שאלות נפוצות

סוגיה זו מתייחסת לשתי שאלות שונות: האם שימוש בדיבורית בזמן נהיגה עלול ליצור נזק בריאותי עקב קרינה הנפלטת ממכשיר הטלפון, והאם השימוש בדיבורית בזמן נהיגה מגביר את הסיכון לתאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בריכוז הנהג. מבחינת בטיחות קרינה, השימוש בדיבורית עדיף על פני אחזקת מכשיר הטלפון בקרבת הראש. לעומת זאת, מבחינת בטיחות הנהיגה מתברר, כי גם שימוש בדיבורית כרוך בסכנה ממשית. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי מידת הסחת הדעת הנוצרת כתוצאה משיחה בזמן נהיגה תוך שימוש באוזנייה או בדיבורית דומה לזו שנוצרת בעת שיחה בה מוחזק המכשיר בקרבת הראש. הסחת דעת זו עלולה להגביר את הסיכון לתאונות דרכים בצורה משמעותית ולכן מומלץ להימנע מביצוע שיחות טלפון במהלך נהיגה. מחקרים הראו כי ההשפעה של שיחת טלפון על תפקוד הנהג דומה ואף גדולה מזו של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. מצבים מסוכנים עוד יותר הם אלה הכרוכים בהסחת המבט מהכביש למכשיר הטלפון כמו במקרים בהם מקישים מספר טלפון במכשיר או עונים להודעת טקסט. ממצבים אלה יש להימנע לחלוטין. יודגש כי נהגים צעירים, שעבורם הנהיגה עדיין אינה אוטומטית, מושפעים יותר מהסחת דעת עקב שיחת טלפון בזמן נהיגה.

תאריך עדכון: 16.6.14

ככלל, קרינה אלקטרומגנטית ניתנת לחסימה, או הפרעת מעבר באמצעות בליעה חלקית, מלאה או החזרה. 

גם מדבקה עשויה למלא תפקיד של החזרה ופיזור או בליעה של קרינה אלקטרומגנטית, בין אם בחלקה או במלואה, תלוי בתכונות הפיזיקליות של חומר המדבקה. לפיכך, הדבקת מדבקה בתצורה מסוימת ובגודל מסוים יכולה לשנות את אופן תצורת התפשטות הגלים האלקטרומגנטיים המגיעים משידור מכשיר הסלולר אל המשתמש. אלא, שלא ניתן להעריך מה הוא פרופיל הפיזור, או הבליעה של הקרינה של מדבקה והאם יש בה חומרים או טכנולוגיה היוצרים פעולה אקטיבית על הגלים האלקטרומגנטיים. הדבר תלוי גם בעקום הקרינה, התדרים והטכנולוגיה של מכשיר הסלולר בו נעשה שימוש. לפיכך, לא ניתן לאמוד את השפעתה של המדבקה בהגנה מפני קרינה.

כדי לקבל תמונה מדויקת, יש להשקיע בכך מחקר ספציפי או אומדן ייעודי של פרופיל פעולת ההגנה של מדבקה ספציפית על ידי היצרן. יש לציין, כי ייתכן גם שהמדבקה בה נעשה שימוש, תיצור דווקא פיזור מוגבר של הקרינה לכיוון המשתמש.

עקב כך, לא ניתן להעריך האם באופן כללי השימוש במדבקה אכן מקטין את שיעור החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

תאריך עדכון: 28.12.14

סוגיה זו נוגעת לשימוש בטלפונים סלולריים במרחבים סגורים. כל מי שנמצא במרחב ציבורי סגור, דוגמת מעלית, אוטובוס, קרון רכבת, מטוס, ביחד עם אנשים המנהלים שיחות בטלפון סלולרי, חשוף, בניגוד לרצונו לרעש וקרינה, בעיקר כשהמרחב הסגור מכוסה משטחים המחזירים קול וקרינה כגון משטחים העשויים אלומיניום או פלדה.

יחד עם זאת, מידת החשיפה לקרינה מהשימוש בטלפון הסלולרי במקומות ציבוריים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים וכו', אינה אחידה, שכן  רמת הקרינה תלויה בסוג המרחב הסגור, החומר שממנו הוא בנוי ומיקומו.

המכשיר הסלולרי מכוון את עוצמת השידור שלו למינימום הדרוש כדי להיות בקשר סביר עם אנטנת הבסיס הקרובה אליו ביותר. במרחבים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים, מעליות ומקלטים הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי לא מתפשטת אלא מוחזרת, במיוחד אם קיימים במרחב זה משטחים העשויים אלומיניום או פלדה. כמו כן, אם הקרינה של אנטנת הבסיס הקרובה אינה חודרת פנימה, למרחב הסגור (מיסוך), או אם קיימת צפיפות נמוכה של אנטנות (למשל, במקרה של נסיעה בין עירונית מחוץ לאזורים מאוכלסים), המכשיר "מתקשה" להיות בקשר עם האנטנה הקרובה ביותר ואז הוא משדר בעוצמתו המרבית ופולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. ניתן לזהות בקלות אזורים כאלה בעזרת רמת הקליטה שמסומנת על גבי צג הטלפון. חשוב לציין כי במצב כזה, בנוסף למשתמש עצמו, נחשפים לרמות גבוהות יחסית של קרינה גם האנשים הנמצאים בסביבתו באותה עת. כמו כן יש לציין, כי כשמדובר בנסיעה ברכבת, מאחר וזמן הנסיעה ממושך יחסית, יש אפשרות למשך חשיפה גדול יותר לקרינה.

הסיכון הבריאותי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ברכבת לא נבדק באופן ייחודי ולפיכך יש ללמוד מהחשיפה לקרינת רדיו ( RF ) באופן כללי.

שאלת הנזקים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת מעסיקה את העולם המדעי וקובעי המדיניות מזה שנים רבות וביתר שאת מאז אמצע שנות ה-90 עם הצגת הטכנולוגיה הסלולרית. הידע המדעי הקיים כיום עדיין אינו מספיק על מנת לקבוע האם הקרינה הבלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי. מחקרים שנערכו בתחום הראו כי עוצמות גבוהות של קרינת רדיו גורמות לחימום הגוף כתלות במרחק ממקור הקרינה. לגבי עוצמות נמוכות יותר, ההשפעה הבריאותית עדיין נחקרת וטרם הוסקו מסקנות חד משמעותיות. בשנת 2011, סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי רדיו כ"מסרטן אפשרי" בבני אדם (קטגוריה 2B ברשימת המסרטנים). משמעות הסיווג היא, כי יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת ולנסות לצמצם את החשיפה לקרינה הנפלטת מהם.

בעקבות קביעה זו, החליטו רוב המדינות והרשויות לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת בעניין חשיפה לקרינה בלתי-מייננת. עקרון זה, תומך בצמצום החשיפה, במידת האפשר, תוך איזון בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים לבין שמירה על בריאות האדם.

כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה, כי החשיפה הסביבתית הנגרמת לנוסעים ברכבת משימוש של אחרים בטלפון הסלולרי, נמוכה מהחשיפה האישית של אדם המדבר בטלפון סלולרי, תוך כדי שהוא מחזיק אותו קרוב לגוף. 

תאריך עדכון: 29.3.15

בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:

• חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC)  המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
• חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:

א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.

ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.

יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.

תאריך עדכון: 7.10.15