חומר בעל רמת ביניים של מוליכות חשמלית, בטווח שבין מבודד למוליך.

תהליך בו מוסיפים למוליך למחצה חומר שמגביר את מוליכותו החשמלית. (מוליך למחצה הוא חומר בעל רמת ביניים של מוליכות חשמלית, בטווח שבין מבודד למוליך).

הוספת מנת אנרגיה (הנקראת אנרגיית עירור) לאלקטרון, אטום או מולקולה הגורמת למעבר של האלקטרונים באטום או במולקולה ממצב אנרגטי נמוך (מצב יסוד) למצב אנרגטי גבוה יותר (מצב מעורר). העירור יכול להתרחש כתוצאה מבליעת פוטון או כתוצאה מהתנגשויות עם אלקטרונים אנרגטיים. אורך החיים של אלקטרון במצב מעורר הוא בדרך כלל קצר ועם חזרת האלקטרון למצב של אנרגיה נמוכה יותר או למצב היסוד שלו משתחררת אנרגיה.

תהליך בו חומר פולט אור לאחר שבלע פוטונים של קרינה אלקטרומגנטית.  

אוסף התדרים (או אורכי הגל) של קרינה אלקטרומגנטית שאטום של יסוד מסוים יכול לבלוע או לפלוט. על פי התיאוריה האטומית של נילס בוהר (Niels Bohr), אטום של יסוד חומר יכול לבלוע או לפלוט אנרגיה אלקטרומגנטית בתדירויות המתאימות (או אורכי הגל המתאימים) להפרשי רמות האנרגיה של האטום. אוסף התדרים (או אורכי הגל) שאטום יסוד מסוים יכול לקלוט קרוי ספקטרום הבליעה של האטום, ואילו אוסף התדרים (או אורכי הגל) שאטום יסוד מסוים יכול לפלוט קרוי ספקטרום הפליטה של האטום. 

קבוצת יסודות כימיים המופיעים כגזים בתנאים סטנדרטיים. ששת הגזים האצילים הנמצאים בטבע הם: הליום (He), ניאון (Ne), ארגון (Ar), קריפטון (Kr), קסנון (Xe) והיסוד הרדיואקטיבי רדון (Rn). הקבוצה של 6 יסודות אלה מופיעה בטבלה המחזורית הכימית על שם מנדלייב בעמודה האחרונה. מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד וכמעט אינם משתתפים בריאקציות כימיות ומכאן שמם.