פעילויות בתחום הקרינה הבלתי-מייננת בישראל 2014-2015
באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתפרסמים סיכומים שנתיים של מגוון מדינות, ישראל ביניהן, החברות ב- "EMF project", הסוקרים את מגוון הפעילויות בתחום הקרינה הבלתי מייננת והבריאות.
The International EMF Project - נוסד ב- 1996 כחלק מהאמנה להגנה על בריאות הציבור, וכמענה לחשש הציבורי שהתעורר בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (בתחום התדרים 300-0 ג'יגה הרץ). מטרת הפרויקט להעריך את העדויות המדעיות המצטברות בנושא זה. המיזם מעודד ביצוע מחקרים על מנת למלא את פערי הידע הקיימים בתחום וכדי לסייע בפיתוח הנחיות ותקנים בינלאומיים מקובלים להגבלת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.
להלן סיכום הפעילות של ישראל בתחום הקרינה הבלתי מייננת והבריאות לשנים 2014-2015 כפי שפורסם באתר ארגון הבריאות העולמי:
- מחקרים העוסקים בקרינה בלתי מייננת
- מדיניות חדשה וחקיקה בתחום הקרינה הבלתי מייננת
- תחומי עניין הקשורים לציבור הרחב
- פעילויות בנושא מידע לציבור
מחקרים העוסקים בקרינה בלתי מייננת
מדידות קרינה בלתי מייננת בבתי ספר
בבדיקות מדגמיות שביצעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך נמצא שב-60% מבתי הספר הייתה לפחות כיתת לימוד אחת שבה השדה המגנטי עלה על 0.4 מיקרוטסלה. בעקבות ממצאים אלה הוחלט לבצע מדידות קרינה בכל 4,800 בתי הספר בישראל. נכון לכתיבת מסמך זה בוצעו מדידות ב-1,500 בתי ספר. ניתן לראות את דוחות תוצאות המדידות באתר המשרד להגנת הסביבה. בבתי ספר בהם נמצא שהשדה המגנטי גבוה מ- 0.4 מיקרוטסלה ננקטים אמצעים להפחתת החשיפה.
מדידות שיעור ספיגה סגולי (SAR) בטלפונים סלולריים
המשרד להגנת הסביבה והמכון הטכנולוגי חולון בדקו את שיעור הספיגה הסגולי (SAR) של 10 סוגי טלפונים סלולריים. הספק השידור של הטלפונים נע בין 1% ל-100% מההספק המקסימלי של הטלפון. תוצאות המחקר הראו שכאשר הטלפון הוחזק בסמוך לראש או כאשר הקליטה הייתה גרועה ערך ה-SAR שנמדד היה גבוה מה-SAR שהיצרן הצהיר עליו.
מחקר ג'רונימו ( GERoNiMo (Generalised EMF Research using Novel Methods
היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר תל השומר משתתפת במחקר בינלאומי בן 5 שנים שמטרותיו לגשר על פערי הידע הקיימים לגבי ההשפעה של קרינה בלתי מייננת על הבריאות, לרבות הערכת סיכונים והערכת הגישות לקביעת מדיניות בתחום זה. במסגרת הפרויקט, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה משתתפת בצוות העבודה שתפקידו לבחון את ההשפעה של תדרי ביניים (intermediate frequency – IF) ושל תדרי קרינת רדיו (radiofrequency – RF) על הסיכון להתפתחות גידולי מוח אצל צעירים. היחידה גם משתתפת בצוות האינטגרציה שתפקידו להעריך את השפעות הקרינה הבלתי מייננת על בריאות האוכלוסייה, ולתרום להערכת סיכונים עתידיים ולהעברת מידע, ולייעץ לגבי אמצעים לא-טכנולוגיים להפחתת החשיפה.
מחקר מוביקידס MobiKids
היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר תל השומר השתתפה במחקר בינלאומי שמטרתו להעריך את הסיכון האפשרי של חשיפה סביבתית לקרינה בלתי מייננת (כולל שימוש באמצעי תקשורת וחשיפה אחרת לשדות אלקטרומגנטיים) על התפתחות גידולי מוח בילדים ובמתבגרים. המחקר הוא חלק מתכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי ( Seventh Framework Program of the European Union). במסגרת המחקר בוצעו מספר מחקרי תיקוף (ולידציה) שבחנו את מידת הדיוק של דיווחי השימוש בטלפונים סלולריים. בשנת 2014 פורסם מאמר המתאר את האתגרים הכרוכים בביצוע מחקר כה מורכב במיוחד בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים (Sadetzki et al. The MOBI-Kids Study Protocol: Challenges in Assessing Childhood and Adolescent Exposure to Electromagnetic Fields from Wireless Telecommunication Technologies and Possible Association with Brain Tumor Risk Front Public Health. 2014 Sep 23;2:124)
"דור נייד" – שימוש מושכל בטלפונים סלולריים בקרב מתבגרים – תכנית התערבות בבתי ספר בישראל
היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר תל השומר יזמה תכנית חינוכית שמטרתה להפחית את החשיפה לקרינת רדיו המיועדת לתלמידים בחטיבת הביניים. בתכנית שיעורים בתחום הפיזיקה והביולוגיה, והיא גם כוללת את סוגיית ההיבטים החברתיים והנחיות לשימוש מושכל בטלפונים ניידים.
על מנת להעריך את יעילות תכנית ההתערבות ולאפיין את הרגלי השימוש בטלפונים סלולריים בקרב תלמידי חטיבות הביניים, לוותה התכנית בסקר שכלל כ-1600 משתתפים. מתוצאות הסקר עלה שלפחות 95% מהמתבגרים משתמשים בטלפון סלולרי באופן קבוע. 16% מהם החלו להשתמש בטלפון נייד לפני גיל 8, 11% מדברים בטלפון הסלולרי מעל שעתיים ביום, ו-37% שולחים מעל 30 מסרונים בכל יום.
TransExpo: מחקר בינלאומי על מגורים ליד חדרי השנאה (טרנספורמציה) וסרטן הדם בילדים
ישראל משתתפת במחקר בינלאומי אפידמיולוגי על התפתחות סרטן דם בקרב ילדים שהתגוררו בקרבה לחדרי השנאה (טרנספורמציה). המחקר נמצא בשלב הסופי של ניתוח הנתונים והתוצאות מהמחקר שנערך בישראל צפויות להתפרסם בשנה הקרובה. עם זאת, התוצאות הכוללות של המחקר הבינלאומי צפויות להתפרסם רק בעוד כמה שנים. המדינות המשתתפות המחקר הן: בולגריה, פינלנד, הונגריה, איטליה, הולנד, שוויץ וישראל. המחקר ממומן על ידי Electric Power Research Institute (EPRI).
מדיניות חדשה וחקיקה בתחום הקרינה הבלתי מייננת
הסכם פשרה בין מפעיל סלולרי ותובע בנוגע לטלפונים סלולריים
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בחודש יולי 2014 הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות הסלולר פלאפון ופרטנר בנוגע לפליטת קרינה ממכשירים סלולריים הנמכרים על ידן. הסכם פשרה דומה נחתם ואושר בעבר מול חברת מירס (HOT mobile), בעוד התביעה הייצוגית נגד סלקום בנושא זה עדיין נידונה בבית המשפט. בתביעה הייצוגית שהוגשה ב-2010 באמצעות עו"ד רוני קורדונר, נטען בין השאר כי פלאפון ופרטנר מפרות את חובותיהן לוודא לאחר תיקון טלפון נייד שהוא אינו פולט קרינה אסורה וכי הן אינן מקיימות את החובה להזהיר את הלקוחות בדבר הסיכונים בנשיאת טלפון נייד בצמידות לגוף. פלאפון ופרטנר לא הודו בהאשמות אלו אך הסכימו להגיע להסכם פשרה שנחתם כבר ב-2013, אך אושר רק כעת. לפי הסכם הפשרה, בתוך 180 יום יצרפו החברות אזהרה לגבי נשיאת המכשיר הסלולרי בצמוד לגוף במסמכי ההתקשרות עם הלקוח. האזהרה תכלול הסבר על כך שחלק מיצרני המכשירים מבקשים להימנע מנשיאת המכשיר במרחק נמוך מ-2.5 ס"מ מהגוף, ולעיתים אף פחות מכך. בנוסף בתוך 180 יום תתחיל פלאפון למכור לתקופה מוגבלת אוזניות חוט במחיר של 10 שקלים בלבד בכל נקודות השירות שלה, כדי לסייע ללקוחות להימנע מהחשיפה לקרינה. פרטנר התחייבה למכור שפופרת לטלפון הנייד במחיר נמוך מהרגיל במקום אוזניה.
החלק העיקרי של הפשרה נוגע למחויבות של פלאפון ופרטנר לבצע בדיקות קרינה ללא תשלום למכשירים סלולריים שנמכרו על ידן ונמסרו לבדיקה. מטרת הבדיקות היא להשוואת את רמת הקרינה שפולט המכשיר לעומת התקן. אם המכשיר חורג מהתקן ביותר מ-12%, יופנה הלקוח לטיפול אצל היצרן. בדיקה של מכשירים תקינים תיעשה תמורת תשלום.
לאחר תיקון המכשיר או לאחר שנמסר ללקוח מכשיר מחודש שבו בוצע תיקון הנוגע למערכות השידור והקליטה של הטלפון (RF), תבוצע הבדיקה ההשוואתית ללא עלות. במקרים אחרים הבדיקה תעשה בתשלום.
הנחיות להתקנה והפעלה של רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) בבתי הספר
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי הנהגת ההורים הארצית והפורום לסלולריות שפוייה שבה התבקש משרד החינוך לאסור על השימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות (Wi-Fi) בבתי הספר, הוקמה וועדה בין-משרדית שדנה בשימוש ברשתות אלחוטיות בבתי הספר ופורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך לגבי השימוש ברשתות אלה בבתי הספר. הקו המנחה את חוזר המנכ"ל הוא עקרון הזהירות המונעת והוא קובע הנחיות והגבלות להקטנת החשיפה ככל האפשר בבתי הספר. בכלל זה נכלל הגבלת גיל החשיפה, (חל איסור על שימוש ב-Wi-Fi בגני ילדים) הגבלת שעות השימוש בכיתות הנמוכות, התקנת ציוד שיאפשר חשיפה נמוכה ככל האפשר וניטור רמות קרינת הרדיו.
תחומי עניין הקשורים לציבור הרחב
תחנות חלוקה (distribution stations)
המשרד להגנת הסביבה אישר את השימוש בדגם חדש של תחנות חלוקה שתוכנן כך שיפחית את החשיפה לקרינה בתדר רשת החשמל (extremely low frequency – ELF).
פעילויות בנושא מידע לציבור
תכנית ניטור לאומית של תדרי רדיו
המשרד להגנת הסביבה הקים מערכת לאומית לניטור קרינת רדיו. המערכת מורכבת מתחנות ניטור נייחות (כיום יש 14 תחנות פעילות) שמודדות בצורה רציפה את כל טווח קרינת הרדיו, ומשדרות את הנתונים למחשב מרכזי שמנתח ומציג את תוצאות המדידות. ניתן לצפות בתוצאות המדידות באתר המשרד להגנת הסביבה.
פעילות של "תנודע", מרכז הידע על השפעות של קרינה בלתי מייננת על הבריאות
בחודש ספטמבר 2014 הושק אתר מרכז תנודע. האתר הוא ערוץ התקשורת העיקרי בין המרכז וקהלי היעד שלו (הציבור הרחב, משרדי הממשלה, חוקרים והתעשייה). באתר ניתן למצוא מאמרים רבים העוסקים בשימוש מושכל בטכנולוגיות המשתמשות בקרינה בלתי מייננת. בזמן השקת האתר, היו בו מעל 100 מאמרים במגוון נושאים בתחום הקרינה הבלתי מייננת לרבות היבטים פיזיקליים, השפעה על הבריאות והשלכותיה, מדיניות וחקיקה, ואוכלוסיות בסיכון. ניתן למצוא באתר תשובות לשאלות נפוצות וקישורים לאתרים מובילים אחרים העוסקים בקרינה בלתי מייננת.
משתמשי האתר יכולים לפנות למרכז תנודע ולשאול שאלות. עד כה ענה צוות המרכז על יותר מ-150 שאלות, רובם של הציבור הרחב. נוסף על כך נשלחת מידי חודש איגרת מידע למעוניינים בכך. בעקבות העניין הנרחב שעוררו האתר ותוכניו בקרב גופים במדינות שונות, האתר מתורגם בימים אלה לשפה האנגלית ומתוכנן לעלות לאוויר בחודשים הקרובים.
