אנטנות משמשות לשידור ולקליטה של גלים אלקטרומגנטיים. הן עשויות, בדרך כלל, ממתכות (בעיקר נחושת ואלומיניום) ויכולות להמיר זרם חשמלי לקרינה אלקטרומגנטית, ולהיפך. בכל מכשיר תקשורת אל-חוטית קיימת לפחות אנטנה אחת.

אנטנות שידור - מייצרות גלי רדיו (קרינה בתדרי הרדיו) המתפשטים בחלל.
אנטנות קליטה - מבצעות תהליך הפוך מזה של אנטנות השידור. הן קולטות את גלי הרדיו וממירות אותם במכשירי הקליטה (למשל רדיו, טלויזיה, טלפון סלולרי) לאותות הנדרשים (למשל קול או תמונה).  

האנטנה הפשוטה ביותר עשויה משני מוטות מתכת וקרויה דיפול. אחת האנטנות הנפוצות היא אנטנת מונופול הבנויה ממוט הנמצא במאונך ללוח מתכתי גדול המשמש כמישור אדמה. האנטנה המורכבת על גג מכוניות הינה בדרך כלל מונופול כאשר משתמשים בגג (המתכת) המכונית כמישור האדמה של האנטנה.

הצורה והגודל של האנטנה קובעים את תדר העבודה ואת שאר מאפייני הקרינה שלה. אחד המאפיינים החשובים של אנטנה הינו הכיווניות שלה. בתקשורת בין שני יעדים קבועים, כגון תקשורת בין שתי תחנות ממסר קבועות, או ביישומי מכ"מ, נדרשת אנטנה כיוונית על מנת לכוון את אנרגית השידור לכיוון היעד בלבד. לעומת זאת,  כאשר המשדר ו/או המקלט ניידים, כמו בתקשורת סלולרית,  נדרשת אנטנה לא כיוונית (omnidirectional antenna) המשדרת (וקולטת) באופן אחיד לכל הצדדים במישור האופקי, ואילו  בכיוון האנכי הקרינה איננה אחידה וקטנה מאוד.

לגלי הרדיו שימושים רבים ומגוונים שפותחו ע"י האדם מאז גילוי קרינת גלי הרדיו. בין הסוגים הנפוצים של טכנולוגיות רדיו ניתן למנות:

בתחום החשיפה לקרינה בלתי מייננת אימץ משרד החינוך את מדיניות משרד הבריאות ומרכז תנודע להטמעת עיקרון הזהירות המונעת. על פי מדיניות זו, יש לצמצם במידת האפשר את חשיפת התלמידים לקרינה זו, תוך איזון בין שמירה על בריאות הילדים לבין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

משרד החינוך, שמפרסם הנחיות ונהלים בחוזרי מנכ"ל בנושאים שונים, גיבש חוות דעת גם בנושא ה- WiFi ופרסם את הנהלים שלו בחוזרי מנכ"ל.

הרדיו מוכר לציבור בהקשר של שידורי הרדיו ופחות במובן הרחב של גלי רדיו (שהינם קרינה אלקטרומגנטית בתדרי הרדיו). באופן כללי, המושג רדיו מתייחס לאמצעים וטכנולוגיות המשמשים לשידור וקליטה של מידע (כגון קול ותמונה) באמצעות קרינה בתדרי הרדיו. העברה של תמונה נתפשת בציבור כ"שידורי טלוויזיה", אף שגם היא נעשית באמצעות קרינה בתדרי הרדיו.

השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובני נוער הולך וגובר. מעבר לחשש מפני השפעות מזיקות על הבריאות עקב השימוש בטכנולוגיה זו, לשימוש בטלפונים סלולריים השלכות חברתיות והתנהגותיות הנוגעות גם למסגרת בית הספר.

בסביבת בית הספר קיימים מספר מקורות חשיפה לקרינה בלתי מייננת וביניהם רשת החשמל, נקודות גישה לאינטרנט אלחוטי וטלפונים סלולריים. בעוד שרשת החשמל ונקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט מהוות חלק מתשתית ביה"ס, טלפונים סלולריים הינם מקור קרינה הנתון בעיקרו לשליטה ולאחריות המשתמש (התלמיד/ צוות בית הספר). כמו כן, בניגוד לקרינה הנפלטת מרשת החשמל ומהאינטרנט האלחוטי, עיקר החשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי, היא של המשתמש עצמו עקב קרבת מקור הקרינה לגוף המשתמש.

יש לציין, כי אוכלוסיית התלמידים, ילדים ונוער, הינה אוכלוסייה ייחודית במאפייניה. 

גלי הרדיו הנקראים RF - Radio Frequency waves, הם חלק  מהספקטרום האלקטרומגנטי ואורכי הגל שלהם ארוכים מאלו של התחום התת-אדום. תחום התדרים של גלי הרדיו, עפ"י האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה  ITU -International Telecommunications Union , הינו רחב ומוגדר בין 3 KHz ל- 300 GHz, (או  אורכי גל מ- 100 Km ועד 1 mm). הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת – ICNIRP – International Committee for Non Ionizing Radiation Protection מחלקת את התדרים לתחומים על פי ההשפעות הבריאותיות שלהם ומתייחסת לתחום שבין 100KHz  ל-  300GHz כתחום תדרים גבוה.