קרינה אלקטרומגנטית ממקורות טבעיים מלווה את החיים על פני כדור הארץ. עם ריבוי המקורות של קרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם, אנו עדים לדיווחים של אנשים הטוענים כי החשיפה לקרינה זו משפיעה על בריאותם. אנשים אלה מדווחים כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת גורמת אצלם להופעת תסמינים שונים ולא ספציפיים (למשל, כאבי ראש, ורטיגו, הפרעות שינה, עייפות, קשיי ריכוז, סחרחורות, בחילה, דופק מואץ, הפרעות עיכול) ו/או בעיות עוריות (אדמומיות, עקצוץ, תחושת כוויה). מקור הקרינה וסוג הקרינה המדווחים כגורמים לתופעה זו שונים מאדם לאדם. חלק מהאנשים מדווחים על התופעה כאשר הם נמצאים ליד מקורות של קרינה בתדר נמוך ביותר, למשל קווי חשמל או מכשירי חשמל ביתיים בעוד אחרים מדווחים כי הם חשים בתסמינים דווקא כאשר הם נמצאים בסמיכות למקורות של קרינה בתדרי רדיו, כגון טלפונים סלולריים או תחנות בסיס.

תופעה זו ידועה בשם רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Hypersensitivity או EHS), אולם כיוון שעל פי הידע הכולל הקיים היום אין הוכחות מדעיות לכך שחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית אכן גורמת לתסמינים המדווחים וכיוון שלא ידוע מה מעורר את התופעה ומהם מנגנוניה, המדענים החוקרים תחום זה מסווגים אותה: "אי-סבילות סביבתית אידיופתית לקרינה אלקטרומגנטית" (Idiopathic Environmental Intolerance to Electromagnetic Fields או IEI-EMF).

התופעה דומה לתופעות רגישות לא ספציפיות אחרות, כגון Multiple Chemical Sensitivities הקשורה לחשיפה סביבתית לרמות נמוכות של כימיקלים. גם תופעה זו מאופיינת בטווח רחב של תסמינים לא ספציפיים, ללא אימות בסיס טוקסיקולוגי או פיזיולוגי.