סדנא לבעלי עניין, "מחוברים ומשפיעים - טכנולוגיה בראי בעלי העניין"

כיצד יש לקבוע מדיניות בתחום בו קיימת אי וודאות מדעית? האם יש מקום לדיון ציבורי? ומה תפקידה של התקשורת? מהי השפעתן של קבוצות עניין שונות בחברה בתהליך קבלת החלטות?   הסדנא היוותה מפגש רב תחומי, ייחודי ומרתק בין עולמות תוכן שונים (בריאות, מדע, אתיקה, משפט, כלכלה, תקשורת ועוד) ובין קבוצות אינטרס שונות (הציבור הרחב, קובעי מדיניות, קהילת המדע, המגזר העסקי, המגזר הציבורי ועוד).

ראש מרכז תנודע, פרופ' סיגל סדצקי

הסדנא התנהלה בפורמט שאומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, תוך שימוש במתודולוגיות שונות שכללו עבודה עצמאית של המשתתפים, עבודה קבוצתית ודיון חופשי. במהלך הסדנא עסקו המשתתפים באיזון הנדרש בין השיקולים השונים בקביעת מדיניות, בתחום בו לא ניתן להעריך במדויק את רמת הסיכון. כמו כן משתתפי הסדנא התנסו במודל ייחודי להנחת תשתית להרחבת המיומנויות בתהליך קבלת החלטות בתחום.

סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן

הסדנא נפתחה במעמד, שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, שנתן את ברכתו ליום העיון והדגיש את הצורך בגיבוש חוברת המלצות שתסייע למקבלי ההחלטות. הצטרפו לברכות גם ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ומר אבי ענתי, סמנכ"ל תכנון, תיאום ובקרה במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל ויו"ר וועדת ההיגוי של מרכז תנודע. הדובר המרכזי (Keynote) במליאת הפתיחה, ד"ר ג'ון סוונסון, בכיר בחברת החשמל הבריטית National Grid ומומחה יועץ בתחום רשת החשמל לגופים בינ"ל שונים, הציג דרכי התמודדות ופתרונות שנתנו בסוגיות רשת החשמל ובנושאים אחרים בהם הוטמע עיקרון הזהירות המונעת.

בחלקה השני של הסדנא התפצלו המשתתפים ל- 4 סדנאות אינטראקטיביות מקבילות, בהן בחנו את מגוון הרעיונות, ההשקפות והדעות בסוגיות מרכזיות:

• השלכות השימוש בטכנולוגיות תקשורת בהיבט התנהגותי ובריאותי נרחב – בקבוצה זו נערך דיון מעמיק בהיבטים בריאותיים נוספים שאינם קשורים לקרינה אך נובעים מהשימוש בטכנולוגית תקשורת אלחוטית כגון התמכרויות, הפרעת קשב וריכוז נרכשת, הסחת דעת ותאונות דרכים, הפרעות שינה, שינויים חברתיים ותרבותיים.
• טכנולוגיות תקשורת במרחב הציבורי -  בקבוצה זו דנו המשתתפים במתח בין החשיפה האישית לסביבתית ובחילוקי הדעות הקשורים לחשיפה לקרינה במרחב הציבורי (היות וכל שימוש אישי בטכנולוגיה כרוך בהכרח בחשיפה סביבתית). הקבוצה התייחסה למידת האיזון הנדרשת בין הגנה על כלל האוכלוסייה, ובפרט על קבוצות רגישות, לבין צרכי הפרט (לדוגמא בנושא רגישות יתר לקרינה EHS). בהקשר זה דנו חברי הקבוצה בין היתר בנושאים הקשורים לפיזור אנטנות, חשיפה כפויה לרעש וקרינה, טיפול באוכלוסיות רגישות והיכולת והזכות של קבוצות קטנות באוכלוסייה להתוות מדיניות.
• שימוש בטכנולוגיות תקשורת בסביבת בתי-ספר - בקבוצה זו עסקו המשתתפים בשאלה הנוגעת למתח שבין קדמה טכנולוגית-פדגוגית לצורך בשמירה על בריאות התלמידים. הדיון התמקד בנושאים הקשורים למסגרת תכנית התקשוב הלאומית המחייבת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך הוראה ולמידה.
• "לרתום את העגלה לפני הסוסים": התמודדות עם טכנולוגיה משתנה – בקבוצה זו בחנו המשתתפים את התהליך המתאים להטמעה ושימוש של טכנולוגיות חדשות במציאות בה המחקר לא מצליח "להדביק את קצב הטכנולוגיה" ולהעריך את השפעותיה על בריאות המשתמשים. בעניין זה נשקלו היבטים כגון מהו "סיכון מקובל", על מי חל נטל הוכחת הסיכון ("טכנולוגיה לא מסוכנת כל עוד  לא הוכח אחרת" או "טכנולוגיה מסוכנת כל עוד  לא הוכחה כבטוחה"), וניתוח נזק תועלת בתהליך קבלת החלטות.

		עבודה בקבוצות

פרופ' סיגל סדצקי, ראש המרכז ומנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה: "אני שמחה על קיום הסדנא שבה לראשונה התכנס פורום המייצג את בעלי העניין בתחום הקרינה הבלתי מייננת, ושבה הונחו יסודות, מקצועיים וציבוריים, למיומנויות לקביעת מדיניות. ... מרשמים ששמענו עד כה מן המשתתפים בכנס, השלב הראשון של הסדנא היה מוצלח וכעת מתחילה העבודה על ניתוח ועיבוד תוצרי הכנס, שבסופה נגיש למקבלי החלטות לקט עמדות שהוצגו בסדנא והמלצות לקביעת מדיניות בתחום".

• סדר יום הסדנא
• תכנייה
• מצגת פרופ' סיגל סדצקי