג ואף פחות).

אוזניית בלוטות'

אוזניית בלוטות'

 

אולם, מאחר והאוזנייה מוצמדת לאוזן וישנם משתמשים המתקינים את אוזניית הבלוטות' לשימוש לאורך שעות רבות, נגרמת חשיפה ממושכת לקרינה.

שימוש באוזניית בלוטות' בעת שיחה בטלפון סלולרי

שימוש באוזניית בלוטות' בעת שיחה בטלפון סלולרי 

לעומת אוזניית הבלוטות' שמיעה באוזניות חוטיות אינה כרוכה בחשיפה לקרינה. אוזניות חוטיות משמשות כאלמנט מגשר למכשיר המפיק את המוזיקה לדוגמה, כגון מכשיר רדיו, מכשיר סלולרי וכד' המאפשר השמעת מוזיקה וכד'. אות הצליל מומר לאותות חשמליים בזרם נמוך מאד. אותות אלו מגיעים לאפרכסת האוזניות, שם הן מומרות בסדר הפוך מזרמים חשמליים נמוכים ליצירת וויברציות באפרכסת הנשמעות לנו כקול. החשש הוא בדרך כלל מהזרמים הנמוכים הללו. אמנם זרם יוצר שדה מגנטי סביבו, אך במקרה של האוזניות, הזרמים נמוכים ולכן השדות המגנטיים הנובעים מהם נמוכים. יש המביעים חשש משימוש באוזניות רגילות, על בסיס הטענה השגויה הסוברת כי החוטים המחוברים אל האוזניות משמשים כאנטנה ובכך מגבירים את השידור ישירות לתוך האוזן. טענה זו נחקרה במדידות קרינה של החוטים של האוזניות ולא נמצאו לה תימוכין. 

 

תאריך עדכון: 28.12.14

שימוש באוזניות חוטיות בעת שיחה בטלפון סלולרי

שימוש באוזניות חוטיות בעת שיחה
בטלפון סלולרי

 

 

מהי רמת החשיפה לקרינה הנפלטת בעת שימוש במכשירים סלולריים ברכבת (ובמרחבים סגורים), ומהי מידת הסיכון לנוסעים?

סוגיה זו נוגעת לשימוש בטלפונים סלולריים במרחבים סגורים. כל מי שנמצא במרחב ציבורי סגור, דוגמת מעלית, אוטובוס, קרון רכבת, מטוס, ביחד עם אנשים המנהלים שיחות בטלפון סלולרי, חשוף, בניגוד לרצונו לרעש וקרינה, בעיקר כשהמרחב הסגור מכוסה משטחים המחזירים קול וקרינה כגון משטחים העשויים אלומיניום או פלדה.

 

איור: אנשים משתמשים בטלפון סלולרי במהלך נסיעה ברכבת

 

יחד עם זאת, מידת החשיפה לקרינה מהשימוש בטלפון הסלולרי במקומות ציבוריים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים וכו', אינה אחידה, שכן  רמת הקרינה תלויה בסוג המרחב הסגור, החומר שממנו הוא בנוי ומיקומו.

 

המכשיר הסלולרי מכוון את עוצמת השידור שלו למינימום הדרוש כדי להיות בקשר סביר עם אנטנת הבסיס הקרובה אליו ביותר. במרחבים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים, מעליות ומקלטים הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי לא מתפשטת אלא מוחזרת, במיוחד אם קיימים במרחב זה משטחים העשויים אלומיניום או פלדה. כמו כן, אם הקרינה של אנטנת הבסיס הקרובה אינה חודרת פנימה, למרחב הסגור (מיסוך), או אם קיימת צפיפות נמוכה של אנטנות (למשל, במקרה של נסיעה בין עירונית מחוץ לאזורים מאוכלסים), המכשיר "מתקשה" להיות בקשר עם האנטנה הקרובה ביותר ואז הוא משדר בעוצמתו המרבית ופולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. ניתן לזהות בקלות אזורים כאלה בעזרת רמת הקליטה שמסומנת על גבי צג הטלפון. חשוב לציין כי במצב כזה, בנוסף למשתמש עצמו, נחשפים לרמות גבוהות יחסית של קרינה גם האנשים הנמצאים בסביבתו באותה עת. כמו כן יש לציין, כי כשמדובר בנסיעה ברכבת, מאחר וזמן הנסיעה ממושך יחסית, יש אפשרות למשך חשיפה גדול יותר לקרינה.

 

הסיכון הבריאותי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ברכבת לא נבדק באופן ייחודי ולפיכך יש ללמוד מהחשיפה לקרינת רדיו ( RF ) באופן כללי.

 

שאלת הנזקים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת מעסיקה את העולם המדעי וקובעי המדיניות מזה שנים רבות וביתר שאת מאז אמצע שנות ה-90 עם הצגת הטכנולוגיה הסלולרית. הידע המדעי הקיים כיום עדיין אינו מספיק על מנת לקבוע האם הקרינה הבלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי. מחקרים שנערכו בתחום הראו כי עוצמות גבוהות של קרינת רדיו גורמות לחימום הגוף כתלות במרחק ממקור הקרינה. לגבי עוצמות נמוכות יותר, ההשפעה הבריאותית עדיין נחקרת וטרם הוסקו מסקנות חד משמעותיות. בשנת 2011, סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי רדיו כ"מסרטן אפשרי" בבני אדם (קטגוריה 2B ברשימת המסרטנים). משמעות הסיווג היא, כי יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת ולנסות לצמצם את החשיפה לקרינה הנפלטת מהם.

 

בעקבות קביעה זו, החליטו רוב המדינות והרשויות לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת בעניין חשיפה לקרינה בלתי-מייננת. עקרון זה, תומך בצמצום החשיפה, במידת האפשר, תוך איזון בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים לבין שמירה על בריאות האדם.

 

כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה, כי החשיפה הסביבתית הנגרמת לנוסעים ברכבת משימוש של אחרים בטלפון הסלולרי, נמוכה מהחשיפה האישית של אדם המדבר בטלפון סלולרי, תוך כדי שהוא מחזיק אותו קרוב לגוף. 

 

תאריך עדכון: 29.3.15

האם נפלטת קרינה מטלפון סלולרי כאשר הוא במצב טיסה?

במצב טיסה מערך התקשורת של מכשיר הסלולר מנוטרל, הוא איננו משדר ואינו קולט ולכן גם אינו פולט קרינה.

 

במצב זה מכשיר הסלולר הופך להתקן אלקטרוני סגור פסיבי. במרבית המכשירים הפעלת מצב טיסה משבית הן את התקשורת הסלולרית והן את פונקצית ה- WiFi. ייתכנו מכשירים אשר אינם משביתים את ה- WiFi, לכן לאחר הפעלת מצב טיסה יש לבדוק שהמחוונים של התקשורת (סלולר ו- WiFi) אמנם מציגים השבתה של הפונקציות.

 

תאריך עדכון: 3.6.15

האם יש הבדל מבחינת חשיפה לקרינה בין שימוש בהודעות לעומת שיחה בטלפון סלולרי?

אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).

שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה. 

האם טלפון סלולרי פולט יותר קרינה במכונית?

ככלל, טלפונים סלולריים מגדילים את עצמת השידור בתנאי קליטה נמוכה, ועל כן רמות החשיפה לקרינה בקרבתם גדלות.

רמות החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי בתוך רכב גבוהות יותר מאשר בשימוש מחוץ לרכב במקום פתוח, אך לא במידה רבה. זאת עקב ההשפעה המועטה יחסית של מבנה המכוניות על תנאי הקליטה בתוכן.

הסיבה לכך הינה בשל שטח חלונות גדול יחסית במכוניות, אשר אינו מהווה מחסום מהותי בפני הקרינה. כמו כן, טלפונים נמצאים על פי רוב על יד החלונות והשימוש בהם במכונית נעשה באמצעות דיבורית, אשר יתרונה הוא גם בהרחקת הטלפון מגוף המשתמש, ובכך קטנות רמות החשיפה באופן מהותי.

לציין כי, קיימות החזרות קרינה מדפנות הרכב ומעצמים מתכתיים אחרים בחלל הרכב, אך תרומתן לעלייה ברמות החשיפה כתוצאה מכך אינה רבה, עקב הימצאות חומרי פלסטיק וריפוד וקיום תופעות של פיזור ובליעה של קרינה.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

עמודים