mast6.png

שאלות נפוצות

אנטנות סלולריות

האם קיימות המלצות בנוגע למגורים בקרבה לאנטנה סלולרית?

 

אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה באמצעות היתרי הקמה והפעלה המונפקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP) עבור אזורים המאוכלסים ברציפות ו- 30% מהסף עבור אזורים אשר אינם מאוכלסים ברציפות.

 

מחקרים שבדקו את רמות הקרינה בסביבת אתרי אנטנות סלולריות בסביבה עירונית טיפוסית הראו, כי במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. עד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.

 

בכל מקרה, ניתן לוודא שהחשיפה לקרינה בלתי מייננת לא חורגת מהערכים שנקבעו בטבלה המוצגת במסמך של המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה), המסכם את רמות החשיפה המרביות המותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו.

אנטנה סלולרית באזור מגורים

אנטנה סלולרית באזור מגורים

 

תאריך עדכון: 16.6.14

למי פונים כדי לקבל מידע על אנטנות סלולריות?

המשרד להגנת הסביבה אחראי על מתן היתרים להקמה ולהפעלה של מקורות קרינה ובכלל זה אנטנות סלולריות (מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת). המשרד מעדכן מדי חודש את רשימת האנטנות הסלולריות הפועלות, ומנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.

 

באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית שבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, תאריך ההפעלה ותאריך הבדיקה האחרונה של כל אנטנה (יש להזין כתובת של מיקום האנטנה במקום המיועד לכך).

 

נוסף לכך, הקמת האנטנה כפופה לקבלת היתר בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לשם בירור בנושא התרי בניה ניתן לפנות לרשות המקומית שבתחומה נמצאת האנטנה.

 
תאריך עדכון: 14.8.14

מהו המרחק המינימלי שצריך להיות בין אנטנה סלולרית למקום מגורים?

המרחק המינימלי בין אנטנה סלולרית למקום מגורים תלוי בגורמים שונים ונקבע על פי הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים. טווחי הבטיחות משתנים בהתאם לכיסוי התקשורתי בשטח שמותאם לשיעור צפיפות המשתמשים באותו אזור. מרחק זה הוסכם ואושר בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת על ידי המשרד להגנת הסביבה. 

 

לכל אנטנה נקבע בהיתר מרחק מינימלי בחזית האנטנה בכיוון השידור (מרחק מינימלי אופקי) ומרחק מינימלי בכיוון אנכי של האנטנה. המשמעות היא כי אין לאפשר הימצאות אדם מן הציבור הרחב במרחק הקטן מהמרחק המינימלי שנקבע בהיתר.

תמונת המחשה: קרינה הנפלטת מאנטנה סלולרית

תמונת המחשה: קרינה הנפלטת מאנטנה סלולרית

 

תאריך עדכון: 17.8.14

השפעות על הבריאות

האם נעשו מחקרים המצביעים על קשר בין קרינה בלתי מייננת והתפתחות מחלות?

התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, רשתות תקשורת אלחוטית, אנטנות סלולריות ורשתות חשמל) גורמת לנזק בריאותי או להתפתחות מחלות שנויה במחלוקת בין המדענים ואינה חד משמעית.

 

רוב המחקרים בתחום תדרי הרדיו, התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים, ובייחוד בהתפתחות של גידולי מוח, עצב השמע ובלוטות הרוק. תוצאים בריאותיים נוספים שנחקרו הם השפעה על הפוריות (למשל, מורפולוגיה ואיכות נוזל הזרע), השפעה על תפקודי המוח (למשל, תפקוד קוגניטיבי, הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים והתפתחות המוח בתינוקות), מערכת הלב והדם (לחץ דם וקצב לב), השמיעה, רוק (הפרשה, הרכב וזרימה), פרופיל השומנים בדם, השמנת יתר, התפתחות טרשת נפוצה ומחלות ניוון עצבים כגון אלצהיימר, כאבי ראש וכן מחקרים על סינדרום הקרוי רגישות יתר לקרינה בלתי מייננת.

 

בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבנילאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות מוגבלות לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ׂממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. על בסיס החלטה זו, סיווגה קבוצת העבודה את קרינת גלי הרדיו שמקורה בטלפונים סלולריים בקטגוריה 2B ברשימת החומרים המסרטנים וכך קבעה כי קרינת רדיו הינה גורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

 

גם מחקרים בתחום רשתות החשמל (תדר נמוך ביותר, ELF), התמקדו בסיכון להתפתחות סרטן ובפרט בסיכון להתפתחות סרטן הדם בילדים, השפעה על תוצאי לידה (הפלות ומשקל לידה), השפעה על התנהגות בילדים, השפעה על תפקוד קוגניטיבי, הורמונים, מחלות ניוון עצבים (למשל מחלת אלצהיימר) ומחלות לב.

 

מחקרי אוכלוסייה הראו סיכון מוגבר לתחלואה בלוקמיה (סוג של סרטן הדם), בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לקווי מתח גבוה בהשוואה לילדים שהתגוררו רחוק יותר. גם כאן, בדומה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו, לא הוכח קשר וודאי וסיבתי בין הקרינה לתחלואה זו. אך על בסיס מחקרים אלו הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC)  את הקרינה הבלתי מייננת בתדר נמוך ביותר כ"מסרטן אפשרי"  (קטגוריה 2B) בבני אדם. עד כה לא הוכח כי קיים קשר בין קרינה מרשת החשמל ותחלואת סרטן מסוגים אחרים במבוגרים או בילדים.

 

תאריך עדכון: 16.7.14

טלפונים סלולריים

האם עצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי גוברת בעת טעינה? האם יש הבדלים בין הקרינה מהמכשיר לבין הקרינה מהשנאי?

בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:

  • חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC)  המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
  • חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:

א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.

ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.

 

יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.

 

תאריך עדכון: 7.10.15

האם יש הבדל מבחינת חשיפה לקרינה בין שימוש בהודעות לעומת שיחה בטלפון סלולרי?

אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).

שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה. 

האם טלפון סלולרי פולט יותר קרינה במכונית?

ככלל, טלפונים סלולריים מגדילים את עצמת השידור בתנאי קליטה נמוכה, ועל כן רמות החשיפה לקרינה בקרבתם גדלות.

רמות החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי בתוך רכב גבוהות יותר מאשר בשימוש מחוץ לרכב במקום פתוח, אך לא במידה רבה. זאת עקב ההשפעה המועטה יחסית של מבנה המכוניות על תנאי הקליטה בתוכן.

הסיבה לכך הינה בשל שטח חלונות גדול יחסית במכוניות, אשר אינו מהווה מחסום מהותי בפני הקרינה. כמו כן, טלפונים נמצאים על פי רוב על יד החלונות והשימוש בהם במכונית נעשה באמצעות דיבורית, אשר יתרונה הוא גם בהרחקת הטלפון מגוף המשתמש, ובכך קטנות רמות החשיפה באופן מהותי.

לציין כי, קיימות החזרות קרינה מדפנות הרכב ומעצמים מתכתיים אחרים בחלל הרכב, אך תרומתן לעלייה ברמות החשיפה כתוצאה מכך אינה רבה, עקב הימצאות חומרי פלסטיק וריפוד וקיום תופעות של פיזור ובליעה של קרינה.

 

תאריך עדכון 16.10.2017

האם בטוח לדבר בטלפון סלולרי במעלית?

מעליות עשויות בדרך כלל מחומר מתכתי שאינו מאפשר לגלי הרדיו של המכשיר הסלולרי להיות משודרים מחוץ למעלית אל האנטנה שאמורה לקלוט אותם. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו מכשיר הטלפון "מתאמץ" ליצור קשר עם הרשת החיצונית תוך שהוא פולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. בנוסף לכך, שיחת הטלפון אינה יכולה, בדרך כלל, להתבצע בצורה תקינה, והמשתמש סובל מקליטה משובשת. מיסוך גלי הרדיו במעלית חושף את המשתמש לקרינה מקסימלית ממכשיר הטלפון הסלולרי. חשוב לציין כי במצב זה עלולים להיחשף בצורה פאסיבית גם האנשים הנמצאים במעלית באותה עת. לפיכך, מומלץ להימנע משיחות בטלפון הסלולרי בעת השהייה במעלית (שהיא לרוב קצרה), ולחכות עם השיחה עד היציאה ממנה.

 

תאריך עדכון: 16.6.14

האם בטוח להשתמש בדיבורית בזמן נהיגה?

סוגיה זו מתייחסת לשתי שאלות שונות: האם שימוש בדיבורית בזמן נהיגה עלול ליצור נזק בריאותי עקב קרינה הנפלטת ממכשיר הטלפון, והאם השימוש בדיבורית בזמן נהיגה מגביר את הסיכון לתאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בריכוז הנהג. מבחינת בטיחות קרינה, השימוש בדיבורית עדיף על פני אחזקת מכשיר הטלפון בקרבת הראש. לעומת זאת, מבחינת בטיחות הנהיגה מתברר, כי גם שימוש בדיבורית כרוך בסכנה ממשית. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי מידת הסחת הדעת הנוצרת כתוצאה משיחה בזמן נהיגה תוך שימוש באוזנייה או בדיבורית דומה לזו שנוצרת בעת שיחה בה מוחזק המכשיר בקרבת הראש. הסחת דעת זו עלולה להגביר את הסיכון לתאונות דרכים בצורה משמעותית ולכן מומלץ להימנע מביצוע שיחות טלפון במהלך נהיגה. מחקרים הראו כי ההשפעה של שיחת טלפון על תפקוד הנהג דומה ואף גדולה מזו של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. מצבים מסוכנים עוד יותר הם אלה הכרוכים בהסחת המבט מהכביש למכשיר הטלפון כמו במקרים בהם מקישים מספר טלפון במכשיר או עונים להודעת טקסט. ממצבים אלה יש להימנע לחלוטין. יודגש כי נהגים צעירים, שעבורם הנהיגה עדיין אינה אוטומטית, מושפעים יותר מהסחת דעת עקב שיחת טלפון בזמן נהיגה.

 

תאריך עדכון: 16.6.14

כיצד ניתן להוריד את רמת החשיפה לקרינה בעת שימוש בטלפונים סלולריים?

קל מאוד לצמצם את רמת החשיפה לקרינה בעת השימוש בטלפון סלולרי על ידי הרחקת המכשיר מהגוף!

 

באופן כללי, הנחיות מרכז "תנודע" ומשרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפון סלולרי נסמכות על עיקרון הזהירות המונעת תוך שמירה על איזון בין הצרכים הטכנולוגיים של החברה בישראל לבין מידת הזהירות הנדרשת על מנת לשמור על הבריאות. ההמלצות המרכזיות הינן:

  • שימוש ברמקול\דיבורית אישית, אוזנייה (שאינה אלחוטית) או כל אמצעי אחר המרחיק את הטלפון מהגוף בזמן השיחה.
  • מיעוט בדיבור באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי או מיסוך של הקליטה כמו במעלית ורכבת).
 
תאריך עדכון: 16.6.14

עמודים