שאלות נפוצות
אנטנות סלולריות
האם קיימות המלצות בנוגע למגורים בקרבה לאנטנה סלולרית?
|
אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה באמצעות היתרי הקמה והפעלה המונפקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP) עבור אזורים המאוכלסים ברציפות ו- 30% מהסף עבור אזורים אשר אינם מאוכלסים ברציפות.
מחקרים שבדקו את רמות הקרינה בסביבת אתרי אנטנות סלולריות בסביבה עירונית טיפוסית הראו, כי במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. עד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.
בכל מקרה, ניתן לוודא שהחשיפה לקרינה בלתי מייננת לא חורגת מהערכים שנקבעו בטבלה המוצגת במסמך של המשרד להגנת הסביבה (קובץ PDF להורדה), המסכם את רמות החשיפה המרביות המותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו. |
אנטנה סלולרית באזור מגורים |
תאריך עדכון: 16.6.14
למי פונים כדי לקבל מידע על אנטנות סלולריות?
המשרד להגנת הסביבה אחראי על מתן היתרים להקמה ולהפעלה של מקורות קרינה ובכלל זה אנטנות סלולריות (מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת). המשרד מעדכן מדי חודש את רשימת האנטנות הסלולריות הפועלות, ומנטר באופן רציף את הספקי השידור של כל אנטנה.
באתר המשרד ניתן למצוא מפה אינטראקטיבית שבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, תאריך ההפעלה ותאריך הבדיקה האחרונה של כל אנטנה (יש להזין כתובת של מיקום האנטנה במקום המיועד לכך).
נוסף לכך, הקמת האנטנה כפופה לקבלת היתר בניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (למעט מקרים בהם לא נדרש היתר בניה). לשם בירור בנושא התרי בניה ניתן לפנות לרשות המקומית שבתחומה נמצאת האנטנה.
תאריך עדכון: 14.8.14
מהו המרחק המינימלי שצריך להיות בין אנטנה סלולרית למקום מגורים?
|
המרחק המינימלי בין אנטנה סלולרית למקום מגורים תלוי בגורמים שונים ונקבע על פי הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים. טווחי הבטיחות משתנים בהתאם לכיסוי התקשורתי בשטח שמותאם לשיעור צפיפות המשתמשים באותו אזור. מרחק זה הוסכם ואושר בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת על ידי המשרד להגנת הסביבה.
לכל אנטנה נקבע בהיתר מרחק מינימלי בחזית האנטנה בכיוון השידור (מרחק מינימלי אופקי) ומרחק מינימלי בכיוון אנכי של האנטנה. המשמעות היא כי אין לאפשר הימצאות אדם מן הציבור הרחב במרחק הקטן מהמרחק המינימלי שנקבע בהיתר. |
תמונת המחשה: קרינה הנפלטת מאנטנה סלולרית |
תאריך עדכון: 17.8.14
הדור הסלולרי החמישי (5G)
מהו "דור סלולרי"? מהו הדור הסלולרי החמישי (5G)? מדוע הוא דרוש?
המונח "דור סלולרי" מתייחס לטכנולוגיה של התקשורת הסלולרית. מעבר בין "דור סלולרי" אחד למשנהו מתרחש אחת לעשור בערך.
הדור הסלולרי החמישי (5G) נועד, כשמו, להחליף את הדורות העיקריים המשמשים כיום (השלישי והרביעי). הצורך במעבר אליו הוא כדי לשפר יכולת התמיכה בפעולת הטלפונים החכמים ולאפשר שימוש ביכולות וביישומונים (אפליקציות) מתקדמים, שדורשים העברה של נתונים בכמות ובקצב גבוהים, וכמו-כן כדי לתמוך במערכות ה- Internet of Things) IoT), "האינטרנט של הדברים", הבאות לידי ביטוי בבית החכם, בערים החכמות, בתחבורה החכמה, בקניה החכמה ועוד.
הרשת הסלולרית נדרשת לטפל בצורה יעילה יותר בתעבורת מידע גדולה יותר, והדבר מצריך פתרונות טכנולוגיים, בדומה לצורך בפתרונות תחבורה עקב עומס של כלי רכב בכבישים.
הדור הסלולרי החמישי יוכל להעביר כמות רבה יותר של נתונים, בקצב מהיר יותר ובזמן השהיה נמוך יותר. הוא יוכל גם לחבר "צרכנים" רבים יותר, כדי לתמוך במערכות "האינטרנט של הדברים".
אלו טכנולוגיות חדשות ייושמו בדור הסלולרי החמישי?
הדור הסלולרי החמישי יעשה שימוש במספר טכנולוגיות מתקדמות כדי להשיג את הביצועים הדרושים מהרשת. ביניהן, שימוש בתאים סלולריים קטנים מאד ורבים, שימוש בתדרים גבוהים יותר, יישום טכנולוגיות "הטיית אלומות" ו-MIMO.
האם טכנולוגיית הדור הסלולרי החמישי יועדה במקור כטכנולוגיה צבאית, ולפיכך עושה שימוש בעוצמות גבוהות מאד בעלות סיכון רב לאדם?
לא. הדור הסלולרי החמישי הוא טכנולוגיה סלולרית המהווה התפתחות של הדורות הסלולריים הקודמים לה. היא יועדה לשימושים אזרחיים וכלל-עולמיים, לצרכי תקשורת בלבד, ולא פותחה כדי לתת מענה לצרכים צבאיים.
ראוי לציין שככלל, טכנולוגיות רבות שנועדו בעבר לשימושים צבאיים וביטחוניים, מצאו את דרכן לשימושים אזרחיים בתחומים רבים ומגוונים של חיינו, והדבר נכון גם לגבי טכנולוגיות שונות המיושמות בתקשורת האלחוטית, לרבות התקשורת הסלולרית בדורותיה השונים, ובדור החמישי בפרט. אולם, אין להשליך מכך על ייעודה של הטכנולוגיה הסלולרית ועל מידת הסיכון לאדם.
עוצמות השידור המיועדות עבור הדור הסלולרי החמישי יהיו דומות לאלו הקיימות כיום, בדורות הסלולריים הקודמים. האתרים הסלולריים הקטנים אף יפעלו בעוצמות נמוכות יותר. ראוי לציין שתקשורת הסלולר היא תקשורת לטווחים קצרים ועל כן אינה דורשת עוצמות שידור גבוהות, וזאת בשונה לחלוטין משימושים צבאיים אחרים (דוגמת מכ"מים צבאיים ומערכות צבאיות שונות, ובהן מערכות נשק אל הרג).
האם התדרים הגבוהים בהם יעשה שימוש בדור הסלולרי החמישי מסוכנים יותר לבריאות האדם?
הדור הסלולרי החמישי יעשה שימוש גם בתדרים גבוהים יותר, חלקם בתחום הגלים המילימטריים (גלים שארכם הוא מספר מילימטרים), וזאת כדי לאפשר את הביצועים הדרושים מהרשת הסלולרית.
תדרים אלו הם חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי של הקרינה הבלתי מייננת, ונעשה בהם שימוש לצרכים שונים, אזרחיים וצבאיים, ובפרט עבור תקשורת לטווחים קצרים.
נכון להיום, לא קיים מידע מבוסס המצביע על סיכון ייחודי של תדרים אלו לעומת תדרים אחרים בספקטרום הקרינה הבלתי מייננת, לרבות אלו בהם נעשה שימוש בדורות הסלולריים הנוכחיים. נציין גם כי הקרינה בתדרים אלו היא בעלת עומק חדירה קטן יחסית לגוף האדם (החדירה היא בעיקר לרקמות העור).
הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן, ה-IARC, סיווג את הקרינה הבלתי מיננת בכלל תדרי הרדיו עד לתדר 300 ג'יגה-הרץ (ובהם תדרים המשמשים בטכנולוגיות הסלולר הקיימות ותדרים אשר ישמשו בדור הסלולרי החמישי), בקטגוריה 2B – "מסרטן אפשרי". אי לכך, עיקרון בסיסי אשר מומלץ לקיימו בהתגוננות מסיכוני הבריאות של הקרינה הבלתי מייננת, הוא "עיקרון הזהירות המונעת".
בנוסף, טכנולוגיה זו עדיין איננה בשימוש מעשי נרחב, ולא מתקיימת חשיפה רבה של הציבור הרחב לקרינה בתדרים אלו. אי לכך, קיימים מחקרים בודדים בנושא השלכות החשיפה של גלים מילימטריים על בריאות האדם ונדרשים מחקרים נוספים בתחום (בתנאי מעבדה ומחקרי אוכלוסייה).
האם התקנים והקווים המנחים הבין-לאומיים להתגוננות מקרינה נותנים מענה להתגוננות בפני סיכוני הבריאות של הדור הסלולרי החמישי ושל הגלים המילימטריים?
כן. התקנים והקווים המנחים הבינ"ל המובילים להתגוננות מקרינה בלתי מייננת (של הוועדה הבינ"ל להגנה מפני קרינה , ICNIRP והארגון IEEE ), מתייחסים לספקטרום הקרינה הבלתי מייננת, עד לתדר של 300 ג'יגה הרץ, וכוללים בתוכם את תחום הגלים המילימטריים ואת תדרי הסלולר הנוכחיים והעתידיים, כולל של הדור הסלולרי החמישי. יתרה על כך, התקנים והקווים המנחים הבינ"ל עודכנו כעת (2020), והם מביאים לידי ביטוי עדכונים מדעיים במגבלות החשיפה, במיוחד בתדרים הגבוהים ובטכנולוגיות הדור הסלולרי החמישי. המגבלות מתבססות על עדכונים מדעיים ועל מודלים פיזיקליים עדכניים, שהציגו הערכה מדויקת יותר בנוגע להשפעת חשיפות סביבתיות על גוף האדם. בפרט, ניתן מענה למערכות הקרובות לגוף האדם ולשידור בפולסים קצרים (לרבות השפעות תרמיות), ובמיוחד עבור טכנולוגיות עדכניות אשר יעשו שימוש בשידור בפולסים (דוגמת הדור הסלולרי החמישי).
הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) הבהירה במפורש כי בקביעת מגבלותיה העדכניות לחשיפה לקרינה, היא בחנה את כלל ההשפעות הבריאות האפשריות, לרבות השפעות שאינן תרמיות. אולם, ההמלצות למגבלות החשיפה מתייחסות להשפעות בריאותיות, שלדעת ICNIRP הינן השפעות בריאותיות שליליות מבוססות – בעיקר השפעות תרמיות ועירור עצבי. עמדתICNIRP היא כי ניתן לקבוע מגבלות חשיפה (ספים) רק כאשר קיים ידע מדעי מבוסס ומוצק דיו עבור השפעות אלו. לפיכך, לא נקבעו ספים נפרדים להשפעות א-תרמיות ארוכות טווח.
מהי עמדת ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) בנושא סיכוני הדור הסלולרי החמישי?
להלן תקציר עמדת ארגון הבריאות העולמי אשר פורסמה לאחרונה, והיא מובאת כלשונה.
"כיום, לאחר מחקר רב, לא נמצאו השפעות בריאות שליליות שניתן לקשור אותן באופן סיבתי לטכנולוגית התקשורת האלחוטית. המסקנות הקשורות לבריאות נגזרות מהמחקרים הנערכים עבור הקרינה הבלתי מייננת בתדרים בכלל תחום תדרי הרדיו, אולם, עד כה, רק מחקרים בודדים נערכו בתדרים שישמשו את הדור הסלולרי החמישי.
חימום רקמות הגוף הינו מנגנון ההשפעה העיקרית של הקרינה הבלתי מייננת כלפי גוף האדם. רמות החשיפה מהטכנולוגיות הנוכחיות מביאות לעליה זניחה בטמפרטורת הגוף.
ככל שהתדר עולה, קיימת חדירה קטנה יותר לרקמות הגוף, ובליעת האנרגיה בגוף מתמקדת יותר בשכבות העליונות יותר – בשטח פני הגוף (בעור ובעיניים). בהנחה שרמות החשיפה הכלליות תשארנה מתחת למגבלות החשיפה הבינ"ל, לא צפויות השלכות על בריאות הציבור".
האם יש קשר בין הדור הסלולרי החמישי לווירוס "קורונה"?
לדור החמישי של התקשורת הסלולרית אין כל קשר סיבתי לנגיף הקורונה, COVID-19.
חיבור בין התפרצות הנגיף לפריסת תקשורת סלולרית מדור 5, הוא ניסיון מלאכותי לקשר בין שני דברים שאינם קשורים כלל, על סמך צמידות מועדים בלבד (הפעלת מספר רשתות דור 5 בסין והתפרצות הנגיף בסין).
מדוע הדברים אינם קשורים?
ראשית, אתרי הסלולר משמשים לקליטה ולשידור אלחוטיים של אותות (סיגנלים) סלולר, באמצעות קרינה בתדרי הרדיו. אין ביכולתם להפיץ חומר בכל צורה שהיא, וודאי לא חיידקים ונגיפים (וירוסים). על כן, לטענה על חלקם בהפצת הנגיף, אין כל שחר.
הדור החמישי של התקשורת הסלולרית עושה שימוש בשני סוגים של תדרים: בתחומי התדרים המשמשים כיום לתקשורת סלולרית, מתחת ל-GHz 6, ובתדרים שנועדו לשימושים עתידיים לדור החמישי, מעל GHz 24. התדרים המשמשים כיום בסין לתקשורת סלולר עבור האוכלוסייה הרחבה, הם תדרי הדורות הקודמים (מתחת לתדר של 6 GHZ). לקרינה בלתי מייננת, ובכללה לקרינה בתדרים הגבוהים שנועדו לדור הסלולרי החמישי, אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים בתוך תאי הגוף (בשונה מהקרינה המייננת). לכן, ככל הידוע לנו כיום, קרינה בלתי מייננת אינה מסוגלת לפגוע באופן ישיר בחומר התורשתי (DNA) בתוך התא, באמצעות מנגנון של יינון האטומים בתאים, ולשינויים במבנה וירוסים וליצירת וירוסים חדשים מווירוסים קיימים.
טענה נוספת שעלתה בהקשר זה, היא כי לטכנולוגיית דור 5 יכולת לדכא את המערכת החיסונית (המסייעת לגוף האדם להילחם במחלות זיהומיות, דוגמת אלו הנגרמות כתוצאה מפלישה של נגיפים), ובכך הופכת את הציבור לרגיש יותר לנגיף.
מחקרים שבחנו את הקשר בין חשיפה לגלי רדיו ובין המערכת החיסונית, הראו כי חשיפה לקרינה בתדרי הרדיו בעוצמה גבוהה, כזו הגבוהה במידה רבה ממגבלות החשיפה הבינ"ל, מעלה את טמפרטורת הליבה בגוף ועלולה לגרום להשפעות זמניות על המערכת החיסונית.
אולם, מחקרים רבים אחרים שבחנו האם חשיפה לקרינה בתדרי הרדיו בעצמה נמוכה, כמו זו הנוצרת בקרבת אתרי סלולר של הדור החמישי הסלולרי, יכולה להשפיע על מערכת החיסון, לא הצליחו להציג, נכון להיום, הוכחות מבוססות לכך שחשיפה זו יכולה להשפיע על המערכת החיסונית.
