mast1.jpg

מאמר מדעי חדש בחן את הקשר האפשרי בין חשיפה תעסוקתית לשדות אלקטרומגנטיים והתפתחות גידולי מח

עברית

ביולי 2018 התפרסם מאמר מדעי שבחן את הקשר האפשרי בין חשיפה תעסוקתית לשדות אלקטרומגנטיים והתפתחות גידולי מח. המאמר מתייחס לתדרי הביניים (Intermediate frequency-IF) המוגדרים בתחום שבין KHz 3 ל-10 MHz ולתדרי רדיו Radiofrequency-RF)) המוגדרים בתחום שבין 10 MHz ל-GHz 300. המאמר פורסם על ידי חוקרים מקבוצת מחקר ה-INTEROCC (מחקר בינלאומי בהשתתפות 7 מדינות, וביניהן ישראל). מחקר זה התפתח מתוך המחקר הבינלאומי רחב ההיקף, ה-INTERPHONE , שבחן קשר אפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים ובין התפתחות גידולי מח (מנינגיומה וגליומה), גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק.

 

מחקר ה- INTEROCC, הגדול מסוגו בעולם, התבסס על ראיונות אישיים על אודות היסטוריה תעסוקתית וכלל 3,978 חולי גידולי מח (2,054 גידולי מח ממאירים מסוג גליומה, 1,924 גידולי מח שפירים מסוג מניניגיומה) ו- 5,601 אנשים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. השאלון התעסוקתי כלל שאלות על תפקידים, מקומות עבודה או קרבה למקורות הבאים: רדארים, אנטנות תקשורת, משדרים, יצור חומרים מוליכים למחצה, אבחון וטיפול רפואי, חימום תעשייתי וחימום מזון.

עבור כל ממשתתף במחקר זה, פותח אינדקס מיוחד שמטרתו להעריך את חשיפתו התעסוקתית המצטברת לקרינת RF ו- IF, והתבסס בין היתר על תפקידים ומקומות עבודה מתוך ההיסטוריה התעסוקתית. פיתוח שיטה להערכה אישית של החשיפה לקרינה הינה התקדמות חשובה ביותר בתחום בהשוואה למה שהיה נהוג בעבר, ומהווה יתרון למחקר זה.

 

תוצאות המחקר לא הדגימו כי קיים סיכון עודף לפתח גידולי מח ממאירים ושפירים עקב חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים במקום התעסוקה. עם זאת, נצפתה אינדיקציה לסיכון מוגבר להתפתחות גליומה (ופחות מכך למנינגיומה) עבור רמת החשיפה הגבוהה ביותר (אחוזון עליון) לתדרי RF כאשר החשיפה התרחשה ב-4 שנים שקדמו למחלה.

חשוב לציין כי למחקר זה מספר מגבלות:

  • רק 10% מהמשתתפים נחשפו לשדות אלקטרומגנטיים בתחום תדרי RF ו-1% בלבד לשדות מסוג IF במקום עבודתם. גם במחקר גדול זה, מספר האנשים שנחשפו לגורם הנבדק היה מועט ולכן יכול להצביע על עוצמת מחקר מוגבלת למציאת קשר, אם אכן קיים.
  • האינדקס להערכת החשיפה לא התבסס על מדידות אישיות ל-RF. בנוסף, יתכן שעבור חלק ממקורות החשיפה, האינדקס הציג תת הערכה או הערכת יתר לחשיפה לאזור הראש. נקודות אלו עלולות להשפיע על אומדן הסיכון לגידולי מח.
  • כמו בכל מחקר המבוסס על דיווח עצמי של היסטוריית חשיפה, קיימת הטיית זיכרון שיכולה להיות גדולה יותר אצל חולים עם גידולי מח.
  • שיעורי ההיענות היו נמוכים, בפרט בביקורות, ויכלו להשפיע על הסיכון הנצפה.

בהסתמך על האינדיקציה שנצפתה והצורך לבחון אינטראקציה בין חשיפות תעסוקתיות שונות, חוקרים קוראים להמשך מחקר בנושא חשיפות תעסוקתיות והתפתחות גידולי מח.

08/08/2018