mast6.png

מנגנונים אפשריים לקשר בין מדיה דיגיטלית והפרעות שינה

הוצעו מספר מנגנוניים (ביולוגיים ופסיכו-חברתיים) בנוגע לאופן שבו שימוש באמצעי המדיה הדיגיטליים עלול לפגום במשך השינה ובאיכותה 

 

איור של מנגנונים אפשריים לקשר בין שימוש במדיה דיגיטלית ואיכות השינה

 

העתקת זמן שינה - שימוש במדיה דיגיטלית במהלך הלילה גורר קיצור במשך השינה. שימוש סמוך לשעת השינה או לאחר שעת כיבוי אורות יכול גם ליצור קושי בתהליך ההירדמות וכך להפחתת משך השינה. יחד עם זאת, העתקת זמן שינה יכולה להתרחש גם כתוצאה מפעילויות אחרות בשעות הלילה כולל הכנת שיעורי בית, קריאה ובילוי מאוחר.

 

עוררות פיזית, נפשית וחברתית - חשיפה למדיה דיגיטלית מגבירה עוררות פיזית נפשית או חברתית שיכולה להשפיע על איכות השינה הן בשל עצם השימוש והן כפונקציה של התכנים. לדוגמא, משחקים דיגיטליים אלימים, תגובות חיוביות או שליליות ברשתות חברתיות ומידע פרובוקטיבי לפני השינה עלולים להגביר עוררות פיזית או נפשית ולפגוע ביכולת להירדם או לשמור על רצף השינה. בנוסף, תקשורת באמצעות רשתות חברתיות גורמת לציפיה למתן תגובה מידית ולתחושת דחיפות. תוצאות מחקר שהשווה מספר מדדי שינה במעבדת שינה, בין 7 נבדקים ששיחקו במשחקי מחשב מעוררים (משחקי מלחמה) לפני השינה לבין אלו שביצעו משימות מחשב פשוטות אחרות באותן שעות הראו כי לסוג המשימה (מעוררת או רגועה) השפעה על מדדי שינה.

 

חשיפה לאור במהלך הלילה וחשיפה לקרינה בתדרי רדיו הנפלטת מהמכשירים השונים הוצעו כמנגנונים ביולוגיים הפועלים על הפרשת המלטונין ועל המחזור הצירקדיאני.

חשיפה לאור הנפלט מהמכשירים: בשימוש במכשירים דיגיטלים קיימת חשיפה לאור המסך בשעות החשכה, דבר שעלול לפגוע במחזור השינה (צירקדיאני). מחקרים מצאו כי אור קצר גל כמו האור הכחול הנראה הנפלט ממכשירים דיגיטלים, יכול להשפיע על הפרשת מלטונין, חביון ההירדמות, מבנה השינה ואיכותה. יש לציין כי קיימים חילוקי דעות בנוגע לממצאים אלו.

במחקר שבחן את מידת העירנות בתקופות של קדם השינה, בזמן השינה ובבוקר, בקרב 16 מתבגרים (בגילים 14 -19) השתמשו בשלושה סוגי מסכים בעלי בהירויות שונות, שעה לפני מועד השינה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בעירנות והוצע כי יתכן וההשפעה תלויה במינון ותדירות החשיפה ולא רק בסוג התאורה לה נחשפו. במחקר נוסף, נבחנה השפעת האור הלילי על מדדים כגון רמות מלטונין (ברוק), טמפרטורת ליבת הגוף וקצבי נטיית השינה (סכום משכי מחזורי שינה בבדיקת EEG) בקרב 9 נבדקים במעבדת שינה. נמצא כי החשיפה לאור הבהיר גרמה לעיכוב במחזורי הפרשת המלטונין, ולשינוי בטמפרטורת הגוף וקצבי נטיית השינה.

בסיכום של ועדת מומחים של הנציבות האירופית מ- 2011 בנושא השפעות בריאותיות של תאורה מלאכותית, הוצע כי השפעתו של אור בעל גוון כחול על דיכוי יצירת המלטונין גבוהה בהשוואה לאור בעל גוון אחר. ועדת המומחים ציינה כי בשל מיעוט המחקרים העוסקים בקשר בין החשיפה לאור ושינה, קיים קושי להסיק מסקנות. עוד צוין בסיכום הוועדה כי אור מסוג זה אינו שכיח בחשיפות של הציבור.

בדוח שפרסמה הסוכנות הצרפתית לבריאות ובטיחות במזון, בסביבה ובתעסוקה (ANSES) תוארו השפעות אפשריות של חשיפה לאור הנראה בנורות לד כתוצאה מפגיעה בוויסות השעון הביולוגי. המצב יכול להיות חמור בשימוש בנורות לד בעלות טמפרטורת צבע גבוהה (לבן "קר" או כחול). הפגיעה בוויסות עלולה להשפיע על חילוף החומרים, על התימוס (דכאון, מצבי רוח), ועל מחזור העירות/שינה. עוד תתכן השפעה של חדירת אור רבה עקב התכווצות לא מספקת של האישונים, ועקב כך, הגדלה נוספת של הסיכון בחשיפה לאור כחול.

מחקר ישראלי שפורסם בשנת 2017 בדק כיצד משפיע אור מלאכותי הנפלט ממסכים על איכות השינה. במהלך המחקר נחשפו בשעות הערב 19 נבדקים למשך שעתיים למסך מחשב בטכנולוגיית LED 22 אינץ' בתנאים משתנים של אורך גל ועוצמתו. נמצא שאורך גל קצר (האור הכחול) הנפלט ממסכי מחשב משבש את רציפות השינה ואיכותה. בין השאר נצפתה ירידה במשך השינה וחלה עליה במספר היקיצות בלילה עקב חשיפה לאורך גל קצר. כמו כן, נראה שהדיכוי בהפרשת המלטונין היה גדול יותר תחת חשיפה לאורך גל קצר (כחול) בהשוואה לחשיפה לאורך גל ארוך (האדום), וכן נפגעה הירידה הטבעית בטמפרטורת הגוף במהלך השינה עקב החשיפה לגל הקצר. בהתאם, נמצאה תחושת ישנוניות גדולה יותר ופגיעה בקשב בבוקר לאחר החשיפה לאורך גל הקצר. גם לעוצמת הגל הייתה השפעה על השינה, אך זו הייתה פחותה בהשוואה להשפעת אורך הגל על השינה.

 

חשיפה לקרינת בלתי מייננת בתדר גלי רדיו (RF) הנפלטת מהמכשירים: הוצע כי לחשיפה לשדה אלקטרומגנטי בתחום תדרי RF ישנה השפעה על תבנית השינה. חשיפה לילית לקרינה הבלתי מייננת הנפלטת מהמכשירים נמצאה קשורה עם שינויים בתבנית השינה ודחייה של הפרשת מלטונין.  יחד עם זאת המידע הקיים כיום הנו מועט ויש מחקרים שלא הצליחו להדגים קשר זה.

במחקר שבחן את השפעת החשיפה לפולסים של קרינה (בתדרים בהם משתמשים בטלפונים סלולריים) בעת שינה על רישום גלי EEG וביצועים מוטוריים בקרב 16 נבדקים, הודגמה השפעה על פעילות הגלים האיטיים בעת החשיפה, לקראת סוף מחזורי השינה. כמו כן, נמצאה הפחתה בשיפור הביצועים המוטוריים בעקבות השינה בשיעור של 20%. החוקרים הסיקו כי יתכן קשר בין החשיפות לבין פגיעה בעירנות הצפויה לאחר השינה. במחקר אחר נבחן הקשר בין רמת החשיפה לקרינה לבין רישומי ה-EEG, בקרב 15 נבדקים שנחשפו לקרינה בעוצמות שונות (0.2 W/Kg ו-5 W/Kg) למשך 30 דקות קודם לשינה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא נחשפה לקרינה (בתדר של 900 MHz, ולפולסים במתכונת של שידורי GSM). במהלך החשיפה הנבדקים נתבקשו לבצע משימות קוגניטיביות ולאחר מכן התקיים רישום EEG למשך 8 שעות שינה. אף שתבנית השינה לא השתנתה בעקבות החשיפה, בניתוח ה-EEG נמצא קשר מנה-תגובה בגובה גלי ה-EEG במהלך שינה שאינה שינת REM. בחלק מסוגי הבדיקות הקוגניטיביות נמצאה האטה במהירות התגובה עם הגדלה של עוצמת הקרינה. החוקרים הסיקו כי חשיפה לקרינה לפני השינה גורמת לשינויים בפעילות המח. קיים קשר מנה-תגובה בין מידת החשיפה להשפעה על השינה שאינה שינת REM ועל הביצועים הקוגניטיביים.

במחקר אחר נבחנה השפעת חשיפה ממושכת בת 3 שעות לקרינה (מתוכן שעתיים בעת שינה) במתכונת שידורי GSM, בתדר 884 MHz, בקבוצה של 36 גברים ו-35 נשים. נבחנו רישומי EEG, תפקודים קוגניטיביים ודיווחים סובייקטיביים, בעת חשיפה וללא חשיפה. נמצאה השפעה של החשיפה על רישומי ה-EEG (הארכת משך החביון). עוד נמצא מתאם בין דיווחים סובייקטיביים (כגון על כאבי ראש) לבין קיום החשיפה לקרינה.

 

 

 

* סקירה זו הוכנה בסיוע ובליווי של פרופ' תמר שוחט - הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה ומר עמית גרין – המכון לרפואת שינה, אסותא מרכזים רפואיים

 

חזור לרשימת הפרקים

עבור לפרק הבא

 

רשימת מקורות:

  • Burke.S. M, The Impact of Media Use on Sleep in Adolescents. Journal of Pediatric Nursing 2016;31:556–558
  • Cain N, Gradisar M. Electronic media use and sleep in school-aged children and adolescents: A review. Sleep Medicine 2010;11:735–742
  • Hale L and Guan S. Screen time and sleep among school-aged children and adolescents: a systematic literature review. Sleep Med Rev 2015; 21:50-8.
  • Mistry KB, Minkovitz CS, Strobino DM et al. Children's television exposure and behavioral and social outcomes at 5.5 years: doestiming of exposure matter? Pediatrics 2007;120:762-9
  • Higuchi S, Motohashi Y, Liu Y and Maeda A. Effects of playing a computer game using a bright display on presleep physiological variables, sleep latency, slow wave sleep and REM sleep. J. Sleep Res 2005;14:267–273
  • Ivarsson M, Anderson M, Akerstedt T and Lindblad F. Playing a violent television game affects heart rate variability. Acta Paediatr 2009;98:166–72.
  • Weaver E, Gradisar M, Dohnt H et al. The effect of pre-sleep video game playing on adolescent sleep. J Clin Sleep Med 2010;6:184–9.
  • Czeisler C. Casting light on sleep deficiency The use of electric lights at night is disrupting the sleep of more and more people. 2013;Nature:S13
  • Heath M, Sutherland C, Bartel K et al. Does one hour of bright or short-wavelength filtered tablet screenlight have a meaningful effect on adolescents’ pre-bedtime alertness, sleep, and daytime functioning? Chronobiology International 2014;31:496–505
  • Kubota T, Uchiyama M, Suzuki H et al. Effects of nocturnal bright light on saliva melatonin, core body temperature and sleep propensity rhythms in human subjects. Neuroscience Research 2002;42:115–122
  • Wen l. Exposure to blue-enriched light before bedtime has negative impact on sleep quality, circadian clock and next-morning alertness.  A project submitted in partial fulfillment of the requirements for the Degree of Master of Public Health at The University of Hong Kong, August 2015
  • SCENIHR (Scientific Committee on Emerging and Newly Identified Health Risks), Health effects of artificial light, 19 March 2012
  • ANSES Opinion of the French Agency for Food, Environmental and Occupational Health  &Safety relating to a draft decree concerning the sale and provision to the public of certain tanning devices that use ultraviolet radiation. December 2012
  • Green A, Cohen-Zion M, Haim A et al. Evening light exposure to computer screens disrupts human sleep, biological rhythms, and attention abilities. Chronobiol Int. 2017 May 26:1-11
  • Loughran SP, Wood AW, Barton JM, et al. The effect of electromagnetic fields emitted by mobile phones on human sleep. Neuroreport 2005;16:1973-6.
  • Wood AW, Loughran SP, Stough C. Does evening exposure to mobile phone radiation affect subsequent melatonin production? Int J Radiat Biol 2006;82:69-76.
  • Huss A, van Eijsden M, Guxens M, Beekhuizen J, van Strien R, Kromhout H, et al. (2015) Environmental Radiofrequency Electromagnetic Fields Exposure at Home, Mobile and Cordless Phone Use, and Sleep Problems in 7- Year-Old Children. PLoS ONE 10(10)
  • Stimulation of the Brain With Radiofrequency Electromagnetic Field Pulses Affects Sleep-Dependent Performance Improvement, Lustenberger et al., Brain Stimulation, (2013), 6, 805-811
  • Pulsed radio-frequency electromagnetic fields: dose-dependent effects on sleep, the sleep EEG and cognitive performance, Regel et al., J. Sleep Res., (2007), 16, 253–258
  •  The Effects of 884MHz GSM Wireless Communication Signals on Self-reported Symptoms and Sleep - An Experimental Provocation Study, Arentz et al., PIERS ONLINE, (2007), 3, 1148-1150
תאריך עדכון: 26.2.2018