ה-OECD פרסם דוח מסכם בנושא השפעת השימוש בטכנולוגיה על המוח, הקוגניציה והרווחה (well- being) בקרב ילדים

דוח של ה-Organization for Economic Co-Operation and development) OECD) סקר את הספרות המדעית הקיימת בנושא השפעת השימוש בטכנולוגיה על מוחם של ילדים והתפתחותם הרגשית-חברתית, הקוגניטיבית והפיזית. בנוסף, הדוח בחן האם הנחיות לאומיות והמלצות קיימות במדינות שונות נשענות על ידע מדעי מבוסס שנצבר.

על פי הדוח, נוכח העלייה בשימוש של ילדים בטכנולוגיה, יש להגן עליהם מפני סיכונים הקשורים לשימוש בה, ולקדם הרגלי שימוש מיטביים להפקת תועלות מהשימוש בטכנולוגיה התורמות להתפתחות הילד. על מנת להבין טוב יותר כיצד הטכנולוגיה והמדיה משפיעים על המוח ועל הגוף, ובהתאם לכך - לגבש מדיניות שימוש בטוחה ויעילה, על קובעי המדיניות לבחון את המחקר האיכותי והעדכני ביותר הקיים.

הדוח סקר את הספרות הקיימת בתחום של שימוש ילדים בטכנולוגיה וכלל, בין היתר, נושאים כגון:

• השפעת הטלוויזיה/ משחקי מחשב/ מדיה חברתית על קוגניציה ו-well-being
• השלכות זמן מסך בהקשר של שינה, מתח, השמנה, בעיות יציבה
• סיכונים הקשורים לחשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים 

מסקנת הדוח הייתה כי הקשר בין השימוש בטכנולוגיה בקרב ילדים ובין ההשלכות הבריאותיות שנסקרו אינו ברור או אחיד, ויש להשלימו על מנת לקבל תמונה כוללת.

סקירת ספרות המחקר הצביעה על מספר סיכונים ומספר יתרונות הקשורים לשימוש; במספר תחומי מחקר בנושא שימוש בטכנולוגיה על ידי ילדים נמצאו מחקרים מבוססים ועקביים, כגון השפעה על השינה. נמצא כי האור הכחול משפיע על ייצור המלטונין ויכול להשפיע על השינה. הגבלת גישה לאור כחול לפני זמן השינה או שימוש במשקפיים לאור כחול הוצעו כאמצעי הגבלה. לעומת זאת, בתחומים אחרים המסקנות לא היו אחידות או שהמחקר מצוי עדיין בשלבים ראשוניים ולא ניתן לגזור ממנו הנחיות או המלצות. דוגמאות לתחומים אלו: הקשר בין שימוש בטכנולוגיה ובעיות קוגניטיביות/התנהגותיות (כמו בעיות ריכוז), הקשר בין שימוש בטכנולוגיה ושינויים במבנה מוח הילד והקשר בין שימוש להתמכרות.

הדוח מציין את התחומים הדורשים מחקר נוסף בעתיד ואת האתגרים הקיימים במחקרים הקיימים, כגון: מחסור במחקר איכותי ועקבי, הסתמכות על דיווח עצמי, מדגם קטן, התמקדות גדולה בהשפעות שליליות של הטכנולוגיה ללא איזון בבחינת תוצאות חיוביות אפשריות.

באשר להנחיות הקיימות לגבי זמן מסך בילדים בעולם, מסקנת הכותבים היא כי יש צורך בהנחיות מעודכנות ומבוססות. לרוב, ההנחיות הקיימות במדינות שונות מתמקדות בהגבלות לזמן מסך והן מהוות מרכיב מתוך הנחיות של פעילות גופנית והתנהגות יושבנית בילדים (זמן מסך "תופס" את הזמן של פעילות אחרת שהיא פחות יושבנית או יותר יצרנית).

על פי הדוח, ההנחיות הקיימות לזמן מסך המתמקדות בקביעת מגבלות על זמן החשיפה, עלולות לעיתים לא לקחת בחשבון דקויות הקשורות לשאלה איך ילדים ומתבגרים משתמשים בטכנולוגיה/ לאיזה צורך/ מתי ומהם הסוגים השונים של המסכים הנמצאים בשימוש במשך היום. חשוב לקבוע המלצות שיסודן בידע מדעי מבוסס, שלוקחות בחשבון גורמי סיכון נוספים, כגון בריונות רשת ותכנים לא ראויים, ומצד שני מתייחסות ליתרונות, כגון רכישת מיומנות דיגיטלית.

לדעת כותבי הדוח, על מחנכים, הורים ואנשי מקצוע:

• לגלות עירנות בכל הקשור ל"זמן מסך" והשלכותיו על פעילויות החיוניות לבריאות הילד (פעילות גופנית, זמן ארוחות, שינה)
• לקבוע מסגרת זמן לשימוש במסך (הגבלת שימוש במכשירים פולטי אור כחול בסמוך לזמן השינה)
• להבטיח תכנים מתאימים לילדים צעירים