mast1.jpg

פעילויות בתחום הקרינה הבלתי-מייננת בישראל 2014

עברית

 

סיכומים שנתיים של מגוון מדינות, וביניהן ישראל, הסוקרים את מגוון הפעילויות בתחום הקרינה הבלתי מייננת והבריאות, מתפרסמים באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO) .

 

להלן סיכום הפעילות של ישראל בתחום הקרינה הבלתי מייננת והבריאות לשנים 2013-2014 כפי שפורסם באתר ארגון הבריאות העולמי.

 

 

מחקרים

המשרד להגנת הסביבה בדק את השילוט על גבי מדגם גדול של ארונות חלוקה (ארונות חשמל/פילרים) הממוקמים ברחובות הערים. שילוט כזה הוא תנאי מוקדם על מנת לקבל היתר להצבת ארונות חלוקה ברחוב. בסקר זה נמצא כי מעל 30% מארונות החלוקה לא היו משולטים.

 

המשרד להגנת הסביבה והמכללה האקדמית הדסה ירושלים ביצעו מדידות שהראו כי החשיפה הסביבתית לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו פוחתת כאשר מספר האתרים הסלולריים לכל 1,000 תושבים עולה.

 

TransExpo: מחקר בינלאומי על מגורים ליד חדרי השנאה (טרנספורמציה) וסרטן הדם בילדים– ישראל משתתפת במחקר אפידמיולוגי מסוג מקרה ביקורת על התפתחות סרטן דם בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לחדרי השנאה. המחקר נמצא בשלב ניתוח הנתונים והתוצאות צפויות להתפרסם בשנה הקרובה. המחקר ממומן על ידי (EPRI (Electric Power Research Institute.

 

מחקר (GERoNiMo(Generalised EMF Research using Novel Methods: היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר תל השומר משתתפת במחקר בינלאומי שמטרותיו לגשר על פערי הידע הקיימים לגבי ההשפעה של קרינה בלתי מייננת על הבריאות והפחתת החשיפה לקרינה זו. צוות רב-תחומי של מדענים ינסה לענות על מספר שאלות מחקריות הקשורות לקרינה בלתי מייננת:

  • להבין את המנגנון של השפעה של קרינה בלתי מייננת על הבריאות
  • לקדם את רמת הידע לגבי השפעה של קרינה בלתי מייננת על הבריאות
  • לאפיין את רמות החשיפה לקרינה בלתי מייננת באירופה
  • לשפר את הערכת הסיכון הכרוך בחשיפה לקרינה בלתי מייננת
  • לתמוך בפיתוח מדיניות בנושא ההגנה מפני נזקים אפשריים של קרינה בלתי מייננת ולהציע אמצעים לא טכנולוגיים להפחית את החשיפה לקרינה זו.

מחקר מוביקידס  MobiKids- היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר תל השומר השתתפה במחקר בינלאומי שמטרתו להעריך את הסיכון האפשרי של חשיפה סביבתית לקרינה בלתי מייננת (כולל שימוש באמצעי תקשורת וחשיפה אחרת לשדות אלקטרומגנטיים) על התפתחות גידולי מוח בילדים ובמתבגרים. המחקר הוא חלק מתכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי (7th Framework Program of the European Union).

מדיניות חדשה וחקיקה בתחום הקרינה הבלתי מייננת

פריסת דור 4 של הרשת הסלולרית – מפעילים סלולריים יחלקו אתרים ותחנות בסיס משותפים כתנאי לפריסת דור 4 של הרשת הסלולרית. בשנת 2012 פרסמו משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התקשורת מסמך הצדקה משותף לפריסה והפעלה של דור 4 של הרשת הסלולרית, בו המליצו כי הרשת תופעל תוך שימוש בטכנולוגיה היעילה ביותר שתאפשר הקטנת החשיפה.

 

התהליך לקביעת ספי חשיפה לקרינה בתדר נמוך ביותר (רשתות חשמלELF )  - המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות האנרגיה והמים, ומשרד הבריאות מנסים לגשר על פערי דעות בנוגע לרגולציה הנדרשת בתחום הקרינה מרשתות החשמל בישראל. בין חוות הדעת שהוגשו למשרד נמצא גם דו"ח שנכתב על ידי פרופ' ליקה חפץ מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס הנקרא "פיתוח רגולציה לקרינה בלתי מייננת בתדר נמוך ביותר בישראל: אתגרים ויישום".

תחומים נוספים בהם קיים עניין לציבור

חדרי השנאה (טרנספורמציה) בבנייני מגורים – בעבר, כבלי מתח נמוך שיצאו משנאים בחדרי השנאה של בנייני מגורים עברו קרוב לתקרה של חדרי ההשנאה (שבמקרים רבים הייתה הרצפה של הדירה שמעל לחדר ההשנאה). חברת החשמל לישראל חיווטה מחדש והזיזה את הכבלים ואת לוח החשמל קרוב לרצפת חדרי ההשנאה ורחוק ככל האפשר מאזורי המגורים. עם זאת, גם לאחר הזזת כבלי החשמל, אנשים רבים מתנגדים למגורים בדירות הנמצאות ישירות מעל לחדרי ההשנאה של הבניין. ההמלצה הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה והועדה הבין-משרדית לתדר נמוך ביותר היא לבנות את חדר ההשנאה במרחבים פתוחים או מתחתם.

 

Wi-Fi בבתי הספר – בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי הנהגת ההורים הארצית והפורום לסלולריות שפוייה התבקש משרד החינוך לאסור על השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות (Wi-Fi) בבתי הספר. מדיניות משרד החינוך, בהתאם להמלצות ועדה בין-משרדית, היא להעדיף רשתות תקשורת קוויות חוץ מאשר במקרים שבהם התקנת רשת קווית מסורבלת או עלולה להוות סכנה בטיחותית. בעתירה נטען כי למרות המדיניות המוצהרת של משרד החינוך, המשרד מעודד את בתי הספר להתקין רשתות תקשורת אלחוטיות בבתי ספר ובגני הילדים.

 

בהקשר לעתירה זו התבקש משרד הבריאות לבחון את נושא רגישות היתר לקרינה אלקטרומגנטית עקב תלונות ספציפיות של מבוגרים וילדים כי רמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת משפיעות עליהם.

פעילויות בנושא מידע לציבור

"תנודע", מרכז ידע לאומי חדש על השפעות של קרינה בלתי מייננת על הבריאות, הוקם וממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מרכז הידע הוקם ב-2013 בהחלטת ממשלה ולאחר שבמכרז שנערך נבחרו להפעילו היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה והמכון הטכנולוגי חולון. בראש המרכז עומדת פרופ' סיגל סדצקי. מטרת מרכז הידע הוא לספק מידע מאוזן המבוסס על ידע מדעי לגבי ההשפעות על הבריאות של קרינה בלתי מייננת. המידע הרלבנטי ניתן ברובו באמצעות אתר האינטרנט של מרכז הידע. למרכז הידע 4 קהלי יעד עיקריים: הציבור הרחב, משרדי הממשלה, הקהילה המדעית והתעשייה. למרכז וועדת היגוי המלווה את פעילותו ותומכת בו.

 

במהלך שנת 2013 נתן מרכז הידע שירות לקהל הרחב, למשרדי הממשלה ולארגונים שונים. שירות זה כלל מתן מידע לגבי ההשפעה של מקורות שונים של קרינה בלתי מייננת על הבריאות ומרחקי הבטיחות ממקורות אלה, מידע על ההשפעה של Wi-Fi על הבריאות של ילדים בגיל בית הספר, השוואה בין תקני חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בישראל ובחו"ל, מידע על רגולציה של תקשורת אלחוטית בישראל, חוות דעת לגבי השפעת השימוש בטלפונים סלולריים במעלית וכן לגבי ההשפעה של מונים חכמים המשתמשים ברשתות תקשורת אלחוטיות. 

 

המשרד להגנת הסביבה יפרסם את רשימת ההיתרים של מתקנים המשמשים להעברה וחלוקה של חשמל וכן את רמות החשיפה של הזרם הממוצע בקרבת מתקנים אלה.

 

 

 

 
15/09/2014