mast1.jpg

Gamma-Rays

מקורות ושימושים:

עברית

פעילויות בתחום הקרינה הבלתי-מייננת בישראל 2015-2016 (דוח שפורסם באתר ארגון הבריאות העולמי)

באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתפרסמים סיכומים שנתיים של מגוון מדינות, ישראל ביניהן, החברות ב- "EMF project", הסוקרים את מגוון הפעילויות בתחום הקרינה הבלתי מייננת והבריאות.

 

עברית

האם קרינה בתדרי רדיו עלולה לפגוע במערכת השמע?

 

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization; WHO) כ-5% מאוכלוסיית העולם, סובלים מירידה בשמיעה, הנגרמת עקב מגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. מכיוון שטלפונים סלולריים ממוקמים לרוב בזמן השיחה ליד הראש, בפרט ליד האוזן, ומערכת השמע סופגת את האנרגיה הנפלטת מהטלפון הסלולרי, נבחנת האפשרות שחשיפה לטלפון הסלולרי עלולה לגרום לפגיעה במערכת השמע או להתפתחות טנטון (טיניטוס), תופעה בה חש האדם ב"צפצופים באוזניים" ללא גירוי קולי חיצוני.

 

בספרות המדעית מצויים מחקרים בהם חשפו בני אדם או בעלי חיים לקרינה בתדרי רדיו למשך זמן קצר יחסית, ובדקו את השפעותיה על מערכת השמע באמצעות מבחני שמיעה שונים, וכן במחקרים אפידמיולוגים תצפיתיים שבהם בחנו את הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין הפרעות שמיעה.

  

אישה מדברת בטלפון סלולרי כשהוא צמוד לאוזן

תמונת המחשה: אישה מדברת בטלפון סלולרי כשהוא צמוד לאוזן

 

 

תוצאות המחקרים הקיימים בנושא זה אינן חד משמעיות. בהתחשב במיעוט המחקרים בתחום ובבעיות המתודולוגיות בהם לוקים חלק מהמחקרים, אנו ממליצים לפעול על פי עיקרון הזהירות המונעת ולצמצם את חשיפת האוזן לקרינה בתדרי רדיו מטלפונים סלולריים. האמצעי היעיל ביותר לצמצום החשיפה הוא הרחקת הטלפון מהראש. 

 

היקף השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ובני נוער בישראל ובמדינות אחרות - הקדמה

השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת חדר בשנים האחרונות לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות ילדים ובני נוער. כחלק ממגמה זו, הטלפון הסלולרי הפך למכשיר מידע ותקשורת רב תכליתי המאופיין בטכנולוגיות מתקדמות המשתנות בקצב מהיר.

 

מי מגדיר חומר כמסרטן וכיצד מסווגים את רמת הסיכון של חומר מסרטן?

מי מגדיר חומר כמסרטן וכיצד מסווגים את רמת הסיכון של חומר מסרטן?

קיימים מספר גופים או ארגונים שמטרתם לקבוע ולסווג חומרים וגורמים שונים לגבי הפוטנציאל שלהם לגרום לסרטן. אחד מארגונים אלה הוא הסוכנות הבינלאומית למחקר על סרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) שהוקמה בידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 1965 כזרוע מדעית לחקר הסרטן. מטרות סוכנות זו (שכיום חברות בה 22 מדינות) היא לקדם את המחקר להבנת הגורמים למחלת הסרטן ולקדם את הדרכים למניעת המחלה ולצמצום התחלואה בה.

האם לקרינה בתדרי רדיו הנפלטת מטלפונים סלולריים יש השפעה על תאי זרע?

 

בשנים האחרונות נערכו מחקרים במודלים של בעלי חיים וכן בדגימות זרע של גברים במטרה לבדוק האם חשיפה לקרינה בתדרי רדיו, ובמיוחד חשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים, גורמת לירידה באיכות תאי הזרע או לנזק לתאי זרע, וכתוצאה מכך גם לירידה בפוריות?

 

 

טלפון סלולרי בכיס המכנסיים הקידמי
טלפון סלולרי בכיס המכנסיים הקידמי

 

תוצאות המחקרים שבחנו את השפעת הקרינה הבלתי מייננת בתדרי הרדיו על פרמטרים של איכות תאי הזרע אינן חד משמעיות. בעוד שבחלק מהמחקרים לא נצפתה השפעה על איכות תאי הזרע כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים, במחקרים אחרים דיווחו על פגיעה בחלק מהגורמים המתארים את איכות תאי הזרע לאחר חשיפה לקרינה בתדרי רדיו הנפלטת מטלפונים סלולריים, ובכללם תנועתיות, חיות, מבנה (מורפולוגיה) או שלמות החומר התורשתי (דנ"א) בתא הזרע.

בהתחשב במחקרים שהדגימו נזק או ירידה באיכות הזרע בעקבות החשיפה לתדרי רדיו ועל בסיס עיקרון הזהירות המונעתמומלץ לנהוג שימוש מושכל בטלפון סלולרי: לא לשאת אותו על הגוף ובפרט לא בכיס המכנסיים או בקרבת האשכים.

אנטנות סלולריות

 

 

מי מאתנו לא מתעצבן כאשר השיחה מתנתקת פתאום, כאשר אין קליטה וכל משפט שני נקטע... רובנו משתמשים בטלפון הסלולרי, שהפך לכלי מרכזי בחיי היום יום שלנו. אבל, כאשר מדובר באנטנות סלולריות, שבלעדיהן הדיבור בטלפון הסלולרי הוא בלתי אפשרי, קיים חשש בציבור וניכרת התנגדות להצבתן בסביבת המגורים או בקרבה למוסדות חינוך/גני ילדים וכו'.

 

אולם, בניגוד לדעה הרווחת בציבור, השימוש במספר רב של אנטנות בהספקים נמוכים לא מעלה את החשיפה הכוללת לקרינה אלא לרוב מצמצם אותה. בהעדר כיסוי הולם של אנטנות סלולריות, היכולת של הטלפון הסלולרי לשדר ולקלוט אותות, נמוכה. במצב זה, איכות הקליטה גרועה וכמות הקרינה הנפלטת מהטלפון ש"מתאמץ" לתקשר עם תחנת הבסיס גדלה וחושפת את המשתמש לקרינה גבוהה יותר מהטלפון הסלולרי, דהיינו לחשיפה מיותרת.

 

אנטנה סלולרית על גג בית

אנטנה סלולרית על גג בית

 

ההמלצות בנוגע לחשיפה לקרינה בלתי מייננת מאנטנות בישראל קובעות כי באזורים שבהם אנשים שוהים זמן ממושך, כגון סביבת מגורים, משרדים וכו', סף החשיפה לקרינה ממוקדי שידור לא יעלה על 10% מרמת הקרינה שנקבע בהמלצות ICNIRP (הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת). באזורים שבהם זמן השהייה קצר, כגון מדרכות, כבישים וכו', סף החשיפה לא יעלה על 30% מרמת הקרינה שנקבעה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.

 

אחת הדרכים להפחית את חשיפת הציבור לקרינה הנפלטת מאנטנות היא באמצעות פריסה משותפת של אנטנות סלולריות. כלומר, שיתוף אתרים על ידי הצבת האנטנות וציוד התקשורת שלהן במיקום אחד משותף. כך יכולות חברות הסלולר להקטין את כמות האתרים המוקמים, לתכנן בצורה אופטימלית את פריסת מתקני השידור ולמזער את החשיפה של הציבור.

 

אזרחים המעוניינים לקבל מידע לגבי אנטנה סלולרית מסוימת יכולים לפנות למשרד להגנת הסביבה. כמו כן, ניתן למצוא באתר המשרד מפה אינטראקטיבית ובה מידע על תאריך ההקמה, ההפעלה והבדיקה האחרונה של כל אנטנה. 

 

ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה או באמצעות מכשיר מדידה שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. באתר המשרד להגנת הסביבה, מפורסמת רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה, וכן רשימה של חברות המוכרות מכשירי קרינה ביתיים המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

 

ה- FDA ממליץ על תקנות חדשות בנושא מיטות שיזוף

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה- FDA) פרסם לאחרונה המלצה להתקנת מגבלות על שימוש במיטות שיזוף (18.12.15).

 

על פי ההמלצה, יש לקבוע איסור שימוש במיטות שיזוף ע"י צעירים (מתחת לגיל 18) וצעדים נוספים כגון חיוב המשתמש במיטות שיזוף לחתום על טופס הסכמה לסיכונים.

 

עברית

עמודים

Subscribe to Tnuda רסס (RSS)