מדי שנה נהרגים ברחבי העולם 1.3 מיליון בני-אדם בתאונות דרכים ו-50 מיליון נפצעים. תאונות הדרכים הן גורם המוות העיקרי בקרב צעירים בני 15 עד 29. מחקרים לאומיים בארצות שונות מייחסים להסחת דעתו של הנהג בין 9 ל-16 אחוזים מכמות התאונות השנתית.
מרבית המדינות המפותחות מגבילות בחוק את השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה.
הסיבה לכך היא הסכנה המוכחת לתאונות דרכים; סכנה הנובעת מהסחת הדעת הכרוכה בהפעלת הטלפון בזמן שנוהגים.
השפעות ביולוגיות אפשריות על הנהג עקב החשיפה לקרינה, לא היו חלק מהשיקולים בעת גיבוש חוקים אלה.
צבר תאים הנוצרים מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים בגוף. תאי הגידול הסרטני בעלי יכולת חדירה והתפשטות ועלולים לפלוש לרקמות סמוכות או לשלוח גרורות לאברים מרוחקים.
עם ההתפתחות הטכנולוגית עולה גם הדרישה להתקנת רשתות תקשורת אלחוטיות במרחבים הציבוריים, כך שהשימוש בהן יתאפשר כל הזמן ובכל מקום.
יש המתנגדים לדרישה זו בטענה כי עלייה בחשיפה סביבתית עלולה להשפיע על הבריאות, וכי יש לבחון גם את ההיבטים האתיים של חשיפה כפויה במרחב הציבורי.
חשיפת הציבור לקרינת רדיו שמקורה ב-Wi-Fi נמוכה משמעותית מהחשיפה מהטלפון הסלולרי. באופן מעשי, לא ניתן לבצע מחקר שיבדוק באופן ישיר את השפעת הקרינה הנפלטת מ-Wi-Fi על בריאות האדם.
סף החשיפה שנקבע בישראל בתחום התדרים הכולל את שידורי ה-Wi-Fi אינו שונה מהסף למקורות אחרים בתחום (כגון טלפונים סלולריים).
במהלך השנים ובמיוחד בעשורים האחרונים גובר הצורך בקביעת המלצות והנחיות בכל הקשור לקרינה בלתי מייננת על מנת לאפשר שימוש מיטבי בטכנולוגיה המתפתחת תוך שמירה על בריאות הציבור.
צורך זה גובר לנוכח השימוש הנפוץ בקרינה בלתי מייננת בעולם כולו ובהתחשב באי הוודאות המדעית בנוגע להשלכות בריאותיות אפשריות של חשיפה לקרינה.
סיבתיות היא היחס בין שני אירועים שבהם האחד גורם לשני. מטרת המחקר האפידמיולוגי בין היתר היא להעריך אם קיים קשר בין גורם חשיפה כלשהו ובין תוצא בריאותי (למשל, מחלה מסוימת).