בג"צ דחה את העתירה בנושא שימוש ברשתות אלחוטיות בבתי הספר
אוגוסט 2012, עתרו הנהגת ההורים הארצית, הפורום לסלולאריות שפויה, וגורמים נוספים לבית הדין הגבוה לצדק כנגד שר החינוך, סגן שר הבריאות והשר להגנת הסביבה. דרישת העותרים הייתה להורות למשרד החינוך שלא להקים ולא להפעיל רשתות אינטרנט אלחוטיות בבתי ספר. טענתם המרכזית הייתה, כי מדיניות משרד החינוך בנושא זה היא בלתי סבירה ודינה להתבטל, לטענתם חשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם וכי מדיניות משרד החינוך כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר המנכ"ל מ-2013, אינה משקפת את מדיניותו "האמיתית" ואינה עולה בקנה אחד עם מצב הדברים הנוהג בפועל.
ביום 29.4.15 ניתן ע"י בג"צ פסק דין הדוחה את העתירה (בג"צ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך).
בפסק הדין (מפי השופט פוגלמן, בהסכמת השופטים זילברטל והנשיאה נאור) בית המשפט קבע, כי הוא לא מצא עילה להתערב במדיניות משרד החינוך בנוגע לשימוש ברשתות אלחוטיות בבתי הספר, שהוא עניין מובהק של מומחיות מקצועית ואין בידיו לקבוע כי מדיניות המשרד המעוגנת בחוזר המנכ"ל מ-2013, היא בלתי סבירה במידה המצדיקה את התערבותו.
בית המשפט חזר על העיקרון לפיו הוא אינו מתערב בשיקול הדעת המקצועי של הרשות - "...בית המשפט זה אינו בא בנעלי הרשות, ובמיוחד כך כשמדובר בסוגיות מקצועיות מובהקות שבהן נהנית הרשות מהידע המקצועי, מהמומחיות ומהניסיון הרלבנטיים לקבלת ההחלטה".
וכך קבע לגבי העתירה- "הסמכות – כמו גם האחריות – מוטלת על הרשויות המוסמכות ובגדר כללי הביקורת השיפוטית לא מצאנו עילה להתערב במדיניות הנוגעת לחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת עקב שימוש בתשתית אלחוטית..."
בית המשפט התייחס בפסק הדין לחוות הדעת והתצהירים אשר ניתנו ע"י פרופ' סדצקי, פרופ' גלברג ופרופ' גרוטו במהלך העתירה, וקבע כי מדיניות משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית אלחוטית במגבלות מסוימות שפורטו בחוזר המנכ"ל, היא עניין מובהק של מומחיות מקצועית. מדיניות זו נשענת על הערכתם המקצועית של המומחים ושל גורמי המקצוע הרלוונטים. אלה, גיבשו את המלצותיהם באשר למידת הסכנה שכרוכה בחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת בהתאם למגבלות ולכללי זהירות שנקבעו. צוין, כי העותרים הציגו תשתית עובדתית-מדעית חלופית המבקשת להוביל למסקנה שונה מזו של משרד החינוך, אך אין בכך כדי להצדיק את התערבות בית המשפט או כדי לבסס עילה מספקת להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. כך במיוחד כאשר הרשות ביצעה הליך סדור ומקיף, שבמסגרתו בחנו כלל הגורמים הנוגעים בדבר את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים הרלוונטים- נזקיה האפשריים של הקרינה הבלתי מייננת מזה והצרכים הפדגוגיים במסגרת תוכנית התקשוב מזה.
מעבר לכך, הלכה למעשה במסגרת חוזר המנכ"ל מ-2012, נבחנה חלופה מחמירה יותר שלפיה יותר השימוש בתשתית אלחוטית רק במקרים של מפגע בטיחותי, אך נמצא כי בבתי ספר רבים ישנו קושי מעשי ליישום חלופה זו. לכן אומצה בסופו של דבר מדיניות משרד החינוך המגולמת בחוזר מ-2013.
בית המשפט ציין כי לא נעלמה מעיניו הדאגה לשלומם ובטיחותם של התלמידים במערכת החינוך, אך בסופו של יום מצא ביהמ"ש כי אלו נבדקו על ידי צוות רב תחומי של מומחים מן המעלה הראשונה מדיסציפלינות שונות.
בית המשפט הדגיש כי סיום הדיון בעתירה אין משמעו סיום הליך הבחינה שמקיימות הרשויות בנושא. משרד החינוך ימשיך לבחון את יישום חוזר המנכ"ל על פי מתווה סדור שגיבש, במסגרתו ייערכו בדיקות עתיות בבתי הספר כדי לוודא שרמת הקרינה עומדת בתקן המותר.
ב- 18.8.15 דחה בית המשפט העליון את בקשת העותרים לקיים דיון נוסף בפסק הדין (דנג"צ 3367/15). בבקשה טענו העותרים, כי נושא העתירה מצדיק דיון נוסף בסוגיות שהועלו נוכח החשיבות הציבורית הרבה שיש בסוגיות אלו. העותרים ציינו כי הם ערים לכך שאין מדובר בבקשה "קלאסית" לדיון נוסף, אך סבורים כי הדבר מוצדק נוכח חשיבות הנושא.
המדינה טענה מנגד כי הסוגיה נידונה בכובד ראש במסגרת הבג"צ ואין תועלת בדיון נוסף בסוגיה.
בהחלטה שניתנה ע"י המשנה לנשיאה כב' השופט רובינשטיין, נכתב כי אין עילה לקיום דיון נוסף בפסק הדין, מהטעם העיקרי שאין בפס"ד משום הלכה חדשה.
לסיום, הוסיף בית המשפט כי ראוי בנוסף למעקב שתואר בפס"ד, שהשר אישית ומנכ"לית המשרד יידרשו לנושא זה עתית.
להרחבה בנושא ראו גם: הפרק על הבג"צ בנושא WiFi בבתי הספר, כתבה בנושא "דיון ציבורי בנושא שימוש ברשת אלחוטית בבתי ספר", והפרק- מדיניות משרד החינוך בנושא שימוש ב- WiFi בבתי ספר
רשימת מקורות
